כף החיים/אורח חיים/תקנז

כף החיים ‏ אורח חיים תקנז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] בט"ב אומר בבונה ירושלים נחם וכו'. פה ירושלים נהגו לומר נחם בכל התפילות וכנראה מלשון הש"ע. פר"ח בליקוטים. ברכות המים דף מ"א ע"ב. ברכ"י או' א' ש"ץ דף קל"ב ע"ב. זכ"ל או' ט' אמנם עתה נתרבו האכלוסים וכל קהל עושה כמנהג מקומו והטעם עיין לעיל סי' תס"ח או' ס"ה ועיין לקמן או' ז':

ב

ב) שם. בט"ב אומר בבונה ירושלים נחם וכו' ואם שכח לומר נחם בבונה ירושלים יאמר אותו אצל ועל כולם. ב"י בשם הרד"א. מ"א. אבל הט"ז סק"א כתב דט"ס נפל בהרד"א וצ"ל בעבודה ולא יחתום שם בברוך מנחם ציון רק בשומע תפלה כמו בענינו וענינו קודם לנחם כי היא תדירה יעו"ש. וכ"כ המט"י דט"ס בהרד"א וצ"ל בעבודה אלא שכתב שיש לאומרו ברצה ואם אמרו בש"ת א"צ לחזור לאומרו בעבודה. וכן הסכים המאמ"ר או' א' דיש לאומרו ברצה וכתב שכ"ה ברי"ו ני"ח ח"ב ודלא כהא"ר שכתב להשיג על הט"ז יעו"ש. וכן הסכים מ"ב או' ב' וע"ש בב"ה שכתב שהרא"ה בחי' על הרי"ף במס' תענית והריטב"א בחי' שם כתבו בהדיא דלהירושלמי צ"ל בעבודה וא"כ אף דנהגו עלמא לכתחלה לומר בבונה ירושלים כמ"ש הרי"ף והרא"ש מ"מ אם שכח אומר בעבודה ששם הוא מקומו מן הדין יעו"ש. והיינו שאומרו במקום יעלה ויבא קודם ותחזינה עינינו וכו' וכ"כ מ"ב שם. מל"ח סי' יו"ד או' פ"ה. ואם אמרו קודם את צמח דוד ובברכה לא הוי הפסק ולא ברכה לבטלה. מל"ח שם בשם ברכות המים. מיהו הרש"ש על תענית דף ל' ע"א כתב דאם סיים בונה ירושלים יאמר שם נחם בלא חתימה יעו"ש. ואם שכח לאומרו גם בעבודה אז יש לאומרו אחר אלהי נצור קודם יהיו לרצון וכו' כמ"ש לקמן סי' תקס"ה סעי' ב' לענין ענינו יעו"ש:

ג

ג) שם אומר בבונה ירושלים נחם וכו' בסידורים מסיים בברכה זו מנחם ציון ובונה ירושלים ואעפ"י שיותר נכון לומר מנחם ציון בבנין ירושלים מ"מ החותם מנחם ציון ובונה ירושלים לא משתבש. שכנה"ג בהגה"ט או' א' עו"ת סי' קפ"ח או' ב' והמאמ"ר או' ב' כתב דמסתמיות דברי הש"ע משמע שאין משנין החתימה כל עיקר וחותם בא"י בונה ירושלים כבשאר ימות השנה. וכתב עוד דמ"ש בסי' בא"י מנחם ציון ובונה ירושלים וכ"ה המנהג אעפ"י שיש ליישב מ"מ היותר נכון לחתום ככל השנה ואין לשנות כלל יעו"ש. וכ"ה דעת המט"י אלא שכתב דמי שחותם כנוסחת הסי' יותר טוב לחתום מנחם ציון בבנין ירושלים יעו"ש. והב"ד הש"ץ דף קל"ב ע"ב. זכ"ל או' ט' ועיין לעיל סי' קפ"ח סעי' ד' ובדברינו לשם בס"ד:

ד

ד) שם. וענינו בש"ת. היינו ליחיד אבל ש"ץ אומרה ברכה בפ"ע בין גואל לרופא כמ"ש לקמן רסי' תקס"ה ורסי' תקס"ו יעו"ש:

ה

ה) שם. וענינו בש"ת. ודעת הש"ע שיאמר אותו היחיד בכל תפלותיו ערבית שחרית מנחה כמ"ש לקמן סי' תקס"ה סעי' ג' יעו"ש. וכתב שם המאמ"ר או' ו' דאפי' לדעת הרז"ה דפליג על הרי"ף וס"ל דאין לומר ענינו בלילה שקודם התענית בט"ב שפיר דמי לאומרו בלילה שהרי פוסק מבע"י מלאכול ולשתות יעו"ש. וכ"כ בסי' זה או' ג' וכ"ז לדעת הש"ע. אבל לדעת רמ"א שם בהגה שלא לאומרו כ"א במנחה מלבד ש"ץ שאומרו שחרית כשמתפלל בקול רם יעו"ש. ומשמע מדברי רמ"א הנז' דגם בט"ב הש"ץ אומר ענינו בשחרית כשמתפלל בקול רם. וכ"כ הלבוש שם. וכ"כ בהג"א פ"ד דתענית. וכ"כ בחי' אנשי שם שעל המרדכי ובס' האשכול ובדרשות מהרי"ל בסדר תפלת ט"ב ובס' הפרדס לרש"י סי' קס"ג וסי' ק"ה. מיהו דעת הט"ז סק"ב דבשחרית ט"ב אין לומר ענינו משום דאיקרי מועד יעו"ש. אבל הדג"מ כתב להשיג על דברי הט"ז הנז' שהלא אפי' בשבת המתענה אומר ענינו כמ"ש לעיל סי' רפ"ח ועי"ש מ"ש עוד להשיג יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר או' ד' להשיג על דבר' הט"ז הנז' יעו"ש. וכ"כ הא"ר בסי' תקנ"ט או' י"ג בשם מט"מ והגמ"נ דגם בט"ב אומר הש"ץ ענינו בין גואל לרופא בחזרת תפלת שחרית ודלא כהט"ז וכתב והכי נהגינן יעו"ש. וכן הסכים רב יעב"ץ בסידור עמודי שמים. וכ"כ ח"א כלל קל"ה או' כ"א וכתב וכן נוהגין. וכ"כ דה"ח או' ז' קיצור ש"ע סי' קכ"ד או' ג' מ"ב או' ג'. ועיין לקמן סי' תקס"ה או' טו"ב:

ו

ו) שם. אין מחזירין אותו. משום דק"ל במס' שבת (כ"ד ע"א) כי בימים שאין בהם קרבן מוסף אם טעה ולא אמר מעין המאורע אין מחזירין אותו. ב"י:

ז

ז) שם הגה. והמנהג פשוט שאין אומרים נחם רק בתפלת מנחה וכו' לפי שיש פלוגתא בזה דיש אומרים דכיון דמשום מעין המאורע אמרינן ליה צריך לאומרו בכל תפלותיו ערבית שחרית ומנחה. וי"א דאין לאומרו כ"א במנחה לבד כמ"ש בטור וב"י. וטעם האומרים שאין לאומרו כ"א במנחה כתב ב"י משום דלעת ערב הציתו בו האש הלכך באותה שעה מזכירין שפלות ירושלים ואביליה ומתפללין על תנחומיה יעו"ש. ומסתמיות דברי הש"ע משמע דאומרים אותו בכל התפילות כמ"ש לעיל או' א'. ולזה כתב מור"ם ז"ל והמנהג פשוט וכו' ר"ל בק"ק עדת האשכנזים. אבל הספרדים יש נוהגין כדברי הש"ע ויש נוהגים כדברי מור"ם ז"ל כמבואר בדברי האחרונים וכל אחד יש להחזיק במנהגו כי יש לו על מה לסמוך. ומנהג חסידי בית אל יכב"ץ אשר בירושת"ו ההולכים ע"פ דברי האר"י ז"ל נוהגין לאומרו הש"ץ בחזרת תפלת שחרית לבד ובמנחה לחש וחזרה ואפשר שלקחו אותו מדין ענינו שכתבנו לעיל או' ה' ולעשות פשרה:

ח

ח) ומי שמתענה בעשירי יאמרו בעשירי בערבית ושחרית ומנחה משום שהוא עת שהוצאת אש במקדש. של"ה דף ר' ע"א. מ"א ריש הסי' א"ר או' ב' י"א בהגב"י. ברכ"י סי' תקנ"ח או' א' ח"א כלל קל"ה או' כ"ג. ש"ץ דף קל"ב ע"ג או' ג' ומ"ש שם הא"ר צ"ע דא"כ כשחל ט"ב בשבת נאמר בערבית דמו"ש ושחרית כתב הא"א משום דלא פלוג משאר שנים. וכ"כ הלב"ש:

ט

ט) שם בהגה. מי שאכל בט"ב יאמר נחם וכו' ואם לא אמרו אין מחזירין אותו. ד"מ או' א' והוא פשוט ממ"ש לעיל או' ו' יעו"ש:

י

י) שם בהגה. יאמר נחם בבהמ"ז. בבונה ירושלים, מ"א סק"א. פר"ח בליקוטים. ח"א שם. ועיין באו' שאח"ז:

יא

יא) שם בהגה. יאמר נחם בבה"מ. וכ"כ בש"ע לקמן ססי' תרי"ח לענין יוה"כ יעו"ש. ואף שבתפלה לא נהג לאמר נחם רק במנחה מ"מ בבהמ"ז דליכא מנהג יש לאומרו. מ"א שם. וכן הסכים בתשו' בית יהודה ח"ב סי' פ"ז. וכ"כ ח"א שם דהצריך לאכול בט"ב אומר נחם בכל פעם שאוכל יעו"ש. מיהו בשה"ל כתב דבין בט"ב בין יוה"כ האוכל אינו מזכיר מעין המאורע בבהמ"ז יעו"ש בסי' פ"ט וסי' ק"ט. והב"ד הברכ"י או' ב'. וכ"ה דעת הט"ז שם בססי' תרי"ח. וכ"נ דעת הא"ר בסי' זה או' ג'. והב"ד השע"ת או' א' ונראה כיון דאיכא פלוגתא בזה וגם דאם לא אמרו אין מחזירין אותו כמ"ש לעיל או' ט' שב וא"ת עדיף ואין לאומרו כי יש לחוש להפסק בתוך הברכה לדעת האומרים א"צ להזכיר מעין המאורע בתוך ברהמ"ז בט"ב ויוה"כ ורק יש לאומרו בתוך הרחמן. ועיין לעיל סי' קפ"ח או' מ"ג ודוק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---