כף החיים/אורח חיים/תרפח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרפח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] כרכים המוקפים חומה מימות יהושוע בן נון וכו'. והא דתלו הדבר ביהושע ולא במשה משום דיהושוע הוא עיקר כיבושה של א"י. כ"כ הרא"ם בתו' וכ"כ המאירי. ברכ"י או' ב' ער"ה או' ב' ולמה תלו הדבר בימי יהושוע כדי לחלוק כבוד לא"י שהיתה חרבה באותו זמן כדי שיהיו קוראין כבני שושן ויחשבו כאלו הן כרכים המוקפין חומה אעפ"י שהן עתה חרבין הואיל והיו מוקפין בימי יהושע קורין בט"ו ויהיה זכרון לא"י בנס. הרמב"ם פ"א מה' מגילה הלכה ה' והטעם שחלקו מצוה זו לימים חלוקים וקבעו יום מיוחד לפרזים ויום מיוחד לכרכים משא"כ בשאר מצות כתב ב"י בשם הר"ן שמפני שהיהודים היושבים בערי הפרזות והיהודים שבשושן לא נחו מאויביהם ביום א' שהרי היהודים הפרזים נחו בי"ד והיהודים שבשושן נחו בט"ו וערו כל אחד ביום מנוחתו משתה ושמחה לפיכך כשקבעו עליהם יו"ט לדורות קבעום לכל א' ביום שנח בו והשוו כל הכרכים המוקפין חומה לשושן שמפני שבה נעשה הנס יעו"ש. והא דאין קורין המגילה בזה"ז בפורים בי"א בי"ב בי"ג כמ"ש בריש מס' מגילה לפי שאמרו שם בגמ' א"ר יהודה אימתי בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן אבל בזה"ז הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה. ופירש"י אבל בזה"ז שפסקו כל אלה וישראל נפרדו ולא יגיעו שלוחי ב"ד אצלם הכל צופין למקרא מגילה ואומרים יום י"ד באדר קרינן המגילה נשארו לאדר ט"ו יום וט"ו של ניסן עושין פסח ואם תקדים קריאתה יעשו פסח לסוף ל' יום של קריאה ונמצאו אוכלין חמץ בימים אחרונים של פסח עכ"ל והב"ד ב"י. וכ"כ הרמב"ם פ' הנז' דבזה"ז אין קוראין אותה אלא בזמנה שהוא י"ד וט"ו בני הכפרים ובני עיירות קוראים בי"ד ובני כרכים קוראין בט"ו. וכ"כ הטור. וכך הם דברי הש"ע:

ב[עריכה]

ב) שם. אפי' אינן מוקפין עכשיו קורין בט"ו. דתניא ר"א בר' יוסי אומר אשר לא חומה אעפ"י שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן. מגילה ג' ע"ב. ב"ח. שו"ג או' ג':

ג[עריכה]

ג) שם. ואפ' אין בהם עשרה בטלנים. כ"כ שם התו' והרא"ש דכל שהוקף מימות יהושע בן נון אפי' אין בו עשרה בטלנין קורין בט"ו אלא שהמ"מ כתב דשיטה אחרת יש בזה דאפי' בכרך המוקף בימות יהושע בעי עשרה בטלנים ואם לאו הרי זה כעיר וזהו דעת הרמב"ן והרשב"א עכ"ל והב"ד ב"י וכתב דלא נתחוורא שטה זו בעיני הר"ן ומ"מ כתב שמה שנהגו עכשיו בארץ ישראל לקרות בט"ו אעפ"י שברוב המקומות אין שם עשרה בטלנים שיהיו בטילים ממלאכה לעמוד בבהכ"נ אפי' לאותה שטה יש ליישב אותו מנהג דלאו דוקא בטלנים אלא כל שדרים שם יו"ד בני אדם שהולכים בוקר וערב לבהכ"נ הרי הוא כאלו יש שם יו"ד בטלנים עכ"ל וע"כ פסק כאן בש"ע כדברי התו' והר"ש דאפי' אין בהם עשרה בטלנים משום דמסתמא בכרך נמצאים שם יו"ד בני אדם שהולכים בוקר וערב לבהכ"נ:

ד[עריכה]

ד) שם הגה. פי' בטילים ממלאכתן ועוסקין בצרכי צבור ורש"י פירש במגילה ג' ע"ב שבטילין ממלאכתן שיהו מצויין בבהכ"נ שחרית וערבית כדאמרינן במס' ברכות (דף ו' ע"ב) כיון שבא הקב"ה בבהכ"נ ולא מצא שם עשרה וכו' עכ"ל ואפשר שזהו שבאין לבהכ"נ ומבטלין הכעס קרי צרכי צבור שמגינין עליהם. ובשאלתות פי' שכולם נחלקים ג' לדיינים ושליח שלהם ושני גבאי צדקה ואחד לחלק עמהם את הצדקה וסופר וחזן ומלמד תינוקות. פת"ע או' ה':

ה[עריכה]

ה) שם. והוא שהוקף ואח"כ ישב וכו'. וא"ת כיון דאמר דכרך דישב ולבסוף הוקף נידון ככפר עיר המוקפת מימות יהושע ב"נ היאך קורין בט"ו ניחוש דילמה ישבה ולבסוף הוקפה י"ל ישיבת העכו"ם אינה ישיבה ונמצא שבשעה שכבשה יהושע היתה בה חומה ולא ישבה עד שנתיישבו בה ישראל וכו' אלא דאכתי איכא למידק בעיירות המוקפות חומה שבחו"ל ניחוש דילמא קדמה ישיבתן לחומתן ונמצא שהרי הן כאילו אין להם חומה אלא איכא למימר שהולכין אחר הרוב שעל הרוב קודמת חומתן לישיבתן שכן דרך רוב המדינות מקיפין חומה תחלה ואח"כ מישבין אותן. הר"ן:

ו[עריכה]

ו) שם. לאפוקי כשנודע שישב תחלה. משמע אבל מסתמא אמרינן שהוקף תחלה או שנתיישב על דעת להקיפו. וכ"כ הלבוש:

ז[עריכה]

ז) שם הגה. אבל מסתמא הוקפה ולבסוף ישבה. והא דבסי' ת"א כתב וסתם עיירות מוקפות לדירה שבונים בתים תחלה ואח"כ מקיפים. כתב הט"ז סק"ב דמ"ש בסי' ת"א שתחלה בונין בתים היינו התחלה בעלמא שלא בא רק לסימן שיהיה כאן עיר. ומ"ש כאן שמן הסתם הוקפה ולבסוף ישבה היינו עיקר ישיבה וקביעות מקום הוא אח"כ יעו"ש. והפר"ח כתב דמ"ש בסי' ת"א שבונים בתים תחלה ואח"כ מקיפים היינו לומר שבונים הבתים תחלה אדעתא להקיפה אח"כ. וכ"כ המאמ"ר או' ב' ועיין לעיל סי' ת"א או' י"ג:

ח[עריכה]

ח) [סעיף ב'] וכן הכפרים הנראים עמהם וכו'. וה"ה עיירות כן משמע בגמרא נתיב חיים. א"א אות ג' וכן כתב במאירי. מ"ב או' ה':

ט[עריכה]

ט) שם. ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל. מדברי הרמב"ם והטור משמע דקאי אתרווייהו בין נראה בין סמוך צריך שלא יהיו רחוקים יותר ממיל וכ"ה דעת הר"ן אבל דעת המ"מ שלא יהיו רחוקים יותר ממיל קאי דוקא אסמוך אבל נראה אפי' רחוק יותר ממיל כמ"ש בב"י יעו"ש. וכ"מ מפירש"י במגילה ג' ע"ב שכתב עד כמה חשיב לה סמיך משמע אבל נראה אפי' רחוק יותר וכמ"ש המ"מ שם דכ"ה דעת רש"י יעו"ש. וכתב המ"א סק"ג מדהיפך הש"ע לשון הטור ש"מ דס"ל דהאי ובלבד קאי אדסמוך וכו' אבל נראה אפי' רחוק הרבה הוי ככרך כמ"ש בב"י ובמ"מ עכ"ל וכ"כ המט"י דדעת הש"ע האי שיעורא דמיל לא קאי אלא אסמוך כשיטת רש"י והמ"מ וכמ"ש המ"א בכוונת הש"ע ודלא כהפר"ח דכתב דקאי גם אנראה יעו"ש וכ"כ השו"ג או' ט' מאמ"ר או' ג' והברכ"י או' ו' כתב לענין הלכה מאחר דהרמב"ם והטור סתמו ונוטים דבריהם דגם נראה לא יהיה רחוק ממיל וכ"כ הר"ן בהדיא והכי מוכח דברי הרב צדה לדרך ודעת מרן יש לדון בו ואף לסוברים דעד כמה אסמוך קאי לא פורש שיעור נראה נקטינן דגם כפרים הנראים לא יהיו רחוקים יותר ממיל עכ"ל ומשמע דאם היו רחוקים יותר ממיל ונראים כיון דדבר זה לא נפיק מפלוגתא הו"ל ככרך שהוא ספק שקורין בי"ד ובט"ו כמ"ש לקמן סעי' ד' יעויין שם:

י[עריכה]

י) ושיעור מיל מודדין חוץ מן הבתים הסמוכין לעיר כמ"ש לעיל סי' שס"ח סעי' ה' וסעי' ו' יעו"ש וכ"כ הב"ח. וא"כ ה"ה בכפרים הרחוקים יותר ממיל ונראים אעפ"י שאין נראים לבתים שבתוך חומת העיר אלא לבתים שחוץ לחומת העיר כיון דלענין מדידה דינם כמו העיר ה"ה לענין ראייה ונכנסו לבית הספק וצריך לקרות בי"ד ובט"ו כנז':

י) ולענין מרכבת הקיטור שיצא מחדש שהולכת עשר שעות בשעה א' אם נחשוב שיעור המיל דוקא במהלך אדם בינוני או במהלך מרכבת הקיטור. עיין בהגהות יד שאול על יו"ד בענין עשר פרסאות שכתב אף שעכשיו נתחדש מסלת הברזל ויכול לילך ס' פרסאות ביום בכ"ז אנחנו משערים רק עשר פרסאות. ובס' מקו"ח חולק עליו ואומר דהאידנא שיש לנו מסלת הברזל כל שיכול לבא ביום א' אפי' חמישים פרסאות מקרי מקום קרוב וכן הורה למעשה ודחה דברי השו"מ יעו"ש וכ"כ בס' נחל אשכול. והב"ד מסגרת זהב על קיצור הש"ע סי' ר"ד או' א' וכ"כ רב פעלים ח"ג חיו"ד סי' כ"ד בענין עשר פרסאות דכמה אחרונים גדולים הסכימו דחושבין כפי שיעור מהלך מסלת הברזל והגם דיש חולקים יש להורות כדברי המקילין יעו"ש והגם דיש לחלק דשאני התם דק"ל הלכה כדברי המקל באבל מ"מ הכא בשיעור מיל דאיכא עוד פלוגתא אם הוא רחוק יותר ממיל ונראה אם קורין בט"ו כבני כרכים או לא כמ"ש באו' הקודם וע"כ נראה דבכה"ג דאם הוא רחוק יותר ממיל במהלך אדם ונראה ואם הולך במרכבת הקיטור הוא פחות ממיל יש להקל ולחשוב אותם כמו כרכים וקורין בט"ו. והוא שהולכת לשם מרכבת הקיטור:

יא[עריכה]

יא) אם בכרך קרו בי"ד וט"ו מספק הכפרים הנראים וסמוכים קרו בי"ד דלא אמרו דהם ככרך אלא כשהכרך קרו בט"ו לבד אבל אם הכרך עצמו מסופק הנראה וסמוך קרו בי"ד. משאת משה בשניות סי' ג' ברכ"י או' ט' זכ"ל או' מ' סי' בי"ע או' ה':

יב[עריכה]

יב) כרך המוקף מימות יהושע דקורין בו בט"ו ה"ד בזמן שאותו הכרך מיושב מישראל וכן בן עיר הנמצא בו אז ואין דעתו לחזור לעירו ביום הקריאה קורא שם עמהם בט"ו אבל אם נחרב הכרך ויצאו ישראל ממנו ואין דרים בו אלא גויים אין לו דין כרך ואם ישראל עובר באותו כרך בעת ההיא קורא בו בי"ד דכרך שאין שם ישראל נידון כעיר. כן מוכח מהירושלמי ואפי' לפי גירסת הרמב"ן ודלא כהרב חיד"א בברכ"י לפי גירסת הרמב"ן וכן מוכח מדברי הש"ע והפו' שכתבו אעפ"י שאין בו יו"ד בטלנים דמוכח עשרה בטלנים לא בעינן אבל שיהיו ישראל דרים בו בעינן. בי"ע או' ז' יעו"ש:

יג[עריכה]

יג) כפרים הסמוכים והנראים עם אותו כרך המוקף שאין בו דיורי ישראל או שאין בו עשרה דיירי ישראל פשיטא דאין קורין אלא בי"ד כיון דאותו כרך עצמו נידון כעיר כמ"ש לעיל. וכ"כ הרב משאת משה בפשיטות בשניות סי' ג' וכן עיקר ודלא כהרב חיד"א שם שצדד בזה בתחלה יעו"ש. בי"ע או' ח':

יד[עריכה]

יד) [סעיף ג'] קורין בי"ד. מי שדינו לקרוא בט"ו אינו יכול לקרוא ולפטור לבני י"ד ביום י"ד וכן להיפך כיון שאינו מחויב עתה בדבר. פר"ח בסעי' א' מיהו המש"ז או' ב' כתב דדוקא בן עיר אינו יכול לקרוא לבני כרך ביום ט"ו אבל בן כרך אם קרא לבן עיר ביום י"ד בדיעבד יצא יעו"ש והב"ד מ"ב או' ח' ועיין לקמן או' כ"ו:

טו[עריכה]

טו) [סעיף ד'] כרך שהוא ספק וכו'. והא דלא עבדינן ספיקא דיומא כמו ביו"ט של גליות משום דמרדכי ואסתר לא תיקנו לעשות ספיקא דיומא לא רצו חכמים אח"כ להוסיף על דבריהם. ועוד דלא יעביר כתיב ועוד דכל החדש נהפך לשמחה. עו"ש או' א' ועוד י"ל דהתם תיקנו משום דלא ליתי לאכול חמץ בפסח שהוא בכרת וכמ"ש במס' ביצה דף ד' ע"ב ופירש"י שם:

טז[עריכה]

טז) שם. כרך שהוא ספק וכו'. וטבריה צריך לקרות בה בי"ד ובט"ו שספק אם הים חשוב כחומה. מגילה ה' ע"ב. מ"א סק"ד:

יז[עריכה]

טוב) חברון עיר קדשנו תוב"ב כתב הרדב"ז בתשו' סי' תרפ"א דפשיטא דאינה מוקפת מימות יהושע וקורין בי"ד יעו"ש אבל מנהג קדום לקרות בה י"ד וט"ו מספק. ברכ"י אות ד' וכ"כ בספרו חיים שאל ח"ב אות צ"ד יעו"ש. וכ"כ הרב תבואת הארץ בספרו תשו' דברי יוסף סי' ב' כי בכל ערי א"י נוהגין לקרות שני ימים חוץ מעיה"ק ירושלים ת"ו שקורין יום ט"ו בלבד ודלא כדברי הרדב"ז הנז' והאריך בישוב המנהג יעו"ש:

יח[עריכה]

חי) וכבר כתב הרדב"ז גופיה בתשו' החדשות ח"א סי' רנ"ב כי גם במקומות שא"צ מן הדין לקרות אלא ביום י"ד בלבד אין לגעור בהם כשקורין גם ביום ט"ו כיון שקורין אותה ביום ט"ו בלא ברכה והלואי שיזכרו נפלאות ה' בכל יום יעו"ש:

יט[עריכה]

יט) שם. כרך שהוא ספק וכו'. וכתב הרב תיקון יששכר דף כ"ג ע"א דכן אנחנו נוהגין בצפת שבגליל העליון תוב"ב שהוא ספק וכן נוהגין בכל ערי ארץ ישראל וכפריהון המסופקות עכ"ל וכ"כ בדף נ"ט ע"ב שבצפת ת"ו וכפריה בירי ועין זיתון קורין בהם המגילה י"ד וט"ו מפני הספק יעו"ש:

כ[עריכה]

ך) שם. כרך שהוא ספק וכו'. מוכח בב"י דדוקא בכרך שהיא מוקפת חומה עתה אלא דמספקא לן אם היתה מוקפת נמי מימות יהושע אבל אם אין לה חומה עתה אינו בכלל הספק וקורין בי"ד. פר"ח. מיהו מסתמיות דברי הש"ע והאחרונים משמע דאין חילוק וכל שהוא ספק קורין בי"ד וט"ו. ועיין לעיל אות ח"י:

כא[עריכה]

כא) בחו"ל יש כרכים שראוי להסתפק בהן. של"ה. ולבוש כתב דמדינות אלו (ר"ל בערי אשכנז) אין להסתפק לפי שהם בצפון ורחוקים מא"י וידוע שלא היו מיושבים בזמן יהושע. מ"א סק"ד. מ"ב או' ט':

כב[עריכה]

כב) שם. קורין בי"ד וט"ו וכו'. ונוהגין שמחה ומתנית לאביונים בשניהם. ריא"ז הב"ד בשה"ג פ"ק דמגילה. כנה"ג בהגה"ט. מ"א סק"ה. מ"ב אות יו"ד. ועיין לקמן סי' תרצ"ה אות נ"ד:

כג[עריכה]

כג) וכתב בשער הכוו' דף ק"ט ע"א על האר"י ז"ל בהיותו בבהכ"נ של האשכנזים ביום ט"ו לאדר שהוא יום הב' של פורים בהיותו בצפת ת"ו לא היה אומר על הנסים וכן מהרח"ו ז"ל בהיותו בדמשק ביום שני של הפורים לא היה אומר על הנסים וכתוב שם הטעה כי בענין הפסקה בעמידה לא היה מפסיק מספק אבל בשאר מצות פורים כמו משלוח מנות ומתנות לאביונים גם ביום הב' היה נוהג לעשות כן מספיקא. ועיין לקמן סימן תרצ"ג סעיף ב':

כד[עריכה]

כד) שם. ולא יברך כ"א בי"ד. הקשה הב"ח בשם רש"ל דיברך בשניהם מידי דהוי אשני יו"ט של גליות וכו' עי"ש ולי נראה דלא ק"מ דדוקא על מצוה שתיקנו חכמים לעשות מספק מברכים אבל מצות שאנו עושים מספק אין מברכין אפי' על ספק דאורייתא כמ"ש ביו"ד סימן כ"ח יעו"ש. מ"א סק"ו:

כה[עריכה]

כה) שם. ולא יברך כ"א בי"ד. ולא יאמרו בליל ט"ו ס' קדושה ואתה קדוש ולא יוציאו ס"ת ולא עה"נ דמקרי צרכי יחיד דאינה לכל ישראל. כתונת יוסף סי' ל"א. עיקרי הד"ט סימן ל"ו או' כ"ט. ועיין בן א"ח פ' תצוה אות י"ד שכתב דבעיר בגדאד יע"א אשר בארץ בבל שנוהגין לקרות י"ד וט"ו מספק היו נוהגין להוציא ס"ת ולומר עה"נ גם ביום שני וזקנו הגאון ביטל אותם מלומר על הנסים משום הפסק אבל בהוצאת ס"ת הניחם במנהגם משום דליכא חשש ברכה לבטלה יעו"ש. ועיין שו"ג סימן תרצ"ג אות ב' שכתב שאין לערער על שים מנהג יעו"ש:

כו[עריכה]

כו) שם. שהוא זמן קריאה לרוב העולם. דאף בני כרכים יוצאים בדיעבד בי"ד כמ"ש בירושלמי. ביאורו הגר"א. ועיין לעיל אות י"ד:

כז[עריכה]

כז) [סעיף ה'] בן עיר שהלך לכרך וכו'. וילפינן לה מדכתיב ע"כ היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות מכדי כתיב היהודים הפרזים למה ליה למכתב היושבים בערי הפרזות הא קמ"ל דפרוז בן יומו קרוי פרוז וממילא נמי מוקף בן יומו קרוי מוקף. מגילה י"ט ע"א. ט"ז סק"ה:

כח[עריכה]

כח) שם. אם היה דעתו לחזור למקומו בזמן קריאה. ר"ל בזמן קרואת המקום שהוא בו עתה לא זמן המקום שיצא משם. כ"כ המ"מ פ"א דמגילה ה' יו"ד. באר הגולה. פר"ח:

כט[עריכה]

כט) שם. ונתעכב ולא חזר וכו'. זהו לשון הרמב"ם פ"א דמנילה ה' יו"ד. ועוד יש כמה פירושים כמ"ש בב"י וט"ז סק"ו יעו"ש. וכתב הרמ"ע מפאנו בס' אלפסי זוטא כ"י וז"ל מסקנא דשמעתא בן כרך שהלך לעיר ועתיד לחזור בליל י"ד אפי' אחר חצות ונתעכב ולא חזר קורא בט"ו כאנשי מקומו דכיון שלא נתחייב בקריאתה בעיר בלילה אף ביומו אינו פרוז אבל אם אינו עתיד לחזור בליל י"ד אף על פי שעתיד לחזור ביום הנה משיאיר מזרח ביום י"ד יהיה פרוז בן יומו ולילו עמו למפרע לפיכך קורא עמהם לילה ויום. ואם הלך אח"כ לכרך חוזר וקורא כמותם ומברך עליה כאן וכאן. וה"ה לבן עיר שהלך לכרך אם עתיד לחזור למקומו בליל ט"ו אפי' אחר חצות קורא לבדו בכרך בי"ד לילה ויום. אבל אם עתיד להאיר לו מזרח בט"ו והוא בכרך נעשה מוקף בן יומו ואינו קורא אלא בט"ו. ואפי' חזר לעירו בליל ט"ו הואיל וחשכה לו בכרך נתחייב לברך ולקרות בט"ו לילה ויום כיון שנעשה מוקף. ובן עיר שעקר דירתו והלך לכרך ליל ט"ו נתחייב כאן וכאן. ובן כרך שעקר דירתו והלך לעיר ליל ט"ו ה"ז פטור כאן וכאן עכ"ל מחב"ר אות ג' ומיהו מ"ש ומברך עליה כאן וכאן כבר כתבנו לעיל אות כ"ו דאף בני כרך אם קראו בי"ד בדיעבד יצאו י"ח יעויין שם אלא רק יש לקרות בלא ברכה ואם אפשר יש לשמוע הברכה מאחרים ויתכוין לצאת. וכן מ"ש בן עיר שעקר דירתו וכו' נתחייב כאן וכאן הער"ה או' ה' כתב כיון שקרא בעירו בי"ד אינו חוזר וקורא בט"ו יעו"ש:

ל[עריכה]

ל) שם. ואם לא היה בדעתו לחזור אלא לאחר זמן הקריאה וכו'. ר"ל לאחר זמן קריאת המקום שהוא בו עתה כמ"ש לעיל אות כ"ח ור"ל כגון בן כרך שהלך לעיר שקורין ביום י"ד ואין דעתו לחזור למקומו אלא לאחר י"ד קורא עמהם ביום י"ד. וכבר כתבנו באות הקודם דכל שאין דעתו לחזור אלא עד שיאיר היום הוי פרוז בן יומו וגם בלילה צריך לקרות עמהם:

לא[עריכה]

לא) שם הגה. ואם הוא במדבר או בספינה קורא ביום י"ד וכו'. אפי' הוא בן כרך. ד"מ אות ב' בשם הכלבו. א"ר או' יו"ד. מ"ב אות י"ג:

לב[עריכה]

לב) [סעיף ו'] יום ט"ו שחל להיות בשבת. אבל יום י"ד אי אפשר לחול בשבת דא"כ יבא פסח ביום ב' ולא בד"ו פסח כמ"ש לעיל סי' תכ"ח סעי' א' יעו"ש:

לג[עריכה]

לג) שם. יום ט"ו שחל להיות בשבת. ויום שבת שלפניו שהוא ח' לאדר קוראים פרשת זכור ומפטירין פקדתי. ב"י. מ"א סק"ח. וכ"כ לעיל סימן תרפ"ה או' ט"ז:

לד[עריכה]

לד) שם. אין קורין המגילה בשבת. דהכל חייבין במקרא מגילה ואין הכל בקיאין במקרא מגילה גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ד"א בר"ה. וי"א מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה לקבל מתנות האביונים וא"א בשבת. מגילה ד' ע"ב ופירש"י שם. ואם מותר לטלטל המגילה בשבת כבר כתבנו זה לעיל סי' ש"ח או' מ"ח יעו"ש:

לה[עריכה]

לה) שם. אלא מקדימין לקרותה בע"ש. ואין מאחרין אותה לאחר שבת דהו"ל ט"ז ואמר קרא ולא יעבור. רש"י מגילה ב' ע"א על המשנה:

לו[עריכה]

לו) שם. אלא מקדימין לקרותה בע"ש. ובליל ו' כשקורין המגילה בירושלים ליל י"ד שלא בזמנה אחר קריאת המגילה לא יאמר סדר קדושה דיומא גרים ואין זה פורים שלהם. מהר"ם די לונזאנו בכ"י והסכים עמו מהר"א אזולאי בהגהו' כ"י. ברכ"י אות י"ג. אמנם היפ"ל ח"ה סי' תרצ"ג אות ב' כתב דלפי טעם הכלבו שכתב שקריאת המגילה ביום ובלילה יצא מקרא דכתיב אקרא יומם וכו' וע"כ נהגו לפתוח אחר הקריאה בפסוק ואתה קדוש שהוא באותו מזמור א"כ הקריאה גרים וכל זמן שקורין המגילה צ"ל אחריה סדר קדושה יעו"ש וכ"כ הרב שם חדש על ס' היראים בסוף עמוד זמנים דבשנת התקפ"ח חל ט"ו בשבת ואמרו סדר קדושה בליל י"ד אחר המגילה בק"ק חסידים יכב"ץ וכן שנת התקצ"ב עכ"ל. ועיין לקמן סימן תרצ"ג או' ד':

לז[עריכה]

לז) שם. וגובין מעות מתנות עניים וכו'. ואין אומרים בו על הנסים ואין מוציאין בו ס"ת. ב"י בשם מנהג ירושלים:

לח[עריכה]

לח) שם. וגובין מעית מתנות עניים וכו'. נראה דמנות נמי גרירי בתר המתנות וכ"כ כנה"ג סי' תרצ"ה בהגה"ט בשם תיקון יששכר יעויין שם וכן מוכח מהירושלמי ומדברי הר"ן שהעתיק מרן סימן תרצ"ז גבי י"ד שבאדר א' דלשלוח מנות חלוקין מהשמחה יעו"ש וכ"נ מפירש"י ריש דף ה' אבל הרלנ"ח סימן ל"ב הביאו הב"ח ומ"א סק"י כתב דהמנות דינן כמו סעודה וכן דעת הרדב"ז סימן תק"א ח"א יעו"ש וכ"נ מלשון הפר"ח רסי' תרצ"ה יעו"ש. מט"י. ומיהו עי"ש בפר"ח שכתב דיום ט"ו שחל להיות בשבת לבני כרכים כפי מ"ש לעיל בסי' תרפ"ח לעשות הסעודה ביום ט"ו וט"ז גם חייבים לשלוח מנות בשני הימים יעו"ש. נמצא דדבר זה בפלוגתא שנייא י"א ביום י"ד וי"א ביום ט"ו וביום ט"ז ויר"ש יצא ידי כולם לשלוח בג' הימים אך ביום שבת אינו יכול לשלוח אלא במקום שיש עירוב כנודע או ישלח לחבירו השכן בחצרו דשם ודאי עשו עירובי חצרות. ועיין עוד לקמן אות מ"ה:

לט[עריכה]

טל) שם. ובשני קורין ויבא עמלק. ומפטירין פקדתי אעפ"י שמפטירין בה בשבת הקודם בפ' זכור. הרלנ"ח סי' ל"ב. ב"ח. כנה"ג בהגב"י. מ"א סק"ח. א"ר אות י"ג. מ"ב אות ט"ז. וכ"כ הרב פה"א ח"ד דף א' ע"ב דלא כתיקון יששכר שכתב דמפטירין בפ' השביע יעו"ש וכ"כ הרב בנו בס' ברכות מים על סי' זה בסעי' זה. מיהו בני עיירות מפטירין בפ' השבוע. א"ר שם. מ"ב שם. והוא משום דהפטרה צ"ל מעין המפטיר כמ"ש לעיל סי' תרפ"ה וע"כ בני הכרכים שקורא המפטיר ויבא עמלק מפטירין פקדתי אבל בני עיירות שקורא המפטיר בפ' השבוע מפטירין ג"כ בהפטרת השבוע:

מ[עריכה]

מ) שם. ובשני קורין ויבא עמלק. ואם שכחו לקרות צריך לחזור דדוקא בחנוכה אין משגיחין. פרח שושן כלל א' סי' ח' ער"ה או' ז':

מא[עריכה]

מא) שם. ואומרים על הנסים. ושואלין ודורשין בענינו של יום. מגילה ד' ע"א. וכדי שיזכרו ענין היום. טור. הא אם חל בחול אין דורשין דקריאת המגילה הוי פרסום. י"א בהגה"ט. מ"ב או' ט"ז:

מב[עריכה]

מב) שם. ואומרים על הנסים. וכן הסכים הרדב"ז בתשו' סי' תק"ח דאומרים על הנסים בט"ו ואם אמר על הנסים בי"ד אין מחזירין אותו וכן אם אמרו בשני הימים לא הפסיד יעו"ש. וכ"כ הרשב"ץ בח"ג סי' רצ"ח דעל הנסים בט"ו. ברכ"י או' י"ד. ועיין לעיל או' כ"ג ואו' כ"ה:

מג[עריכה]

מג) וכתב שם הרדב"ז מגילה ומתנות לאביונים בי"ד וסעודה ומשלוח מנות בט"ז יעו"ש. ברכ"י שם. ועיין לקמן או' מ"ה:

מד[עריכה]

מד) שם. ואומרים על הנסים. בין בתפלה בין בבהמ"ז זקן אהרן ססי' קל"ז. מיהו הרב שם חדש על ס' היראים סוף עמוד זמנים כתב לדקדק מדברי הפו' דאין אומרים על הנסים בבהמ"ז ביום ט"ו שחל בשבת אבל אינו מוכרח כאשר יראה הרואה וגם הוא בעצמו כתב שלא הודו לו חביריו ורבותיו כיעו"ש וכ"ה האמת שצ"ל גם בבהמ"ז כמו ר"ח וחו"ה וחנוכה שאעפ"י שאין בהם חיוב סעודה אומרים בהם יעלה ויבא ועל הנסים ולא חשיבה הפסק כיון שהוא מעניינא דיומא וכ"מ מסתמיות דברי הש"ע וכל הפו' ראשונים והאחרונים דלא הזכירו דבר זה מעולם:

