לבושי שרד/אורח חיים/נח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים נח

מג"א סק"א דהכא לכ"ע כוונתו דבסי' רנ"ג במג"א סק"ג ב' דעות אי חשבינן מעלות שחר עד צ"ה או מהנץ החמה עד שקיעתה ע"ז הביא ראיה דהכא כ"ע מודו דמנינן מעלות השחר וראייתו מדפריך בריש ברכות קראי דדוד אהדדי דכתיב קדמו עיני אשמורות משמע ב' משמורות שהם ח' שעות וכתיב חצות לילה אקום דהיינו שש שעות ומשני באמת קם בפלגא דלילה אלא דנגד שאר מלכים שישנים עד שעה ג' דהיינו שקמים בשעה שלישית דאיכא שית דלילה ותרי דיממא הוי ח' שעות ע"ש. הרי דשיעור בני מלכים שישנים עד ג' שעות היינו מתחלת היום ושיעור זמן ק"ש הוא ג"כ מחמת שכן דרך בני מלכים כו' א"כ נחשב מעלות השחר. אך דיש לדחות דלמא ג' אשמורות הלילה נמשכים עד הנץ והמלכים ישינים ב' שעות אחר כן. לכן הביא ראיה דע"כ ג' המשמרות כלים בעלות השחר דקאמר התם סי' לסוף משמר ג' תינוק יונק כו' וכ"ת למה לי סי' ע"ז הא אז הוי תחלת היום וקאמר נ"מ למאן דגני בבית אפל וכי שמע האי סימנ' ליקום ולקרי ק"ש והקשה התוס' הא זמן ק"ש משיראה את חבירו וכו' ותירצו דכיון שיודע זמן עלות השחר אזי בתוך שיקום ויכין א"ע יגיע הזמן ע"ש הרי דסוף משמר ג' הוא עלות השחר וק"ל והרב פרי מגדים ז"ל לא עי' היטב:

סק"ב משיתחיל לזרוח הטור כ' לקרותה מעט קודם הנץ כדי שיסיים גאל ישראל עם הנץ ואח"כ הביא לשון הרמב"ם שיתחיל קודם הנץ כו' ושיער זה כמו שיעור שעה א' קודם שיעלה השמש עכ"ל ר"ל מתחלת קריאתה עד שיעלה השמש הוא שעה והקשה ב"י בשם מהרי"א דאיך קרא הטור מתחלה מעט קודם. כיון שהוא שיעור שעה ותירץ דמ"ש רמב"ם שיעלה השמש היינו סוף עלייתה ולאו היינו נץ דנץ היינו תחלת עליית' ע"ש מוכח מזה דנץ החמה פי' תחלת נץ ואז סיים גאל ישראל. אכן לגירסת הכ"מ עישור שעה ע"כ דהנץ היינו סוף עליית השמש ואז יאמר גאל ישראל דאי ס"ד דנץ פירושו תחלת נץ קשה כיון דמתחלת קריאתו עד סוף עליית השמש ליכא רק עישור שעה לא נשאר לא לק"ש וברכותי' רק זמן קצר מאד נמצא יש נ"מ לדינא בין הגיר' והכ"מ הסכים ג"כ לגי' א' אלא שמפרש כוונת רמב"ם דמעלות השחר עד הנץ החמה הוי שעה ולדידיה ג"כ מוכח דהנץ פירושו תחלת נץ דאי ס"ד סוף הא מבואר ברמב"ם הובא במג"א סי' פ"ט ס"ק ב' דמעלות השחר עד עלות השמש היא שעה וחומש. והד"מ הסכים ג"כ לגירסא א' אלא שמפרש תי' שלישי דרמב"ם לא מיירי מתחלת קריאתה אלא ר"ל מהנץ עד שיעלה השמש וכמ"ש כאן בהגה"ה הרי ג"כ דנץ היינו תחלת נץ. סוף דבר דלגירס' א' לכולהו פירושו יאמר גאל ישראל בתחלת נץ משא"כ לגירס' ב' יאמר גאל ישראל בסוף נץ והכריע הכ"מ כגירסא ב' וע"ז כתב המג"א דלדינא אין נ"מ אף לגי' ב' הוי נץ בתחלתה וכ"ת דא"כ אין נשאר רק זמן קצר מאד לק"ש וברכותיה ז"א דלגי' זו י"ל דמ"ש רמב"ם עד שיעלה השמש היינו תחלת הנץ דבשלמא לגי' א' הוצרך מהרי"א לפרש דמשיעלה השמש היינו סוף דאל"כ אין שייך לשון מעט קודם משא"כ לגי' ב' א"ש דהאי מעט היינו אותו עישור שעה נתנו לו שיעור לק"ש וברכותיה וכ"מ בב"ח ע"ש ונתבאר כל המשך דברי המג"א:

שם בד"מ דכתב שאין אף שכתב בד"מ שם שאמת הוא כפי' מהרי"א היינו ענין מה שמפרש הך שיעלה השמש שברמב"ם סוף עלייתה אבל מה דס"ל למהרי"א דרמב"ם חשיב השעה מתחלת קריאתה כמבואר בהדיא מתוך קושיות מהרי"א ע"ז חולק הד"מ דרמב"ם לא מיירי רק מתחלת הנץ וכמ"ש כאן בהגה"ה ע"ש בד"מ מבואר כך להדיא ודלא כחדושי הגהות שסביב הטור שהקשו על דברי המג"א אלו ע"ש ולק"מ: ומ"ש המג"א וכ"כ בד"מ. אע"פ שמחולק עם הב"ח בביאור דברי הרמב"ם רק המג"א קאמר דלענין הגרסא מסכים כהב"ח וכן לענין הנץ החמה פירושו תחלת נץ וק"ל:

[[שולחן ערוך/אורח חיים/נח#|ש"ע סעיף ב' להקדים דה"א כיון שעבר זמן הותיקין שוב אין נ"מ בהקדמה ועד רביע יום הכל שוה קמ"ל דאפ"ה כל מה שמקדים עדיף טפי:

ט"ז סק"ב ק"ש ומתפלל. בש"ע שם בס"ס פ"ט פסק דמתפלל בביתו וק"ש לבד יאמר בדרך אלא שבטור שם מביא פוסקים דס"ל דגם מתפלל בדרך ולא דקדק הט"ז בד"ז לבאר כו' (נ"ל דצ"ל כי) ראיה זו הוא לדברי כולם:

שם הטור להחזיק דלהחזיק משמע שהוא נחפז ללכת במרוצה באופן שלא יוכל לקרות בדרך:

סק"ג התלמוד דיכול. לשון הש"ס תניא רשב"י אומר פעמים שאדם קורא ק"ש ב' פעמים בלילה א' קודם ע"ה ואחד אחר ע"ה ויוצא י"ח א' של לילה וא' של יום ואהא כתב הרא"ש דדוקא א' קודם ע"ה ואחד אחר ע"ה אבל שנים אחר ע"ה לא. וע"ז כ' הט"ז ואין בזה רבותא אלא עיקר הרבותא הוא דיכול לקרות ב' פעמים סמוכים כו' ודלא תקשה למה לא כ' הטור עכ"פ ד"ז דרשב"י לכן תירץ דכיון דרבינו גילה לנו כו':

(מג"א סק"ה) משמר שהיו קוראים משעלה ע"ה לפי שהיו טרודים בקרבנות הקדימו לקרותה:

(שם) עמ"ש ס"ה הוא בס"ק שאחר זה ועמש"ש:

(סק"ו) ולענין לשון זה עד סופו לא הוצרך המג"א להעתיקו כאן והעתיק כו' (נ"ל דצ"ל כי) ממנו יש ראיה לדבריו שבס"ק הקודם דאין לו' יוצר אור עד שיכיר עכ"פ בין תכלת ללבן:

(שם) קדמו עיני דמפרש בש"ס דנגד שאר מלכים הקדים ב' משמרות כמו שהבאתי לעיל אות א' ומדאמר עיני משמע דלענין שינה קאמר ששאר מלכים היו ישנים שני משמרות יותר ממנו לא לענין העמידה מהמטה:

(ש"ע סעיף ו') בברכותיה אע"פ שעבר זמן ק"ש דהברכות אינם שייכים לק"ש כמ"ש המ"א סק"ז. אבל אחר שעה ד' שכבר עבר זמן תפילה לא יברך דאין הברכות נחשבות רק עד זמן התפלה ולא יותר. כן הוא במקור הדין הובא בב"י:

(ט"ז סק"ד) ק"ש ג' שעות. כי הניחו שעה א' לתפלה:

(מג"א סק"ו) מ"ע שלא ה"ג. אע"ג דק"ש של לילה זמנה רק לילה ושל יום ביום מ"מ כל הק"ש שוות הם ממילא הוי תמיד זמן ק"ש וק"ל:

(סק"ח) עססי' קפ"ח. דשם סקי"ז ורסי' ק"ח נתבאר דצריך להקדים חובת שעתא:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.