מאירי/חולין/כז/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א מאירי מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בכמה מקומות ביארנו שהנבלה מטמאה במגע ובמשא ובפרק ראשון ביארנו שנבלת עוף טהור אינה מטמאה במגע ובמשא אלא שהיא מטמאה בגדים שעליו בבית הבליעה ושאר נבלות אם הגיעו לבית בליעתו בלא מגע כגון שתחב לו חברו בכוש אינה מטמאה בגדים:
דגים אינן בני שחיטה ואע"פ שהלכה למשה מסיני היא יש לה רמז מן המקרא שנאמר הצאן ובקר ישחט להם וגו' אם את כל דגי הים יאסף וגו' באסיפה בעלמא:
השוחט ונתנבלה בידו בעוף או בחיה או הנוחר והמעקר פטור מלכסות לא הטעינה תורה כסוי אלא בדם שחיטה אבל השוחט לצורך דם והוא שהדם צריך לו אם לצבע שהיו עושין ממנו ונקראת לכא אם לתולעת הנעשה בבגדי צמר ונקראת יאניבא חייב לכסות ואם כן מי שצריך לדם הסימנין ינחור או יעקר וישתמש בדמו כמו שיתבאר ועולת העוף אינה בשחיטה אלא במליקה כמו שהתבאר ואם מלקה שלא כדרך האמור בה אלא שמלק בסכין ובדומה לזה הרי היא נבלה כמו שהתבאר בפרק ראשון:
 |
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |