שרשי הים/קידוש החודש/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שרשי היםTriangleArrow-Left.png קידוש החודש TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
בני בנימין
מהר"צ חיות
ציוני מהר"ן
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


ב[עריכה]

שכל ישראל בחזקת כשרות כו'. והק' הרב המפרש שהרי כתב רבינו שכל ישראל ע"ה בחזקת פיסול הם ותי' דהא דאורייתא והא דרבנן. ול"נ דהתם בדררא דממונא דאיכ' למיחש שמא המלוה או הלוה שכר לעדים מ"ה החמירו מה שאין כן הכא דלא שייך זה מ"ה הכא כולן כשרין ומה שתי' דהתם איירי מדרבנן תירוצו לא נראה משום דקשיא שלדבריו הע"ה כשר לעדות מדאורייתא אף שידוע שאינו הולך בדרכי הכשרים וזה א"א שהרי אמרו ע"ה מותר לנחרו ביה"ך ועוד אמרו שאסור להתלוות עמו בדרך משום דעל חייו לא חס כו' הרי משמע דבחזקת רשע עומד והרשע פסול מדאורייתא.

ו[עריכה]

אבל הראיה שאמרו כו' ובידוע שהעבים הם שנתקשרו כו'. עוד מצאתי כתוב להרב הנז' וז"ל וקשה שא"כ למה הוצרך ר"ג לומר כך קבלתי מבית אבא פעמים בא בקצרה ופעמים בא בארוכה לימא שהלבנה לא היתה אלא העבים הם שנראו להם. ועוד דמלשון פעמים בא בקצר' משמע דשל שחרית נמי לבנה היתה ולפי רבינו לא היו אלא העבים וצ"ע.

ח[עריכה]

ואין

מקדשין אלא חודש שנר' בזמנו כו'. ע"כ. עוד מצאתי כתוב להרב הנז' וז"ל הנה רבינו ז"ל בפ"י מה' שמיטה כתב דיובל משמט בתחילתו ופסק כר"י בנו של ריב"ב דאמר בפ"ק דר"ה דקרא דוקדשתם את שנת החמשים שנה דריש ליה שמקדשת והולכת מתחילתה וק' שהרי רבנן פליגי עליה שהרי פריך שם ד"ח ע"ב ורבנן ולפי מ"ש רבינו דנראה בזמנו מקדשין אותו כראב"ץ לק"מ דקרא דוקדשתם עכ"ל דאתי לומר דמשמע מיד בתחילתו ומשום הכי פסק כר"י אף דיחיד הוא ועוד דסתם משנה כר"י אתייא דסתם לן תנא בריש מסכת ר"ה דבאחד בתשרי ר"ה ליובלות דזה אתייא כר"י דוקא אך הרואה יראה שהרע"ב בפ"ב מ"ז ורבינו בפי' המשניות הביאו דרשת דרבנן דקרא דוקדשתם שנים אתה מקדש ואין אתה מקדש חדשים דמה"ט אין מקדשין שלא בזמנו אלא דמאי דמקדשין בזמנו היינו דרבנן מפני שצריך חזוק וכן משמ' נמי מלשון הש"ס שם דכ"ד ע"א דמייתי האי דשנים אתה מקד' משם ראב"ץ וא"כ קשיא הלכתא אהלכתא דבפ"י מה' שמיטה הל' י"ד פסק כריב"ב וא"כ קרא אתא לומר דמר"ה הוייא היובל ואלו הכא פסק דשלא בזמנו אין מקדשין וה"ט דשנים אתה מקדש ואין לומר דתרתי שמעינן מהאי קרא דמההיא סוגייא דפ"ק דר"ה לא משמע הכי. וע"ק דרבינו פסק שם בה' שמיטה ה"ז דאין הלכה כר"י דאמר דשנת חמשים עולה לכאן ולכאן ומנין לנו זה דאין עולה לכאן ולכאן ואי משום מ"ש שם ד"ט ע"א דקרא דיובל היא דאתא לאפוקי מדר"י היינו לדעת רבנן אבל לדעת ר"י בנו של ריב"ב קרא אצטרי' למילתא אחריתי וכיון שרבינו פסק כר"י מעתה לא נשאר לנו ראיה לדחות דברי ר"י. ודוחק לומר דתרתי שמעינן מינה.
עוד ק"ל אההיא דפרק המקדיש דכ"ח ע"ב דאמר דמשמט בסוף השמיטה דא"כ למה כתיב השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה דמשמע דכל השנה כולה היא משמטת את המלוה דאל"כ למה אמר שנת השבע שנת השמיטה דאפילו שקרבה שנת השביעית עדיין יובל להלותו ולפרוע ממנו כשיגיע זמן השלשים יום וממס' שבועות דמ"ח ע"ב משמע דמשמטת שביעי' מיד שהרי קאמר לוה ממנו ערב שביעית כו' יע"ש וצ"ע.

ט[עריכה]

אם עדיין לא יצא כוכב כו'. ע"כ. עוד מצאתי כתוב להרב המובהק משה בן אדרת ז"ל וז"ל עיין במה שהקשה הרלב"ח ז"ל ממ"ש בפ"ה מה' שבת ועיין שם מה שתי' ועוד נראה לי לתרץ דשנים הוצרכו שיעור ב' ככבים ושיעור משתשקע החמה משום שלפעמים יש עבים ברקיע וא"כ איך יכול לסמוך על ככב אחד ולו' עדיין הוא יום ולעשות מלאכה בשבת דשמא יש שני ככבים והעבים סתמו הככב האחד ונשאר האחד דכעין זה תמצא לרבינו בפ"ח מה' אלו הלכה א' יע"ש ומ"ה כתב דבזה תלך אחר שקיעת החמה דהוי ספק ולא משום שכך הוא הדין שאם היו ככבים נראין לא הייתי מסתפק בספק בין השמשות אע"פ דנשקע החמ' דהייתי אומר עדיין יום הוא עד שיצאו שני ככבים אלא דמשו' דרוב פעמים בימות הגשמים יש עבים ברקיע ואז באמת אם תסמוך על דין זה דשני ככבים ותאמ' דכל זמן שלא ראיתי ב' ככבים עדיין יום הוא ותחלל שבת משום דשמא עב קטנה כיסה לככבים מש"ה נתן כלל אחר בפ"ה מה' שבת ודוק.
ע"ק דמאחר שכתב פה שאין קידוש אלא חדש שנראה בזמנו והיינו ליל ל' וזה היה תדיר כמ"ש במס' ר"ה פ"ד מ"ד פעם אחת נשתהו העדים התקינו שלא יהו מקבלין אלא עד המנחה כו' דמשמע שכל הפעמים לא כן היה א"כ איך כתב רבינו בפ"ה ה"ב שזה שיהיה הראיה קודם הקביעה הוא פלא והוא בארצות המערב דמה שייך פלא וארצות המערב דזהו תדיר לעולם כמ"ש. ומיהו י"ל דמ"ש שהוא פלא הוא בזמן הזה משום הראיה נתמעט ואין כח בחוש לראות כשהיא קטנה דאל"כ תקשי לך ק"ו גדולה מזו והוא שאמרו בגמרא דכ"ד שעי מיכסי סיהרא כו' ורבינו כתב בפ"א לעיל ה"ג דביום שלם מיכסי אחר המולד דהיינו מהחדשה אלא על כרחינו לומר כמו שכתבנו.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.