כף החיים/אורח חיים/תקסט

כף החיים ‏ אורח חיים תקסט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] יחיד המתענה על צרה ועברה וכו'. והחילוק בין יחיד לצבור משום טרחא דצבורא אי נמי משום דב"ד כי גזרו תענית לבן מתנה עליהם בכך אבל יחיד דברים שבלבו אינם דברים. ב"י בשם המ"מ. לבוש. ט"ז סק"א מ"א סק"א מיהו אם התנה כן בפירוש א"צ להשלים אפי' היחיד. לבוש. וכ"ה ביו"ד סי' ר"ך סעי' ט"ו בהגה יעו"ש:

ב

ב) שם. יחיד המתענה וכו' וה"ה בנדר נדר לעשות צדקה או שאר נדרים. מור"ם בהגה ביו"ד שם:

ג

ג) שם. או על חולה וכו' כתב בס' אזור אליהו סי' קכ"ז בטעם שאין מזכירין שם החולה בתפלה כדילפינן ממרים אל נא רפא נא לה כדי שלא יקטרג השטן וכענין בכסא ליום חגינו דמכסין החודש שלא יקטרג עכ"ד. ולא נהיגי האידנא הכי רו"ח או' א' ונ"ל הטעם משום דלא ס"ל האי טעמא אלא מפני שהראשונים היו בשמים עושים רצונם אפי' במחשבה לא כן עתה וע"כ צריך לפרש על מי הבקשת רחמים. ומשמע בזוהר פ' לך לך דף פ"ד ע"א דכמבקשים רחמים על האדם צריך להזכירו בשם אמו דהיינו שאומרים פלוני בן פלונית ולא בן פלוני יעו"ש. וכ"כ היפ"ל ח"ב סי' תקע"ח:

ד

ד) שם. או מת. וה"ה לענין מי שהתענה על צרה שתעבור ממנו שנתחייב ממציקיו לאיזה עונש או צער והוצרך לנדור שצריך להשלים:

ה

ה) שם. צריך להשלים וכו' ואף שלא התחיל היחיד להתענות כלל רק קיבל עליו כמה תענית או צדקה בשביל איזה חולי או צרה הן נענה קודם שיתחיל להתענות או מת וכו' צריך לקיים נדרו. מש"ז או' א' וכ"כ א"ר או' ד' דאחר קבלה צריך להתענות אף שלא התחיל עדיין יעו"ש וכ"כ הער"ה או' א' דבכל גוונא צריך להשלים כיון שקיבל אלא א"כ נודע שעברה הצרה קודם קבלה יעו"ש. ועיין לקמן או' י"א:

ו

ו) שם. אבל צבור שמתענים על שום דבר ונענו וכו' וכ"ש אם נענו קודם שהתחילו. ער"ה או' א':

ז

ז) שם. אבל צבור שמתענים על שום דבר וכו' וה"ה בנדרו נדר לעשות צדקה או שאר נדרים. מור"ם ז"ל בהגה ליו"ד סי' ר"ך סעי' ט"ו. בית הילל שם או' ב' א"ר או' ב' ועיין בסוף אות שאח"ז:

ח

ח) שם. קודם חצות לא ישלימו. ואפי' מת החולה א"צ להשלים. כ"ה לדעת הר"ן אבל לדעת הרא"ש דוקא שנענו אז א"צ להשלים שצריכים להודות בנפש שבעה וכרס מלאה כמ"ש ססי' תקע"ה אבל כשמת צריכין להשלים ומלשון הש"ע שכתב ונענו משמע דס"ל כהרא"ש אבל בלבוש משמע כהר"ן וכן נראה לי. מ"א סק"א. וכ"פ הרשב"ש סי' תקפ"ד. אבל הב"ח פסק כדברי הרא"ש דבמת אין חילוק בין יחיד לצבור דאפי' צבור צריכין להשלים כל תענית שקבלו עליהם יעו"ש. והב"ד שכנה"ג בהגה"ט או' א' וכן הנה"ש חלק על דברי המ"א הנז' וכתב דהעיקר כדברי הש"ע יעו"ש. וכתב המש"ז או' א' ובא"א או' א' דה"ה אם נדרו רבים לצדקה מת החולה לטעם הר"ן ומ"מ צבור פטורים דלב ב"ד מתנה ולהרא"ש חייבין יעו"ש:

ט

ט) שם. קודם חצות לא ישלימו. דחצות זמן אכילה היא ומחצות ואילך חל התענית כיון שלא סעדו בשעת סעודה. רש"י תענית כ"ה ע"ב:

י

י) שם. ואם ת"ח ורוב צבור רוצים להשלים אין היחיד רשאי וכו' עיין פר"ח בליקוטים שכתב לתמוה על דברי הש"ע הר"ז ודעתו דקודם חצות אעפ"י שרוב הצבור רוצים להשלים שהיחיד יכול לפרוש מהם אלא דלמעשה כתב צ"ע יעו"ש. והב"ד השו"ג או' ד' ומ"מ לעניין דינא כיון דהפר"ק בעצמו כתב צ"ע למעשה והש"ע פסק דאינו רשאי הכי נקטינן. ואפשר דבאדם כחוש יש להקל:

יא

יא) [סעיף ב'] יחיד שמתענה על צרה ונודע שקודם קבלת התענית כבר עברה וכו'. דכיון דאשתכח למפרע דבטעות הוא א"צ התרה. תה"ד סי' ר"פ. ב"י. לבוש. ט"ז סק"ב וה"ה אם נודע שכבר מת קבלה בטעות היתה וה"ה נדר לצדקה כה"ג וכבר עברה נדר בטעות היה כה"ג. מש"ז או' ב':

יב

יב) שם הגה. וה"ה לצבור ששמעו אחר חצות וכו' ר"ל אפי' לאחר חצות שכבר רוב היום בתענית אפ"ה לא ישלימו וכ"ש קודם חצות. כ"מ בלבוש. וכ"כ מ"ב או' ח':

יג

יג) שם בהגה. א"צ להשלים. ובזה אין שייך לת"ח ורוב צבור להחמיר אם לא שכבר העריב היום ביותר. מ"א סק"ב. א"ר או' ד' ח"א כלל קל"ב או' מ' מ"ב או' ט' ואם יכולין לומר ענינו בברכה ולהוציא ס"ת ולהפטיר עיין בתה"ד שם שכתב שכך עשו מעשה אבל בא"א או' ב' כתב לצדד בזה כיון שהקבלה היה בטעות והניח בצ"ע יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---