כף החיים/אורח חיים/תקנח

כף החיים ‏ אורח חיים תקנח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] בט"ב לעת ערב וכו'. והיינו דא"ר יוחנן (תענית כ"ט ע"א) אלמלי הייתי באותו הדור לא קבעתיו אלא בעשירי מפני שרובו של היכל בו נשרף. ואיתא בירושלמי ר' אבין ציים ט' ויו"ד ר' לוי ציים ט' וליל יו"ד מפני שלא היה בו כח לצום כל יום יו"ד. והב"ד הטור וכתב ואנו בזה"ז תש כחנו ואפי' ביוה"כ שהיה ראוי לעשות מספק ב' ימים אין אנו מספיקין עכ"ד. ומה שתקנו רבנן לצום בט' ולא בעשירי אמרו שם בגמ' משום דס"ל אתחלתא דפורענותא עדיפא ור"ל משום דהתחלת הדליקה היתה ביום התשיעי לעת ערב כדאיתא שם בגמ' וע"כ תקנו התענית ביום ט':

ב

ב) שם. ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר וכו' ואפי' שאר מאכלים לא יאכל רק כדי להשיב נפש. כ"כ הב"ח לדקדק מדברי הטור. והב"ד שכנה"ג בהגה"ט או' א' עט"ז. מיהו הט"ז סק"א כתב דהש"ע לא ס"ל לפרש כן דברי הטור ולהחמיר במאכלים אחרים דאין שמחה בלא בשר יעו"ש. והב"ד א"ר או' א':

ג

ג) שם. שלא לאכול בשר וכו' ומאחר שאין לאכול בשר במוצאי תענית ג"כ לא ישחוט עד שיעבור התענית אכן כשחל ט"ב ביום ה' יש להקל ולשחוט לצורך שבת. ב"ח. עט"ז וכ"כ הט"ז סי' תקנ"ט סק"ח דלמנהג שאין אוכלין בשר בליל עשירי אין לשחוט עד אחר התענית אלא שכתב שראה בכל המקומות ששוחטים לצורך אכילה שאחר ט"ב ואין מוחין בידם יעו"ש. והשכנה"ג בסי' זה בהגה"ט או' ג' כתב דמ"ש עד שיעבור התעית אין הכוונה עד שיעבור דוקא אלא עד שיעבור חומרו של תענית דהיינו ט"ב עד חצות יעו"ש. וכ"כ א"ר בשי' תקנ"ט או' כ"ח דמשמע מדברי הש"ע שם דאפי' במקום שנוהגין שלא לאכול בשר מותר לשחוט אחר חצות דלא החמירו כלל לענין שחיטה בזה ודלא כהב"ח יעו"ש. וכ"מ מדברי המאמ"ר שם או' יו"ד. וע"כ נראה דבמקום הצורך יש להקל:

ד

ד) שם. שלא לאכול בשר וכו' נראה פשוט דמותר בתבשיל של בשר ובכוס של בהמ"ז אם הוא נזהר בכל ימות השנה לברך אותה בכוס. מאמ"ר או' א' ועיין לעיל סי' תקנ"א סעי' יו"ד ובדברינו לשם או' קמ"ב ואו' קנ"ב ודוק:

ה

ה) שם. שלא לאכול בשר וכו' ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר דפשיטא דלילה הזו קילא מר"ח אב אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות לא מקרי סעודת מצוה כמ"ש סי' תמ"ד ולכן אין לאכול בשר ומכ"ש שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי. מ"א סק"א. י"א בהגב"י. ח"א כלל קל"ה או' כ"ג. דה"ח או' ג' מ"ב או' ב' ובס' א"ר או' א' כתב בשם זקנו מהר"ש ז"ל דאפי' במקום שאין שולחין סבלונות מ"מ התיר לחתן וכלה ואביהם ואמם לאכול בשר ולא לשאר אנשים יעו"ש. והב"ד המש"ז או' א' מחה"ש. מ"ב שם:

ו

ו) שם. שלא לאכול בשר וכו' וה"ה שאסור לרחוץ ולספר ולכבס. רש"ל בתשו' סי' צ"ב. ב"ח. מ"א שם. א"ר סי' תקנ"ט או' ל"א. מחב"ר או' א'. ומ"ש לאסור ברחיצה היינו במרחץ אבל רחיצה האסורה בט"ב מותרת כמבואר בתשו' רש"ל הנז'. וכ"כ כנה"ג בהגה"ט. עו"ש. ח"א שם. מ"ב או' ג'. ופשוט דכשחל ביום ו' הכל מותר לכבוד שבת. מ"א שם. דה"ח או' ד' מ"ב שם. והיינו אפי' בשחרית. א"ר שם. וכ"כ בשאלת יעב"ץ ח"א סי' ק"ו והב"ד השע"ת או' ב' וכ"כ דה"ח שם. מ"ב שם. ועיין לקמן או' ט':

