מחצית השקל/אורח חיים/רפה

מחצית השקל ‏ אורח חיים רפה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ס"ק א) שנים כו' וכ"מ במגלה כו'. ר"ל כשל"ה שיקרא הפרשה כלה ואח"כ תרגום. דלא כל"ח שמביא אח"ז שיקרא כל פסוק ב"פ דאמרי' שם אריב"ל חייב אדם לקרות המגל' בלילה ולשנותה ביום סבר מיניה למיקרי בליליא ולמתני מתני' דידיה ליום. א"ל רב ירמיה לדידי מפרשי ליה מיניה דרחב"א כגון דאמרי אינשי אעבר פרשת' דא ואתני' ופירש"י דהתלמידים היו סוברים דלשנות' דאמר ריב"ל ר"ל ללמוד משניות של מגלה ביום וא"ל ר"י לא אלא כדאמרי אינשי אעבר כו' אסיים פרש' זו ואשנה אותה פעם שנית עכ"ל וע"כ מאי דאמר ר"י כדאמרי כו' אין רצונו על פרש' דעלמ' דאיך מבואר בלשון אתני' דאמרי אינשי דר"ל שיחזיר אותו פעם אחרת. דהא דגם ואתני' שר"ל ללמוד המשנ' שעלי' וגם אין זה מצוי' כ"כ שיאמרו אעבר כו' אע"כ נתכוין על קריאת שמו"ת וכשיאמר האומר אעבר כו ע"כ מה שאמר ואתני' ר"ל לחזור ולאמרה פעם שני דהא כן הדין שנים מקרא וכן ר"ל ריב"ל ומדאמר אעבר פרשת' דא משמע שצריך לקרות פ' שלמה ולא כל פסוק ב"פ. ואע"ג דבלא"ה היה יכול להביא ראיה משורש הדין דאמרי' בברכות דף ח' לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור הרי דנקט ג"כ פרשה אלא דמשם אין ראיה דר"ל פרשיותי' ר"ל הסדרות שיקר' כל שבוע הסדר' שבאותו שבוע אבל במגלה דאמר אעבר פרשת' דא ע"כ אין ר"ל הסדרה כולהו דזהו מלתא דפשיט' למ"א דכה"ג אין יוצאים ידי שמו"ת ולא בא כ"א להביא ראיה דלא כל"ח שיקרו כל פסוק ב"פ. ומביא ראיה מדאמר אעבר פרשת' כו' משא"כ בברכות כנ"ל י"ל כל הסדרה ולא דיבר שם בברכות מהסדר' איך יתנהג אם לקרות כל פסוק ב' פעמים או הפרשה ב"פ. ולא בא כ"א לאשמועינן שישלים כל הסדרו' עם הצבור:

שהיו נוהגין כן בזמן שהיו מתרגמין דהיינו שהיו מתרגמין בצבור דהקור' לא היה קור' כ"א פסוק א'. והמתורגמן היה מתרגם אותו פסוק וחזר הקור' וקרא פסוק א' והתורגמן תרגמו וכן עשו עד סוף הקריאה והטעם דיותר מפסוק א' קשה על השומעים להבין ע"י התרגום שתרגמו את פי' הפסוק וטעם זה שייך גם כן לכל א' בקריאת שמו"ת:

והפסוק האחרון כו' ר"ל תחלה יקרא שני פעמים מקרא גם פסוק האחרון ואח"ז פעם א' תרגום. ושוב יקרא שלישית פעם א' פסוק אחר מקרא כדי לסיים במקר' ועכ"פ צריך להסמיך תחלה ב"פ מקרא ולא יפסיק ביניהם בתרגום וכן נהגו ג"כ בשעה שהיה מתרגמים בצבור וכן מבואר בטור בסי' רפ"ד במקום שמתרגמין ההפטרה שנוהגין כן ע"ש:

ודע שכ' של"ה לפי שיטתו שיקר' כל פרשה ב"פ היינו פרשה פתוחה או סתומה ואפי' הפרשה מסיימת באמצע פסוק כגון בפ' פנחס ויהי אחרי המגפה ובפ' דברים ומעציון גבר וכדומה יפסיק שם באמצע פסוק ויקר' שמו"ת:

(ב) (ס"ק ב) עטרות ודיבון וה"ה ראובן כו' ר"ל דאהא דאמרי' במסכת ברכות לעולם ישלים כו' אפי' עטרות ודיבון פירש"י דהרבותא הוא אע"פ דאין עליו תרגום צ"ל המקרא ג' פעמים. והתו' הקשו עליו דא"כ למה נקט עטרות ודיבון הוה ליה למימר ראובן ושמעון דאין בו תרגום ולכן פי' דנקט עטרות ודיבון שאין בהם תרגום אונקלוס אבל יש בהם תרגו' ירושלמי. וקמ"ל דאפ"ה צ"ל פעם ג' תרגום ירושלמי כיון שאין בהם תרגום אונקלום והטור והרא"ש כ' דנקט עטרות ודיבון לרבותא דס"ד כיון דהם שמות עיירות אע"ג דאית בה תרגום ירושלמי מ"מ א"צ לתרגמן קמ"ל דאע"פ שהן שמות עיירות צריך לתרגמן כיון דאית בהו תרגום. וכ' לפ"ז ראובן ושמעון דליכא להו תרגום כלל א"צ לקרות מקרא ג"פ מ"מ סיים הרא"ש להחמיר כרש"י וגם ראובן ושמעון צ"ל ג"פ מקרא. כ' של"ה מדכתבו תר"י על פרש"י וז"ל וזה אינו נראה שהרי מצינו פסוקי' אחרים הרב' שאין להם תרגום כגון פסוקים של ברכת כהנים ואחרים הרבה ולמה לא הזכירם כו' עכ"ל תר"י. וכ' של"ה ע"ז ואע"ג דנמצא בחומשי' שלנו תרגום על אלה הפסוקי' אפשר שזה התרגום אינו מקובל מסיני ע"כ יקרא המקרא ג"פ בברכת כהנים וגם אולי התרגום מקובל מסיני על ברכת הכהני' ולא הי' מגילה בימי תר"י לכן יקרא גם התרגום של ברכת כהנים עכת"ד וא"כ ה"ה בעטרו' ודיבון לדעת של"ה יש לקרות המקרא ב"פ כפירש"י וגם לקרות התרגום שלהם דשמא התרגום של עטרות ודיבון גם הוא מקובל מסיני אלא שלא נתגלה בימי רש"י כמ"ש לענין ברכת כהנים:

(ג) (סק"ג) בפירש"י דהוא עיקר כו' ר"ל שפרש"י יותר עיקר מיתר פירושים לפי שפרש"י בנוי על יסוד התלמוד משא"כ פירושים אחרים ובחד צד עדיף מתרגום דפרש"י מבאר יותר מן התרגום ובחד צד תרגום עדיף דניתן מסיני ולכן כתב הרב"י דירא שמים יוצא י"ש יקרא תרגום וגם פירש"י. וכת' הט"ז דאם אין מבין פרש"י יקרא לעז אחר כמו צאינה וראינה:

(ח) (ס"ק ח) יכול כו' אבל אין לסמוך כו' כמ"ש סי' נ"ט סעיף ד' וע"ש בטור בשם הרא"ש הטעם דאין אדם יוכל לכוין תדיר עם הש"ץ בשתיק' וכ' עוד טעם אחר ע"ש ומ"מ לקרות עם החזן מלה במלה. עמ"ש מ"א סי' קמ"ו ס"ק ה' בשם של"ה:

(ט) (ס"ק ט) מלמדי כו' ומ"מ די שיקרא עוד פעם א' תרגום דזה כו' כצ"ל ר"ל דב"פ מקרא שצ"ל ודאי יוצאים במה שלמדו עם התינוק' דהא צריכי' לקרות עם התינוקות כל פסוק פעמים רבות כ"כ בספר ל"ח:

אבל מה שיצאו ע"י לימודם עם התינוקת גם ידי תרגם עז"כ מ"א דוקא בימיהם כו' אבל אם למד פי' המלות לחוד לא יצא ידי תרגום. ולכן בזמן הזה די שיקרא פעם אחד תרגום:

