לחם משנה/מעשה הקרבנות/א

לחם משנה ‏ מעשה הקרבנות א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

כל קרבנות הציבור הן עולה או חטאת כו'. קרבנות הציבור הם שני תמידין שבכל יום וכו'. רבינו ז"ל בפירוש המשנה בהקדמתו לסדר קדשים כתב כל הדברים והכללים אשר כתב בפרק זה ונתן שם כלל ואמר שהקרבנות מתחלקים לארבעה מינים. א' קרבן יחיד. ב' קרבן ציבור. ג' קרבן ציבור דומה ליחיד. ד' קרבן יחיד דומה לקרבן ציבור. קרבן ציבור הוא מה שכתב כאן שני תמידין של כל יום ומוספי שבתות וראשי חדשים והמועדות ושעיר חטאת יוה"כ אלו הן קרבן ציבור ממש שדוחין את השבת ואת הטומאה. וקרבן יחיד נחלק לה' חלקים. הא' שיהא היחיד חייב קרבן על מעשה שעשה או דבר. הב' שיהיה היחיד חייב קרבן על ענין מן הענינים אשר בגופו. הג' שיתחייב על שום ענין מן הענינים שיהיה בנכסיו. הד' שיתחייב בהגיע זמן ידוע. החמישי שיתחייב בזה דרך נדבה. הראשון הוא מה שכתב רבינו כאן וקרבן השוגג במצות לא תעשה שיש בו כרת וכו' עד אומרו וכן איל העולה כו' שאלו באין על מעשה שעשה. ועוד יש מי שחייב על מבטא כגון שבועות שנשבע לשקר וכתב שם אע"פ שלא כתבם כאן שכאן לא כתב אלא מה שבא על פי מעשה. הב' מה שכתב רבינו ז"ל כאן קרבנות מצורע וקרבנות זבים ויולדת ויש בנזיר כיוצא בזה שהוא תגלחת הטומאה כשנטמא הנזיר שמביא קרבן שאלו הן על הטומאה שאירע בגופו ומזה המין הוא קרבן הגר שכתב רבינו ז"ל כאן שהוא להיותו נכנס תחת כנפי השכינה ולהתגייר צריך קרבן זה. והג' הוא מה שכתב כאן הבכור והמעשר וכו' שהוא בא על דבר שהוא בנכסיו. והד' הוא מה שכתב כאן רבינו ז"ל החגיגה והראיה שהוא בהגיע זמן ידוע. החמישי הוא מ"ש כאן והנודר או מתנדב כו' ומזה המין מה שכתב וכן קרבנות הנזיר כו' שהם קרבנות תגלחת הטהרה שבא הנזירות בנדבה ומביא קרבן להשלמתו. המין השלישי קרבן ציבור דומה לקרבן יחיד הם מ"ש כאן רבינו ז"ל וכן אם שגגו ב"ד והורו בע"ז מביא כל שבט וכו' ואם שגגו והורו בשאר מצות וכו' עד אומרו קרבנות היחיד וכו' ונקרא קרבן ציבור מפני שהתורה אמרה והקריב הקהל וכו' ועשו כל העדה וכו' ודומה לקרבן יחיד מפורש שאינו דוחה את השבת ולא את הטומאה [כקרבן] יחיד. והד' קרבן יחיד הדומה לקרבן ציבור הוא מה שכתב רבינו ז"ל הפסח וכן מה שכתב למטה בסוף וכן איל העולה ופר החטאת שמקריב כ"ג משלו ביום הכפורים הרי הן קרבן יחיד ופסח הוי קרבן יחיד שכל אחד שוחטו לעצמו ודומה זה המין לקרבן ציבור מפני שדוחין את השבת ואת הטומאה. אלו הן דברי רבינו ז"ל בקצרה שכתב שם, והוצרכתי לכתוב זה כאן מפני שעם זה יתיישב למה לא מנה רבינו ז"ל כל קרבנות היחיד שיש יותר מאלו וכן שאר הקרבנות שפרט שם רבינו ז"ל בפירוש המשנה ומה ראה למנות אלו ולא יותר, אלא שכוונתו למנות כאן חלוקת המינים כמו שכתב שם וכתב מכל מין ומין אחד או שנים ולא חש למנות יותר כיון שכבר כתב כל המינים שלא רצה להאריך ואע"פ שלא כתב כל מין ומין לבדו כמו שכתב בפירוש המשנה אלא ערבב אלו עם אלו אין קפידא בכך שאין דעתו כאן לכתוב אלא הדינים לבד. וכן מה שכתב בסוף דבריו וכן איל העולה ופר החטאת שמקריב כ"ג וכו' הרי הן קרבן יחיד, באו דבריו בדקדוק דהיה קשה לדבריו מה הוצרך לכתוב וכן אלו הם קרבן יחיד מה שלא כתב באחרים שהזכיר אלא בכולהו כתב וכן קרבנות הנזיר כולן וקרבנות זבים וכו' ולא יותר וכאן כתב בסוג הרי הם קרבן יחיד אלא משום דלא תיסק אדעתין דהך להוי קרבן ציבור משום שדוחים את השבת ואת הטומאה כקרבן ציבור קמ"ל דמ"מ קרבן יחיד הוא ואע"ג דפסח הוי כי האי גוונא ולא כתב רבינו ז"ל בו כיוצא בזה משום דשוה פסח וחגיגה יחד שבאים יחד ברגל אחד ולכך לא כתבו רבינו ז"ל עם איל העולה ופר החטאת של כ"ג אע"פ שהוא ממינם וכמו שכתב רבינו ז"ל בפירוש המשנה. ואע"ג דגבי קרבן ציבור דומה לקרבן יחיד שהם אם שגגו ב"ד והורו וכו' לא כתב בסוף הרי הם קרבן ציבור כי היכי דלא תיסק אדעתין דלהוי קרבן יחיד משום דאינם דוחין את השבת ואת הטומאה כקרבן יחיד התם ודאי פשוט יותר שהם קרבן ציבור וכמ"ש והוא הנקרא פר העלם דבר של ציבור ועם זה בא סדרו של רבינו על נכון:

