משנה ברורה/אורח חיים/תקטז

משנה ברורה ‏ אורח חיים תקטז

סימן תקטז
דין איזה דברים מותר לשלוח ביום טוב

(א) לשלוח לחבירו ביו"ט וכו'. היינו לדורון ואפילו דרך ר"ה כדמסיים הרמ"א לבסוף כיון שיכול חבירו ליהנות מהן כגון ששולח לו מיני מאכל וכלים ובגדים שראוי להשתמש בהם וכדלקמיה ואפילו אם שולח לו בע"ח (א) הרי יכול לשוחטם לצורך יו"ט ואפי' אם הוא יודע שחבירו לא ישחטם (ב) מ"מ כיון שאלו היה רוצה היה יכול לשוחטם ולאוכלם מותר לשלוח לו:

(ב) בהמה חיה ועוף. לפי דעת המחבר לעיל בסימן תצ"ה דאוסר מוקצה ביום טוב מיירי הכא בבהמה (ג) שאינה עומדת לגדל ולדות וכן בעוף סתמי דאלו בבהמה העומדת לגדל ולדות וכן בעוף שעומד לגדל ביצים הוא מוקצה ואסור לשוחטן ביו"ט:

(ג) וקטניות. לפי שדרך לבשלן שלמים בלא טחינה והרי הן ראויין אפילו לבו ביום:

(ד) אבל לא תבואה. בין חטים או שאר מיני תבואה ואע"ג דחטים ראוין לעשות מהן קליות או איזה מיני תבשיל מ"מ כיון דסתמן עומדות לטחינה וטחינה אסורה ביו"ט נראה (ה) בהולכתו שהוא לצורך חול ומחזי כמתעסק ביו"ט לצורך חול ואסור ומטעם זה הסכימו (ו) כמה אחרונים דאסור לשלוח אפילו במקום שיש עירוב:

(ה) לפי שמחוסרת טחינה. ואע"ג דשעורים חזיין לבהמה בלי טחינה (ז) מ"מ רובן עומדות לטחינה למאכל אדם. אכן אם חבירו צריך היום ליתן תבואה לבהמתו (ח) מותר לשלוח לו במקום שיש עירוב [כדי שלא יהא בו משום איסור הוצאה דהא בשביל בהמה אסור להוציא כדלעיל בסימן תקי"ב ס"ג בהג"ה] ויש מחמירין (ט) גם בזה:

(ו) בשורה. דאוושא מילתא ונראה כמוליכו למכור בשוק. ואפילו דרך (י) מבוי המעורבת אסור לשלוח:

(ז) זה אחר זה. לאפוקי כשהיא בערבוביא דלא מקרי כשורה (יא) ויש מן הפוסקים דס"ל דבכל גווני אסור:

(ח) מותר. דעכ"פ לא הוי לכל מין כ"א איש אחד:

(ט) כלים אע"פ שאינם תפורים. דהיינו בגדים (יב) אבל לא מנעל שאינו תפור (יג) שאין נאותין בו בחול כמו שהוא בלי תפירה:

(י) אם הם קשים. בענין שמותר לישען עליו כמ"ש ביו"ד סימן ש"א ע"ש:

(יא) ומשלחין תפילין. ר"ל כשהן (יד) תפורין ומתוקנין כל צרכן שהן ראוין להיות נאות בהן בחול:

(יב) כיון שראויים וכו'. ואע"פ שאסור להוציא שום דבר ביו"ט כל שאינו צריך לו ואינו מוציאו אלא לצורך חול כמו שיתבאר בסימן תקי"ח מ"מ כיון (טו) שהוא נהנה ושמח במה שמשלח דורונות לחבירו ה"ז צורך שמחת יו"ט:

(יג) בחול. לאפוקי תבואה שמבואר למעלה לאיסור משום דאפילו בחול אינה ראויה ליהנות בלא טחינה:

(יד) דרך ר"ה. כדלקמן בסימן תקי"ח דהותר הוצאה ביו"ט כשהיא צורך קצת לכו"ע:

(טו) מותר לשלחן. המאירי הביא בשם ירושלמי דאין לשלוח תכשיטין של זהב ביו"ט ואפילו בשל כסף מגמגם שם אבל בשיטה מקובצת בשם הריטב"א ובאור זרוע הסכימו שמותר לשלוח תכשיטין כיון שראוין להתלבש בהן:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >