כף החיים/אורח חיים/תקנו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקנו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] ליל ט"ב שחל באחד בשבת וכו'. ומבדיל בתפלה כשאר מו"ש כמ"ש לקמן סי' תקנ"ט סעי' א' בהגה יעו"ש. והנשים שאינן יודעין להתפלל להבדיל בתפלה צריך להזהירם שביום לא יעשו אש כדי לבשל לצורך הלילה עד שישמעו הבדלה במוצאי ט"ב או שלא יעשו עד שיאמרו בא"י אמ"ה המבדיל בין קודש לחול. של"ה דף ר' ע"א. א"ר או' א' ומיהו מ"ש שיאמרו בא"י אמ"ה ור"ל שיאמרו ברכה זו בשם ומלכות זהו לדעת הרי"ף והרא"ש ובה"ג אבל מרן ומור"ם ז"ל לעיל סי' רצ"ט סעי' יו"ד פסקו כדעת רש"י לומר זה בלא שם ומלכות משום סב"ל כמבואר בדברינו לשם או' נ"ו יעו"ש. וכ"כ האחרונים. ואין מברכים הבנים בט"ב שחל במו"ש. דרשות מהרי"ל ה' ט"ב בסדר התפלה. מ"א סי' תקנ"ט סק"א. א"ר שם או' י"א. עט"ז. ועיין לעיל סי' תקנ"ד סעי' ך' ובדברינו לשם או' צ"ב ולקמן סי' תקנ"ט או' ח"י:

ב[עריכה]

ב) שם. כשרואה את הנר אומר בורא וכו' דזה אין טעון כוס ואין בזה משום תענוג כמו שיש בבשמים. וכתב ב"י בשם הרד"א שיש לברך על האור קודם שקורין איכה. ונ"ל הטעם דבאיכה כתיב במחשכים הושיבני וע"כ יברך תחלה על המאור. ט"ז סק"א. והברכ"י סי' תרצ"ג או' א' כתב הטעם כדי שלא יהנה מהאור קודם שיברך יעו"ש. ומיהו בעיקר דין זה אם מותר ליהנות מהאור קודם ברכת מ"ה תלוי בפלוגתא כמ"ש בב"י סי' רצ"ח וסי' תרצ"ג יעי"ש. וכבר כתבתי בתשו' בסה"ק באר מיים חיים דדעת מרן להתיר ואפי' אם עדיין לא אמרו אתה חוננתנו יעו"ש וכ"נ דעת מור"ם ז"ל לקמן בסי' תרצ"ג סעי' א' בהגה יעו"ש:

ג[עריכה]

ג) ואם שכח ולא בירך קודם שקורין איכה יכול לברך אח"כ בלילה כיון שהחיוב עדיין עליו. ט"ז שם. א"ר או' ב' י"א בהגב"ד. מש"ז או' א' מ"ב או' א' ואם שכח ולא בירך כל הלילה שוב לא יברך משום דאין מברכין על הנר כ"א דוקא בליל מו"ש שהוא תחלת ברייתו כמ"ש לעיל סי' רצ"ט סעי' ו' ובדברינו לשם או' כ"ח יעו"ש:

ד[עריכה]

ד) שם. ואין מברך על הבשמים. אע"ג דמותר להריח ביום התענית דהא אפי' טעימה יש מתירין כמ"ש סי' תקס"ז דאינו אסור רק אכילה ושתיה מ"מ כיון דהבשמים באים במו"ש לתענוג להשיב נפש יתירה אין נכון לעשות כן בט"ב וכ"כ הש"כ ביו"ד סי' רס"ה דלא כמ"ש שם בש"ע. מ"א סק"א. א"ר או' ג' ומשמע דס"ל דדוקא במו"ש אסור משום דמשיב נפש יתירה אבל ביום ט"ב מותר להריח דלא כש"ע שם שכתב שאין מביאין הדס בט"ב להריח בשעת המילה וכמ"ש הש"כ שם ס"ק י"ב יעו"ש אמנם הש"ע בסי' תקנ"ט סעי' ז' פסק כמו שם שאין מביאין הדס בט"ב וכו' וכ"פ הלבוש ביו"ד שם. וכ"נ מדברי הלבוש בסי' זה שכתב ואינו מברך על הבשמים באותה הלילה מפני שהוא עונג לו ודבר של תענוג אסור בט"ב עכ"ל. משמע דכל היום אסור להריח משום תענוג. וכ"כ הנה"ש או' א' דמדברי הרד"א והמרדכי והגמ"י וד"מ משמע כדברי הש"ע יעו"ש. וכ"כ הרב מכשירי מילה פ"ו או' יו"ד דכדברי מרן ז"ל נקטינן יעו"ש. והשל"ה דף ר' ע"א כתב דבכל תענית ראוי להחמיר מלהריח בשמים משום תענוג ופשיטא לו דביוה"כ יש להחמיר שלא להריח יעו"ש. וכ"כ המל"ח סי' יו"ד או' ע"ד דבס' אור חדש ובס' מעם לועז ס' תולדות אסרו בכל תענית צבור דאין להריח ריח טוב יעו"ש:

ה[עריכה]

ה) שם. ובליל מוצאי ט"ב מבדיל על הכוס. כ"ה דעת בה"ג ורב נטוראי והרא"ש כמ"ש הטור. והרמב"ן כתב שאין לו להבדיל על הכוס במוצאי ט"ב דכיון דאידחי אידחי לגמרי. וכ"כ הרשב"א בתשו' סי' קי"ז יעו"ש. וכן הסכים הריטב"א בחי' סוף מס' תענית יעו"ש. וכתב הגו"ר בס' גן המלך סי' קנ"ד דיש לחוש לב' הסברות דאם הבדיל בתפלה ליל ט"ב אין להבדיל על הכוס במוצאי ט"ב רק אם טעה ולא הבדיל בתפלה אז יש להבדיל על הכוס במוצאי ט"ב יעו"ש. גם הרי"ו כתב שלא יכניס עצמו בספק ברכה לבטלה והב"ד הב"ח. וכ"כ הרדב"ז סי' תרמ"ב דשב וא"ת עדיף יעו"ש. אמנם הסמ"ג הביאו ב"י והתו' בפסחים דף ק"ז ע"א כתבו כמו בה"ג ורב נטוראי וכתבו שם התו' שכ"ה בסדר רב עמרם יעו"ש. וכ"כ בהג"א פ"ד דתענית. וכ"כ הרוקח סי' שי"א. וכ"כ הגמ"ר במס' תענית בה' ט"ב ואו"ח והכלבו יעו"ש. וכ"כ בדרשות מהרי"ל ה' ט"ב. מט"מ סי' תש"ל. וכ"פ הלבוש. וכ"כ השל"ה דף ר' ע"א. מ"א סק"ב. א"ר או' ד' ח"א כלל קל"ו או' ה' דה"ח או' א' קיצור ש"ע סי' קכ"ה או' ו' וכתב השו"ג או' א' וכן נהגו. וכ"כ י"א בהגה"ט דכן אנו נוהגין כפסק הש"ע. וכ"כ השע"ת או' א' רו"ח או' א' יפ"ל או' ב' וכבר כתבנו בכ"מ דבמקום שנהגו לא אמרינן ספק ברכות להקל אבל במקום שאין מנהג יש להבדיל בלא שם ומלכות משום סב"ל. וכ"כ הזכ"ל או' ה' מל"ח סי' יו"ד או' מ"ח:

ו[עריכה]

ו) שם. מבדיל על הכוס. ואין מבדילין במוצאי ט"ב בתפלה כלל כיון שהבדיל אתמול בתפלה ונראה דאפי' שכח אתמול להבדיל בתפלה א"צ להבדיל עתה בתפלה כיון שחלף שעתא ואין לו להפסיק עתה בתפלה ובמה שמבדילין עתה על הכוס סגי בהכי. שע"ת שם. מ"ב או' ג':

ז[עריכה]

ז) וכתב בדרשות מהרי"ל ה' ט"ב ובמוצאי ט"ב כשהחשיך בטרם הסעודה מבדיל הבעה"ב על הכוס בורא פה"ג והבדלה וא"כ משמע שמותר להבדיל על היין ומשמע שמותר לשתות בעצמו וא"צ ליתן לתינוק ואף שבסי' תקנ"א סעי' יו"ד כתב רמ"א שאם יש תינוק יתן לתינוק מ"מ לילה זו קילא כמ"ש המ"א רסי' תקנ"ח. דג"מ. מ"ב שם. תו' חיים על ח"א כלל קל"ו או' י"א. מיהו הא"ר או' ד' כתב דיתן לתינוק ואם אין תינוק ישתה בעצמו וכמ"ש בסי' תקנ"א סעי' יו"ד בהגה יעו"ש. וכ"כ א"א או' ב' וכ"ז לדעת המחמירין כדברי מור"ם ז"ל אבל לנוהגין כדברי הש"ע שם בלא"ה שרי לשתות בעצמו דהא לא חמיר ליל עשירי מימים של ר"ח ואילך עיין לקמן סי' תקנ"ט סעי' יו"ד ודוק:

ח[עריכה]

ח) שם. מבדיל על הכוס. ומי שמתענה גם ליל עשירי אם יש אצלו מי שיבדיל במוצאי ט"ב יכוין לצאת עמו בברכה ויענה אמן ושוב יוצא שפיר אפי' אינו טועם והכי עדיף טפי משימתין עד למחר דכל אקרובי אבדלתא לשבתא עדיף טפי. מט"מ סי' תש"ל. ואי ליכא אחר אצלו יתן לתינוק לטעום. מ"א סק"ב. א"ר שם. י"א בהגה"ט. ח"א כלל קל"ו או' ו' ובסידור עמודי שמים דע"ב רע"ג כתב דטפי עדיף להמתין עד ליל ג' ולא יתן לתינוק יעו"ש. מל"ח סי' יו"ד או' ן' פת"ע או' ד' ועיין לעיל סי' רצ"ט או' ל"א ואו' ל"ב:

ט[עריכה]

ט) שם. מבדיל על הכוס. חולה שאוכל בט"ב יבדיל תכף במוצאי שבת. כנה"ג בתשו' א"ח ח"ב סי' ע"א. וזה החולה שמבדיל תכף במו"ש יכול להוציא בני ביתו וכמ"ש מט"מ דהצם בעשירי ישמע בליל עשירי הבדלה מאחרים. ברכ"י או' ג' זכ"ל או' ט' שע"ת או א' מל"ח שם או' מ"ט. וזה החולה שמבדיל במו"ש היינו אם צריך לאכול במו"ש אבל אם אינו נצרך בעת ההיא לא יבדיל עד שנצרך לאכול וגם לא יבדיל על היין אם אינו נצרך לו רק על שאר משקין או יתן לתינוק. ועיין לעיל סי' רצ"ו סעי' ב' סי' רצ"ט סעי' ו' ובדברינו לשם ולקמן סי' תקנ"ט או' ע' ודוק:

י[עריכה]

י) שם. ואינו מברך לא על הנר. ואפי' לא בירך ליל מו"ש כמ"ש לעיל או' ג' יעו"ש:

יא[עריכה]

יא) שם. ולא על הבשמים. משום שהנשמה יתירה שהיתה לו בשבת כבר הלכה לה ביום האבילות. לבוש. ועיין לעיל סי' רצ"ט סעי' ו' ובדברינו לשם או' כ"ה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון