כף החיים/אורח חיים/תקנה

כף החיים ‏ אורח חיים תקנה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] נוהגין שלא להניח תפילין וכו'. משום דאקרי פאר וטלית משום דכתיב בצע אמרתו ומתרגמי' בזע פורפירא דיליה. מ"א סק"א. וזהו הטעם דוקא לנוהגין שלא להניח אבל יש כמה גדולים דסברי דגם בט"ב חייב להניח תפילין כמו בכל יום והם הרא"ש והרמב"ן והר"ן כמבואר בטור וב"י יעו"ש וע"כ יש נוהגין להניח בבקר ולברך כמ"ש לקמן או' ג' ואו' ד' יעו"ש ומיהו עיין בשערי חא"ח סי' י"ב שהביא דעת כמה פו' דס"ל שאין לברך עליהם יעו"ש אמנם כבר כתבנו בכ"מ דבמקום מנהג לא אמרינן סב"ל:

ב

ב) שם. נוהגין שלא להניח תפילין וכו' ועדיף טפי לשום אפר מקלה בראשו במקום תפילין אפר תחת פאר. כלבו בשם הראב"ד. ד"מ או' א' עט"ז. ומנהג בית אל יכב"ץ אשר בעיר קדשינו ירושת"ו וגם יש איזה בתי כנסיות שעושין כן שקודם אמירת הקינות מביא השמש כלי שיש בו אפר ומוליך אותו אצל כל אחד וכל אחד נוטל מעט ומניח על מצחו ונשאר שם עד גמר הקינות ואח"כ מסירין אותו. ומ"מ יש ליזהר שלא להניח במקום שער שמא לא ירחוץ יפה או ישכח ויהיה חציצה במקום הנחת תפילין:

ג

ג) שם. נוהגין שלא להניח תפילין וכו' והנוהגין להניח תפילין אף בשאר הימים מניחין שני זוגות של רש"י ור"ת בט"ב לא יניחו אלא תפילין דרש"י לבד ויברך עליה ובמנחה יניח שתיהן. הרמ"ע מפאנו סי' ק"ז. והב"ד שכנה"ג בהגב"י או' א' וכתב שאין זו הוראה נכונה דכיון דהמניחים שתי זוגות הם מספק וס"ל דע"ב חייב בתפילים ככל יום למה לא יניח ג"כ בבקר שתי זוגות לקרוא ק"ש בתפילין יעו"ש והביאו הברכ"י או' א' וכתב דדבריו ע"פ הפשט אבל הרמ"ע דברי קדשו הם ע"פ הסוד יעו"ש. אמנם כתב עו"ש הברכ"י שראה להרב המקובל המופלא מהר"ש שרעבי שנהג להניח דרש"י ור"ת בימי אבלו ובט"ב בבקר ואמר שהמעמיק בסודן של דברים עיניו יחזו שכן עיקר. והב"ד השע"ת או' ב' וכ"כ לעיל סי' ל"ח או' כ"א וסי' ח"י או' ט"ז יעו"ש:

ד

ד) שם. נוהגין שלא להניח תפילין וכו' והלק"ט ח"ב סי' קל"ט כתב דמהר"ם גאלאנט"י ז"ל היה מניחם בביתו והיה קורא ק"ש ואח"כ היה הולך לבהכ"נ יעו"ש. וכן ראיתי להרשב"א בתשו' כ"י שכתב בשם ר' האיי גאון והרמב"ן בס' תורת האדם וכן נוהגין רבים בתורה להניח תפילין בט"ב אך בהצנע לכת. כס"א או' א'. וכ"כ הרו"ח דיש שקורא ק"ש עם תפילין ושוב הולך לבהכ"נ להתפלל עם הצבור ויותר טוב להתפלל כל התפלה בטלית ותפילין בביתו ואח"כ לילך לבהכ"נ לשמוע תפלה בצבור. וכ"כ בספרו מל"ח סי' יו"ד או' ס' דמי שהוא ש"צ יניח טלית ותפילין של רש"י ור"ת ויקרא ק"ש ואחרי כן יסירם וילך לבהכ"נ ומי שאינו ש"ץ יתפלל ביחיד בביתו בהצנע עם טו"ת כאורחיה בכל יום בלי שינוי כלל יעו"ש. וכ"כ בסידור בי"ע בדיני מי הם החייבים בתפילין או' י"ג דאנן בדידן נהגינן בא"י תובב"א להניח בט"ב בבקר שתיהם בצנעה בבית וקורין ק"ש ועמידה ואח"כ הולכים לבהכ"נ יעו"ש. והטעם ע"פ מ"ש לעיל סי' כ"ה או' כ"ז דלפי סודם של דברים צריך לתקן תחלה בחי' חיצוניות העולמות ואח"כ הפנימיות ובחי' החיצוניות נתקן ע"י יטול ידיו ויפנה ולבישת טלית קטן וגדול ותפילין וברכותיהם ובחי' הפנימיות נתקן ע"י התפלה יעו"ש. וע"כ מנהג בית אל יכב"ץ שבעיר קדשינו ירושת"ו ההולכים ע"פ דברי האר"י והרש"ש ז"ל ביום ט"ב לובשים טו"ת רש"י ור"ת ומברכים עליהם ומתפללים בהם בבה"נ ככל יום בלתי שינוי כלל ויש ג"כ איזה בתי כנסיות שעושין כמותן ואחר גמר התפילה דהיינו אחר עלינו לשבח אז אומרים שירת האזינו וקינות ואיכה כדי שלא להפסיק בסדר התפלה. וכ"כ לעיל סי' ח"י או' ט"ז יעו"ש. ועיין לקמן סי' תקנ"ט או' מ"ג:

ה

ה) שם. ולא טלית וכו' ואם יש מילה ומלין קודם חצות והסנדק לבש טלית גדול אין למחות בידו. כנה"נ בתשו' א"ח ח"ב סי' ל"ח. ברכ"י או' ב' שע"ת או' ב':

ו

ו) שם. ובמנחה מניחין ציצית וכו', ומה שמניחין תפילין י"ל קצת פסק אבילות, ושמחה קצת שנולד ב"ד במוצאי ט"ב ואין מעולל בעפר קרנו. מש"ז. ועיין לעיל או' א':

ז

ז) שם. ומברכין עליהם. ונראה דיזהר שלא יקרא עתה פרשיות ק"ש וכן פ' קדש דהלא כעת הוא רק כקורא בתורה ות"ת אסור כל היום. מ"ב או' ה'. ואפשר כיון שהם מסדר היום וגם אינו קורא משום ת"ת אלא משום שכתוב בהם מצות תפילין אין קפידא. ועיין לעיל סי' תקנ"ד סוף או' י"ט:

ח

ח) שם, ומברכין עליהם. מהרי"ל היה חולץ תפילין שלו מיד אחר קדושה למינחה. דרשות מהרי"ל ה' ט"ב בסדר תפלה. וכן הסכים שבו"י ח"ב סי' כ"ד. והב"ד השע"ת או ב' ועיין עו"ש בשע"ת מ"ש בשם שבו"י דמי שנאנס ולא הניח תפילין במנחה שיתפלל ערבית מבע"י ויניח תפילין ויקרא בהם ק"ש וברכותיה ויחלוץ אותם קודם תפלת י"ח. אבל דעת השע"ת שיניחם קודם התחלת ערבית ויקרא בהם רק ק"ש יעו"ש. וכ"נ דיניחם דוקא קודם התחלת ערבית משום דלפי סודם של דברים אין מקום לתפילין עם ק"ש של ערבית וברכותיה כנודע:

ט

ט) [סעיף ב'] יש מי שנוהג וכו'. הא דכתב זה בלשון יש מי שנוהג וכו' משום דט"ב אינו חייב בכפיית המטה כמו שנוהג באבילות כמ"ש בטור וב"י אך הכלבו כתב שהר"ש מאויר"א היה מחמיר על עצמו לשכב מוטה על הארץ וכו' ומביאו ב"י. וע"כ כתב זה בש"ע בלשון יש מי שנוהג וכו'. ולכן אדם חלוש א"צ להחמיר בזה ווישן על המטה. וכ"כ מ"ב או' ו':

י

י) שם בהגה. שאם רגיל לשכב בב' כרים וכו' וה"ה אם רגיל שמשים ב' כסתות תחת מראשותיו לא ישים בליל זה כ"א אחד. יפ"ל ח"ב או' א':

יא

יא) שם בהגה. מיהו עוברות שאין יכולין וכו' וה"ה אדם חלוש כנז"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---