כף החיים/אורח חיים/נח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png נח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] זמן ק"ש של שחרית וכו'. ומברכין שתים לפניה ואחד לאחריה, ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה וסמכום על פסוק שבע ביום הללתיך וכו', טור, ועיין בס' התיקונים סוף תיקין י"ב טעם לז' ברכות הללו, והטעם שסדרו ארבעה ברכות בערבית וג' בשחרית כתב הלבוש לפי שבסדר הזמן קודם הערב לבקר דכתיב ויהי ערב ויהי בקר וכו' לכן לקח הארבעה שהם הרוב לערבית שהוא קודם והג' הנותרים הניחו לבקר, עכ"ד, והר"ד אבודרהם דף א' ע"ב כתב הטעם בשם הראב"ד דנתנו את היתירה לערבית מפני שתפילת ערבית רשות ובעינן שיהיו שוין. והב"ד הכנה"ג בהגה"ט. והרוקח סי' שי"ח כתב לפי שבשחר יש מצות ציצית משא"כ בערב. והביאו שכנה"ג בהגב"י אות א'. א"ר אות א'. ועיין שער הכוונות בדרוש א' דתפילת ערבית דנ"ב ע"ג ד"ה השכיבנו ופרע"ח שער מנחה ומעריב פ"ד ופ"ה:

ב[עריכה]

ב) שם משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת וכו'. שאם רגיל עמו הרבה יכירנו אפילו מרחוק הרבה ואם אינו רגיל עמו כלל לא יכירנו אפילו בקרוב. אלא כמו אכסניא שרגיל לבא לקץ עתים. ר"ז אות ב' בשם הירושלמי והובא בב"י:

ג[עריכה]

ג) שם ונמשך זמנה עד סוף שלש שעות שהוא רביע היום. כתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה פ"ק דברכות וז"ל ודע כי אלו השעות הנזכרים בכל המשנה הן השעות הזמניות. וענין הזמניות הוא השעות שיש י"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה ושאמר עד ג' שעות כאלו אמר עד כלות רביע יום. אחד שיהיה היום יום תקופת תמוז או תקופת טבת עכ"ל. ב"י. וכ"כ מור"ם ז"ל לקמן בסי' רל"ג סעי' א'. פרישה אות ב'. פר"ח סו' או' ב' שאגת אריה סי' ה' והביאו שע"ת אות א'. ר"ז אות ג'. ח"א כלל כ"א אות ג'. קיציר ש"ע סי' י"ז אות א'. ועי"ש בפאת השלחן שכתב שהוא ז"ל תירץ מ"ש פני יהושע ע"ז במהדורא בתרא על מסכת ברכות והביא עוד פוסקים שהוכיחו כדברי הרמב"ם ז"ל וגם הגאון המקובל מהר"י חאגיז זצ"ל בפירושו עץ חיים למשניות העיד שכן פשטה ההוראה בכל ישראל דחשבינן שעות זמניות יעו"ש. וכ"כ בן א"ח פ' וארא אות ה':

ד[עריכה]

ד) שם ונמשך זמנה עד סוף שלש שעות וכו'. ומאמתי הוי תחלתן וסופן בעל תה"ד סי' א' כתב שתחלתן וסופן מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. ובעל הלבוש בסי' רל"ג ורס"ו כתב דמתחילין מהנץ החמה עד שקיעתה וכ"כ מ"מ בדף ז' ע"א ועי"ש שהאריך בזה הרבה. שכנה"ג בהגב"י אות ח' אמנם המ"א סק"א כתב דהכא לכ"ע מנינן מעלות השחר יעו"ש. וכ"פ ה"ב אות א'. יד אהרן בהגה"ט. א"ר אות ב' ר"ז אות ג' ש"ץ דצ"ג ע"ג. חס"ל אות ה'. קיצור ש"ע שם שתילי זיתים אות ב':

ה[עריכה]

ה) שם שהוא רביע היוה. לפ"ז יש ליזהר בימי החורף למהר לקרות ק"ש מאחר שהיום קצר ורביע היום קצר. ב"י בשם מהר"י אבוהב ט"ז סק"א. סו"ב אות א' עט"ז אות א'. א"ר שם. חס"ל שם. סידור בי"ע בדיני זמן ק"ש אות ב'. ועיין מש"ל סי' מ"ו אות ס"ב:

ו[עריכה]

ו) שם ומצוה מן המובחר לקרותה כותיקין וכו'. והפר"ח אות א' כתב דלכתחלה חייב לכוין השלמת קריאתה עם הנץ החמה יעו"ש. והביאו ברכ"י אות ב' וכתב דיש להחמיר כן מאחר דאם יקרא כוותיקין יוצא י"ח לכ"ע יעו"ש:

ז[עריכה]

ז) שם ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין וכו'. הוי משכימי בבקר בימי החורף לחטוף ק"ש ותפלה בחשך ואפלה וקוראין אותה תפלת ותיקין ורבים מעמי הארץ מתייהרים שכר ירדפו על ידי כך ולא אור נגה עליהם בחשכה יתהלכו דלא כמר ודלא כמר לא יצאו י"ח כלל ואינה אלא יוהרא ורוח יתירה והנהו דרדקי או עתיקי דלא דייקי תלו בוקי סריקי בותיקי. ואע"ג דחזינן לרבנן קשישאי דהוו עבדי הכי אינהו היו דייקי טפי וידעי ובקיאי טובא לכווני שעתא כהוגן שכל מעשיהם לשם שמים אבל לא כל הרוצה ליטול את השם יטיל. יפה ללב ז"ל אות א' בשם מו"ק ויעו"ש במו"ק מה שהאריך תוכחת מגולה ע"ז ועוד עיין בס' לב חיים ח"ב סי' י"ט מ"ש בזה. ועוד נמשך מזה משכימי בקר חושך ואפילה קנאת איש מרעהו וכל הזריז להתחיל ולגמור קודם הרי זה משובח ועי"ז יבואו גם כן לחסר אותיות ותיבות וכוונות השמות. והחי יתן אל לבו גם לזאת שלא תהיה זאת לפוקה ליום הדין ח"ו. ועיין מש"ל בסי' ה' בס"ד אות א' ואות ב' ואו' ה':

ח[עריכה]

