לבושי שרד/אורח חיים/רפה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים רפה

ט"ז סק"א תרגו' ירושלמי וכיון שיש עכ"פ תרגום ירושלמי צריך לחזו' אחר תרגום ההוא ולקרותו משא"כ ראובן ושמעון:

מג"א סק"א אחר התרגום. אמרוהו קודם התרגום וגם אחר התרגום כך מבואר בט"ז סי' רפ"ד:

סק"ד ב"פ מקרא. ק"ק פשיטא. ונראה דר"ל דבעת שלמד הפרשה עם פירש"י אין עולה רק לתרגום כיון שמפסיק בפירושי הפסוק בין כל תיבה וענין וצריך ב' פעמים מקרא חוץ מלימוד זה ועיין בסק"ח דלא משמע הכי לכאורה

סק"ט פי' המלות לחוד לפי שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך המקרא כמ"ש הב"י ולכן אין יוצא במקום תרגום בפי' המלות לחוד:

שם שיקרא עוד פעם אחד. קשה דהא פטרינן בש"ע מלמדים מכל וכל לפי שלומדים כמה פעמים עם התלמידים. וא"כ למה יתחייב לקרוא עוד פעם א' מקרא ונ"ל להגיה תרגו' ור"ל דמקרא כבר יצא אבל תרגום לא יצא בפי' המלות לכן יאמר פעם א' תרגום:

סקי"ב וכי יחזיר כו'. טורח זה למה כיון שבקי בה ממה שקרא פעם א' כן הוא לשון הת"ה:

שם לפי פי' ר"ח. ר"ח סבירא ליה טעם שנים מקרא ואחד תרגום כדי שיהיה בקי במה שהציבור קורין וא"כ ה"ה פ' יו"ט אבל שאר הפוסקים ס"ל טעם שמו"ת כדי שכל אחד מישראל יקרא לעצמו כל התורה מראש עד סוף. ומה"ט פסק בש"ע שא"צ לקרות פ' יו"ט מטעם שכתב המג"א סק"י ולדעה זו מה שנוהגין בקריאת הפטורה כמ"ש רמ"א היינו נמי כדי שישלים בכל שנה עם הציבור כל שבת מה שהם קורין א"כ אפי' בהרבה חתנות צריך לקרות מה שהציבור קורין ותירץ המג"א דטעמא דשמו"ת לשאר הפוסקים לא שייך בהפטורה כלל ומודים הפוסקים דמנהג דהפטורה הוא מטעם ר"ח דשמא יקראהו למפטיר ולא יהיה בקי והא דהוצרכו בשמו"ת לטעמא דידהו משום דבקריאה ליכא טעמא דר"ח לפי שהחזן קורא:

שם ובלבוש השמיט הגה זו וצ"ע דאם לא יחזור וכו'. רסי' קל"ט כצ"ל:

שם ומשמע כיון דהטעם הוא משום אם יארע הרבה חתנות כו' וזה לא שייך בד' פרשיות:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.