לבושי שרד/אורח חיים/עד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים עד

(מג"א סק"א) למבעי כשלבו' טלי' בלא חגורה ויותר קשה לשון הירושלמי מהו שיעשה כמו מלבוש כו' הרי במלבוש גופו נמי יש ספק זה עצמו:

(שם) דאהל לא חשיב הפסק פי' דאם לא חשיב הפסק אסור משום גלוי ערוה עיין ט"ז סק"א ואם אינו גבוה י' הוי כחלוק ולא הוי גילוי ערוה:

(שם) שיהא הפסק בין ראשו. נראה כוונתו שלא יהא נקרא גילוי ערוה וכמ"ש תחלה וכן נראה מבואר מדברי המ"א סק"א ע"ש:

סק"א הפסק. הוקשה לו דאם לבו רואה עיניו ג"כ רואות ואסור בלי טעם דלבו רואה ואפילו עוצם עיניו לא מהני כמ"ש המ"א סי' ע"ה סק"ט לכן פי' שהערוה מכוסה כגון שישינים בטלית א' רק שאין הפסק בין לבו לערות חבירו וק"ל:

ש"ע סעיף ב' ממטה ללבו. ממטה ללבו לא שייך כיסוי דלשון כיסוי לא יפול אלא כשמכסה לבו שלא יראה או שמכסה ערותו שלא תהא נראה ללב אבל ממטה ללבו משמע בין הלב ובין הערוה ובהא לא שייך כיסוי אלא הפסקה כמבואר בש"ע סעיף ג' ומה"ט התם מהני אפילו בזרועותיו או בידיו כיון דהוא בתורת הפסקה והכא דוקא בגד בעינן וידיו לא מהני כיון שהוא בתורת כיסוי דמיירי שמכסה לבו וכמו שחילקו הט"ז סק"ג ומג"א סק"ו: ותיבת מלמטה הכתוב כאן קמ"ל דמיירי שלבו גם כן תוך המים כדברי רמ"א בהגה"ה שם וכלומר שיכסה בבגד ללבו אשר הוא ג"כ למטה תוך המים ומש"ה ציין המג"א סק"ב יכסה בבגדו ללבו ודילג תיבת ממטה כדי להורות על ביאור דברי הש"ע. ובדפוסי' חדשים הוסיפו במג"א תיבת למטה והמוסיף גורע ולא ירדו לכוונת המג"א:

מג"א סק"ב וראשו ר"ל דאין קפידא במה שעיניו יכולים לראות הערוה כיון שהוא למעלה מן המים ואינו מסתכל בערוה כמ"ש המג"א סק"ה:

מג"א סק"ג ושקיל. ומה שמותר בסעיף ג' בזרועותיו עמדו האחרונים ואין להאריך:

ט"ז סק"ג בסי' צ"א מה שלא הקשה מסעיף זה עצמו עמדו המפרשים בזה ואין להאריך:

מג"א סק"ה שעיניו. הוקשה לו נהי (הגה"ה) דכבר כ' המ"א דברים אלו בסק"ב ואם רצה להוסיף ביאור היה מקום הביאור שם ואין שייכות דברים אלו לכאן ונראה שיש כאן חיסור לשון ובא לומר דרמ"א למד דין לבו למעלה מן המים מדין עיניו למעלה מן המים) דחשיבי המים כסוי הפסק לענין לבו רואה הערוה מ"מ הא עיניו יכולים לראות את הערוה דרך המים ואפי' עוצם עיניו אסור ע"ז תירץ כיון דהערוה מכוסה במים מותר כשאינו מסתכל בערוה כמ"ש המ"א ס"ס ע"ה וכן בסי' זה סק"ח וק"ק לי דכבר כתב עיין הגה"ה כי שייך לכאן עד מן המים המוזכר בסעיף ב' כמבואר בד"מ ע"ש:

סק"ו הפסקה פרשתיו באות ה':

ט"ז סק"ד לברך אם לבה חוץ למים ותימה אם לבה חוץ למים או חובקת ידה על גופה באיש נמי שרי אבל באשה א"צ לזה כיון דאין לבה רואה ערותה וליכא בה רק משום גילוי ערוה וכיון דהערוה מכוסה אפי' במים צלולים שרי. וראיתי בא"ר דלחומר' בעלמא אמרה הט"ז אם אפשר לה בקל לעשות כך:

מג"א סק"ח ססע"ה דדוקא בערות חבירו כצ"ל. לא תידק מהכא דבערות חבירו מודה דמהני עוצם עיניו דז"א דבס"ס ע"ה חולק ע"ז אלא הכא אהרמ"א הקשה משום דבס"ס ע"ה שתיק רמ"א ומשמע דמודה להמחבר מ"ה מחלק בין ערות חבירו אבל להמ"א אפילו בערות חבירו אסור:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.