ח) שם שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם הנץ החמה וכו'. ומי שאינו יכול לכוין לעשות כן אין להקדים לקרות ק"ש ולהתפלל קודם הנץ החמה אלא אחר הנץ החמה מפני שזמן התפלה לכתחלה הוא אחר הנץ החמה וזמן ק"ש נמשך עד רביע היום לכתחלה שהוותיקין שהיו מקדימין לקרות קודם נץ החמה מעט לא היו מקדימין משום חובת ק"ש אלא כדי לכוין להתפלל בדמדומי חמה דהייני בתחלת יציאתה כמ"ש בסי' פ"ט. וי"א שגם משום חובת ק"ש היו מקדימין לקרותה קודם הנץ החמה לפי שלכתחלה יש לקרותה בשעה שהוא שעת קימה לרוב בני אדם שאין ישנים אחר נץ החמה אלא בני מלכים וכיוצא בהם לפיכך מי שאינו יכול לכוין לעשות כוותיקין א"א לו לסמוך גאלה לתפלה לכתחלה אא"כ יוכל לכוין שיקרא לפחות פ' ראשונה קודם נץ החמה ודאי ויתפלל אחר נץ החמה ודאי אע"פ שלא יתפלל בדמדומי חמה ואם גם זה לא יוכל לכוין יקרא ק"ש וברכותיה קודם הנץ החמה לכתחלה ויתפלל אחר הנץ החמה ולא יסמוך גאלה לתפלה והעיקר כסברה הראשונה. ואעפ"י כן נכון לחוש לסברה האחרונה ולקרא לפחות פ' ראשונה קודם הנץ החמה אף על פי שעדיין לא לבש ציצית ותפילין ואחר הנץ החמה יקראנה כולה עם ברכותיה ויסמוך גאלה לתפלה. ר"ז אות ד' וכ"כ הנו"ש וז"ל דמי שאיגו יכול לעשות כוותיקין שסומך גאולה לתפלה בזריחת השמש בדקדוק יש לחוש לדעת ר"ת כיון דריהטא דסוגיין דיומא אתיא כוותיה ואיכא כמה רבוותא דס"ל כוותיה ר"ח והריטב"א כמבואר בס' שיח יצחק וכן ראבי"ה פסק כר"ת כמ"ש ב"י ואח"כ כתב והכין חזינא להרמב"ן ז"ל במלחמות שכתב וז"ל הא למדת שלא אמרו הנ"ה אלא למצוה מן המובחר כוותיקין מקדים וגומר עם הנ"ה ושאינו מכוין כ"כ מתחיל עם הנ"ה וסומך גאולה לתפלה הא קמן דמי שאינו יכול לכוין כוותיקין יתחיל עם הנץ החמה כדאמרן ומיהו יש להשתדל להחמיר על עצמו שיקרא אינה כוותיקין ליצא י"ח אליבא דכ"ע כמבואר וכ"כ הברכ"י נר"ו אות ב' יעו"ש עכ"ד וכ"כ הרב נתיבות השלום סוף סי' ט' וז"ל אחרי שקשה מאד לצמצם במכוון גמור יותר טוב לאחר איזה מינוטין מלהקדים שהרי אם יאמר ק"ש בשעת הנץ או זמן מועט אחר הנץ יש לנו עמודים גדולים לסמוך עליהם הר"ח והרז"ה והר"ת ואפשר שכן דעת רש"י ג"כ אבל אם יקדים להתפלל קודם הנץ אין שום דעה לא בש"ס ולא בפוסקים שיהיה רשאי להתפלל לכתחלה קודם הנץ אם לא לאיזה אונס או ליוצא לדרך כנ"ל עכ"ד, והב"ד וזרח השמש דס"א ע"ג יעו"ש. אמנם מ"ש ר"ז דיש לחוש לסברה אחרונה ולקרא לפחות פ' ראשונה קודם הנץ התמה אעפ"י שעדיין לא לבש ציצית ותפלין וכו' כבר כתבנו לעיל סי' מ"ו אות ס"א וסי' כ"ה אות כ"ז דאין לקרא פ' הראשונה כולה בלא תפילין כדי שלא יהא נראה כמעיד עדות שקר כשיאמר וקשרתם וכו יעו"ש אלא או ילבש ציצית ותפילין או לא יאמר כי אם פסוק ראשון ובשכמל"ו דוקא כיון דיש אומרים בפסוק אחד יוצא י"ח דאורייתא כמ"ש בסי' מ"ו בטור וב"י והביאו מור"ם ז"ל שם בהגהה בסוף הסי':

ט[עריכה]

ט) שם ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה מאד, ומובטח לו שהוא בן עוה"ב ולא יוזק כל אותו היום. ברכות ע' ע"ב והביאו הטור והאחרונים, ותו איתא התם אמרו עליו על רב ברונא זימנא חדא סמך גאולה לתפלה ולא פסק חוכא מפומיה כוליה יומא, והביאו ב"י והאחרונים.

י[עריכה]

י) שם הגהה, שיעור הנץ החמה הוא כמו שיעור שעה אחת וכו'. כ"כ הטור בשם הרמב"ם ז"ל אבל מרן ז"ל בב"י כתב וז"ל דבנוסחא אחרת מצאתי בדברי הרמב"ם כתוב במקום שיעור שעה אחת עישור שעה אחת עכ"ל ובכ"מ על הרמב"ם פ"א דק"ש דין י"א כתב מרן ז"ל שם ע"ז שהיא נוסחא אמיתית יעו"ש, וכן הסכים הפר"ח והמו"ק יעו"ש, וכ"כ העט"ז אות ג' יעו"ש, ועיין מ"א סק"ב שכתב דלענין הדין אין חילוק בין הגירסאות ומ"ש עליו מחה"ש ופרמ"ג בא"א אות ב' יעו"ש. והרב הגאון מהר"א מוילנא בביאורו על הש"ע כתב על דברי הגהה זו וז"ל כתבו האחרונים שט"ס וצ"ל עישור שעה, ונראה שגם זה טעות וצ"ל שליש עישור שעה יעו"ש, וכ"כ הרב מנחת כהן בשער מבוא השמש מאמר ראשון פ"ז שאחר שהוכיח שנוסחא אמיתית היא כמ"ש מרן ז"ל. סיים וז"ל אעפ"י ששיעור זה הוא יותר גדול מן השיעור שכתבתי למעלה משם מהר"ם אלשקאר היינו משום שזמן זה זמן התחלת ק"ש עד שיעלה גוף השמש הוא עישור שעה אבל גוף השמש אינו אלא שני דקים ושני שלישי דק עכ"ד יעו"ש, וכבר האריכו בזה בס' אהל מועד נתיב ד' סביב לאהל ויריעות האהל שהביאו דברי הראשונים והאחרונים וסתרו ראיית הב"ד חא"ח סי' ל"ו שכתב הנץ החמה הוא שעה אחת קודם שנראה לנו השמש על הארץ והעלו דהנץ החמה הוא כשגוף השמש יצא על הארץ ונראה לנו לעינים יעו"ש, וכן בס' וזרח השמש האריך הרחיב בזה בשם ראשונים והאחרונים והעלה דהנץ החמה הוא כשהשמש נראה לנו לעינים וכתב שכן הוא נמי דעת מרן ז"ל בב"י יעו"ש, וכן מנהג בית אל יכב"ץ וגם בפה עיר קדשינו ירושת"ו יש הרבה קהלות שמתפללים עם הנץ החמה וממתינים עד שיצא גוף השמש על הארץ ונראה לעינים ואחר כך מתחילין תפלת י"ח, ועיין רב פעלים ח"ב סי' ג' ובספרו בן א"ח פ' וארא אות ג' מ"ש בזה יעו"ש. אלא מפני ששמעתי אומרים שפעם אחת ראו נשים שמשתחוות לשמש ביציאתה והוא בעבור שראו שהאנשים ממתינים מלהתפלל עד צאת השמש נ"ל דיותר טוב לחשוב הזמן של יציאת השמש יום ביומו ולראות במראה השעות זמן צאתה ולהתפלל ולא ישאו למרום עיניהם כל שעה לראות בגגין ובכתלים אם יצא השמש אם לאו כי בזה יש אוושא מילתא ויש לחוש מפני הנשים וע"ה שלא יסברו שהם מתאחרים מפני כבוד השמש שיש בה ממשות ח"ו. ועוד יש לחוש שמפני ראיה זו יסיחו דעתם מן התפלה ומן התפלין אלא יותר טוב לראות במראה השעות כמ"ש ועיין לקמן סי' צ"ד סעי' א' בהגהה ודו"ק. ואע"ג דאינם יכולין לצמצם הזמן בכיוון לא אכפת שהרי בגמרא ברכות דכ"ט ע"ב ובשבת קי"ח אמרו מצוה להתפלל עם דמדומי חמה. ופי' רש"י ז"ל שם בשבת וז"ל דמדומי חמה כשהיא אדומה, שחרית אחרי הנצה מיד היא אדומה, וערבית סמוך לשקיעתה עכ"ל משמע שכל זמן שהיא אדומה קרוי דומדומי חמה והוא מצוה מן המובחר. ואם כן אם יתאחרו דק אחד או שני דקים לצאת מידי ספק לא אכפת שעדיין היא אדומה ודו"ק. כי מזה יש ראיה גם כן למ"ש מקודם כי הנץ החמה הוא אחר יציאת השמש על הארץ ונראה לעינים ולא כמ"ש בי"ד. ועוד עיין מש"ל אות ח' ולקמן אות כ"א:

יא[עריכה]

יא) [סעיף ב'] אם לא קרא אותה קודם הנץ החמה יש לו להקדים לקרותה וכו'. כתב הלבוש דאף מי שאין לו ציצית ותפילין יקרא ק"ש בזמנה בברכותיה ואח"כ כשיהיו לי ציצית או תפילין או כשיבא לביתו או למלון יניחם ויברך עליהם כדי לקיים מצות עשה דתפילין ויחזור ויקרא ק"ש בלא ברכות בעוד התפילין עליו ולא לשם חובה רק כקורא בתורה, והביאו ל"ח על דברי הרא"ש פ"ק דברכות או ס"ד. שכנה"ג בהגב"י או' ט', עו"ת אות א' וכתב ואני אומר ודאי אם יעבור זמן ק"ש לא ימתין על ציצית ותפילין אבל במשך זמן ימתין עליהם וכדאמרינן כל הקורא ק"ש בלא תפילין וכו' וכ"כ מ"א סי' ס"ו ס"ק י"ב. א"ר בזה הסי' אות ה'. וכן מי שאין לו תפילין מוטב שיתעכב אחר תפלת צבור ולשאול תפילין מחבירו כדי שיקרא ק"ש ויתפלל בתפילין. מ"א שם. א"ר שם. יד אהרן סי' ס"ו בהגב"י. סו"ב שם אות ו'. וכ"כ לעיל סי' כ"ה אות כ"ח בשם האחרונים יעו"ש:

יב[עריכה]

יב) שם אם לא קרא אותה קודם הנץ וכו' ואין לאחר הקריאה לביה"כ בשביל הזקנים המאחרים לבא ויצטרכו להתפלל ביחיד כיון שע"י זה יעבור זמן קריאת שמע ואין אומרים לאדם חטא וכו' נוב"י סי' ג', שע"ת אות א':

יג[עריכה]

יג) שם אם לא קרא אותה קודם הנץ וכו' ובספר התיקונים תיקין כ"א קודם ד"ה קם סבא ואמר וכו' איתא כל ת"ח דמנע מינה עונת ק"ש כאלו מנע מינה ברכאן מלעילא יעו"ש. יפה ללב ח"ג:

יד[עריכה]

יד) [סעיף ג'] מי שהוא אניס וכו'. וה"ה אם יש בעיר קבורת המת או מילה וכן יום ערבה דמפשי ברחמי יכולין לקרות תיכף שעלה עמוד השחר. כ"מ פ"א דק"ש דין י"ב בשם הר' מנוח. מ"א סק"ג. סו"ב אות ג'. ר"ז אות ו'. ש"ץ דצ"ג ע"ד. ח"א כלל כ"א אות ג'. שתילי זיתים אות יו"ד. ועיין ע"ד מ"ש לקמן בסי' פ"ט סעי' א' בס"ד:

טו[עריכה]

טו) שם כגון שהיה משכים לצאת לדרך וכו'. אפי' לדרך רשות. כ"מ שם בשם הר"מ. פת"ע אות ח':

טז[עריכה]

טז) שם כגון שהיה משכים לצאת לדרך וכו'. אפי' רגיל טיבא שרי כיון דאנוס הוא. ב"ח. א"ר אות ח'. וכ"מ מדברי הר"מ שהביא הכ"מ שם:

יז[עריכה]

טוב) שם יכול לקרותה עם ברכותיה וכו'. גם יש לו להתפלל בביתו אחר ק"ש וברכותיה. א"ר אות ו'. מש"ז אות ב', ר"ז אות ו'. ועיין לקמן סי' פ"ט סעי' ח', ובדברינו לשם בס"ד, ויניח תפילין מעלות השחר ולא יברך עליהם. מש"ז שם. וכשיגיע זמנן דהיינו משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ד' אמות ויכירנו אז יברך עליהם. ועיין סי' ל' סעי' ג' ובדברינו לשם בס"ד. ועוד עיין בסוף סי' י"ח בהגהה לענין ברכת ציצית ובדברינו לשם בס"ד:

יח[עריכה]

חי) שם משעלה עמוד השחר וכו' אבל קודם שעלה עמוד השחר הדבר ברור דלא יצא. ברכ"י אות ד':

יט[עריכה]

יט) שם וגם שפיר מקרי יוצר אור וכו' מ"ש המ"א סק"ה דאין לומר יוצר אור כ"כ בהשכמה עד שיכיר עכ"פ בין תכלת ללבן יעו"ש. והביאו באה"ט סק"ה כבר הקשה עליו א"ר סק"ז והסכים לדברי מרן ז"ל יעו"ש, וכ"כ סידור בי"ע בדיני זמן ק"ש אות ה'. ועיין פרמ"ג א"א אות ה':

כ[עריכה]

ך) סעי' ד. אם קראה משעלה עמוד השחר וכו' יצא בדיעבד. בטור סיים והוא שלא יהא רגיל לעשות כן. וכתב ב"י פשוט הוא שכיון שלא התירו כן אלא בדיעבד או בשעת הדחק אין לאדם להיות רגיל לעשות כן. שלא מדוחק עכ"ל, וכתב הב"ח דהקורא בכל יום לא יצא דיעבר וצריך לקרותה פעם שניה כדי שלא יהא רגיל בכך אבל באקראי בעלמא פעם אחת בחדש יצא בדיעבד והכי נקטינן ולא הביאו הש"ע לפי שהוא דבר פשוט עכ"ד והביאו שהנה"ג בהגב"י אות ז'. א"ר אות ח'. ועיין מאמ"ר אות ד'. ומשמע מדברי הפר"ח אות ד' דאם קראה שני ימים משעלה עמוד השחר זה אחר זה הוי רגיל ותו לא מיקרי דיעבד וצריך לחזור ולקרותה יעו"ש. וכ"כ הברכ"י סיף אות ו' דבתרי זימני רגיל מיקרי יעו"ש.

כא[עריכה]

כא) [סעיף ה'] אם נאנס ולא קרא ק"ש ערבית עד שעלה עמוד השחר כיון שעדיין לא הנץ החמה קורא ק"ש וכו'. ומשמע שם בגמרא ברכות דף ח' ע"א דגם ברכות של ק"ש יאמר אותם אם הוא קודם הנץ החמה רק ברכת השכיבנו לא יאמר אותא כאשר יעו"ש וכן משמע בהרא"ש פ"ק דברכות סי' ט' וכ"כ להדיא ל"ח שם אות מ"ט בשם המרדכי והגמי"י יעו"ש, אלא מפני שיש פלוגתא בזמן הנץ החמה אימת הוי כמ"ש למעלה אות יו"ד נ"ל דכל שנשאר פחות משעה עד יציאת גוף השמש על הארץ יקראנה בלא ברכות משום סב"ל, והגם שכתבנו לעיל דעיקר הנץ החמה הוא יציאת השמש על הארץ הוא כדי לצאת כל הדעות דטוב לאחר מלהקדים בספק כאשר יעו"ש לעיל אות ח' ואות יו"ד:

כא) שם ואם היה אנוס וכו' לא יקרא אז וכו'. כתב בי"ד סי' ל"ח משם הרב בעל מנחת כהן דכ"ח ע"ד דהיינו דוקא לקרא שניהם מיד לאחר שעלה ע"ה קודם שיגיע זמן ק"ש של שחרית או לקרא שניהם אחר שיגיע זמנה קודם הנץ החמה. אבל לקרא אחת של ערבית מיד בעלות ע"ה קודם ק"ש של יום והאחרת אחר שיגיע הזמן לשם ק"ש של יום שזה מותר לכתחלה אעפ"י שקורא שניהם קודם הנץ החמה עכ"ד. והביאו י"א במ"ב בהגב"י אות ב':

כב[עריכה]

כב) [סעיף ו'] אעפ"י שזמנה נמשך עד סוף השעה הג' אם עברה שעה ג' ולא קראה וכו'. אפי' במזיד או בפשיעה. ב"י. ט"ז סק"ד. א"ר אות יו"ד. מש"ז אות ה'. ש"ץ ד"צ ע"ד:

כג[עריכה]

כג) שם קורא אותה בברכותיה כל שעה רביעית וכו' שהוא זמן תפלה כרבי יהודה כדלקמן ריש סי' פ"ט, ב"י, פרישה אות ט' וליכא מאן דפליג ע"ז לומר דמג' ואילך לא יקראנה בברכות, כנה"ג בהגב"י יעו"ש וכ"כ האחרונים, ועיין לקמן אות כ"ה.

כד[עריכה]

כד) שם קורא אותה בברכותיה כל שעה רביעית וכו'. מי שהיה ניעור כל הלילה ורואה בעצמו שלא יוכל להתפלל כראוי קודם שישן וכבר האיר היום איתא בתקנתה דיברך ברכית השחר וילבש טו"ת ויקרא ק"ש וישן ויקום סמוך לד' שעית היום ואז יתפלל, ואם יש לו מי שיקרא אותו בודאי קודם שיעבור זמן ק"ש אז אין צורך להניח תפילין ולקרות ק"ש בלי ברכותיה, כף החיים להרח"פ ז"ל סי' י"ד אות ב"ך. ועיין קש"ג סי' ו' אות ג' ואות ד' והביאו סידור בי"ע בדיני זמן קריאת שמע אות ח':

כה[עריכה]

כה) שם ואם עברה שעה ד' ולא קראה קורא בלא ברכותיה כל היום, כ"כ הרא"ש פ"ק דברכות סי' יו"ד בשם רב האי גאון וכן פסק הטור, וכ"כ הלבוש, א"ר אות י"א, סו"ב במק"ח אות ה'. נו"ש אות ב', ר"ז אות יו"ד. ח"א כלל כ"א אות ג' ש"ץ שם חס"ל אות ו'. מיהו הרמב"ם ז"ל כתב פ"א מהלכות ק"ש דין י"ג דמברך לפניה ולאחריה כל היום אפי' איחר וקרא אחר שלש שעות יעו"ש. והביאו ב"י, וכן כתב בחדושי דב"ש. והביאו הרד"א בסוף שער הא' וכנה"ג בהגב"י יעו"ש. וכן הסכים הרדב"ז בסי' קנ"ו, וכן הכריע הפר"ח אות ז' והרב ראשון לציין דף ט' יעו"ש, והב"ד ער"ה סוף אות ג', וכן הסכים המו"ק יעו"ש. ועיין ביפה ללב אות ב' מה שהקשה על המו"ק מספרו שאלת יעב"ץ ח"א סי' מ"ט דשם כתב בענין הזה יש לחוש לסב"ל ושב ואל תעשה עדיף וכענין זה הקשה ג"כ על הרדב"ז עצמו מסי' רכ"ט יעו"ש. והרב מהר"ר עמארה בביאורו על הרמב"ם ז"ל בפ"א דק"ש כתב עליו אבל רוב הפוסקים ס"ל עד ארבע דוקא יש לו זמן שהוא זמן תפלה ולא יותר יעו"ש. והביאו יפה ללב שם, והרב מהר"ר אזולאי בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"א כתב דמי שקרא ק"ש וברכותיה אחר שעה רביעית יש לו על מה לסמוך יעו"ש. והביאו סידור בי"ע בדיני זמן ק"ש אות ז', וכתב וז"ל אבל לכתחלה ודאי דאין לזוז מפסק הש"ע ולהכניס עצמו בספק ברכות לבטלה ומה גם דהברכות אינם מעכבות עכ"ל, והרב מהרי"ח זלה"ה בס' רב פעלים ח"ב סי' י"ב הכריע לברך עד חצות כמו זמן התפלה אלא שבספרו עוד יוסף חי פ' וארא אות י"ז חזר בו ופסק כדברי מרן ז"ל יעו"ש ועיין מש"ל סי' ח"י אות ז' וע"כ נ"ל דיאמר הברכות של ק"ש בלא שם ומלכות כמ"ש בכ"מ דכל ברכה דיש בה מחלוקת בין הפוסקים יאמר אותה בלא שם ומלכות, וא"כ מי שארעו אונס ונתאחר עד שעה ד' יתפלל כל סדר התפלה מפ' העקידה ואילך עד אחד ושמו אחד רק ברכות של ק"ש יאמר אותם בלא שם ומלכות והוא שעדיין לא הגיע חצות ועיין לקמן ריש סי' פ"ט, ועוד עיין מש"ל סי' ז"ן אות ג':

כו[עריכה]

כו) שם קורא בלא ברכותיה כל היום, כדי לקבל עליו עול מלכות שמים, ר"ז אות יו"ד:

כז[עריכה]

כז) [סעיף ז'] אם לא קראה ביום יש אומרים שיש לה תשלומין בערבית וכו'. ויש חולקים. נראה דכך ס"ל לדינא למרן ז"ל לפום מאי דכיילו לן דכי נקיט לה בלשון יש אומרים וי"א דעתו לפסוק כסברא אחרונה והכי משמע קצת ממ"ש לקמן סי' ק"ח טעה ולא התפלל ערבית וכו' לאחר שאמר יוצר וי"ח ברכות יאמר אשרי ואח"כ יתפלל י"ח ולא הזכיר ק"ש, ברכ"י אות ו', וכן נראה שהוא דעת הלבוש שבכאן הביא סברת י"א ויש חולקין ולקמן סי' ק"ח סעי' ב' לא כתב כ"א סברת יש חולקין שכתב וז"ל טעה ולא התפלל ערבית וכו' מתפלל למחר יוצר וי"ח ברכות ואח"כ יתחיל אשרי להפסיק בין תפלה לתפלה אבל ק"ש וברכותיה לא יחזור ויקרא לתשלומי ערבית רק יתחיל באשרי כמו בתפלת מנחה שאין שם ק"ש שמתחילין באשרי וכו' עכ"ל משמע שהוא מסכים לסברת יש חולקים, ומה שהכריע הפר"ח כסברא הראשונה כבר כתב עליו הברכ"י שם ובסי' תרפ"ז דאין ראיותיו מכריעות יעו"ש, וכ"כ המחב"ר אות ד' וז"ל אע"ג דדעת הרב נחלת צבי והא"ר כהפר"ח לדינא נקטינן כדעת מרן והרב הלבוש וכ"מ שהוא דעת המאירי וכן מוכח מסתמיות הפוסקים דכולהו נקטי דינא דתשלומין בתפלה ולא בק"ש וכו' ואם כן לא יאמר אפי' ק"ש כאשר יראה המדקדק בדבריהם ישר הולך והכרעה זו של האחרונים לומר ק"ש בלא ברכות לא נמצאת סברא זו בכלבו ובא"ח שמשם הביא עיקר הדין בבית יוסף וכו' עכ"ל יעו"ש וכן דעת ר"ז אות י"א. ח"א כלל כ"ז אות ז'. ש"ץ דק"ע ע"ב וע"ג, סידור בי"ע בדיני תפלת תשלומין והיא אחר תפלת ערבית אות כ"א, ועיין מש"ל סי' י"ג אות ז':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון