לבושי שרד/אורח חיים/שיז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לבושי שרדTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שיז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


ש"ע ס"א כיצד נפסקה. אדלעיל קאי בשל קיימא ואינו מעשה אומן דפטור אבל אסור:

ט"ז סק"א גם רש"י אלא להורות כצ"ל:

מג"א סק"ד שקושרין אותו ר"ל דקשר אומן היינו שהוא אמיץ וחזק לכן מחמירין בב' קשרים אפי' אם דעתו להתירו ביומו דאסו' לדעת הרי"ף משום דב' קשרים הוי קשר אמיץ ומיקרי קשר של אומן וכוונת המג"א דאפי' ב' קשרים אם אנו רואים שאינו מהודק כלל שרי להתירו אלא כשהוא מהודק מעט אז אמרינן דאין אנו בקיאין ושמא זו מיקרי קשר אמיץ:

סק"ה להרא"ש מותר. דלדידיה אין חוזק הקשר מועיל לאסור וכיון שאינו של קיימא שרי ר"ל שבדעתו להתירו ומה דאיתא בש"ס מעשה אומן אורחא דמלתא נקט דרך אומן לעשות לימים רבים אבל חיזוק הקשר אינו מעלה כלל:

ט"ז סק"ג כלשון שהוא ברמב"ם אפשר דנוסחא מוטעת נזדמנה להט"ז דברמב"ם שלפנינו כתוב ל' זה שבש"ע ופירשו אחרונים דר"ל שנשמט רוב הרגל מהמנעל ע"י שאינו מהודק ורוצה ליתן הרצועה בנקב אחר שיהיה מהודק:

(סק"ד לשמא יתקע. זה ג"כ כמו ראיה הראשונ' דאף בנקב רחב חיישינן שמא יקשור:

ש"ע ס"ו שקשרו כובס. ולא הוי מעשה אומן דאל"כ אסור להרי"ף ורמב"ם שבסעיף א':

(שם בהגה) שחזר האומן. דמעשה אומן אפי' אינו של קיימא אסור בסעיף א' ולכן כתב מג"א בשם יש"ש דנתקשרו המשיחות מעצמם שלא ע"י אומן שרי ואפי' לנתקן כיון דאינו של קיימא וגם לא מעשה אומן:

שם שהאומנין עושין. לסימן נקטי' שדרך אומנים לתפור אבל מיירי שהוא מעשה הדיוט דבהא חמור תפירה מקשירה שאפי' אינו של קיימא וגם מעשה הדיוט אסור:

ט"ז סק"ה בשם הכלבו. זהו מה שהביא רמ"א סעיף א' ויש אומרים שכל קשר וכו':

שם בב"י ססי' זה בזוג מנעלים כמו שהביא רמ"א כאן וע"ז סיים הט"ז ונ"ל וכו' משום דבקשר של כובס כבר כ' הט"ז דמיירי שרגילין להתירו ביומו ודבריו דכאן הם במנעלים דמסתמא אין דעת הרצען להתירו היום וק"ל.

שם יעשנו ע"י נכרי אם הוא צריך כצ"ל. דכיון דפטור אבל אסור מותר לעשות שבות ע"י נכרי בצורך הרבה כמבואר בסימן ש"ז סעיף ה'.

מג"א סקי"א משבת לשבת דאז הוי של קיימא ואסו' אפי' בהדיוט:

סקי"ב בהגה ס"א הגה אחרונה דנוהגין כרמב"ם דאומן ואינו של קיימא פטור אבל אסור ואפ"ה גזרינן דגרדי כו' אע"ג דהוי גזרה לגזירה:

ט"ז סק"ז וכמש"כ רמ"א. דבשני קשרים חוששין שמא הוא מעשה אומן משא"כ קשר ועניבה אינו מעשה אומן אבל באינו עשוי להתיר ביומו אסור דמיקרי קיומא דאסור אפי' מעשה הדיוט ולא שרי אלא בב' עניבו' דעניבה אינו קשר:

סק"ח אין איסור. ע"י במג"א סק"ז כ' דאסור משום מתקן מנא שמבטלו עיין שם:

מג"א סקי"ח קשור. עיין ס"ו במטלטלין חבל של גרדי הוא סעיף ז' בקצת נוסחאות לכן הראה מקום לסעיף ו' וכוונתו דבא לשלול טעם של מוקצה שהביא הט"ז דא"כ קשה בסעיף ו' קושרין חבל בפני הפרה ולא כ' שיהי' דוקא של גרדי משום מוקצה אע"כ מיירי שהוכן לכך באופן דליכא משום מוקצה וק"ל:

מ"א שי"ח סק"ב דדוקא בנכרי שעושה כצ"ל:

ט"ז סק"א הנעשית ע"י נכרי כצ"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.