ז

ז) שם. שלא לאכול בשר וכו' ובתשמיש המטה אם אינו ליל טבילה או בא ויוצא לדרך שומר נפשו ירחק ממנו. כנה"ג שם. מ"א סק"ג. ומשמע דהמתענה גם יום יו"ד אין לו למנוע בליל י"א. א"ר או' ד' שע"ת או' א'. וכן מי שיצרו תקפו מותר לשמש גם ליל י"וד. ולפי דעת חכמי הרופאים בל"ז אין לשמש בליל יו"ד לפי שנחלש מחמת התענית ורק בליל טבילה שהוא מצוה אז שומר פתאים ה'. תו' חיים על ח"א שם או' ל"ח:

ח

ח) והנוהגים להחמיר שלא לומר שהחיינו מי"ז בתמוז נכון ליזהר שלא לומר שהחיינו גם בליל עשירי ויום עשירי. מחב"ר או' ג' שע"ת או' ב'. וכ"כ לעיל בסי' תקנ"א או' ר"ח יעו"ש:

ט

ט) בעיר שרובם אוכלים בשר בליל עשירי ואיש אחד נהג שלא לאכול בשר בליל עשירי אך לא קבלו בנדר רק נהג כך מנהג בעלמא ואיתרע ביה ששלמו ל' על מות לבן בשבוע שחל ט"ב בתוכה והמתין שלא לגלח וגדל צערו כי המנהג בערים האל לגלח זקנם בסם או מספרים ויש להם צער גדול. נראה דמותר לגלח בליל מוצאי ט"ב דמדינא שרי וגם בעיר רובם אוכלים בשר בליל עשירי וגם הוא שנהג לא קבלו בנדר וגם המנהג היה דוקא באכילת בשר ותו דהא מילתא דלא שכיחא ואדעתא דהכי לא נהג ואף דמהרש"ל סי' צ"ב אסר לספר ולכבס נמי היינו במקומם דהנהיגו שלא לאכול בשר לא כן בעיר הנז' שנהגו היתר ואיש זה החמיר בלילה לבד כמדובר ומה גם דבס' המנהגים מקל אף לדידהו בתספורת. מחב"ר או' ד' זכ"ל או' ט' שע"ת או' ב' ובלא"ה כיון שאין כן מנהג רוב העיר ע"י התרה שרי כמ"ש ביו"ד סי' רי"ד יעו"ש.

י

י) שם הגה. ויש מחמירין עד חצות וכו' ומשמע דסברא ראשונה מחמיר כל היום רק שמור"ם ז"ל כתב דיש שאין מחמירין אלא עד חצות ולא יותר וכ"כ א"ר או' ב' ולדינא משמע מב"ח להחמיר כל היום וכן ראוי לעשות כן לת"ח ופרושין. א"ר שם. וכ"כ המחב"ר או' ב' דיראי ה' נהגו להחמיר כל היום כולו. והב"ד השע"ת או' ב':

יא

יא) ויולדת אף שמתענה אחר ז' כדלעיל (סי' תקנ"ד סעי' ז' בהגה) נראה דמותרת ליל יו"ד בבשר ויין כיון שאינו אלא מנהג ומכ"ש שנדחה ט"ב ליום א' ומתענה שמותרת בבשר ויין. א"ר שם. שע"ת שם:

יב

יב) מי שהיה בדרך ביום ט"ב וטעה שלא ידע שהוא ט"ב ואכל ושתה ובא לעיר ביום ט"ב. אם בא קודם חצות יתענה עד הלילה. וטוב שיתענה בעשירי וינהוג איסור ברחיצה ותשמיש. ואם בא בערב יתענה יום עשירי וינהוג הה' ענויים אך בת"ת וכיוצא חייב. פרי הארץ ח"א סי' ט' ברכ"י או' ג' זכ"ל או' ט' ועיין לקמן או' ט"ו:

יג

יג) שם בהגה. ואם חל ט"ב בשבת ונדחה ליום א' מותר לאכול בשר וכו' וה"ה המתענה בכל שנה ב' ימים רצופים א"צ עתה להתענות דהא אפי' ביום העשירי גופא (ר"ל תענית ט"ב שנדחה לעשירי) מקלינן ביה משאר ט"ב כמ"ש סי' תקנ"ט סעי' ט' מכ"ש שא"צ להתענות בי"א. מ"א סק"ב ולב"ש. א"ר או' ג' א"א או' ב' שע"ת או' ג':

יד

יד) והעושה ט"ב שני ימים אין לו רשות אלא להחמיר על עצמו להתאבל ולקונן ולנהוג בו ה' ענויים אבל לבטל עצמו מד"ת או שלא להניח ציצית ותפילין אין לו רשות לפטור עצמו במה שהוא מצווה בו ומיהו אסור בתשמיש המטה. שכנה"ג בהגב"י. א"ר או' ד' שו"ג או' ב' שע"ת שם. ח"א כלל קל"ה או' כ"ג. ומה שחזר לומר שכנה"ג אסור בתשמיש המטה הגם שנכלל בה' ענויים ר"ל אע"ג שכתב דאינו יכול לפטור עצמו מן המצוה וזהו ג"כ מצוה מ"מ זה אסור משום דיכול לקיימה אח"כ. וכ"כ השו"ג שם:

טו

טו) כתב בשל"ה דף קצ"ט ע"ב דהמתענה ליל עשירי יקרא איכה ואם מתענה אף ביום יקרא גם ביום העשירי יעו"ש. ונ"ל דאם הם יו"ד לא יקראו בצבור. מ"א סק"ג. י"א בהגב"י. ח"א שם. אבל לא יברך ביום עשירי על מקרא מגלה אפי' במקום שנוהגין לברך אם היא עשויה בגלילה כדין. ח"א שם. ועיין לעיל סי' ת"ץ או' פ"א שהבאנו פלוגתא בזה רק במקום שיש מנהג לא אמרינן סב"ל כנודע:

טז

טז) שם בהגה. אבל בלילה אסור וכו' דכמה מיני תענית של תשו' אשכחן דאין לאכול במוצאי תענית בשר ויין. תשו' מהרי"ל סי' קכ"ה. מ"א שם. א"ר או' ד' ובתשו' רש"ל ססי' צ"ב כתב בשם ס"ח שעיקר תענית מעלייתא היינו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין לא בכניסת התענית ולא במוצאי תענית יעו"ש. וכ"כ בספרו יש"ש סוף פ"ה דחולין. והב"ד א"ר שם. ועיין לקמן סי' תקס"ד או' י"ב:

יז

טוב) שם בהגה. אבל בלילה אסור וכו' אבל להסתפר מותר בליל מוצאי ט"ב שנדחה ואף אם נהגו שלא להסתפר הוא מנהג בטעות וא"צ התרה. והגם שהיה מקום למנהג זה שלא להסתפר במוצאי ט"ב דחוי יש להתיר להסתפר למוהל שהולך למילה בעיר אחרת למחר והוא נחפז ודאי שמותר להסתפר לכבוד המילה ליל ב' מוצאי ט"ב דחוי כדי שלמחר בהגיעו לעיר יהיה פנוי לקיים מצות המילה. זר"א חא"ח סי' פ"ב. מחב"ר או' ה' שע"ת או' ד':

יח

חי) שם בהגה. אבל בלילה אסור מפני אבילות של יום. ומה"ט המתענה בעשירי עד חצות או כל היום אסור בבשר ויין בסעודה ראשונה דשייך גבה אבילות של יום. מ"א סק"ג. א"ר או' ד':

יט

יט) שם בהגה. אבל בלילה אסור וכו' מהר"ש ויטל כתב בשער הכוו' (דף פ"ט ע"ג) דהרב אביו מהרח"ו ז"ל אוכל בליל שני בשר אם ט"ב דחוי. וכן הפר"ח בליקוטים כתב דאין טעם לאסור בלילה שלאחר התענית. ברכ"י או' ב' זכ"ל או' ט'. ועיין לעיל סי' תקנ"א או' ק"ל:

כ

ך) שם בהגה. מפני אבילות של יום. משמע דרק בזה מפני אבילתו של ט"ב מחמרינן גם בלילה שאחריו דהוא כמו בין המצרים דיש אנשים שמחמירין על עצמן מבשר ויין אבל בשאר תעניתים אין להחמיר בזה. מ"ב או' ה' ועיין לעיל או טו"ב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---