כף החיים/אורח חיים/תרפז

כף החיים ‏ אורח חיים תרפז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] חייב אדם לקרות המגילה בלילה וכו'. דאמר ריב"ל חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה וכו' מגילה דף ד' ע"א. ופירש"י זכר לנס שהיו זועקין בימי צרתם יום ולילה:

ב

ב) שם. חייב אדם לקרות המגילה בלילה וכו'. ודע דעיקר קריאת המגילה ביום כמ"ש התו' דף ד' וכ"כ הרב המאירי בפסקיו. וכתב בתשו' נוב"י חא"ח סימן מ"א דקריאת הלילה מדרבנן וקריאת היום מדברי קבלה יעו"ש. מחב"ר אות א' שע"ת:

ג

ג) ואם שכח לקרות המגילה בלילה או נאנס אין לה תשלומין וא"צ לקרותה שני פעמים ביום. ברכ"י אות א' זכ"ל אות מ' שע"ת. רו"ח אות א':

ד

ד) שם. חייב אדם לקרות המגילה בלילה. היינו משעת צ"ה דאז נקרא לילה. ואפי' לנוהגין להתפלל ערבית מבע"י כמ"ש לעיל סי' רל"ג צריך להמתין מלקרות המגילה עד הלילה. דרשות מהרי"ל הל' פורים. והיכא דאיכא אונס אם יכול להקדים עיין לקמן סי' תרצ"ב סעיף ד' ובדברינו לשם בס"ד:

ה

ה) שם. חייב אדם לקרות המגילה בלילה וכו'. והא דלא מברכינן זמן בכתיבת המגילה משום דלא מברכינן זמן אלא אדבר שעושין חדש משנה לשנה אבל מגילה שעושין אותה לכמה שנים לא. מרדכי ס"פ לולב הגזול. והרמב"ם בפי"א מה"ב והרד"א והשה"ג חולקים ע"ז. שכנה"ג בהגה"ט אות א' ועיין לעיל סי' תקפ"ה אות ח"י וסי' תרנ"א סעיף ו' ובדברינו לשם אות ס"ה:

ו

ו) שם. ושל לילה זמנה כל הלילה. אע"ג דק"ש עד חצות דוקא הכא לא גזרינן דלמא אתי למפשע איידי דחביבא להו ומה"ט לא אסרו ללמוד כמו גבי בדיקת חמץ. ביאור הרא"ם על הסמ"ג. והב"ד מ"א סק"א ובסוף סי' תרצ"ב. והמ"א כתב הטעם דלא גזרו כמו ק"ש משום דעיקר קריאתה ביום כמ"ש לעיל אות ב':

ז

ז) שם. ושל לילה זמנה כל הלילה. עד ע"ה ואחר ע"ה לא יקרא דמקרי יום. מ"א ריש הסי' וכ"כ א"ר סימן תרפ"ח אות י"ט בשם ס' אמרכל. וכן הסכים הנה"ש סימן תרפ"ח סוף אות ה' כדברי מ"א הנז' ודלא כדברי הט"ז שם סק"ו שכתב עד הנץ החמה כמו ק"ש יעו"ש. וכ"כ הער"ה אות א' על דברי הט"ז הנז' דאינם מוכרחים יעו"ש. וכ"פ מ"ב אות ג' וכתב שם הא"ר דלכתחלה לא יאחר יותר מחצות יעויין שם:

ז) וגר שנתגייר קודם הנץ החמה פטור מקריאת הלילה דעיקר מצותה ביום. מ"א שם בשם הגמ"נ:

ח

ח) שם. מהנץ החמה וכו'. דמעלות השחר יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאין בו צריכין להמתין עד הנץ החמה. רש"י מגילה ך' ע"א. וכ"כ הר"ן עד הנץ החמה משום דיום ברור הוא בהנץ החמה אבל מדינא מכי סליק צפרא יממא הוא ומשו"ה כולם שעשו משעלה ע"ה כשר עכ"ל וזמן הנץ החמה כבר כתבנו אותו לעיל בסי' נ"ח או' יו"ד קחנו משם:

ט

ט) שם. עד סוף היום. היינו עד שקיעת החמה. רוקח סי' רל"ז. ואם נמשך עד ביה"ש יקראנה בלא ברכה משום דביה"ש ספק יממא הוא ובמקום ספק לא מברכינן כמ"ש לעיל סי' ס"ז אות ג' וכ"כ מ"ב אות ה':

י

י) שם. ואם קראה משעלה ע"ה יצא. ואם היה אונס קצת יכול לקרותה לכתחלה משעלה ע"ה. מ"א סוף סימן תרצ"ב. מ"ב או' ו' ועיין לעיל סי' תרנ"ב סעי' א' ובדברינו לשם או' ט' וזמן ע"ה כבר כתבנו לעיל סי' פ"ט או' ד' יעו"ש:

יא

יא) [סעיף ב'] מבטלין תלמוד תורה וכו'. ר"ל אפי' ת"ת ששקולה כנגד כל המצות מבטלין אותה לשמוע מקרא מגילה כ"ש שאר מצות. טור. לבוש. ואפי' ת"ת דרבים כגון חבורה שלומדים ביחד מבטלים כדמשמע בגמ' (מגילה ג' ע"א) מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין ת"ת ובאין לשמוע מקרא מגילה ובית רבי ודאי היו ישיבה גדולה ואפ"ה היו מבטלין. ומ"ש שם בגמ' הא דרבים הא דיחיד הייני רבים של כל ישראל וכמ"ש רש"י שם וכ"כ הב"ח ומ"א סק"ג והמט"י והשו"ג או' ד' יעו"ש. והא דמבטלין היינו כדי לשמוע מקרא מגילה בצבור כמ"ש ב"י וב"ח ומ"א סק"ב. וכ"כ ע"ב או' ז':

יב

יב) שם. מבטלין ת"ת וכו'. והלכך צריך כל אדם אפי' עסוק במצוה רבה ליזהר בה ביום ובלילה לקרותה ברוב עם הצבור ולבא עם אשתו וילדיו לבהכ"נ. וכ"כ הר"ן דההוא דמבטלין עבודה ושל בית רבי איירי אפי' היו יכולין לקרות בעשרה היו מבטלין העבודה ות"ת כדי לקרות עם הציבור משום ברוב עם. ב"ח. עט"ז. וכ"כ ח"א כלל קנ"ה או' ז' דאפי' יכול לכנוס עשרה מ"מ מצוה מן המיבחר לילך לבהכ"נ הוא ואשתו ובניו לשמוע המגילה ברוב עם. ומ"מ נ"ל מי שמתפלל כל השנה בקביעות במנין המיוחד לו להתפלל שם א"צ לילך לבהכ"נ עכ"ל ור"ל כיון שדרכו בכך בכל השנה אין להטריחו:

יג

יג) שם הגה. כדי צרכו. משמע דס"ל דאעפ"י שיש לו קוברים כיון שאינם כדי צרכו מקרי מת מצוה וכ"מ בהגה ססי' תרצ"ו דס"ל דקבורת מותו קודם יעו"ש אמנם המ"א סק"ד הביא כמה פו' דס"ל דדוקא כשהיא בשדה שהוא מוטל בביזיון אבל בעיר מגילה קידם וכתב וכ"מ בד"מ בשם א"ז שכתב קבורת ת"ח קודם למגילה וטעמי מדאמרינן כבוד תורה דיחיד חמיר משמע דלשאר כל אדם מגילה קודם וכתב וכן עיקר יעו"ש. והב"ד א"ר או' ג' וכ"כ הפר"ח. וכן הסכים המט"י וכתב וכ"נ דעת הש"ע שסתם יעו"ש וכ"כ בביאורי הגר"א דהרמב"ם והש"ע שהשמיטו זה ס"ל דוקא במת מצוה. וכ"פ ח"א כלל קרה או' ו' ומיהו אפי' בשאר מתים אם התחילו להוציאו אין מפסיקין. ואפי' א"א לקראה אח"כ כדאמרינן גבי ק"ש בפ' מי שמיתי. פר"ח. ביאורי הגר"א. מ"ב או' ח':

יד

יד) שם הגה. כדי צרכו. דהיינו עשרה עכ"פ. א"א סוף או' ד' והוא ממ"ש ביו"ד סי' שס"א סעי' א' יעו"ש וטעם לעשרה כתב שם הש"כ סק"ד כדי שיוכלו לומר קדיש וברכת אבלים:

טו

טו) שם הגה. וכל זה לא מיירי אלא בדאיכא שהות וכו'. וה"ה לענין מילה ומגילה אם איכא שהות לעשות שתיהם מגילה קודם משום פרסומי ניסא. פר"ח. וכ"כ מ"א סק"ה. וכן משמע מדברי הטור והש"ע שכתבו קל וחומר לשאר מצות וכו' דמקרא מגילה קודם. וכן הוא דעת התה"ד סי' רס"ו אנא שצדד לומר איפכא דכשיש שהות יקדים המילה וכשאין שהות יקרא המגילה. וטעמו כתב הכנה"ג בהגב"י משום דיכול למול בתשיעי יעו"ש והב"ד מ"א שם. וכ"מ לקמן ססי' תרצ"ג בהגה דאפי' בדאיכא שהות מילה קודם יעו"ש. ובדברינו לשם. אבל בדליכא שהות כתב הא"א או' ה' דלהלכה ק"ל מילה קודם דעיקרה בשמיני יעו"ש:

טז

טז) שם בהגה. והא דמת מצוה קודם ה"ד דבאפשר וכו'. אבל אם הוא סמוך לחשיכה יקרא המגילה דהא מ"מ אפשר לקברו בלילה אבל אם היא בענין שא"א לקברו אח"כ מפני לסטים בודאי ידחה מקרא מגילה דהא מ"מ דחי עבודה לגמרי ועבודה דחי מגילה לגמרי. מ"א סק"ו. מ"ב או' י"ב:

יז

טוב) המשמר את המת חייב במגילה דיכול לסוגרו במקום שאין עכבר וחולדה יכולים ליכנס או יניח שמירתו למי שפטור מקריאתה. עיקרי הד"ט סי' ל"ו או' מ בשם פחד יצחק:

יח

חי) מי שנתאחר לבא לבהכ"נ בפורים ומצא שהצבור התחילו לברך על המגילה ואם יקרא עמהם ביני וביני יעבור רביע היום נראה דק"ש דהוי דאו' קידם מיהו אם היה לו שהות לקרות קריאת שמע בלבד מקמי שיתחילו הצבור מקרא מגילה בזה נראה דש"ד לקרות קריאת שמע בלא ברכותיה ואח"כ יקרא מגילה בצבור ושוב יחזיר ויקרא ק"ש בברכותיה ויתפלל ואפי' אם ביני וביני תעבור שעה רביעית ונמצא שהפסיד ברכות ואינו סומך גאולה לתפלה. נה"ש. אמנם לפי דברי שער הכוו' דף ק"ט ע"ג שכתב דענין קריאת המגילה הוא כדי להמשיך ולגלות האור שנעשה בתפלת העמידה יעו"ש משמע דצריך לקרות ק"ש ולהתפלל ואח"כ לקרות המגילה ואפי' אם אח"כ יצטרך לקרותה ביחיד:

יט

יט) ואם עומד בסוף היום ולפניו תפלת מנחה ומקרא מגילה נראה דקריאת מגילה קודמת בין להקדימה אם יש שהות לשתיהם ובין לדחותה לגמרי אי ליכא שהות לשתיהם וכ"ש שתפלת מנחה אפשר בתשלומין. נה"ש:

כ

ך) ועיין א"א או' ג' שנסתפק הא דכל מצות נדחים מפני מגילה אם הוא זה דוקא בשל יום אבל לא בשל לילה דאינו כ"כ חובה יעו"ש. אבל הרו"ח או' ה' כתב דהדבר תלוי בפרסומי ניסא ובלילה איכא פרסומי ניסא טפי מהיום דהקול נשמע ואיכא נירות יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---