ז

ובאחריות נסכיהן חוץ מן הנדבה כו'. כתב בעל כ"מ שהוא מפרש שכל מ"ש קרבנות היחיד חייב באחריותן הוא שאם אבד חייב באחריותו. וקשה דא"כ איך אמר קרבנות הציבור אין חייבים באחריותן והלא אם אבדו קודם שיעבור זמנם ודאי שמביא אחרים תחתיהן דלא מייתי בגמרא מקרא דדבר יום ביומו אלא שאם עבר היום ולא הביאם אינו חייב באחריותם אבל אם לא עבר היום ונאבדו ודאי שיביאו אחרים תחתיהם. ואולי דה"ק גבי יחיד חייב בכל אחריות בין אם עבר יומו בין נאבד שחייב להביא אחר אבל קרבנות הציבור אינו חייב בכל אחריות אלא מקצת אחריות חייב ומקצת פטור כגון שאם נאבדו יביא אחרים אבל אם עבר יומו אינו חייב באחריותן:

יא

והגדולים בבקר עד ג' שנים שלימות כו'. בפ"ק דפרה אמר ר"י הגלילי אומר פרים בני שתים כו' וחכמים אומרים אף בני ג' ר"מ אומר אף בני ד' ובני ה' כשרים אלא אין מביאין זקנים מפני הכבוד ע"כ. ופשוט הוא דמאי דקאמרי רבנן אף בני ג' דהכי קאמרי לא כמ"ש ר"י דכל שנה שניה נקראת פרה ולא יותר אלא כל שנת ג' נמי נקראת פרה וז"ש רבינו כאן עד ג' שנים ולמטה כתב דמבן שתים נקראת פרה דת"ק לא פליג אר"י אלא מוסיף וכדאמר אף בני שלש. וכן כתבו התוס' ז"ל פ"ק דר"ה ולכן לא ידעתי מקום לתמיהת הבכ"מ שתמה לקמן ששפיר פסק רבינו כרבנן:

טז

הא למדת שחמש חטאות הן הנשרפות וכו'. אולי להר"א בהשגות נזדמנה לו נוסחא מוטעת בדברי רבינו שאומרת ו' חטאות הן הנשרפות ג' ליחיד וג' לציבור ומפני שלא מצא ג' ליחיד הבין שהוא סובר כדברי הגאון רבינו נסים ז"ל דכשמביא היחיד כשבה או שעירה כששגג באחת ממ"ב כריתות וכמ"ש רבינו בריש הל' שגגות היא נשרפת והיא נכנסת בכלל מ"ש שעירים הנשרפין ועם זה ג' ליחיד הא' השעירה הנזכרת. הב' חטאת כהן משיח. הג' פר שמביא כהן גדול. אבל ודאי שהנוסחא זו מוטעת והגירסא הנכונה בדברי רבינו חמש חטאות כו' שתים ליחיד, וכן כתב בפירוש המשנה בהקדמתו לסדר קדשים וכך הם דברי הבעל כ"מ:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף