מחצית השקל/אורח חיים/שיז

מחצית השקל ‏ אורח חיים שיז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (סק"א) מיקרי כו' דע דבגמרא איתא דג' מיני קשרים יש א' שמחייב חטאת על קשירתו או התרתו ב' פטור אבל אסור ג' מותר לכתחלה ודעת הרי"ף ורמב"ם וכ"פ הרב"י דהיכי דאיכא תרתי דהיינו מעשה אומן וגם הוא של קיימא חייבים עליו ובחדא דהיינו מעשה אומן ואינו של קיימא או הוא של קיימא ומעשה הדיוט פטור אבל אסור ובתרתי לטיבותא דהיינו מעשה הדיוט וגם אינו של קיימא מותר לכתחלה ורש"י והרא"ש ס"ל דמעשה אומן לא מעלה ולא מוריד וג' חלוקים הנ"ל הן במהות הקשר אי עשה לעולם או לזמן ארוך זהו של קיימא ממש וחייבים עליו ואם הוא זמן ממוצע פטור אבל אסור (אלא שבזה נחלקו הפוסקים מהו זמן ממוצע לי"א ראשון שהביא רמ"א מה שהוא יותר ליום א' הוי ממוצע וליש מקילים כל קשר שהוא לשבעה ימים הוי ממוצע) ולזמן קצר מותר לכתחלה וזהו דעת רמ"א בהג"ה:

(ג) (סק"ג) ולצורך כו' וצ"ע דלמה כו' דין זה נובע ממאי דתנן שלהי שבת בימי אביו של ר"צ ובימי א"ש בן בטנית כו' וקשרו גמי לידע כו' ומדבריהם למדנו כו' וקושרים לצורך מצוה (הבאתי דברי הש"ס הללו לעיל סי' שי"ג במ"א ס"ק א') ולכן הק' המ"א בין על דברי הש"ס ובין על הש"ע למה הוצרכו לעשותו מעשה אומן ה"ל לקשור מעשה הדיוט וכיון שאינו של קיימא מותר אפי' לכתחלה אפי' לדבר הרשות ומה להם לעבור על שבות כיון דאין בו צורך מצוה כיון דאפשר לקיים המצוה בלי שיעשה שבות:

(ד) (סק"ד) דאין כו' מיהו נראה כו' הלשון מהופך שכתב הש"ג דאין אנו בקיאים מהו מעשה אומן מיהו מדברי הרי"ף נראה שהוא קשר שהוא מהודק היטב ולכן שני קשרים זה ע"ג זה שהוא מהודק היטב הוי מעשה אומן ולכן אפי' שאינו של קיימא יש לאוסרו לדעת הרי"ף וכן הוא שם בש"ג:

(ה) (ס"ק ה) וה"ה להתירו היינו לדעת הרמב"ם. ר"ל איסור קישור וכן ההתרה בשני קשרים זה ע"ג זה כשאינן של קיימא היינו דוקא לדעת הרי"ף והרמב"ם וכוותייהו פסק הרב"י דמעשה אומן גרידא אפי' אינו ש"ק מ"מ אסור לכתחלה ולכן שני קשרים דמהודק ונקרא מעשה אומן כמ"ש בשם ש"ג בס"ק שלפני זה אסור הן קשירה הן ההתר' אבל לדעת הרא"ש שהביא רמ"א דמעש' אומן לא מעלה ולא מוריד ואינו תלוי אלא במהות קשר אם ש"ק לכן אפי' שני קשרים זה ע"ג זה כשאינן קשר ש"ק דהיינו לדעת י"א שעשוי להתיר ביומו ולדעת המקיל שעשוי להתיר תוך ז' ימים הן הקשיר' הן ההתר' מותר לכתחלה דלא כע"ש שכתב מדמשני הש"ס הני תרי ברייתות דקתני חייב ותניא אידך פטור אבל אסור דהא דקתני חייב מיירי במעשה אומן והא דקתני פטור מיירי במעשה הדיוט א"כ גם הרא"ש ס"ל דבמעשה אומן גרידא חייב אפי' אינו ש"ק אלא דס"ל דבקשר ש"ק אפי' מעשה הדיוט חייב לכן שני קשרים זעג"ז דהוי של אומן להרא"ש חייב על קשירתו ועל התרתו אבל אין כך דעת מ"א אלא דלהרא"ש מעשה אומן לא מעלה ולא מוריד כלל והכל תלוי במהות הקשר כנ"ל והא דמשני הש"ס הא דתני חייב במעשה אומן ר"ל שהוא ש"ק דהיינו לעולם או לזמן ארוך ונקט מעשה אומן דאורחא דמילתא דאומן קשר של קיימ':

(ז) (ס"ק ז') נשמטו אבל במנעל חדש אסור כו' דמתקן מנא וכן הוא בש"ס דף מ"ח ע"א להכניס הצמר תוך הכסת בחדש שלא היה הצמר מעולם תוך הכסת אסור דהוי מתקן מנא אבל בישן דהיינו שכבר הי' פעם אחת תוך הכסת ונפל משם מותר להחזירו דתו לא הוי מתקן מנא ואם כן אסור להכניס משיח' לשם דמבטל כו' היינו בחדש אבל בישן הא לית ביה משום תיקון מנא והיה לן להתיר אולם מטעם אחר אסור אפי' בישן כמ"ש מ"א סס"ק ט' כיון דרגילין לקשור בראשן:

(ט) (ס"ק ט') צריך כו' אסור דצריך טורח. וע' בט"ז הטעם כיון דצריך טורח ה"ל מתקן מנא ולפי זה אפשר אם אינו מבטלו שם שרי דלא הוי מתקן מנא כמ"ש מ"א ס"ק ו':

כ"ה בתוס' עיין בט"ז שהביא דבריהם:

(י) (ס"ק י') אין פותחים כו' ועיין בכ"מ פ"י דלא כע"ש:

הנה הע"ש הקש' ניהו דאין כוונתו כאן ע"מ לתפור מ"מ יתחייב משום קורע דהא הא דבעינן קורע ע"מ לתפור דאל"כ הוי מקלקל וא"כ הכא דמתקן בקריעתו ואפי' אינו ע"מ לתפור חייב:

ומ"ש מ"א לעיין בכ"מ עיינתי שם ולא מצאתיו בדבריו בעניותי רפואת תעלה לקושיית הע"ש:

(יא) (ס"ק י"א) שחזר כו' ואינו יכול להתירו דאי היה יכול להתירו היה מותר להתירו כיון דאינו של קיימא:

וכמ"ש המחבר כו' מתירים כו' שקשרו כובס ודוקא לענין תפיר' הביא רמ"א די"א אפי אינו ש"ק אסור להתיר התפירה אבל לענין קשר ליכא מאן דפליג דמותר באינו ש"ק אע"כ מיירי בא"א להתירן וא"א כ"א ע"י חתיכות החוטין וזה אסור:

וכ' היש"ש כו' וא"כ צ"ל דס"ל כו' דאיך כ מהרש"ל דלכ"ע שרי לנתקן הא לדעה א' שכתב רמ"א פה אסור אע"כ צ"ל דמהרש"ל ס"ל דאפילו מאן דאוסר אינו אוסר לנתק אלא כשקושר האומן אבל קשירת הכתונת דלא קשרו אומן כ"ע מודים דמותר לנתקן:

אלא משבת לשבת אסור עס"א. ר"ל דבסעיף א' כתב רמ"א אפי' להיש מקילים שם מ"מ קשר שקיים ז' ימים מיקרי קשר ממוצע דלכתחלה אסור להרא"ש:

(יב) (ס"ק י"ב) דלי במשיחה ופשוט דמיירי כו' לרמב"ם ר"ל לרמב"ם והוא דעת הרב ב"י בס"א דאי הוה מעשה אומן ואינו ש"ק פטור אבל אסור אם כן במשיחה למה הותר ניהו דלא מבטל למשיחה והוי קשר שאינו ש"ק מ"מ אי הוה מעשה אומן גרידא לרמב"ם אסור מדרבנן אע"ג דלא הוי מעשה אומן וכשקשר במשיחה או באבנט דהוי תרתי לטיבות' אינו מעשה אומן וגם לא מבטל והוי שאינו ש"ק דמותר לכתחלה:

ואעפ"כ גזרינן דגרדי כו' ר"ל דומי' מאי דהותר במשיחה אסור בחבל דעלמא דהיינו שאינו מעשה אומן מ"מ כיון דחבל דעלמא מבטל ליה והוי ש"ק דאסור לרמב"ם אבל אין איסורו כ"א מדרבנן א"כ למה גזרינן דגרדי אטו חבל דעלמא דהא דגרדי אינו מבטל והוא דומיא דמשיחה וה"ל להתיר ואפ"ה אסרוהו דגזרינן דגרדי אטו דעלמא וקש' הא אפי' חבל דעלמא כה"ג ליכא כ"א איסורי דרבנן ואיך נגזר אטו לתא דידיה דגרדי הא הוי גזר' לגזרה וכן הקשה בספר ע"ש וע"ז תי' מ"א דמצינו הרבה כיוצא בו דגזרינן גזרה לגזירה וכ"כ לקמן סימן שמ"ח ס"ק ד':

(יד) (ס"ק י"ד) אינו קשר כו' שאין עשוי לעמוד שם זמן מרובה תוס' עס"א. בתוס' שלפנינו ליתא אלא שהמ"מ בפ' י' כ"כ בשם הרשב"א שכ"כ בשם התוס' וכ"ה בחידושי רשב"א אלא מלשונו שכ' שא"ע לעמוד שם זמן מרוב' א"כ לדעת הרא"ש שהביא רמ"א בסעיף א' דס"ל דלזמן מרוב' הוי קשר ש"ק וחייבים עליו וכמ"ש מ"א בסק"א ולזמן ממוצע דהיינו יותר ליום א' או לשבעה ימים לכ"א כדא"ל בסעיף א' ניהו דחיוב חטאת ליכא מ"מ איסורא דרבנן איכא ואע"ג דליכ' מעשה אומן הא לרא"ש מעש' אומן ל"מ ולא מוריד וא"כ למה התיר בדליים שלנו לכתחל' אלא דמ"מ הביא דברי רשב"א ע"ד הרמב"ם ואפשר גם רשב"א ס"ל כהרמב"ם ולהרמב"ם בחדא מנייהו דהיינו מעש' אומן אף על גב שאינו של קיימא או ש"ק אף שאינו מעשה אומן אסור מדרבנן אבל אם אינו מעש' אומן וגם אינו ש"ק דהיינו לזמן מרובה אע"ג דהוי לזמן ממוצע אפשר דשרי לכתחלה וא"ש וכן הרב"י שהעתיק דברים הללו משום דפסק בסעיף א' כהרמב"ם וא"כ לרמ"א בסעיף א' שהביא גם דעת הרא"ש ליתא להאי דינא דדליים שלנו אלא דלפ"ז הו"ל לרמ"א להגיה כאן בדליים שלנו דלהרא"ש אסור וא"ל דבאמת בדליים שלנו עשוים להתיר ביומו ולכן אפי' להרא"ש מותר והרשב"א שכתב שאין עשוי' לעמוד שם זמן מרובה לא דקדק בלשונו בזה כיון דס"ל כרמב"ם ולדידיה אין חילוק בין עשוי להתיר ביומו או עומד זמן ממוצע בכל ענין שרי אם הוא מעשה הדיוט אא"כ לזמן מרובה דאז הוי של קיימא:

(טו) (ס"ק ט"ו) נוהגים כו' וכ"מ בגמרא דאמרינן פ' אלו קשרים חבל דלי שנפסק לא יהיה קושרו אלא עונבו משמע דוקא עניבה גרידא ולא שום קשירה כן הוא במרדכי שם:

ועס"א ר"ל דכוונת ש"ג לשיטתיה שכתב לעיל בשמו שני קשרים זה על גב זה מיקרי מעשה אומן ולכן בעניב' ע"ג קשר לא הוי מעש' אומן וכיון דעשוי להתיר ביומו אינו ש"ק כלל ומותר אפילו לכתחל' אפי' לדעת הרא"ש אפי' לדע' א' שהביא רמ"א בסעיף א' אבל אם הוא ש"ק דהיינו יותר מיום א' או להיש מקילים שכתב רמ"א בסעיף א' לשבעת ימים אסור להרא"ש וע' בעירובין דף צ"ז אולי ר"ל מ"ש שם דעניב להו כעין קשיר':

(טז) (ס"ק ט"ז) בשני כו' אפילו בחבל א' אסור ר"ל שקושר חבל א' בב' ראשי פתח וכמ"ש בש"ע:

(יז) (ס"ק יז) של גרדי כו' לא שכיח כו' ודי שאסרו בחבל דעלמא אע"ג דלא שכיח אבל כ"ה לא רצו להחמיר לאסור גם של גרדי:

(יח) (ס"ק יח) דעלמא לא דלעולם מניח ראש א' קשור והוי ש"ק:

(כ) (ס"ק כ) מותר כו' דסתמא כו' דאל"כ היה לנו לחוש פן יתיר קשר הישן ויניח החדש ויהיה ש"ק:

וכתב הר"ן כו' אסור לאגדו כו' תיבת לאגדו הוא שלא בדקדוק דהכי איתא התם על מ"ש הרי"ף וז"ל והשתא דקי"ל לולב א"צ אגוד אי לא אתנחי לי' בהושענא מעי"ט מנחי ליה בי"ט ושפיר דמי עכ"ל משמע דכבר קשר סביב הלולב מעי"ט אלא שלא הניח ההדס מעי"ט ת"ה אלא הקשר שעש' מעי"ט הוא מירווח ואפשר לתחוב ההדס תוך הקשר וס"ד אע"ג שאין איסור בתחיב' ההדס לתוך הקשר משום קשירה דהא הקשר נעשה מעי"ט מ"מ אסור משום מתקן מנא קמ"ל דמותר כיון דקי"ל לולב א"צ אגד לא הוי מתקן מנא וע"ז כתב הר"ן דוקא משום דלולב א"צ אגד דאפי' נקט כל חד וחד לחוד יצא לכן שרי לתוחבו תוך הקשר דלאו מידי עביד אבל אי הוי קי"ל צריך אגד הוי אסור לתוחבו בי"ט אע"ג דאינו קשרו מ"מ ה"ל מלאכה (ר"ל מתקן מנא) כיון דבלא"ה לא מתכשר כיון דצריך אגד (ולכן קיי"ל לקמן סי' תרנ"א דמותר לעשות בי"ט או בענין שאין בו איסור מצד קשיר' וליכא משום מתקן מנא כיון דקיי"ל לולב א"צ אגד):

ומה"ט אסור לתלות הציצית כו' ר"ל אפי' עשה קשר עליון מע"ש אלא עדיין לא כרך הכריכות מע"ש אסור לכורכן בשבת אע"ג שאינו עוש' קשר מ"מ כיון דהכריכות הם צורך תיקון הציצית ה"ל מתקן מנא כמו לתחוב הדס תוך הקשר למ"ד לולב צריך אגד דאסור:

ומיהו כו' אינו אלא מנהג אפשר דשרי כו' ר"ל דוקא למ"ד לולב צ"א דהאגד הוא מן התורה וזולתו אינו יוצא הוי שפיר התחיב' תיקון מנא אבל בציצית דאפי' בלי הכריכות כשרים מן התור' לא הוי מתקן מנא:

ולעונבן ר"ל שיתקיימו הכריכות מענבן בסוף הכריכות:

דהיינו כו' ר"ל שיתחוב חוט שכרך בו באמצעית ז' חוטין אחרים ואחר זה יעש' בחוט שכורך בו קשר מרווח ויתחוב שבעה חוטין תוך אותו קשר:

דזה ס"ל למרדכי כו' דע"כ לא אמרי' סס"א דאם עשה קשר בראש חוט א' דהוי של קיימא אלא בחוט א' לבד אבל כאן דתוחב בו שבע' חוטים האחרים ואפשר למשוך כל השבע' חוטין מתוך הקשר לחוץ וגם חוט הכריכ' הקשר שעשה ממנו לא יתקיים ע"י שמוציא השבעה חוטין כי היה מרווח כנ"ל לא מיקרי ש"ק:

שחזר בו ר"ת שר"ל תחלה דכה"ג הוי קשר גמור ויוצא בקשר כה"ג בציצית כשיעשהו שיהיה קשר עליון וחזר בו דזה לא מיקרי קשר מטעם הנ"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.