אליה רבה/אורח חיים/תקנח

אליה רבה ‏ אורח חיים תקנח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] אין לאדם להתענג וכו'. אפילו בשאר מאכלים שאין בשר ויין (ב"ח) ודעת הט"ז להקל. כתב מגן אברהם דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואין לאכול בשר דלילה זו קיל שהרי מדינא דגמרא מותר לספר ולכבס אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה לא מיקרי סעודת מצוה ואין לאכול בשר וכן שמעתי מרבנן קשישי ומכל שכן שלא יהא שם שום כלי שיר עד אחר חצות, עד כאן, אבל באליהו זוטא כתבתי דהתיר הגאון זקני זכרונו לברכה לחתן ולכלה ולאביהם ואמם לאכול בשר ולא לשאר בני הסעודה, ובאשכנז שמשלחין באותו פעם סבלונות נראה לי דמותר לכל בני הסעודה לאכול בשר דהא כתב בתשובת מהר"מ מינ"ץ סימן ק"ט דהוי סעודת מצוה וכן כתב מגן אברהם בסימן תר"מ ס"ק י"ג וסימן תמ"ד אף שלא אירס כבר ודלא כמו שכתב מגן אברהם הכא דלא הוי מצוה כיון שאין מברכין שמחה במעונו דמשמע אף ששולחין סבלונות דהרבה סעודות מצוה יש שאין מברכין שמחה במעונו. שוב נדפס קיצור של"ה וכתב ברוב אשכנז אוכלין הקרואין בשר ושותין יין ויש להם כלי זמר ואי אפשר למחות בידם ומי שיש בו יראת שמים לא יהיה שם באותו סעודה דסעודת סבלונות לא מיקרי מצוה, עד כאן, ולעניות דעתי יש למנהג שלהם יסוד וסמך כדפירשתי ואפילו לירא שמים מותר ומצוה:

ב

[ב] [לבוש] ויש נוהגין וכו' להחמיר וכו'. יש לדקדק דסברא ראשונה מחמיר יותר כל היום, ואין לומר דתענית ממש קאמר עד חצות דהא במקור בבית יוסף מבואר דרק מבשר ויין קאמר, לכן נראה לי דאדיוקא קאי והכי קאמר יש שאין נוהגין להחמיר אלא עד חצות ולא יותר, כדמשמע ברמ"א, ומה שכתב הלבוש דאי לא תש כוחינו קאי למעלה על עיקר דין דנהגו איסור ביום, ולדינא משמע מב"ח להחמיר כל היום וכן ראוי לעשות כן לתלמידי חכמים ופרושים יולדת אף שמתענה אחר שבעה כדלעיל נראה דמותרת ליל י' בבשר ויין כיון שאינה אלא מנהג גם מנהג זה כתב הט"ז שנתחדש מחדש גם בשיירי כנסת הגדולה כתב המנהג להתיר ואף דחלילה לו להקל כנגד מנהגינו אפילו ביום עד חצות מכל מקום ליולדת יש להתיר שלא יכביד עליה התענית ומכל שכן שנדחה תשעה באב ליום ראשון ומתענה שמותרת בבשר ויין, ועוד הא כתבתי בס"ק א' דליל זו קילא מראש חודש אב ויולדת נהגו לאכול בראש חודש עד שביעי באב כמו שכתב בסימן תקנ"א:

ג

[ג] [לבוש] אף על פי וכו'. וכן המתענה בכל שנה שני ימים רצופים אין צריך עתה להתענות דהא אפילו יום עשירי גופיה מקילין בסימן תקנ"ט סעיף ט':

ד

[ד] [לבוש] בליל מוצאי וכו'. דכמה מיני תשובה אשכחן דאין לאכול במוצאי תענית בשר ויין (מהרי"ל סימן קל"ג), ובתשובת רש"י סוף סימן צ"ב אשתמיטתיה תשובה זו מיהו כתב בשם ב"ח שעיקר תענית מעלייתא שלא לאכול בשר ויין בכניסת התענית ויציאה. כתב מגן אברהם המתענה בעשירי עד חצות אי כל היום אסור בבשר ויין בסעודה ראשונה דשייך גבה אבילות של יום וכן מצאתי כתוב, עד כאן. כתב כנסת הגדולה טוב שלא לשמש בליל י' אם לא ליל טבילה או בא או יוצא לדרך, עד כאן, ומשמע דהמתענה גם יום י' אין לו למנוע בליל י"א. כתב שיירי כנסת הגדולה העושה תשעה באב שני ימים אין לו רשות אלא להחמיר על עצמו ולהתאבל ולקונן ולנהוג בו חמשה עינוים אבל לבטל עצמו מדברי תורה או שלא להניח תפילין וציצית אין לו רשות ומיהו אסור בתשמיש המטה, עד כאן, ומשמע אפילו בליל טבילה מיהו מדאמרינן בסימן תקנ"ד סעיף ח' כדאי בית אלקינו לאבד טבילה אחת בשנה לא משמע הכי דלזה הוי שני טבילות, ואפשר כיון דטבילה בזמנה האידנא ליכא מצוה אסור בלא טעם דכדאי וכו' אף לתנא קמא דפרק קמא דתענית והלבוש שכתב לעיל טעם דכדאי וכו' כתבו לרווחא דמילתא ודו"ק וצריך עיון:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.