לחם משנה/קידוש החודש/ב

לחם משנה ‏ קידוש החודש ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

דין תורה שאין מדקדקין בעדות החדש וכו' שכל ישראל בחזקת כשרות וכו'. הקשה המפרש דהא אמר הרב ז"ל בפרק י"א מהל' עדות שכל עם הארץ פסול עד שיוחזק שהוא הולך בדרכי הכשרים ותירץ שמ"ש כאן שכל ישראל בחזקת כשרים וכו' היינו מן התורה אבל מה שאמרו בהל' עדות הוא שפסול מדבריהם ע"כ. ואני אומר אם קושיתו קושיא תירוצו אינו תירוץ דמ"מ כיון דהוא פסול מדבריהם איך היו מקבלין ממנו עדות והא בריש הפרק כתב רבינו ז"ל שהפסול מדבריהם פסול לעדות החדש. אבל באמת קושיתו אינה קושיא דנהי דמי שידענו שהוא ע"ה ודאי שהוא פסול לעדות אבל מסתמא אין אנו מחזיקים לשום אדם מישראל שהוא ע"ה דהיינו שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ דעל הסתם כל ישראל בחזקת כשרים הם והם בדרך ארץ לפחות אבל כשידענו אותו ודאי שהוא ע"ה פסול וזהו שכתב שם בהל' עדות דהיינו היכא שידענו אותו בודאי. אבל מ"מ אני תמיה קצת דמשמע מדברי רבינו ז"ל דדוקא הכא משום דאפילו היו מזימין לעדים היה החדש מקודש לפיכך אין אנו צריכין להכיר את העדים אבל בעלמא בדיני ממונות דאם הוזמו עדותן בטלה צריך שיכירו את העדים, ולא ראינו לרבינו ז"ל בהל' עדות ולא לשום פוסק אחר שהצריך שהדיינים יכירו לעדים או שיביאו עדים להעיד שהם כשרים משמע דהם סוברים כפשטא דברייתא דפ' אין מכירין (דף כ"ב) דקאמר דהתקינו בקידוש החדש שלא יהיו מקבלין אלא מן המכירין, שם הוא משום דרצו לעשות מעלה בקדוש החדש מפני שקלקלו אבל בעלמא ודאי דאינו צריך. וממ"ש רבינו ז"ל כאן נראה בהפך דהתקנה לא היתה אלא להשוות עדות החדש עם שאר עדויות דבעלמא דהזמה מועלת בהן ודבר זה לא מצינו ולא ראינו. ומה שכתב רבינו דאע"פ שנמצאו זוממין החדש מקודש אפשר דנפקא ליה משום הא דאמרו בפרק שני דר"ה (דף כ"ה) אתם ואפילו שוגגים אתם ואפילו מוטעים אבל הטעם שכתב המפרש משום דמילתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינו ענין לכאן דלא מקרי בהא מילתא דעבידא לגלויי אלא כשבא אחד ואמר ב"ד קדשו את החדש וכדאיתא בפרק אם אינן מכירין (ראש השנה דף כ"ב:) גבי עולא דאמר קדשוה לירחא במערבא וכתבו רבינו ז"ל לקמן בפרק ג' אבל לומר אם ראו את החדש או לא אין זה מילתא דעבידא לאגלויי דמי יודע אם אלו לא ראו דאע"פ שרבים אחרים לא ראו אפשר דאלו ראו ואילו היה מילתא דעבידא לאגלויי היה נאמן בעד אחד כמו בעד אחד שבא ואמר קדשו בית דין את החדש דהוא לבדו נאמן כדאיתא לקמן בפרק שלישי. ומה שיש לדקדק בדברי רבינו ז"ל אכתוב לקמן בס"ד:

ושיהו דורשין וחוקרין בעדות וכו'. קשה דאין זה מן התקנה דבלא"ה מדין התורה היה כן דכיון דעדות החדש בעי מומחין ודאי דבעי דרישה וחקירה כדאיתא בריש סנהדרין ובהודאות והלוואות דמשום טעמא דנעילת דלת ליתא לדרישה וחקירה אבל בעדות החודש דליכא ה"ט ודאי דלא סלקו רבנן הדרישה והחקירה וכן נראה לעיל מדברי רבינו ז"ל בסוף פרק שני שכתב מצות עשה מן התורה וכו' ושידרשו העדים:

ד

בית דין מחשבים בדרכים וכו'. בפ' אם אינן מכירין (ראש השנה כ"ד:) וכו' ועוד אמרו שם לפני החמה או לאחר החמה ואמרו שם (כ"ג:) פגימתה לפני החמה או לאחר החמה ולא ביארו רבינו ז"ל שכללו במה שכתב להיכן ראשי קרניה נוטות וביאר ענין זה היטב בפרק י"ט ושם נתבאר הכל:

ה

אמרו העדים ראינוהו במים וכו' או שראו מקצתו ברקיע ומקצתו בעבים. בפ' אם אינן מכירין (כ"ד):

אמר אחד ראיתיו גבוה וכו'. ג"ז ברייתא שם ואמרו שם בסיפא דברייתא אבל מצטרפין לעדות אחרת ובפ' כל הנשבעים (שבועות דף מ"ז מ"ח) בסופו הקשו מהך ברייתא לרב חסדא דאמר בהדי סהדי שקרי למה לי גבי ב' כתי עדים המכחישות זו את זו. ותירצו אליביה דה"ק אמר רבא הוא ואחר מצטרפין לעדות אחרת של ראש חדש דהוה להו תרי וחד ואין דבריו של אחד במקום שנים כלום ואע"ג דאנן קיימא לן כר' הונא דאית ליה זו באה בפני עצמה ומעידה וזו באה בפני עצמה מ"מ פסק רבינו ז"ל כאוקימתא דאתמר אליבא דרב חסדא משום דודאי הדין אמת אלא דמה שהקשה שם לרב חסדא הוא משום דלר' הונא אתי לישנא דלעדות אחרת כפשוטו דהיינו עדות ענין אחר אבל לרב חסדא זו עדות עצמה היא אלא שהוא עד אחר וכבר רמזו בתוס' ז"ל דוחק זה בפרק אם אין מכירין אבל הדין אמת אליבא דכ"ע. ולהכי נ"ל דרש"י ז"ל פרק אם אין מכירין פירש הברייתא כמו שתירצו בשבועות אליבא דרב חסדא אע"ג דלא ק"ל כוותיה דכיון דדינא אמת לכולהו רצה לפרש הברייתא בענין שיהיה הדין אמת לכולהו אע"ג דהלשון הוא דחוק קצת:

ו

אמרו ראינוהו בלא כוונה. גם זה שם ברייתא וגמרא:

אמרו עדים ראינוהו ביום תשעה ועשרים שחרית וכו'. במשנה פרק אם אינן מכירין (ראש השנה דף כ"ד:) מעשה שבאו עדים ואמרו ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב אמר ר' יוחנן בן נורי עדי שקר הם. ורש"י ז"ל פירש דעל החדשה העידו ועדי שקר דקאמר ר' יוחנן בן נורי לפי שאינה ממהרת לרוץ בשתים עשר שעות ביום מתוך המזרח לתוך מערב ע"כ. ומסתייעא מילתיה ממאי דקאמר בגמרא פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה. ורבינו ז"ל הרחיק מאד מן הדעת פירוש זה ופירש דריב"נ שהיה חולק הוא מפני שכפי חשבונן לא היה יכול להראות ערבית של ליל שלשים ומפני זה היה מרחיק הענין ולזה השיב רבן גמליאל פעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה אפשר שתוכל להראות פעמים יותר מהרה מפעם אחרת כפי דרכי התכונה. וכמ"ש רבינו ז"ל פרק י"ב מהלכות אלו וז"ל שהירח עקלקלות גדולות יש במעגלותיו וכו' ולפיכך אמרו חכמים שמש ידע מבואו ירח לא ידע מבואו ואמרו חכמים פעמים בא בארוכה פעמים בא בקצרה כמו שתראה מחשבונות אלו שפעמים תוסיף ופעמים תגרע וזה הוא ההפרש שהיה בין ריב"נ ור"ג. אבל מה שהיו אומרים שראו שחרית זה ודאי דברי הבל הם וכדמות לבנה נראה להם שזה א"א ומה שהשיב ר"ג הוא דכיון דפעמים בא בארוכה ופעמים בא בקצרה ואפשר שתראה ערבית א"כ נאמר דכן הוא האמת ומה שאמרו ראינוהו במזרח שחרית דברי הבל הם ונראה להם כלבנה:

ז

כיצד מקבלין עדות החדש וכו'. בפרק אם אינן מכירין (ראש השנה דף כ"ג:) במשנה חצר גדולה היתה בירושלים ובית יעזק היתה נקראת ולשם כל העדים מתכנסים וכו' וכל אלו הם דברי רבינו ז"ל. עוד אמרו שם במשנה בראשונה לא היו זזים משם כל היום התקין רבן גמליאל וכו' והזכירו רבינו ז"ל זה בהלכות שבת פרק כ"ח:

מכניסין את הגדול ושואלין וכו'. גם זה משנה (שם):

ח

ואחר כך אחר שתתקיים העדות וכו'. גם זה שם במשנה (כ"ב.):

ואין מקדשין את החדש אלא בג'. ר"פ ראוהו בית דין (ראש השנה דף כ"ה) ופרקא קמא דסנהדרין (דף י':):

ואין מקדשין אלא חדש שנראה בזמנו. משנה בפרק אם אינן מכירין (ראש השנה דף כ"ד) ופסק כר' אליעזר בר צדוק דאמר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קדשוהו שמים וכן פסקו שם בגמרא:

ואפילו ראוהו בית דין. משנה וגמרא שם (בריש ראוהו ב"ד דף כ"ה:):

ט

ראוהו בית דין עצמן בסוף יום כ"ט וכו'. זה הלשון קשה להולמו והרב מהר"ל ן' חביב ז"ל האריך בו בטוב טעם ודעת ע"ש:

י

בית דין שקדשו את החדש וכו'. בפ' אם אינן מכירין בסופו (דף כ"ה) אמרו שם שכך דרש ר"ע ואמר לו ר' יהושע עקיבא נחמתני (עקיבא) נחמתני:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף