מאירי/חולין/כח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מאירי TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png כח TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
מאירי
ר"ן
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל ספק שיארע לאדם בשחיטתו הן ששחט בעוף סימן אחד נמצא חברו נעקר ולא ידע אם קודם שחיטה ופסול אם לאחר שחיטה וכשר וכן כל ספק אחר פסול כמו שיתבאר במשנה הששית הושט נקיבתו במשהו אבל הקנה אינו נפסל אלא בנפגם רובו היה חצי קנה פגום והוסיף עליו כל שהוא כשרה שחט חצי קנה ושהה שיעור שהייה וחזר וגמרו כשרה שאין זה אלא תחלת שחיטה ומה ששחט עד חצי קנה לא מעלה ולא מוריד:

אע"פ שעוף הכשרו בסימן אחד בקדשים אינו כן ר"ל בעולת העוף אלא צריך לחתך רוב שניהם כדי לקיים מצות הבדלה ומ"מ בחטאת העוף די לו בסימן אחד כמו שהתבאר בפרק ראשון:

למטה יתבאר שחוששין לספק דרוסה ר"ל שאם נודע לנו שנדרס ונסתפק לנו אם היא דריסה הפוסלת אם לאו או שנכנסה שם חיה דורסת חוששין לה וצריכה בדיקה אבל כל שלא ראינו שנדרס ושלא נכנסה שם חיה הדורסת אלא שבא העוף לפנינו צוארו מבוצבץ בדם אין כאן ספק דריסה אלא תולין במכת מי שאינו בעל ארס ומ"מ יש כאן ספק נקב ואף היא צריכה בדיקה אלא שיש לברר אם צריכה בדיקה בפנימי של ושט כספק דרוסה ולא תהא לו בדיקה מבחוץ או שמא דיו בבדיקת חוץ ומעתה עוף שבא לפנינו צוארו מלוכלך בדם וראו בו שבעל ארס הכהו בצוארו אלא שנסתפק אם פגע בסימנין ותאסר או בעור ובשר בלבד ותאכל ואנו צריכים לבדוק אם נמצא שום אדמימות בסימן שנפסול אותו משום ארס אם לאו שאף הקנה אין לו שיעור רוב לענין ארס שהארס שורף את סביביו והרי הוא כנשרף רובו וכמו שאמרו זיהרא מיקלא קלי ואע"פ שהקנה אפשר לנו בו בבדיקה מפני שהוא לבן ואדמימות ניכר בו מ"מ הושט אין לו בדיקה מבחוץ כפני שהושט יש לו שני עורות סמוכים זה לזה עד שהם נראין כאחד ועור חיצון אדום הוא ואין אדמימות של ארס נכר בו הילכך אין לו בדיקה מבחוץ אחר שכן כיצד יבדק בעוף בודק את הקנה ושוחטו והרי הוכשר העוף מצד שחיטה ואחר כך עוקר את הושט ממקום חבורו בלחי והופכו ואם הוא מוצא שום אדמימות בפנימי שהוא לבן הדבר ידוע שהארס נקב וטרפה ואם לא מצא בו שום אדמימות כשרה שהארס נוקב לאלתר ומאדים ובדיקה זו מועלת גם כן בעוף שהוחל לשחוט בו את הקנה ולא נשלם לרוב ושהה שיעור שהייה מפני שהיה סבור שכבר נשחט הרוב וכשראינו שלא נשחט בו הרוב חוששין מ"מ שמא נקב את הושט וגומרין את הקנה ונזהרין שלא ליגע בושט ואחר כך יוציא הושט שלם והופכו כדרך הנזכר כאן ובבהמה אין לו תקנה שאם תאמר ישחוט גם את הושט ואחר כך יהפכהו שמא במקום שנקב הארס ושרף הוא שוחט וכן הדין בדרוסה בודאי וכן כל שלא נמצא אדמימות בבשר אם נמצא שם קורט דם פסולה גם כן וכמו שאמרו בה בפרק שלישי אפכה ואשכח בה תרי קורטי דמא אלא שרוב הנדרסין מאדימים:

בא לידינו עוף זה צוארו מלוכלך בדם ולא נודע לנו שבעל ארס דרסו אין כאן ספק ארס שכל ספק דרוסה אנו תולין במכה שלא מבעל ארס או בקנה וכיוצא בו ומ"מ יש כאן ספק נקב והקנה אין בו ספק שאפשר לבדקו מבחוץ שהרי פסיקתו ברובה אבל הושט נסתפק ביד מפרשים אם יש לו בדיקה מבחוץ בספק נקב אם לאו ונחלקו בה לשלש כתות:

יש מי שאומר שמאחר שנקובתו במשהו אין בו בדיקה אלא בראיית קורט דם הנכנסת בפנים וקורט דם אינו נראה מבחוץ מתוך אדמימותו והרי הוא כספק הראשון ואין בו תקנה בבהמה וראיה לדבר שהרי מעשה שהוזכר כאן נאמר בו ההוא בר אווזא דנפק כי ממסמס קועיה דמא אלמא שלא ראו בו שנדרס כלל אלא שבא לו מבחוץ כן והזקיקוהו לבדיקת פנים אע"פ שלא חששו אלא לספק נקב וכמו שאמר במקום נקב קא שחיט ומ"מ אינה ראיה לדעתי שמא הואיל ועוף היה רצה לרוחא דמילתא בבדיקה המספקת לספק נקב ולספק ארס הא אלו אירע לו כן בבהמה היה מכשירה בבדיקת חוץ או שמא היתה להם אמתלא בדריסה אלא שיש קצת ראיה להם ממה שאמר (רב הונא) [עולא] בפרק טרפות ישב לה קוץ בושט אין חוששין שמא הבריא ר"ל שמא נקב והקשו לו מאי שנא מספק דרוסה ומדקאמר הכי אלמא כשם שספק דרוסה צריך בדיקת פנים כך בספק נקב ואף זו לדעתי אינה ראיה (שרב הונא) [שעולא] היה אומר אין חוששין וכו' כלומר ואינה צריכה שום בדיקה ומאי שנא מספק דרוסה כלומר וכשם שאתה מצריך לספק דרוסה בדיקה הראויה כך ראוי להצריך בספק נקב בדיקה הראויה לו ומ"מ יש שואלין בדבריהם אחר שאין לושט בדיקה אף בספק נקב היאך אתה מוצא ניקב זה בלא זה שיהא כשר והלא ניקב פנימי שמא אף החיצון ניקב ואינו ניכר בו ואם תאמר שלא אמרוה אלא בניקב חיצון ופנימי קיים הרי סתם אמרוה ובספק ארס מיהא אין לשאול כן שהדריסה מבחוץ היא באה ובדיקתה בעור פנימי לבד אבל בנקב שאפשר לינקב מבפנים בלא נקיבת חוץ היאך אתה בודקה להכשירה ומ"מ יש אומרים שאף החיצון לבן הוא מבפנים והופכו ואם לא נמצא בו קורט דם כשר ויש מי שאומר שכל ספק נקב יש לו בדיקה מבחוץ שנקיבה אף נקיבת חוץ נכרת היא במחט ובכיוצא בו וכל שכן של חיה או של קנה וכיוצא בה והרי בקרום של מוח מצינו בדיקה במחט שהיו מעבירין עליו ואם היה מתעכב היו מכירין בו שהיא נקובה כמו שיתבאר בנשיכת חולדה ועוד ראיה לדבר שהרי שני עורות שבושט ניקב זה בלא זה כשר ואם אין נקב ניכר בחיצון היאך אנו יודעים שהפנימי ניקב בלא חיצון ואע"פ שאנו תירצנוה למעלה הם סוברים שאף פנימיותו אדום קצת ואם כן אף בבהמה יש בה תקון וכן מביאין ראיה ממה שאמרו בפרק טרפות ושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים למאי נפקא מינה לספק דרוסה ולא אמרו לספק נקובה אלמא ספק נקובה יש לו בדיקת חוץ ואע"פ שאפשר לפרש דחדא מיניהו נקט היכא דאפשר למידק דייקינן ויש מכריעין שכל ספק נקב אם הוא במקום ידוע מן הושט כגון שישב לו קוץ או הכהו בקנה וכיוצא בו יש לו בדיקה בחוץ אבל אם יש שם ספק נקב ולא במקום ידוע אלא שצריך לבדוק בענין זה כל הושט אף בספק נקב אין לו בדיקת חוץ ובזו נשתנית מספק דריסה שאלו ספק דריסה אפי' ראינו מקום ידוע בעור הצואר שנתאדם אין במה שכנגדו מן הושט בדיקת חוץ ובנקב כל שאין צריך בו לבדיקת כלו אלא במקום ידוע דיו בבדיקת חוץ ומעשה הנזכר כאן אע"פ שספק נקב היה מ"מ כל הושט היה צריך בדיקה ומתוך כך הזקיקוהו לבדיקת קורט דם בפנים ובדיקת מחט האמורה בנשיכת חולדה קרום של מוח דבר מועט הוא והרי הוא כמקום ידוע ואע"פ ששטה זו נאה ומקובלת סוגית פרק שלישי מוכחת כשטה אמצעית ומ"מ בעלי נפש לא יסמוכו על בדיקה זו אלא על ידי מי שבקי בכך:

יש מי שאומר (שבהפך) [שבספק] נקב הוא שיש לחוש לכך אבל בדריסה אינו צריך לתחבולה זו אלא שוחט להדיא ובודק הושט מבפנים אפי' שחט במקום הדריסה אי אפשר שלא יתפשט האדמימות וכן לדעתי כל ספק נקב אין לו בדיקת פנים אלא לשעתו אבל כל שאכל ושתה אחר כן אין כאן בדיקה שקורט דם אוכלין ומשקין מעבירין אותו בנקל כמו שיתבאר בפרק שלישי אבל ארס הואיל ורוב הנדרסין מקום הדריסה מאדים כל שלא האדים ולא מצינו בו קורט דם אין חוששין לומר קורט דם היה שם והעבירוהו ועוד שכל שדם יוצא מחמת ארס הרבה יוצא ממנו ואינו עובר כל כך והוא שאמרו בפרק טריפות ואשתכוח בה חמשה קורטי דמא:

שחיטה זו פירשו קצת גאונים שאינו מברך עליה על הספק הואיל ונולד בה ריעותא ויש מצריכין קודם לה עוף אחר ומברך עליו ואחר כך ישחוט עוף זה על סמך אותה ברכה:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף