לבושי שרד/אורח חיים/נה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים נה

ט"ז סק"א ממרגלים. דכתיב עד מתי לעדה הרעה יצאו יהושע וכלב נשאר עשרה וקרואין עדה:

שם משבע' קדישים. ומנין הז' קדישים עיין בלבוש:

רמ"א סעיף ג' להשלים כל סדר קדושה ולומר. ר"ל אשרי ובא לציון והקדיש שאחריהם שאומרים בו תתקבל:

מג"א סק"ג סדר קדושה וקדיש. ר"ל שאינם שייכים לק"ש וברכותי' ותימא מאי קמ"ל וי"ל דקמ"ל הדיוק דלק"ש הוא דאינם שייכים אבל לתפלה שייכים ואם התחילו תפלת י"ח במוצאי שבת ביו"ד ויצאו מקצתן גומר סדר קדושה והקדיש וכ"כ פרי מגדים ז"ל:

שם קדיש לפני ערבית. ר"ל לפני תפלת י"ח דערבית:

ט"ז סק"ג וא"ל ממ"ש רמ"א סי' רל"ד. זהו קשי' על דין הראשון שפסק שאם לא היה מנין בשעת עלינו יאמר קדיש אחריו:

שם לעשות לכתחלה הפסק. ר"ל שלא יצטרך לחפש מנין אחר אמירת אשרי:

מג"א סק"ד דמצטרפין. תימה למה הביא דיעה זו כלל וגם הביא שבס"ס תר"צ משמע שיש להסתפק והרי בהדיא מבואר בש"ע ר"ס קמ"ג דצריך י' גדולים לקריאת התורה וכן הקשה פרי מגדים:

שם תר"ץ. שמסתפק שם אם מצטרף קטן לקריאת מגלה ולא חמיר מגילה מקריאת התורה לענין זה אדרבה קיל מיניה כמבואר שם:

סק"ז דתפלה. ר"ל הא דצריך יו"ד הוא מדרבנן וגז"ש ממרגלים שהביא הט"ז סק"א הוא אסמכתא:

רמ"א סעיף י': אינו נעשה אע"ג דכבר כ"כ המחבר סעיף ט' מ"מ ה"א דוקא בנולד בחודש אחר כגון בראש חודש ניסן ושנת י"ג מעוברת אין נעשה בר מצוה עד ראש חודש ניסן אבל נולד בראש חודש אדר ה"א דנעשה בר מצוה בראש חודש אדר ראשון קמ"ל דאדר ראשון לא נקרא אדר אלא שבט לענין זה וכן פי' פרי מגדים ז"ל:

(מג"א סק"י) דפסיקא נקט ר"ל דבכה"ג לית ביה ספק כלל משא"כ כשהיא מעוברת יש בו פלוגתא הובא הפלוגתא בא"ר:

(ט"ז סק"ד) כל הראוי לבילה. ר"ל דהשח שיחת חולין ראוי לשמוע משא"כ ישן י"ל דנקרא אינו ראוי לבילה אע"ג דאפשר להקיצו מ"מ נגד השח מיקרי ישן אינו ראוי לבילה:

מג"א סק"ג עד שיעברו כ"ט. דהא נולד בשלשים לחשוון וא"כ אינו נעשה בר מצוה עד שמתחיל יום שלשים לחשוון כמ"ש מג"א סקי"ג. ואי הוי איפכא שכשנולד לא היה ר"ח רק יום אחד ועכשיו שני ימים כגון ראש חודש טבת עיין א"ר:

סקי"ב ועובי החומה. לענין שלא נתקדשו בקדושת העזרה והוא בפסחים דף פ"ז:

ש"ע סעיף ט"ו הוא מצרפן אע"ג דבסעיף י"ג העומד תוך הפתח אינו מצטרף י"ל דש"ץ עדיף ועיין מזה בא"ר סעיף י"ו:

ש"ע סט"ז אם תשעה בגדולה. הכלל דהגדולה א"א לה לימשך אחר הקטנה לפי שהוא כמופלגת. וגם הצבור דחשיבי א"א להם לימשך אחר היחיד ואפי' חמשה אחר חמשה א"א להם לימשך רק היחיד נמשך אחר הצבור מש"ה א"א שיצרפו אא"כ היחיד בקטנה והצבור בגדולה ובסעיף זה קמ"ל דאפי' ש"ץ לא עדיף להא מלתא מיחיד ואין הצבור נמשכין אחריו ודינו כיחיד ממש:

ש"ע סעיף י"ח אינם מצטרפין , משום דאין שם פרצה והפתח גופו כמחיצה חשובה וה"ל שני בתים:

מג"א סקי"ג נפרצה. כלומר דהגדולה אינה במילואה לקטנה ואינה נגררת אצלה:

סקי"ד ועסי' קצ"ה צ"ל סי' ע"ט סעיף ג':

ש"ע סעיף כ': שצריך. משמע דדיעה ראשונה עיקר מדכתב דיעה זו בלשון י"א. וכן משמע דס"ל לרמ"א בסי' ע"ו סעי' א' כמ"ש המג"א שם סק"ג. ומ"מ ראוי להחמיר אבל בשעת הדחק העושה כדיעה ראשונה לא הפסיד:

ט"ז סק"ו יצטרכו ר"ל דעיקר הדין שישוב שאין שם מנין כופין זא"ז להשכיר להשלים מנין הוא כדי שלא יצטרכו לצאת מבתיהם לעזוב ממונם ומצד דין זה נמשך הדין דכאן שאם הם י"א ורוצים שנים לצאת צריכים הם להשכיר להשלים כיון דעל ידיהם נחסר המנין. וא"כ סוף דינא כהתחלת דינא דיש סברא שהשכירות לתשלום מנין לפי הממון וק"ל:

מג"א סקט"ז אלא ח'. ה"ה ט' וכה"ג:

מ"א ס"ק ט"ז תרנ"ח ע"ש במג"א סקי"א:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.