לבושי שרד/אורח חיים/קפח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לבושי שרדTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קפח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


ט"ז סק"א אין פירושו כ' כך דאל"כ עבדינן דלא כמאן דהא אין אומרים אותו בקול רם אלא כשאר כל הברכה:

ט"ז סק"ב דמ"מ תקנו כמבואר בט"ז בר"ס שאח"ז ע"ש:

ט"ז סק"ג לשון תחנה אבל נחמנו אינו לשון תחנה אלא כמו הנחם על הרעה לעמך. והתוספות סתרו זאת דגם נחמנו הוא לשון תחנה ואין איסו' באומרו בשבת משום דטופס הברכה כך הוא:

מג"א סק"ד ותבנה ירושלים שלא יהיה לשון בקשה אלא כלומר עתיד אתה לבנות משא"כ ובנה:

סק"ה וכן משמע בנדה. דשם פוסק ג"כ כחכמים נגד הת"ק אלא שמביא שם הרא"ש ראיה דהלכ' כחכמים ופי' המע"מ דהוצרך לראיה כו' א"כ ס"ל לרא"ש דת"ק עדיף כ"מ דליכא ראיה להפך ובכ"מ דכ' דחכמים עדיפי לפי שהן רבים אין זה עיקר סמיכתו אלא סמך אטעם אחר שכ' שם וא"כ כאן הלכה כת"ק ויצא אם אמרו בברכה אחרת וע"ז סיים ול"נ כו'. ממילא כאן הלכ' כחכמים:

שם ואפשר דבכ"מ סמיך כצ"ל:

סק"ו כיון דעתיד לחתום וכן הוא שם בט"ז סק"ב:

ש"ע ס"ו אומר ברוך אתה ה'. אע"פ שאם היה מזכירן במקומן לא היה בשם היינו משום שמזכירה לברכה הסמוכה הרי הן נכללת בברכה שיש בה מלכות בפתיחתה וחתימת' דפתיחת וחתימת הראשונה כוללת כולן אבל מכיון שסיים בונה ירושלים ואמרה ברכה בפ"ע לא הוי סמוכה לחברתה כיון שאינה אלא אקראי בעלמא עיין בב"י:

מג"א סק"ז וזו נתקנה דוקא לשכח ויש שם מעין חתימה כצ"ל:

ס"ק י"ב כלו' דדוקא. המ"א לשיטתיה בתרכ"ג דפליג אהט"ז כאן סק"ה וס"ל דחוזר התם לכן צריך כאן לתירוץ אחר:

שם תקנו להזכיר. וכיון דתקנו להזכיר בשחל בשבת תקנו גם להחזיר לענין אם שכח משא"כ כאן דליכא תקנה להחזיר דהא מזכירין ר"ח אפילו לא חל בשבת ומשום להחזיר לבד שהוא אקראי לא עשו תקנה:

שם ליכא חיוב הזכרה. פי' לענין להזכיר דלא מצינו להחזיר משום ר"ח לכן גם כשחל בשבת אינו מחזיר ודמי להפטרה דאינו מזכיר מה"ט ה"נ כאן לענין להחזיר וק"ל:

סקי"ג דבכל בהמ"ז. דכיון דחוזר בשביל שבת הוי כמאן דלא בריך כלל מזכיר גם ר"ח דלענין להזכיר לכתחלה ודאי דמי לנעילה:

שם בסוף כדאיתא בגמרא. בשבת דק"ד אינו מזכיר אם באו להזכיר מזכיר א"כ אינו חובה ולא דמי לנעילה וק"ל:

סקי"ד ברכה לבטלה. ס"ל להמ"א דבר"ח בחול אומר ג"כ הברכה בשם מש"ה כיון דאבעיא הוא בש"ס אי חותם הו"ל ספק ברכות אבל משמעות הטור והמחבר דבר"ח אומר בלא שם בפתיחה וחתימה כלל לא א"כ א"ש מ"ש כאן שאינו חותם בכל ר"ח וכן עיקר וכ"כ הפמ"ג:

שם ועיין ס"ס ק"ח. ר"ל דאולי משום הפסק הוא דשמא א"צ לחתום בר"ח והוי הפסקה כמו מאורע שאר ימים בססי' ק"ח דבדיעבד דוקא לא הוי הפסקה אבל נזכר פוסק ע"ש ולהט"ז שם אפילו דיעבד הוי הפסקה:

מ"א ס"ק ט"ו וביו"ט דוקא קשה דבשבת ג"כ כך הוא דהא בסעודה ג' דינה כר"ח ומאי קמ"ל בי"ט ונ"ל דבשבת אם לא אכל בלילה חייב לאכול ג' סעודות ביום א"כ חוזר בב' סעודות הא' משא"כ ביו"ט דוקא בלילה וביום ואם לא אכל בלילה אין חיוב ביום רק סעודה אחת וע"ז סיים עיין סי' תקכ"ט שם כ' דגם ביו"ט אם לא אכל בלילה אוכל ב' סעודות ביום א"כ שבת ויו"ט שוין וק"ל:

מג"א סק"ז י"ז דאם התפלל ערבית. פי' באמצע הסעודה:

שם אפי' צלי ערבית. כיון דהתחלת הסעודה היתה קודם שהתפלל ערבית:

ס"ק י"ח שאין מצוה בהוספתן של"ה לא ס"ל דאזלינן בתר התחלת סעודה רק בשבת מזכיר משום תוספות משא"כ בר"ח והשיג על הע"ת שפירש גם בש"ע משום תוספת ז"א דהא פסק כן גם בר"ח:

ט"ז סק"ז מתפלל במו"ש שתים של חול כי אין להזכיר כצ"ל:

שם רב צלי של שבת בערב שבת כצ"ל:

בט"ז שם וגם רוענו היה ראוי לפרש וכו' כצ"ל:

מג"א סקי"ח ולכן אם חל ר"ח וכו' כצ"ל:

שם גם מ"ש דרך פשרה כצ"ל:

שם דדוקא בע"ש. פי' בערב שבת הוי כך שיעור תוספות שביום ע"ש וטעם דהוי פלג המנחה אבל שיעור תוספת בלילה דהיינו מוצאי שבת דליכא האי טעמא סגי במשהו:

שם צריך להזכיר של ר"ח. וא"כ ה"ה כאן אם במוצאי שבת הוא ר"ח ואכל גם בלילה יש חיוב להזכיר ר"ח וע"ז סיים ומ"מ צ"ע:

שם ואם אכל בלילה. פי' דהזכרת שבת הוא ספק פלוגתא והזכרת ר"ח הוא ודאי כיון שאכל בלילה. ומש"ה כיון דשניהם א"א להזכיר אין מוציא מידי ודאי. וכן פסק השל"ה לשיטתיה דס"ל דאזלינן בתר השתא אלא דמזכיר שבת משום תוספות ופסק דאם במ"ש הוא ר"ח ואכל גם בלילה מזכיר של ר"ח לבד משום דר"ח יותר חיוב משבת שאינו רק משום תוספות ה"ה לדידן אף דקי"ל דלא כשל"ה אלא אזלינן בתר תחלת הסעודה מ"מ בה"ג מזכיר של ר"ח לבד משום ספק וודאי כאמור דעכ"פ יש ראיה משל"ה דשניהם אין להזכיר ומזכיר היותר חיובית וק"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.