כף החיים/אורח חיים/תקטז

כף החיים ‏ אורח חיים תקטז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] מותר לשלוח לחבירו וכו'. היינו לדורון כמ"ש רש"י ז"ל. וכ"כ הטור. וכ"כ הלבוש. ואפי' דרך ר"ה כמ"ש בהגה סוף הסי' יעו"ש וכ"כ הלבוש. וכ"כ האחרונים. ועיין לקמן רסי' תקי"ח.

ב

ב) שם. אפי' חיים. מפני שמותר לשחוט ביו"ט. הרמב"ם פ"ה דין ז' וכ"כ הסמ"ג והכלבו. א"ר או' א' ר"ז או' א' ואעפ"י שיודע שחבירו לא יסחטם ביו"ט מ"מ כיון שאילו היה רוצה היה שוחטן ואוכלן מותר לשלוח לו. ר"ז שם. מ"ב או' א':

ג

ג) שם. ואפי' חיים. פי' שעומדים לאכילה אבל אם עומדים לגדל ולדות אסור שהרי אינם ראויים ביו"ט והו"ל כמו תבואה שמחוסרת טחינה שית' בסמוך. עו"ש או' א' והא"ר או' א' כתב דיש לחלק דטחינה הוי מלאכה אסורה לעשות ביו"ט בכולם משא"כ שחיטה דמותר באחרים לא הוי מחוסר מעשה איסור עכ"ל אמנם המאמ"ר או' ב' תמה על הרבנים הנז' דאם עומדים לגדל ולדות אפי' לטלטלם אסור משום מוקצה כ"ש לשלחם וכתב ואולי הני רבנן קאמרי למאן דלית ליה מוקצה (כמ"ש סי' תצ"ה סעי' ד' בהגה) יעו"ש. וא"כ למאן דאית ליה מוקצה ה"ה עז העומדת לחלבה או תרנגולת העומדת לגדל ביצים אסור לשלוח לחבירו ביו"ט כיון שהם מוקצים כמ"ש לעיל רסי' תק"ה וסי' תצ"ז או' ל"ב יעו"ש:

ד

ד) שם. וקטניות. לפי שדרך לבשלם שלימים בלא טחינה והרי הם ראויים אפי' לבו ביום. ר"ז או' ד' מ"ב או' ג':

ה

ה) שם. אבל לא תבואה. והטעם לפי שעיקר התבואה עומדת לטחינה וזהו חמשת המינים וכל שמחוסר מעשם האסור ביו"ט אסור לשלחו. מ"מ פ"ה דין ו' א"ר או' ב' ר"ז או' ד' ואפי' חטים שהם ראויים לעשות מהם תבשיל והוא מאוכל אדם אפ"ה אסור משום דרובא דאינשי לא אכלי חטים בתבשיל אלא טוחנים ועושים מהם קמח ולזה אינו ראוי ולכך אסור לשלחם ביו"ט. עו"ש או' א, מ"א סי' תקי"ז סק"ב. מ"ב או' ד':

ו

ו) שם. אבל לא תבואה. והט"ז סק"א כתב דבצריך לזה באמת מותר לשלחו לכ"ע יעו"ש. אבל הא"ר שם כתב על דברי הט"ז הנז' צ"ע. וכ"כ הנה"ש או' א' דלדעת האוסרים שהוא דעת ת"ק והש"ע ודעמיה ודאי אסור לשלוח אפי' רוצה לעשות מהם תבשיל כיון שאין עיקרן עומדים לעשות מהן אלא פת יעו"ש. וכ"מ מדברי הפו' הנז' והיינו דרך רה"ר או כרמלית אבל דרך רה"י יתבאר לקמן או' ח' יעו"ש:

ז

ז) שם. אבל לא תבואה. ונראה בעיני שמשלחים שעורים הראויים לבהמה שמותר לטרוח בשביל בהמה. ריא"ז הב"ד בשה"צ פ"ק דביצה. כנה"ג בהגה"ט. אבל היש"ש פ"ק, דביצה סי' מ"ג כתב דאסור בין לצורך אדם ובין לצורך בהמה ודלא כריא"ז יעו"ש. וכ"כ מור"ם ז"ל לעיל סס"י תקי"ב בהגה דאסור להוציא מרשות לרשות לצורך בהמה יעו"ש ועיין באו' שאח"ז:

ח

ח) שם. אבל לא תבואה. והט"ז סק"א כתב דלענין הלכה אין לנו נ"מ מזה דכל הנהו אין משלחין הנז' כאן היינו דרך רה"ר אבל בטלטול שרי לד"ה שהרי אין כאן מוקצה לגמרי דחטים ראויים לכוס כמ"ש בסי' שאח"ז וכן מה ששייך למאכל בהמה ודאי מטלטלין כמ"ש סי' תקי"ב אלא לענין הולכה דרך רה"ר מיירי כאן ואנחנו אין לנו רה"ר ומשלחין הכל מה שאינו מוקצה עכ"ל. אבל המ"א סק"א כתב דמותר לשלוח לצורך בהמה במקום שהוא רשות אחד לשבת. משמע הא אם אינו רשות אחד לשבת אסור להוציא לצורך בהמה. וכ"כ א"ר או' א' דאפי' מחצר לחצר אסור להוציא כל שלא עירב יעו"ש. והנה"ש או' א' כתב דאפי' בעיר שהוא מעורבת אסור לשלוח מידי דחסר בה מלאכה האסורה ביו"ט ואע"ג דחזי נמי לבהמה כגון שעורים יעו"ש. וכ"כ בס' בית מאיר דכל מה דתנן במתני' דאין משלחין אפי' ברשות אחד כל שהוא מעבר לרבים יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר או' ה' דמשמע מסתמיות דברי הפו' דדברים שאסור לשלחם דרך רה"ר גם דרך כרמלית ומבוי שאינו מעורב אסור ואפשר דאפי' מעורב אסור ודלא כהט"ז יעו"ש. וכ"כ ח"א כלל צ"ו או' ז' אלא שכתב דאם חבירו צריך היום ליתן תבואה לבהמתו מותר לשלוח במקום שיש עירוב יעו"ש. והר"ז או' ה' כתב כשמשלח דרך מקום שמותר לטלטל בו בשבת כגון בחצר אחד או בעיר המעורבת מותר לשלוח כל דבר אפי' מיני תבואה וכיוצא בהם מדברים המותרים בטלטול עכ"ל נמצא בדין זה רבו הדיעות וע"כ נראה דלעת הצורך כגון שנצרך חבירו שעורים להאכיל לבהמתו ביו"ט או חטים לבשלם ביו"ט יש להקל לשלוח אם הוא בחצר אחד או בעיר המעורבת. ועיין עוד לעיל סי' תקי"ב או' ל"ה ודוק:

ט

ט) שם. אבל לא תבואה וכו' משמע דדוקא חמשת מיני דגן שהם בכלל תבואה אסור אבל עדשים הם בכלל קטניות ושרי. וכ"כ בתחלת ס' מעשה רוקח דף ה' ע"א בשם הרשב"א יעו"ש. וכ"מ ממ"ש לעיל או' ה' וכ"מ מסתמיות דברי הפו' דאסרי בתבואה ושרו בקטניות דדוקא בחמשה מיני דגן אבל עדשים שרי. ולא תידוק ממ"ש בברייתא בדברי ר"ש עדשים לעשות מהם רסיסין דלת"ק אסור די"ל דאגב דתני חטים לעשות מהן לידיות וכו' תני נמי עדשים וכו' ועוד כיון דבמשנה לא נזכר פלוגתייהו רק בתבואה ע"כ נקטו הפו' כסתם משנה ולא אסרי רק בתבואה לפי שמחוסרת טחינה שהיא מלאכה האסורה ביו"ט:

י

י) [סעיף ב'] לא ישלחנו בשורה וכו'. דאוושא מילתא ונראים כמוליכים למכור בשוק. רש"י ביצה י"ד ע"א. והר"ן כתב בשם רבינו אפרים מפני שנראה האחד מוכר והשני לוקח והשלישי סרסור. והב"ד ב"י:

יא

יא) שם. לא ישלחנו בשורה וכו' ואפי' בחצר אסור. מ"א סק"ב והב"ד א"ר או' ד' מיהו החמ"מ או' ג' השיג על דברי המ"א הנז' וכתב שזה דומה לכדי יין בסי' תק"י סעי' ח' דבאותו חצר מותר יעו"ש. וכ"כ עליו התו"ש בסי' ש"ה או' י"ז שזה סותר למ"ש הטור והש"ע שם סעי' י"א גבי זוג דשרי בחצר יעו"ש. והר"ז או' ו' ובק"א או' ג' כתב ליישב דברי מ"א הנז' דהא דאסור בחצר או במבוי המעורב היינו אם רבים מצויין שם ומשמע הא אם אין רבים מצויין שם שרי יעו"ש. ועיין לעיל או' ח':

יב

יב) שם. זה אחר זה וכו' והיש"ש פ"ק דביצה סי' מ' כתב בין שהולכין בזה אח"ז בין בערבוביא ואפי' ג' בני אדם בג' מינים אסור בהולכין בכיוון יעו"ש. וכ"כ העו"ש או' ב' מ"א סק"ג, חמ"מ או' ב' מק"ק סי' י"א או' ז' והר"ז או' ו' פסק כדברי הש"ע. והא"ר או ג' כתב דגם לדברי הש"ע ה"ה בערבוביא ונקט זה אח"ז לרבותא דסיפא דבשכל אחד נושא מין א' מותר אף בזה אחר זה. וכתב שכ"מ ברמב"ם וסמ"ג ובכלבו וצד"ל ודלא כיש"ש ומ"א עכ"ל. וכ"כ בספרו א"ז:

יג

יג) שם. כולם מין אחד. משמע הא שנים נושאים מין א' ואחד מין אחר שרי. וכ"כ תו' חיים על ח"א כלל צ"ו או' ח'.

יד

יד) שם. אבל אם כל א' נושא מין א' מותר. ואם הם מכוסים שאינו נראה מה שהם נושאים אפשר דגם אם ג' בני אדם נושאים מין א' שרי כיון שאינו נראה שהוא מין א' וגם לפי הטעמים שכתבנו לעיל או' יו"ד ג"כ אפשר דיש להקל כיון דאין דרך העוברים לכסות עד שאינו נראה ולילך כ"כ בצנעה:

טו

טו) [סעיף ג'] משלחים כלים אעפ"י שאינם תפורים. היינו בגדים אבל לא מנעל שאינו תפור משום דלא חזי למידי. ביצה י"ד ע"ב ופירש"י שם. והטעם כתב הר"ן בשבת פ' במה אשה משום שאין ניאותין בו אפי' בחול כיון שהוא בלי תפירה יעו"ש. וכ"כ הרשב"א בעה"ק שער ג' או' ח' וכ"פ הרוקח סי' ש' יש"ש פ"ק דביצה סי' מ"ד וכ"כ משנה ברורה או' ט':

טו) וכן סנדל המסומר אסור לשלחו ביו"ט אבל מותר לטלטלו. ביצה ט"ו ע"א. וכ"כ שם התו' וכ"פ הרוקח שם. וכ"כ הכלבו סי' נ"ח בשם בעל ההשלמה. וכ"פ היש"ש שם. והטעם כתבו התו' בשבת ס' ע"א דאסיר לשלחו ביו"ט אע"ג דנאותין בו בחול דהואיל ובא תקלה על ידו החמירו בו יעו"ש וכ"כ הר"ן שם. וכ"כ בעה"ק שם. וכן מסיק שכנה"ג בהגה"ט דאסור לשלחו ביו"ט ודלא כהסמ"ק שהתיר יעו"ש. וכ"ה דעת הברכ"י או' א' מאמ"ר או' ד' ועיין בשבת שם למה גזרו על סנדל המסומר שלא לנעלו בשבת ויו"ט ועיין בפירש"י והר"ן שם מהו סנדל המסומר יעו"ש:

טז

טז) שם. אם הם קשים. כדרך שמותר להשתמש בהם כמ"ש ביו"ד סי' ש"א. מ"א סק"ד. חמ"מ או' ג' ר"ז או' ב' מ"ב או' יו"ד. ונראה כנאים לתלות בכותל למעלה מקומת איש ובסוכות רשאי לשלוח ביו"ט. א"א או' ד':

יז

טוב) שם. ומשלחין תפילין וכו' היינו כשהן תפורין ומרוקנים שנאותין בהם בחול כמו שהוא. עה"ק שם. א"ר או' ה' מ"ב או' י"א. חמ"מ שם. ר"ז או' ג' ח"א כלל צ"ו או' ז':

יח

חי) שם. כיון שראויים להניחם בחול. ואעפ"י שאין ראויים להשתמש בהם ביו"ט ולמה התירו כן ולהוציא מרה"י לרה"ר לפי ששמחה היא לו שמתכבד במתנותיו אצל חבירו והרי זה כצורך היום. עה"ק שם. ב"י. לבוש. עו"ש או' ג' מ"א סק"ה. ר"ז שם ח"א שם. ואפי' לדברי הפו' דאסור לשלוח תבואה איכא למימר תבואה שאני שאף בחול אינה ראוייה כמות שהיא שהרי היא מחוסרת טחינה אבל תפילין ראויין בחול כמות שהן הלכך שרי. ב"י. לבוש. עו"ש שם. מ"א סק"ו. והתו' בביצה ט"ו ע"א כתבו דהא דמשלחין תפילין משום דאם מניח אותם ביו"ט ליכא איסירא יעוי"ש. וכ"כ הכלבו סי' נ"ח בשם בעל ההשלמה והב"ד ב"י וד"מ:

יט

יט) שם. כיון שראויים להניחם בחול. וכן כל דבר שראוי בחול משלחין אותו ביו"ט. טור. לבוש. והיינו אם הוא בעניין שראוי להשתמש בהם בחול כמו שהם בלתי שום תוספת מלאכה כנז' וגם אם הוא דבר שמותר לטלטל ביו"ט דאם הוא דבר האסור בטלטול כ"ש דאסור לשלוח וכמ"ש לעיל או' ג' יעו"ש. והא דמשלחין תפילין משום דיכול לטלטל אותם לעת הצורך כמ"ש לעיל סי' ש"ח סעי' ד' בהגה יעו"ש:

כ

ך) שם הגה. וכל כיוצא בזה אפי' דרך רה"ר וכו' כ"כ ב"י. וכ"כ בעה"ק שער ג' או' ח' וכ"כ הלבוש. וכ"כ בס' בית מאיר. מאמ"ר או' ה' חמ"מ או' ג' ר"ז או' ג' ח"א כלל צ"ו או' ז' וכ"ה לקמן רסי' תקי"ח דכל שהוא לצורך קצת מותר להוציא יעו"ש:

כא

כא) שם בהגה. מותר לשלחם. המאירי הביא בשם הירושלמי דאין לשלוח תכשיטין של זהב ביו"ט ואפי' בשל כסף מגמגם יעו"ש אבל בשיטה מקובצת בשם הריטב"א ובאור זרוע הסכימו שמותר לשלוח תכשיטין כיון שראויין להתלבש בהן. מ"ב או' ט"ו. ועיין לקמן סי' תקי"ח סוף או' ה':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---