(יב) (ס"ק יב) ולא שוש כו' דטעם חזרת כו' דבטעם קריאת שמו"ת יש ב' טעמים א' שכל א' מישראל יקרא לעצמו כל שנה כל התורה מראשו לסופה ולפ"ז א"צ לקרות פ' י"ט כמ"ש מ"א ס"ק י' וגם א"צ לקרות ההפטרה דא"ל דעי"ז יקרא הנביאים בכל השנה דלזה אינו מספיק קריאת ההפטרה דההפטור' גם בצירופן יחד אינם עולים לחצי הנביאים. הגמ"יי כ' בשם ר"ח הביא בספר ת"ה דטעם קריאת שמו"ת כדי שיהיה רגיל במה שהצבור יקראו בשבת. ולפ"ז כ' בת"ה סי' כ"ג צריך לחזור פ' י"ט וגם ההפטרת ולפי זה הקשה מ"א כיון דהרב"י פסק דא"צ לחזור פ' י"ט וגם רמ"א לא חילק בזה ע"כ לא ס"ל כר"ח אלא כדאידך טעמא כדי שיקרא כל השנה כל התורה א"כ גם הפטור' א"צ לקרות כנ"ל. וא"כ למה כ' רמ"א ומ"מ נהגו לקרות ההפטר' ע"כ צ"ל דחשו להחמיר כשיטת ר"ח א"כ ה"ל לרמ"א לכתוב לקרות פ' י"ט דכן הדין לדעת ר"ח והא דציין מ"א על שוש אשיש משום דשם מבואר מחלוקת הטעמים הנ"ל בת"ה גבי פרשת שוש אשיש:

וצ"ל דמ"מ כו' ניהו דמעיקר הדין לא קי"ל כר"ח מ"מ בהפטרה הנהיגו להחמיר כר"ח משום שאם יעלה למפטיר יהיה צריך לקרות ההפטרה. ולכן יש לחוש שיהיה בקי בהפטרה שמא יקראוהו לעלות למפטיר וכמ"ש ריש סי' קל"ט במקום שהמנהג שהעולה קורא בעצמו אסור לעלות עד שיקרא הפרשה בינו לבין עצמו פעמים ושלש ע"ש. משא"כ בקריאת התורה שהחזן קורא לא חשו להחמיר כר"ח:

וצ"ע דאם לא כו' כצ"ל:

ובכ"ה כתב שמנהגנו כו' ולא ידעתי מה טעם ובספר ת"ש כ' וז"ל והטעם דהא בע"ש אין שום שייכות להפטרה של ד' פרשיות ע"ש שהאריך בזה עכ"ל. והכונה בשלמא הפטרת השבוע כיון דמיום א' ואילך מקרי עם הצבור כיון שכבר התחילו הציבור לקרות פ' השבוע במנחה של שבת א"כ גם הפטרת השבוע שיש לה שייכות להסדר' שמדבר' מענין הסדרה יש לה שייכות גם להפטרה כל ימות השבת כ"ש בע"ש משא"כ הפטרת ד' פרשיות שאין לארבע פרשיות גופייהו שייכות כ"א ביום השבת וכן ההפטרה של ד' פרשיות כן נלע"ד אלא שעדיין קשה ניהו שנתן טעם על מה שלא קרא בע"ש הפטרה ד' פרשיו' אבל אכתי לא נדע טעם למה קרא הפטרת הסדרה. דהא בקריאת הפטורה ליכא טעם אחר כ"א כמ"ש ר"ח שיהיה בקי במה שהצבור קוראים ושמא יקראו למפטיר ולא יהי' בקי וכמ"ש מ"א:

וכיון דבד' פרשיות אין קורין הפטרת הסדרה מה צורך לבקיאות. ועל מ"ש רמ"א בשבת ושל חתונה יקרא ההפטרה של שבת כו' לא קשיא מאי צורך בקריאת הפטרת של שבת. לק"מ לפי מ"ש הרב"י לעיל בסי' קמ"ד נוהגין בשבת שיש בו חתן לו' אחר הפטרת השבוע שנים או ג' פסוקים מהפטרת שוש אשיש עכ"ל וא"כ בשבת שיש חתונה מפטירים שניהם בהפטרת הסדרה וגם מקצת שוש אשיש לכן א"ש מ"ש רמ"א דלא יקרא כ"א הפטרת הסדרה שיהי' בקי בה כי למחר יקראהו משא"כ דברי כ"ה בד' פרשיו' צ"ב כנ"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.