מה[עריכה]

מה) שם. ואין עושין סעודת פורים עד יום אחד בשבת דגרסינן בירושלמי ויעשו אותה בשבת א"ל לעשות אותם ימי משתה כתיב את ששמחתו תלויה בב"ד יצא זה ששמחתו בידי שמים דשמחת שבת אינה מתקנת מרדכי אלא בידי שמים. ב"י. וכן הסכים הר"ן. וכ"ה דעת הרדב"ז כדברי הש"ע לעשות הסעודה יום אחד בשבת כמ"ש לעיל או' מ"ג וכ"כ עוד הרדב"ז בח"ה סי' שני אלפים ק"ה יעו"ש. מיהו הרלנ"ח בתשו' סי' ל"ב האריך בראיות שהסעודה היא בשבת ועשה כן מעשה בירושלים וגם המשלוח מנות זמנם הכי כי המנות הם מהסעודה יעו"ש. והב"ד הב"ח והט"ז סק"ח. וכן בה' תיקון יששכר האריך בזה מדף כ"ח עך דף ל' והסכים שעושים סעודת פורים בשבת יעו"ש והמאירי כתב שעושין בי"ד ולא יאחרו יעו"ש וכ"כ הר"ן בשם הראשונים והב"ד ד"מ או' ג' אבל המ"א סק"י הסכים לדברי הש"ע וכתב דראיות הרלנ"ח אינן מוכרחות וגם אין בנו כח לחלוק על הירושלמי יעו"ש וכ"ה דעת העו"ש או' ג' וכן הסכים הנוב"י מה"ק סי' מ"ה כדברי הש"ע ודלא כהרלנ"ח יעו"ש. והב"ד השע"ת. והפר"ח כתב יש להחמיר ולעשותה בט"ו ובט"ז וכך אנו נוהגין יעו"ש והב"ד הברכ"י אות ט"ו וכתב דהמחמיר תע"ב אבל לענין דינא כיון דהכי אתמר בירושלמי בהדיא ויש להשוות תלמודין כמ"ש הרשב"ץ הכי נקטינן וכהסכמת מרן והרדב"ז ואו"ח וסיעתם וכ"מ מדברי הרי"ף והרא"ש כמ"ש הר"ן על דברי הרא"ה יעו"ש. וכן כתב השו"ג אות כ"א דאין לנו אלא כפסק הש"ע יעו"ש ומ"מ יר"ש יצא ידי כולם כמ"ש לעיל אות ל"ח גבי משלוח מנות ובלא"ה אדם אוכל רק שיוסיף איזה דבר בסעודה וישתה איזה כוסית יין או שכר ויתכוין לשם מצוה. ומשום דאיכא פלוגתא בזה י"ל בכל יום קודם סעודה או משלוח מנות הריני בא לקיים מצות סעודת פורים אם אני חייב היום לשם יחוד קבה"ו וכו' ויהי נועם וכו' וכן יאמר קודם משלוח מנות:

מו[עריכה]

מו) וכתב בס' תיקון יששכר דצריך סעודה בפ"ע בשבת אי איכא שהות ואי לא בתוך סעודה שלישית יאכל דבר אחר לשם סעודת פורים יעויין שם. קול אליאו ח"ב סימן כ"ח:

מז[עריכה]

מז) ולענין תחנונים אם אומרים ביום ט"ז כתב שם הרב פה"א שפה עה"ק ירושת"ו נהגו שלא לומר לא בשחרית ולא במנחה יעו"ש וכ"כ בס' ברכות מים שם. ובכתבי מוהר"י אלגאזי מסיק דאם חל יום ט"ז תענית על או"א דלא יתענה מפני הסעודה והוא יום שאין אומרים תחנונים עכ"ל שם חדש על ספר יראים סוף עמוד זמנים:

מח[עריכה]

מח) ולענין על הנסים אם אומרים בבהמ"ז בסעודה שעושים ביום ט"ז לכבוד פורים עיין בהלק"ט ח"ב ססי' קל"ו שהניח בצ"ע אבל הרב שם חדש כתב שם בשם מוהר"י אלגאזי דיש לאומרה בהרחמן אבל לא בתוך בהמ"ז משום הפסק יעו"ש:

מט[עריכה]

מט) ולענין מלאכה כתב מוהר"י אלגאזי סימן ט' וז"ל לענין מלאכה נראה להחמיר לדידן דיתבי בירושת"ו וחל בשבת ט"ו וכו' דהנכון להחמיר שלא להניח לספרים ישראל שיעשו מלאכה בע"ש ושיקדימו להסתפר ביום י"ג כדי שלא יבואו לטעות לעשות מלאכתם גם בט"ו שחל בע"ש בשאר השנים כדרך שאסרו הפו' בכמה דברים מה"ט שלא לטעות משנה לשנה עכ"ל והב"ד שם חדש שם. וכתב שם שם חדש דבשנת התקפ"ה צוה הרב מהרש"מ סוזין לסגור חנויות הספרים יעו"ש. ועיין לקמן סי' תרצ"ו סעי' א' וסעי' ב' ובדברינו לשם בס"ד:

נ[עריכה]

נ) [סעיף ז'] ואיני מוצא מגילה להוליך עמו. דאם היה מוצא מחויב ליקחה עמו ולקרות בי"ד. ב"י בשם הרוקח ותוספתא ובה"ג. מ"ב אות י"ט:

נא[עריכה]

נא) שם. יקראנה בי"ג וכו'. ובעל העיטור כתב שהאידנא אין קורין אותה כלל אלא בי"ד אפי' מי שיוצא בשיירא. והב"ד הטור וכתב וטוב לקרותה בלא ברכה. ועל כן פסק כן בש"ע שיקראנה בלא ברכה:

נב[עריכה]

בנ) שם. יקראנה בי"ג וכו'. ובירושלמי פ"ק דמגילה תניא כל החודש כשר לקריאת מגילה שנאמר והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה א"ר חלבו ובלבד עד ט"ו הא דתימא כל החודש כשר לקריאת המגילה בשביל הולכי דרכים שאין בידם מגילה וכו' וכתב ב"י דההיא דירושלמי דכל החודש כשר לקריאת מגילה לא ס"ל לתלמידא דידן מדלא מייתי לה ומ"מ בשעת הדחק שא"א בענין אחר כלל כדאי הוא הירושלמי לסמוך עליו עכ"ל. וזהו שכתב כאן בש"ע י"א שקורא אפי' מתחלת החודש:

נג[עריכה]

גנ) שם. יקראנה בי"ג וכו'. בקיבוץ עשרה דשלא בזמנה בעי עשרה (כל בו) ובהג"א מסופק אי סגי בקטנים. מ"צ. מ"א ס"ק י"א. א"ר אות ט"ז. וכן בנשים יש להסתפק אם מצטרפות לעשרה כמ"ש לקמן סי' תר"ץ סעיף י"ח בהגה יעו"ש. ועיין במאירי שכתב דבדיעבד אף ביחיד יוצא. מ"ב אות ך' ואף בעשרה קוראין בלא ברכה. א"ר שם:

נד[עריכה]

דנ) שם. יקראנה בי"ג וכו'. אבל הסעודה אינו אלא בזמנה. מרדכי והגמ"י והג"א. ונראה דהוא הדין משלוח מנות ומתנות לאביונים. יא"פ. והיינו אם אפשר לקיים שם במקום שהולך אבל אם לא אפשר כגון שהולך בדרך או בספינה עם העכו"ם נראה דטוב לקיים ביום שיקרא המגילה מלבטל לגמרי:

נה[עריכה]

הנ) ועיין בר"ן שמסתפק לענין בני הכפרים שמקדימין לקרותה אי מחויב לקרותה גם בלילה או די בקריאה דיום ופשוט דה"ה לענין מפרשי הים ויוצא בשיירא ומדברי הטור משמע קצת דצריך לקרות גם בלילה. מ"ב או' ך' וכ"ה דעת הכס"א אות ו' ועיין לקמן סוף או' נ"ט:

נו[עריכה]

ונ) שם. בלא ברכה. ונראה דאם הוא בן כרך ויוצא בשיירא ביום י"ד שקורא עם הברכה כיון שהוא יום קבוע לפרזים. עו"ש אות ד' מיהו מדברי הא"א אות י"ב משמע דקורא בלא ברכה יעו"ש. ועיין לעיל או' כ"ו:

נז[עריכה]

זנ) שם. בלא ברכה. ואם בירך כשקראה בי"א או בי"ב ואחר כך קורא בי"ד כתב הברכ"י אות ט"ז בשם מהר"ו מולכו דהדבר צריך הכרע וסב"ל אבל היא כתב מסתברא דכי הדר קרי בי"ד צריך לברך דאשר בירך בי"א ובי"ב שלא כדין יעו"ש. וא"כ אם אפשר יש לשמוע הברכה מאחרים ויתכוון לצאת:

נח[עריכה]

חנ) שם הגה. חוזר וקורא אותה ביום י"ד וכו'. בברכותיה כדינה שהוא עיקר זמנה. לבוש סעיף ח' ט"ז סק"ט. פר"ח. מש"ז או' ט' ער"ה אות ט' מ"ב אות כ"ב:

נט[עריכה]

טנ) [סעיף ח'] קורא אותה בט"ו. בלא ברכה. ב"י בשם שה"ל. מ"א ס"ק י"ב. פר"ח. מט"י. נה"ש או' ו' והשיג על הט"ז שכתב קורא בברכה יעו"ש. וכן הא"א אות י"ב אחר שהביא דברי הא"ר דס"ל דיברך כתב דמ"מ נראה דיקרא בלא ברכה דסב"ל. וכ"פ השו"ג אות כ"ה. מ"ב אות כ"ג. וכל אלו קורין ביום ובלילה כבזמנה. א"א שם. ועיין לעיל אות נ"ה.

ס[עריכה]

ס) אם טעו וקראו הפרשיות והמגילה בראשון צריך לחזור ולקרותן בשני. ב"י בבד"ה. ד"מ אות ז' ב"ח. מ"א ס"ק י"א. מ"ב שם. וכבר כתבנו זה לעיל סימן תרפ"ה אות ז' יעויין שם:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון