כף החיים/אורח חיים/תעח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תעח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שונה הלכות
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] אחר אפיקומן אין לאכול וכו'. דתנן אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן פי משסיימו לאכול הפסח לא יעקרו ממקומן לאכול במקום אחר ואפי' באותו מקום לא יאכל אחריו שום דבר ואפיקומן הוא לנו במקום הפסח הלכך משהתחילו לאוכלו לא יעקרו ממקום למקום ולא יאכלו אחריו שום דבר ואפי' באותו מקום. טור. ט"ז סק"א.

ב[עריכה]

ב) ונוהגין שלא לאכול שום דבר אפי' פירות אחר אכילת אפיקומן כדי שישאר טעם האפיקומן בפיו כמו שנהגיו אבותינו באכילת הפסח וקראוהו אפיקומן ע"ש המשנה ששנינו אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. ומפטירין פי' ענין פתיחת פה לדיבור מלשון יפטירו בשפה. א"נ לשון נפטר מחבירו כלומר כשנפטרין מן הסעודה אין מסיימין אותה לומר אפיקומן. ואפיקומן הוא ב' תיבות אפיקו מני והכי פירושה אין פותחין פיהם אחר אכילת הפסח לומר אפיקו לנו מיני מתיקה כגין פירות לאכול אחריו. ואפ"ל שאנו קורין את המצה עצמה אפיקומן סתם ע"ש שהיא במקום הפירות שדרך לאכול אחר הסעודה בפעם אחר ואגב חביבותא דמצוה שהיא חביבה עלינו כפירות מתוקים אנו קורין אותה אפיקומן כלומר שאומר לבני ביתו או כל אחד לחבירו אפיקו לנו מיני מתיקה והיא המצה שמתוקה עלינו מצותה. לבוש. מש"ז או' א'.

ג[עריכה]

ג) שם. אין לאכול שום דבר. ובדיעבד אם אכל א"צ לחזור ולאכול אפיקימן, ח"י או' א' א"ר או' ב'. ומיהו עיין בא"ר סי' תע"ז או' ג' שכתב שאם עדיין לא בירך בהמ"ז ודאי שצריך לחזור ולאכול עוד אפיקומן יעו"ש. ועיין לעיל סי' תע"ז או' כ"א.

ד[עריכה]

ד) שם. אין לאכול שום דבר. ולענין שתיה כתב הרי"ף בס"פ ע"פ דלאחר אכילת אפיקומן אין לטעום כלום חוץ מכוס בהמ"ז וכוס ההלל ומי שצמא אין לו רשות לשתות אלא מים אבל לא יין. והב"ד הרא"ש פ' ע"פ סי' ל"ד אלא דבסי' ל"ג תמה ע"ז וכתב דמנלן הא דלא קאמר אלא דאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן היינו שלא לאכול אבל למשתי שרי אלא שכתב ומנהג פשוט הוא שלא לשתות יין והטעם כתב בשם הר"ש לפי שחייב אדם לעסוק כל הלילה בה' פסח וכו' עד שתחטפנו שינה ואם ישתה ישתכר יעו"ש והב"ד הטור בסי' תפ"א ומשמע מדברי הרא"ש הנז' אבל שאר משקין שאין משכרין שרי לשתות. אמנם הב"י שם כתבו העולם נהגו כדברי הרי"ף יעו"ש. וכ"כ המ"א בסי' זה סק"א דה"ה דאסור לשתות ור"ל אפי' שאר משקין שאין משכרין וכדברי הרי"ף וב"י וכן הסכים חק יוסף או' א' והשיג על דברי ח"י שכתב להתיר יעו"ש. וית' עוד מזה לקמן סי' תפ"א יעו"ש.

ה[עריכה]

ה) שם הגה. ולא יאכלנו בשני מקומות. לפי שהאפיקומן הוא זכר לפסח ואסור לאכול מן הפסח בשני מקומות שנאמר בבית אחד יאכל. ר"ז או' ב' ח"א כלל ק"ל או' י"ד. מ"ב או' ד'.

ו[עריכה]

ו) שם הגה. ולא יאכלנו בשני מקומות. ואפי' בחדר אחד לא יאכלנו בשני שלחנות. מ"א סק"ב. ח"י או' ב' א"ר או' ד' חק יוסף או' ב' ר"ז שם. ח"א שם. מ"ב שם.

ז[עריכה]

ז) שם הגה. ולא יאכלנו בשני מקומות. ומשמע דוקא באפיקומן שהוא זכר לאכילת פסח אבל שאר הסעודה מותר לאכול בשני מקומות. מ"א שם. חק יוסף שם מ"ב או' ג' וכ"כ הט"ז בסי' תע"ט סק"ג.

ח[עריכה]

ח) שם בהגה. דלא עדיף מאלו הפסיק בשינה וכו'. מביא ראיה דגם דעת הש"ע כן מדאסר בשינה בסעי' ב' ודלא כדברי התו' שהביא בב"י דס"ל דלא אסר רב ב' מקומות אלא בק"פ ולא במצה יעו"ש. וכ"כ המאמ"ר או' א' ומיהו עיין בשו"ג או' ב' שלא כתב כן ומ"מ גם הוא כתב דלכתחלה יש לחוש לסברת מור"ה ז"ל יעו"ש. ועיין לקמן או' ט"ו.

ט[עריכה]

ט) [סעיף ב'] מי שישן בתוך הסעודה וכו'. היינו לאחר שהתחיל לאכול האפיקומן אבל קודם לזה לא הוי שינה הפסק וכמ"ש אחר זה בהגה ובדברינו לשם או' טו"ב יע"ש.

י[עריכה]

י) שם. אינו חוזר לאכול. דהוי כאוכל בשני מקומות. מ"א סק"ג. ר"ז או' ג' מ"ב או' ז'.

יא[עריכה]

יא) שם. אינו חוזר לאכול. אפי' לא אכל עדיין כזית. ר"ז שם. והפר"ח כתב שאם עדיין לא אכל כזית אפיקומן יכול לאכול עד כזית יעו"ש. ונראה דיש לנהוג כדברי הפר"ח מאחר דיש הרבה מקילין בעיקר דין זה כמ"ש לקמן או' ט"ו יעו"ש.

יב[עריכה]

יב) שם. חוזרין ואוכלין. אפי' אותן שישנו דכיון שמקצתן היו נעורין לא הוי הפסק. לבוש. מ"ב או' ח'.

יג[עריכה]

יג) שם. חוזרין ואוכלין. אפי' אכלו כבר כזית. ר"ז או' ד'.

יד[עריכה]

יד) שם. חוזרין ואוכלין. וא"צ לברך המוציא אבל צריך נט"י ער"ה או' ב' וכ"כ א"א או' ה' דמי שישן שינת עראי יטול ידיו בלא ברכה. ועיין לעיל סי' קמ"ח סעי' ז' ובדברינו לשם או' מ'.

טו[עריכה]

טו) שם. נרדמו כולם וכו'. בטור ורוקח סי' רפ"ג ובפי' רשב"ם והרע"ב והרא"ש והאגודה פ' ע"פ מבואר דכל שנרדמו מקצתם לא יאכלו אלא א"כ בנתנמנמו מקצתן ופירשו כן דברי ר' יוסי דארישא קאי וכ"מ פשטא דש"ס שם אכן הרמב"ם והראב"ד פירשו דר"י אסיפא קאי ונרדמו מקצתן יאכלו וסתם המחבר כוותייהו ועיין בלבוש שסתם כדיעה ראשונה שהוא כדעת הרא"ש וסייעתו וכ"נ עיקר. ח"י או' ג' אמנם בב"ה כתב כיון דהרבה פו' מקילין בעיקר דין דישנו ולדעתם לא נאמר חומרא זו רק בפסח ולא במצה עיין תו' שם בסוגייא וכן דעת בעל המאור והרא"ה כמ"ש המ"מ בשמו וכן דעת מהר"ם חלאווה וא"כ די לנו להחמיר בנרדמו כולם וכפסק המחבר עכ"ד. וכ"פ הר"ז או' ה' כדברי הש"ע וכ"נ דעת האחרונים.

טז[עריכה]

טז) שם. נתנמנמו וכו'. היינו נים ולא נים תיר ולא תיר כגון דקרי ליה ועני ולא ידע לאהדורי סברא. וכי מדכרו ליה מדכר. פסחים ק"ך ע"ב. מ"א סק"ד.

יז[עריכה]

טוב) שם בהגה. אבל שינה קודם לזה וכו'. ומהרי"ל החמיר דאפי' ישנו קודם שהתחילו לאכול אפיקומן אלא בתוך הסעודה לא יאכלו אפיקומן אמנם מדברי הטור לא משמע הן וכ"כ ר"י בהדיא דשינה באמצע סעודה לא הוי הפסק. ד"מ או' א' וכך הם דבריו כאן בהגהת ש"ע. וכ"כ מ"א סק"ה. ח"י או' ד' וכ"כ חק יוסף או' ד' דהסכמת אחרונים דלא כמהרי"ל. וכ"כ הפר"ח דמ"ש הש"ע בתוך הסעודה ר"ל בתוך אכילת אפיקומן יעו"ש. וכ"כ א"א או' ה' וכ"מ בב"י דבתוך הסעודה היינו בתוך אכילת האפיקומן יעו"ש. וכ"פ הר"ז או' ו' ח"א כלל ק"ל או' י"ד. ובלא"ה הא הרבה מקילין בעיקר דין זה דישנו כמ"ש לעיל או' ט"ו וא"כ אין להחמיר יותר ודלא כשו"ג ומ"מ לכתחלה ודאי שיש לזהר שלא לישן בתוך הסעודה ואפי' שלא בתוך הסעודה נמי יש לזהר מטעם שכתבנו לעיל סי' תע"ג או' קל"ג יעו"ש.


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון