יד אפרים/אורח חיים/תרפז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרפז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


במג"א ריש סימן כת' בהג"ה מנהגים כו' ול"נ דאין קוראה כו' עיין לקמן ס"ס תרפ"ח בט"ז ס"ק ואו שכת' ואפשר בשעת הדחק שיעור עד הנץ החמה ומ"ש המ"א ומשמע שאחר שלא קראו כו' לא ידעתי מה חילוק בין גר שנתגייר לאחר ונראה דגם להגמ"נ אין צריך לקרות אחר ע"ה כיון שעיקר מצותו ביום וגר דנקט לפי דבישראל לא שכיח דפשע:

מ"א ס"ק ג' ומ"מ נ"ל דלק"מ דהא עכ"פ כו' אבל רבים לא שייך הכא כצ"ל. ר"ל דהא דאמרינן שאין לך דבר שאינה נדחה כו' לא שייך לומר כ"א ביחיד שהוא צריך לבטל מלימודו ולילך לשמוע בצבור אבל רבים כיון דסוף סוף צריכים לקרות המגיל' לא מיקרי דחי' שא"ל שאם רבים לומדים כגין בעובד' דיהושע א"צ לבטל כלל לקריאת המגיל' דא"כ אף ביחיד שכ"א לומד בפני עצמו נמי נימא הכי דהא נמי מיקרו רבים כיון שמבטל כ"א אלא ע"כ דז"א שאף רבים שלומדים צריכין לבטל מלימודם ולקרות המגילה וא"כ לא מיקרי זה דחיה:

בט"ז ס"ק ב' שדבריו סותרים וכו' אין זה סתירה דכאן מיירי דאם אי אפשר לקרות אח"כ יקרא קודם ואחר כך יקבר המת במ"ש המג"א בריש ס"ק ואו אבל היכא שלא יהי' אפשר לקבור פשיטא דמת מצוה לא גרע משאר מצות ונרא' דהט"ז סובר דקבורת מת מצוה אם דוחה אותה הוה כדוח' מצוה עובר' אף שאפשר לקוברו אח"כ משום דעיקר המצו' שנקבר מיד משום כבוד הבריות ועיין במג"א ס"ק ואו וצ"ע:

שם וק"ו הוא דהא אמרינן בגמרא כו' צ"ע דהיינו בת"ת דרבי' וזה אפשר דבאמת אין דחה מפני מגילה כדמשמע בש"ס וכמ"ש המג"א סק"ג:

שם ובכלל ק"ו וזה ודאי גם אם נדחים כו' כצ"ל:

שם והב"י כ' כו' לענ"ד דעת הב"י נכונה שהרי עיקר סברת הט"ז לדחות דברי הר"ן מדחזינן בת"ת שנדחה מפני מגילה והוא דיחוי לגמרי ומדברי התוס' מוכח דאין זה סברא כלל שהרי לפי שיטת הט"ז ע"כ צריך לומר דהא דאמרינן כהנים מבטלים מעבודתם היינו לבטל העבודה לגמרי דאם נאמר דמיירי בזמן העבודה לחוד אם כן איך קאמר עלה מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין ת"ת כו' ק"ו מעבודה ולכאורה ק"ו פריכא הוא דעבודה שאני שאינה דחויה לגמרי משא"כ ת"ת שנדח' לגמרי אלא ע"כ לפרש דגם הא דקאמר מבטלים מעבודתם היינו ביטול לגמרי ולכך שפיר יליף ת"ת בק"ו וא"כ כיון דחזינן דהתוספת מפרשים דביטול דעבודה דקאמר הכא בל' התלמוד היינו זמן עבודה לחוד ואפ"ה יליף מיניה ת"ת בק"ו אלמא דהתוס' לא ס"ל כסברת הט"ז דת"ת הוי דחוי' לגמרי אלא גם ת"ת לא מיקרי אלא דיחוי לשעת' שהמצוה המוטלת עליו בת"ת אינו כל היום כולו כדאמרינן אפי' יקרא ק"ש וכו' קיים לא ימוש כו' ואע"ג דכל זמן שעוסק בתורה עושה מצוה גם בעבודה כך הוא נמי ומ"מ חיוב המוטל עליו לעשות אינו כל היום כולו ודיו שעתו וא"כ כיון שאין ראיה מת"ת ודאי שדברי הר"ן הם נכונים שאין לבטל מצות עבוד' לגמרי משום מגילה דרבנן ודוקא זמן עבודה או ת"ת שאינם רק דיחוי לשעתו מבטלין ובכה"ג הוא דילפינן ק"ו אבל לבטל לגמרי לא:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.