כף החיים/אורח חיים/קח

כף החיים ‏ אורח חיים קח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] טעה או נאנס וכו'. עיין ט"ז סק"א ומ"ש אנן לעיל סי' צ"ג או' ט"ו בס"ד:

ב

ב) שם. הראשונה מנתה והשנייה לתשלומין וכו'. והטעם כתב בלבוש משום דק"ל תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וילפינן מקראי מיהו המי"ט פ' תפה"ש או' ת' הקשה על טעם זה וכתב הוא טעם אחר לפי שיש לחוש שע"י כן תתבטל תקנתא ויבא להתפללי אותה אפי' שלא בזמן תפלה שנייה לה אבל מכיון שאפי' אם התפלל קודם לשל חובה צריך שיחזור ויתפלל אותה של תשלומין לא אתי לידי פשיעה זו שיתפלל אותה לאחר זמנה וקודם זמן תפלה שנייה עכ"ד, והא"ר או' א' הקשה גם על טעם זה וכתב הוא הטעם משום דאין תפלת תשלומין מתקבלת אלא אגב תפלת העתיד אבל כשמתפלל התשלומין קודם תפלת העתיד אינה מתקבלת כיון שעבר זמנה עכ"ל, ול"נ בס"ד לתת טעם בסוד ע"פ מ"ש הרב ז"ל בשער הכוו' בדרוש שינוי התפלות דנ"ט ע"ב והוא כי בתפלת שחרית תהיה המשכת המוחין בכליה פנימיים ובמנחה בכלים אמצעיים ובערבית בכלים חיצוניים, וע"כ אם יתפלל תפלת תשלומין קודם זה לא יכון כיון שעכשיו היא בחי' אחרת אבל אם יתפלל תפלת אותה הבחי' של עכשיו אז ימשכו המוחין של בחי' זו וא"כ מכ"ש שצריך שימשכו המוחין של בחי' שקודם לזה ואז עי"ז יהיה לו פתח שיוכל להתפלל גם תפלה שעברה כדי שיהיו המשכת המוחין בשלימות:

ג

ג) שם, ואם היפך לא יצא וכו'. פי' שהיה בדעת שהראשונה תהא לתשלומין לא יצא ד"מ וא' א' א"ר או' א' סידור בי"ע בדיני תפלת תשלומין שאחר תפלת ערבית או' א' ר"ז או' א' בן א"ח פ' משפטים או' ט' וכן הסכים הנה"ש או' ב' מיהו י"א שא"צ לחזור ולהתפלל אא"כ גילה דעתו בפירוש בתפלתו שהשנייה היא לשם חובה והראשונה לתשלומין וכגון שהוא מוצאי שבת והבדיל בשנייה ולא הבדיל בראשונה אבל אם היפך במחשבה לחוד יצא, ט"ז סק"ב, מ"א סק"ב סו"ב או' ב' ח"א כלל כ"ז או' ד' וכ"נ דעת החיד"א בקש"ג סי' כ"ב או' י"א, וסברה זו הביאה ר"ז שם, וכתב דיש לחוש לדבריהם לחדש איזה דבר כשחוזר ומתפלל שאז אין חשש ברכה לבטלה לד"ה כמ"ש בסי' ק"ז סעי' א' וכ"כ הפרמ"ג בא"א או' ב' מיהו אם התפללל סתם ולא כיון אפי' בדעתו איזה לחובה ואיזה לתשלומין כגון שאינו יודע רק שיתפללו תשלומין אבל אינו יודע איזה צריך לחובה ואיזה צריך לתשלומין נראה דאין צריך לחזור דמסתמא דעתו לעשות כפי הדין וכיון שלפי הדין הראשונה צריכה להיות לחובה אמרינן כך נתקבלו לפני אבינו שבשמים, ומה שנסתפק שם הפרמ"ג בספק התפלל שחרית ועבר זמנה אם משלימה במנחה כבר כתבנו ע"ז לעיל סי' ק"ז או' ב' קחנו משם:

ד

ד) שם וצריך לחזור ולהתפלל אותה, היינו רק אותה של תשלומין ואז יהיו כסדר שהתפלל של חובה ואחריה של תשלומין:

ה

ה) [סעיף ב'] טעה ולא התפלל. ערבית מתפלל שחרית. ב' וכו'. וכשהש"ץ שלמחר מתפלל שתים א"צ לחזור ולהתפלל עוד ג' אלא יתפלל למחר ב' אחת בלחש לחובת היום והשניה שבקול רם יכוין בה לתשלומין ולהוציא את שאינו בקי, הרדב"ז ח"א סי' קע"ד, כנה"ג בהגה"ט, עו"ת או' ה' מ"א סק"א א"ר אות ה' סו"ב אות ח' ה"ב אות ב' פר"ח אות ב' וכתב דהדין הוא ברור, קש"ג סי' כ"ב אות י"ד וכתב וכן עיקר ודלא כהרב המגיה בש"ץ דף קע"א ע"ב שפקפק בזה יעו"ש בי"ע אות ט' ר"ז אות ו' ח"א שם אות ג' קיצור ש"ע סי' כ"א אות ט' ולפי דברי הרב בשער הכוו' דרוש א' דחזרת העמידה דתפילת החזרה היא בחי' אחרת וצריכה כמו הלחש ולא לבד להוציא את שאינו בקי צריך לכוין הש"ץ בחזרה לתפלת התשלומין שלו ולהוציא את שאינו בקי ולבחי' הנעשית ע"י החזרה:

ו

ו) היכא דלא התפלל ערבית והתפלל שחרית ויהיב דעתיה בחזרת הש"ץ לתשלומין יצא י"ח ברכ"י אות א' ובספרו קש"ג שם אות ט"ו, בי"ע אות יו"ד, שע"ת אות ב' כף החיים סי' ט"ו אות נ"ו מיהו הער"ה או' א' כתב ק"ל דצריך שיתכוין שומע ומשמיע והכא ודאי אין דעת הש"ץ בחזרה להוציאו בתשלומין דעוד אין אדם יכול לכוין עם הש"ץ בשתיקה כמ"ש הטור בסי' נ"ט בשם הרא"ש יעו"ש אבל אם נתכוין ש"ץ להוציאו תפלת תשלומין וכיון הוא עמו כל התפלה בשתיקה אפשר דאפי' הבקי בדיעבד יצא יעו"ש, וא"כ צריך לכוין הש"ץ בחזרתו להוציא ידי תשלומין של זה וגם להוציא את שאינו בקי ולבחי' הנעשית ע"י החזרה כנז' באות הקודם וגם זה יכוין לתשלומין וגם לצאת י"א לבחי' הנעשית ע"י החזרה וכ"ז אם הש"ץ מתפלל בנחת מלה במלה ובקול רם דאי ל"ה אינו יכול לכוין עליו וכמ"ש לקמן סי' קכ"ד אות נ"ו יעו"ש:

ז

ז) ודע דאף עשרה שלא התפללו שחרית או מעריב מתפללים שתים ודי להם (נ"ל דכצ"ל ומ"ש בספרים ואין די ט"ס הוא דהא חוזר על מ"ש המ"א בשם הרדב"ז דש"ץ יוצא בחזרה ובא לומר דלאו דוקא ש"ץ אלא דה"ה עשרה וכך הוא המשך הלשון כמובן למעיין) במה שמחזיר ש"ץ התפלה להם ומיהו ודאי בעשרה שלא התפללו מנחה ומתפללין ערבית שתים אין לש"ץ להחזיר התפלה בשביל מנחה דלא תיקנו אלא בזמנה שיחזיר הש"ץ הא בתשלומין לא מצינו חזרת הש"ץ וזה פשוט, פרמ"ג א"א אות א' וצריך שיכוונו כמ"ש אות הקודם:

ח

ח) שם מתפלל שחרית שתים וכו'. ואסור לאכול קודם שיתפלל השנייה ואם התחיל אינו מפסיק, מ"א סק"ג, א"ר אות ח' ר"ז אות ג' ועיין לקמן אות כ"א:

ט

ט) שם יאמר אשרי ואח"כ יתפלל י"ח וכו'. אבל לא יאמר ברכות של ק"ש דערבית ב"י בשם סמ"ק פר"ח אות ב' ועיין בדברינו לעיל סי' נ"ח אות ז"ך שכתבנו דגם ק"ש לא יאמר יעו"ש:

י

י) שם יאמר אשרי ואח"כ יתפלל י"ח וכו'. והגם דלעיל סי' ק"ה לא כתב כ"א ישהה ד"א היינו לפום דינא אבל הכא כתב על צד היותר טוב כדי להתפלל מתוך שמחה וכמ"ש בסי' צ"ג סעי' ב' יעו"ש ומ"ש הפרישה בסי' ק"ה הוא דחוק ואינם אלא דברי נביאות כמובן למעיין ואצ"ל ובמ"ש א"ש, ועיין ר"ז אות ה':

יא

יא) כתב הרמ"ע באלפסי זוטא ריש פ' תה"ש א"ר יוחנן טעה ולא התפלל ערבית יתפלל שחרית שתים ומסתברא לן דדוקא עד ד' שעות ותו לא, טעה שחרית מתפלל מנחה שתים והכא נמי עד פלג המנחה ותו לא עכ"ל, והביאו מחב"ר אות ב' וכתב עליו דמסתמיות דברי הפוסקים לא משמע הכי גם סוגיין דעלמא לאו הכי עכ"ד, והב"ד ש"ץ דקס"ט ע"ב והזכ"ל ח"א אות ת' רו"ח או' ב' ופי' דבריהם דס' האלפסי אם לא התפלל ערבית אינו יכול להשלימה אחר תפלת שחרית אא"כ מתפלל תפלת שחרית בזמן הקבוע לה לכתחלה דהיינו עד ד' שעות כמ"ש בסי' פ"ט סעיף א' אבל אם מתפלל שחרית אחר ד' שעות אינו יכול להשלים אחריה תפלת ערבית וכן אם לא התפלל שחרית אינו יכול להשלימה אחר תפלת מנחה אא"כ מתפלל מנחה קודם פלג המנחה וכמ"ש הזכ"ל שם, וע"ז כתב עליו המחב"ר דמסתמיות דברי הפו' לא משמע הכי וכו' אלא כל זמן שיכול להתפלל יכול ג"כ להשלים אחריה תפלה שלפניה, אפי' מתפלל שחרית אחר ד' שעות ומנחה אחר פלג המנחה:

יב

יב) מוסף ליתה בתשלומין שהוא אינו משלים ואין אחרים משלימין לו, ונעילה הכי נמי, אידי ואידי אינם מפסיקים בתשלומין לא משחרית למנחה ולא ממנחה לערבית, הרמ"ע שם, מחב"ר אות ג' ובספרו קש"ג סי' כ"ב אות ו' ש"ץ דקס"ט ע"ב, זכ"ל אות ת' ועיין באות שאח"ז:

יג

יג) מי ששכח ולא התפלל שחרית עד עבור שש שעות ויש לו להתפלל תפלת מוסף מתפלל תפלת מוסף תחלה וכשיגיע תפלת מנחה יתפלל מנחה שתים, ברכ"י אות ג' בשם שו"ת מהר"י זיין שערי ישועה כ"י שער ב' סי' ב' ונ"ץ סק"ו, וכ"כ מ"א סק"ו וא"ר אות ז' בשם הנ"ץ, ש"ץ אך אם עדין לא עבר זמן תפלת שחרית יכול להתפלל שחרית אע"פ שכבר התפלל מוסף א"ר שם, שע"ת אות ז' קיצור ש"ע סי' כ"א אות ד' ועיין סי' רפ"ו ס"א בהגהה:

יד

יד) מי ששכח להתפלל שחרית ומוסף ונזכר במנחה יתפלל מנחה ואחריה מוסף ואח"כ תפלת שחרית ואם התפלל תפלת מוסף קודם מנחה יצא. הרב מהר"י זיין בשו"ת שערי ישועה כ"י א"ח שער ב' סי' א' ברכ"י אות ד' ובספרו קש"ג סי' כ"ב אות ג' ש"ץ דקס"ח ע"ד שע"ת אות ז' בי"ע אות ז' חס"ל אות א' בן א"ח פ' משפטים אות י"א, וכ"כ א"ר אות ו' ע"ש המי"ט עיי"ש, ולע"ד נראה להתפלל מוסף קודם מנחה או מנחה ואחריה תשלומים שחרית ואח"כ מוסף כדי שיהיו ב' תפילות על הסדר, ועיין לקמן סי' רפ"ו ס"ד ובדברינו לסי' זה אות כ"ג ומאמ"ר אות ח' ודו"ק:

טו

טו) מי שלא הזכיר ר"ח בשחרית והתפלל מוסף כתב הרמ"ע סי' כ"ה אי לא דמסתפינא הייתי אומר דא"צ שוב להתפלל שחרית והסכים לדבריו כנה"ג בהגה"ט סי' תכ"ב והביאו מ"א סי' קכ"ו סק"ג מיהו הפר"ח בסי' קכ"ו אות ג' חלק על הכנה"ג וכתב דצריך לחזור ולהתפלל שחרית יעו"ש, והברכ"י בזה הסי' אות ה' הסכים לדברי הכנה"ג משום סב"ל אבל בשיו"ב אות ב' חזר בו והסכים לדברי הפר"ח משום שמצא בתשו' הרשב"א כ"י וז"ל מי שלא זכר יעלה ויבא בשחרית ר"ח ולא נזכר עד שהתפלל מוסף והגיע מנחה מתפלל מנחה שתים, ואם נזכר בשעת מוסף אינו מתפלל התשלומין אלא במנחה ע"כ דברי הרשב"א וכתב עליו בשי"וב שם וז"ל וזה מבואר כדעת הפר"ח ודלא כהרמ"א והכנה"ג ומעתה הואיל ונפק מפומיה דהרשב"א הכי נקטינן ואפשר דגם הרמ"ע אלו שמיע ליה סברת הרשב"א היה מבטל דעתו ונמצאו דברי הפר"ח ומהר"י זיין שהבאתי לפנים קיימין עכ"ל וחזר והסכים לזה בשיו"ב לסי' קכ"ו יעו"ש, והביאו ער"ה אות ד' ש"ץ דף רכ"ב ע"ב זכ"ל אות ר' שע"ת סי' תכ"ב אות ג' ובזה הסי' אות י"ב, סי' בי"ע בדיני יעלה ויבא אות ו':

טז

טז) מי שלא הזכיר יעלה ויבא ונזכר אחר שאמר ג' ראשונות על דעת להתפלל מוסף הדבר פשוט דיסיים תפלת שחרית אף דג' ראשונות אמרינהו ע"ד לומר מוסף שו"ת זר"א סי' מ"ז מחב"ר סי' תכ"ב אות א' ש"ץ שם, וכתב שכ"כ המאמ"ר ושכן הסכימו חכמים אחרים יעו"ש, וכ"כ הנה"ש סי' תכ"ד והביאו זכ"ל שם, שע"ת שם, בי"ע שם:

יז

טוב) מי ששכח להתפלל א' מג' תפילות שהדין הוא להשלימה בתפלה שאחריה וכשבא להתפלל תפלה שאחריה לא נשאר זמן כ"א תפלה א' אותה שזמנה עכשיו היא קודמת ותפלת התשלומין יתפלל אותה אחריה בתורת נדבה ויחדש בה שום דבר, פתה"ד אות ג' וכתב ודלא כבתי כנסיות שנסתפק בזה יעו"ש:

יח

חי) מי שלא התפלל מוסף ולא נזכר ויהי ערב ולא התפלל מנחה ואין שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף דמנחה יש לה תשלומין, מ"א סס"י רפ"ו וד"מ סי' כ"א קש"ג שם אות ט' ש"ץ דק"ע ע"ב, ח"א כלל כ"ז אות ח':

יט

יט) שם, יאמר אשרי ואח"כ יתפלל י"ח וכו'. משמע דאין לומר בין תפלת חובה לתפלת התשלומין כ"א אשרי לבד אבל התחנון ושאר סדר התפלה יאמרם אח"כ אחר שיתפלל תפלת התשלומין, וכ"כ הלבוש, מיהו הל"ח בפ' תה"ש או' ה' כתב דיותר נכון להסמיך התחנון להתפלה שבזמנה שהרי אמרו הפו' שלא להפסיק בין תפלה לתחנה כמ"ש ריש סי' קל"א יעו"ש, והב"ד שכנה"ג בהגב"י או' א' ומ"א סק"ד, וכן דעת א"ר או' ב' ר"ז או' ה' ח"א כלל כ"ז או' ה' קיצור ש"ע סי' כ"א או' א' אמנם החיד"א בקש"ג סי' כ"ב או' י"ג הסכים לדברי הלבוש, והביאו בי"ע או' ג' וכ"נ דעת היפ"ל או' א' וכן נ"ל עיקר, ועוד נ"ל דאחר שיאמר אשרי ויתפלל תפלת תשלומי ערבית יחזיר ויאמר אשרי פ"א אחר התחנון כדי שיבואו על הסדר נ"א ואשרי ומזמור יענך וגם בלי הפסק ביניהם מפני שיש בזה טעם בסוד ומבואר בשער הכוו' דרוש ג' דנ"א דהעלאת מ"ן דבחי' הנפשות עולין בנ"א ובחי' הרוחין עולים באשרי ובחי' הנשמות עולים במזמור יענך כיעו"ש, וע"כ אין להפסיק ביניהם וגם כשאומר אשרי קודם תפלת התשלומין יכוין שהוא אומרו כדי להתפלל מתוך שבח ולא משום סדר התפלה שאשרי שצריך לסדר התפלה הוא אומרו אח"כ במקום הראוי לו כנ"ל ודו"ק:

כ

ך) שם הגהה, וכן כשמתפלל ערבית שתים וכו'. יאמר אשרי וכו' וכ"כ מרן ז"ל לקמן סי' רל"ד סעי' ב' וכ"כ הלבוש, ל"ח או' ו' סו"ב במק"ח או' א' מיהו הב"ח כתב שהמקובל כמה"ר מנחם מראקנטי הזהיר מאד שלא לומר אשרי אחר שהתפלל מנחה, והמ"א סק"ה כתב דהוא ראה ברקנ"ט פ' וירא ופ' קרח ולא כתב כ"א שלא לומר אשרי בערבית וכ"כ ב"י סי' רל"ד בשם מהרא"י וכתב דנ"מ למי שמתאחר לבא לבהכ"נ בשעה שהצבור התחילו מנחה דיתפלל י"ח עמהם ואח"כ יאמר אשרי דלא כהב"ח וכ"כ בהגמי"י ובס"ח סי' תתי"ב וכן המנהג פשוט ביוה"כ לומר אשרי אחר מנחה, מיהו בזוהר פ' פנחס דף רכ"ו ע"ב משמע דאחר תפלת מנחה לא יאמר אשרי, ונ"ל דשאני יוה"כ שהוא ברצון כל היום ומ"מ משמע שם בזוהר דמותר לאומרו שלא אדעתא דחובה עכ"ד, והשכנה"ג בהגב"י או' ב' והעו"ת או' ג' פסקו כלבוש דאם מתפלל מנחה שתים מפסיקין באשרי, וכן דעת א"ר באו' ב' יבאו' ג' דבמנחת שתים מפסיקים באשרי רק בערבית שתים כתב באו' ג' דאין להפסיק באשרי כ"א להשהות ד"א כמ"ש בסי' ק"ה יעו"ש, וכן הסכים החיד"א במחב"ר או' ה' ובקש"ג סי' כ"ב או' י"ב, והב"ד ש"ץ דף קע"א ע"א ועי"ש מ"ש על דברי המאמ"ר או' א' בי"ע או' ב' זכ"ל או' ת' ח"א שם, קיצור ש"ע שם, אמנם החס"ל או' א' כתב דאחר מנתה אין לומר אשרי ע"פ הסוד ולכן אם בא להשלים שחרית אחר מנחה או מנחה אחר ערבית לא יאמר אשרי בנתיים רק ישהה כדי הילוך ד"א עכ"ל, וכ"כ הרב בן א"ח פ' משפטים או' ט' ונראה דכן ראוי להורות מאחר דאמירת אשרי אינה כ"א על צד היותר נכון ולפום דינא די בשהיות ד"א כמש"ל או' יו"ד ולדעת הזוהר אין לה מקום אחר תפלת מנחה שב וא"ת עדיף:

כא

כא) [סעיף ג'] הא דמשלים התפלה שהפסיד דוקא בזמן תפלה וכו'. כלומר בעודו עוסק בתפלתו העיקרית אחר ששהה כדי הילוך ד"א צריך להתפלל תפלת התשלומין אבל אם הפסיק בין תפלה לתפלה והלך לעסקיו שוב אינו מתפלל תפלת תשלומין, פר"ח או' ג' וכתב שכן הוא דעת הראב"ד ז"ל בהשגות פ"ג מה"ת ודלא כהבנת הב"י ריש סי' פ"ט ומור"ם ז"ל עכ"ד, וכ"כ ל"ח פ' תה"ש או' ה' וכתב דהלבוש לא דק יפה בזה כמ"ש במי"ט יעו"ש וכ"כ פרישה או' א' דלא יאחר אלא שיעור הילוך ד"א או אמירת אשרי בנתיים ויתפלל מיד התשלומים יעו"ש, וכ"כ מהריק"ש בהגהותיו, והביאו מחב"ר או' ז' וש"ץ דקס"ט ע"א וכ"כ הער"ה או' ב' בשם הפו' הנ"ז וכ"נ דעת הרב קרבן נתנאל בקונטריס כתיב חיים בגליון המגנים הנד"מ והביאו מחב"ר או' ו' והרב המגיה בש"ץ שם (ועיין זכ"ל או' ת' מ"ש ע"ד הנת"ח הנז' ול"נ דט"ס נפל בדברי הנת"ח ומ"ש ערבית ל"ל שחרית כמובן למעיין בדבריו) מיהו המאמ"ר או' ב' כתב שאין כן דעת מרן ומור"ם ולבוש ז"ל גם מדברי מ"א סק"ג משמע בהדיא דאעפ"י שהפסיק בין תפלה לתפלה יצא ומשלים רק לכתחי' נכון לזהר כדברי האחרונים להתפלל התשלומין תיכף ומיד אחר תפלה ראשונה וכ"מ מדברי מרן ומור"ם סעי' ב' עכ"ד, וכ"ד ח"א כלל כ"ז אות ה' ועיין א"ר אות ד' מה שכתב לצדד בזה וסיים דמ"מ יש לחוש ולהחמיר להתפלל אותה בנדבה יעו"ש, וכן הרב זרע יעקב סי' י"ג עמד בזה לברר דעת מרן ושקיל וטרי על דברי הפר"ת והעלה דכיון דפלוגתא הוא יתפלל נדבה ונטה לומר דלא בעי חידוש יעוש"ב, והביאו מחב"ר בק"א אות א' והרב המגיה בש"ץ שם, וזכ"ל שם וכ"פ החיד"א בקש"ג סי' כ"ב אות ה' בי"ע אות ו' וע"כ מי ששכח ולא התפלל תפלת התשלומין תיכף ומיד אחר תפלה ראשונה והלך ועשה עסקיו או שאכל ושתה ואח"כ נזכר אם עדיין לא נשלם זמן תפלה ראשונה יתפלל תפלת התשלומין בתורת נדבה ויחדש בה שום דבר והגם דהרב זי"ע נטה לומר דלא בעי חידוש כבר כתבנו לעיל סי' ק"ז אות ד' דאפי' בתפלת חובה אם ירצה לחדש ליכא שום חששא וע"כ נכון ליזהר לצאת כל הדעות כיון דאפשר, ועיין לעיל סי' ק"ז אות ך':

כב

כב) [סעיף ד'] אין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה וכו'. זהו דעת הרמב"ם וסיעתו שפסק ב"י להלכה כמותם וכ"ה בתשו' הגאונים סי' רע"א אבל הפר"ח אות ד' פסק כיש מפרשים שהביאו תר"י בפ' תה"ש שאפי' לא התפלל תפילות הרבה לכולן יש להם תשלומין והם אומרים שמי שהיה תפוס או חולה כשיצא מבית האסורים או כשיתרפא יתפלל כל התפלות שהפסיד יעו"ש, וכתב הברכ"י אות ב' דדברי הגאונים דברי קבלה הם, וכן הוא דעת האחרונים כדברי מרן ז"ל ובפרט שיש בזה ס"ב וק"ל סב"ל:

כג

כג) שם אין תשלומין אלא לתפלה הסמוכה וכו'. אם בחו"ה שכח יעלה ויבא במנחה וערבית שצריך לחזור דלהתפלל ונזכר בלילה דמשלים ב' התפילות ראשונה לערבית ושניה למנחה דאין זה בכלל מ"ש כאן דאם לא התפלל ב' תפילות שאינו משלים אלא אחת דכיון שהוא עדיין תוך זמן השנייה מקרי תפלה הסמוכה, וה"ה מי שלא ידע יום שאילת מטר ואמרו לו אחר שהתפלל תפלת שחרית או מנחה מתפלל ב' תפילות א' לתפלה שהוא עדיין תוך זמנה ואחד לתשלומי תפלה שלפניה, וכן מי שלא ידע שהוא ר"ח עד אחר שהתפלל מנחה ולא הזכיר יעלה ויבא צריך לחזור ולהתפלל מנתה ואח"כ שחרית ומוסף מאמ"ר אות ד' ואות ח'. ועיין לעיל אות י"ד

כד

כד) שם אבל שחרית אין לה תשלומין וכו'. שכבר עבר זמנה וגם זמן תפילת בנתיים עבר, וה"ה אם התפלל אותה התפלה שבנתיים אלא ששכח התשלומין שלא ישלים התשלומין בזמן התפלה השלישית כיון שכבר עבר זמן תפלה אחת בנתיים, לבוש, א"א אות ו':

כה

כה) שם, וכן בשאר תפילות, ר"ל דה"ה אם לא התפלל ערבית ושחרית דמתפלל מנחה שתים ואין תשלומין לערבית ולאפוקי מסברת בה"ג דס"ל דבכה"ג שלא עבר יומו יש תשלומין אף שאינה תפלה הסמוכה לה, מאמ"ר או' ה':

כו

כו) [סעיף ה'] אעפ"י שאין תשלומין וכו'. אם רצה להתפלל אותה נדבה וכו' ובפסקי תוספות חולק וכתב דבזמנינו אין להתפלל אותם בתורת נדבה ושיחדש בהם דבר, א"ר או' ה' וכ"כ לעיל סי' ק"ז או' ך' בשם האחרונים דבזה"ז אין להתפלל נדבה יעו"ש, והגם שכתבנו שם דאם יש ספיקא דדינא יכול להתפלל נדבה והכא נמי יש מי שאומר שאפי' לא התפלל תפלות הרבה לכולם יש להם תשלומין כנז"ל או' כ"כ הכא לא חשיב ספיקא דדיבא כיון דסברה זו של יש מי שאומר היא סברה יחידית ודעת רוב הפ"ו ומרן ז"ל אינו כן והכי ק"ל לענין דינא וע"כ אין לחוש לסברא זו ולהתפלל עבורה תפלת נדבה בזה"ז:

כז

כז) [סעיף ו'] עבר כל היום ולא התפלל תפלת מוסף אין לה תשלומין, דהאיך יקרא את הקרבנות וכבר עבר זמן קרבן מוסף וגם לא תקנו ז' ברכות של מוסף אלא משום ונשלמה פרים שפתינו ומזה ודאי עבר זמנו בטל קרבנו אבל שאר תפילות דרחמי נינהו ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו אין כאן עבר זמנו בתפלה אחת, ב"י בשם תו' והר' יונה והרשב"א והרא"ש לבוש, פרישה אות ז' עו"ת או' ו' מ"א סק"ט, ומיהו כל זמן שלא חשכה עדין זמן תפלת מוסף היא וכדתנן ושל מוספין כל היום ואע"פ שהתפלל תפלת מנחה קודם אין בכך כלום דהא לכתחלה נמי דמנין דמקדים תפלת מנחה לתפלת המוספין כמ"ש בסי' רכ"ו, ב"י ולבוש, א"ר או' ו':

כח

כח) [סעיף ז'] הזיד ולא התפלל וכו'. וכ"מ ממ"ש בפ"ד דמנחות דמ"ט ע"א לא הקריבו כבש בבקר יקריבו בין הערבים א"ר שמעון אימתי בזמן שהיו אנוסין או שוגגין אבל אם היו מזידין ולא הקריבו כבש בבקר לא יקריבו בין הערבים יעו"ש ותפלות כנגד תמידין תקנום כמ"ש בברכות דכ"ו ע"ב והרמב"ם פ"א מה"ת דין ה' ודין ו' ולעיל סי' צ"ח סעי' ד' יפ"ל אות ב' ומ"ש הפר"ח אות ז' כבר כתבנוה במקומו לעיל סי' ע"ו אות ט"ל קחנו משם:

כט

כט) שם הזיד ולא התפלל וכו'. מעשה באחד שבא לביהכ"נ סמוך לערבית וירד לפני התיבה והתפלל ערבית ועדיין לא התפלל מנחה נ"ל דל"ד להזיד ולא התפלל דהא עדין זמן מנחה הוא, וא"ל דא"א להתפלל מנחה דכבר עשאו לילה כמ"ש סס"י ל' דשאני הכא דלא יהא אלא ערבית שתים דדוקא גבי שבת אמרינן בסי' רס"ג סט"ו דאינו רשאי, ועוד דאפשר לדונו כשוגג דסבר דמותר להתפלל ערבית קודם, מ"א סק"י, והביאו א"ר אות ח' י"א בהגה"ט סו"ב אות ד' ש"ץ דקס"ט ע"ר, וכן הסכים הפרמ"ג בא"א או' יו"ד, וכתב המחה"ש סק"י על דברי המ"א הנ"ל וז"ל ודע דאף לפי מ"ש מ"א כיון דעדיין יום הוא אינו מתפלל בתורת תשלומין אלא בתורת תפלה בזמנה מ"מ לע"ד צריך להסמיכה לתפילת ערבית דתהיה נראית כאילו היא לתשלומין דאל"כ הוי תרתי דסתרי דהא אז הסתירה ניכרת דאינו מתפלל לתשלומין אלא לתפלה בזמנה והלא כבר עשה לילה עכ"ל, וכ"כ ר"ז אות י"ג דצריך להתפלל מנחה מיד, וכ"נ דעת ח"א כלל כ"ז אות ט"ו, וכן הסכים רבה"ג בשו"ת שבסוף זב"צ ת"ב סי' י"ד, עוד כתב המ"א שם ומשמע לי דבר"ח יזכיר יעלה ויבא בשניה דכבר קבל ר"ח עליו וכמ"ש ריש סי' תכ"ב יעו"ש, ומ"ש הא"ר שם על דברי המ"א הנ"ל דנראה לו דיש לסמוך על סברת הלבוש סעי' ט' בזה כיון שעדין יום ולא יזכיר יעלה ויבא כתב עליו הפרמ"ג שם דאינו מוכרח, וכן הוא הסכמת אחרונים דיזכיר יעלה ויבא בשניה כמ"ש המ"א, סו"ב שם, ש"ץ שם, ר"ז שם, ח"א שם, זב"צ שם, רק בדיעבד אם לא הזכיר בשניה אינו חוזר כמ"ש לקמן סעי' ט' בהגה"ה, ואם לא הזכיר בראשונה גם בשניה לא יזכיר, דג"מ, שע"ת או' יו"ד, ועיין עוד לקמן או' מ"א:

ל

ל) שם, אין לה תשלומין וכו'. ורבים שגו ומניחים מלהתפלל מנחה בשאט בנפש ע"ד להתפלל ערבית שתים כי שמעו קול הקורא ולא ידעו מה הוא וכהנה רבות לחסרי מדע והולך אל חכמים יחכם, חס"ל או' ג' בן א"ח פ' משפטים או' י"ג ואפשר דבפעם א' שידע זה אחר שעבר זמן המנחה יתפלל ערבית שתים, דאומר מותר חשיב שוגג, חס"ל שם, ועיין מ"א סי' ק"ד סק"ו דפתה"ד שם אות ג':

לא

לא) שם, ואם רצה יתפלל אותה נדבה וכו'. כבר כתבנו לעיל סי' ק"ז או' ך' ובזה הסי' או' כ"ו דבזה"ז אין להתפלל נדבה יעו"ש:

לב

לב) [סעיף ח'] מי שלא התפלל וכו' מפני שסבור וכו'. בנ"י כתב בזה ב' סברות ולסברה א' שכחה מקרי אונס ולסברה ב' מקרי פושע והביאו ב"י ופסק כסברה א' וכך הם דבריו כאן בש"ע, ועיין מ"א ס"ק י"א שגם הוא הביא מחלוקת הפו' בזה וכן הברכ"י או' ו' ובסי' שי"ח או' א' הביא פלוגתא בזה וע"כ כתב החס"ל או' ד' דיתפלל תשלומין בתורת נדבה ויתנה וכ"כ הרב בן א"ח פ' משפטים או' י"ד וכתב דיזהר ג"כ לחדש בה שום דבר בשומע תפלה יעו"ש, מיהו הברכ"י שם כתב בשם מהר"ם מינץ סי' כ"ה דשכחה הוי שוגג יעו"ש, וכן כתב הער"ה או' ו' דמי ששכח או טעה בדין מקרי שוגג והוכיח כן בסי' שי"ח או' ג' יעו"ש, וכן מי שהוא עושה ע"פ הוראת חכם שוגג מיקרי כמ"ש הרמב"ם בה' שגגות סוף פ' י"ב וריש פ' י"ג והוא מהגמרא דהוריות ב' דיחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב, וכ"כ בהדיא מ"א סי' שי"ח סק"ג, וכ"כ שדה חמד בכללים מע' ט' או' כ"ז (ומה שציין שם השד"ח להרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ג או' תקפ"ח שהביא מהרשב"א סי' אלף קפ"ט דטעות הוראה מקרי אונס ומשו"ה הותרה מיכל בת שאול שהורו לה ב"ד של שאול עיין להט"ז אה"ע סי' י"ז שהקשה על הרשב"א הנז' מדין שהובא בהרמב"ם הנז' והגאון חיד"א בברכ"י אה"ע שם תריץ יתיב דכוו' הרשב"א הוא דמקריא שוגגת ושוגגת מותרת כאנוסה כמ"ש הרמב"ם יעוש"ב):

לג

לג) שם, וכן מי שהיה טרוד בצורך ממונו שלא יבא לידי הפסד מן הקרן, חס"ל או' ה' בן א"ח פ' משפטים או' ט"ז:

לד

לד) שם, וכן מי שהיה טרוד בצורך ממונו וכו'. לאו דוקא ודאי הפסד אלא אפי' ספק הפסד מיקרי אונס ודלא כעו"ת סק"ט, מהרי"ע בס' לא"י ח"א דף י"ז ע"ב, י"א מ"ב בהגב"י או' ד' וכן דעת א"ר או' ט' מיהו הפרמ"ג במש"ז או' ו' כתב דיתנה:

לה

לה) שם, וכן מי שהוא שכור וכו'. עיין לעיל סי' צ"ט סעי' א' ובדברינו לשם או' יו"ד ואו' י"א, וה"ה באותן מלאכות הנזכרים בסי' רל"ב דאסור להתחיל קודם מנתה אם התחיל ועבר זמנה יתפלל אח"כ התשלומין בתורת נדבה כמש"ל סי' צ"ט או' יו"ד לגבי שכור, ועיין פרמ"ג א"א או' י"א:

לו

לו) שם בהגה"ה, מיהו לכתחלה וכו'. בת"ה סיים דאפי' גבי ת"ת אמרינן בשבת יו"ד ע"א זמן תפלה לחוד וכו' ואמרינן נמי הוי מחשב שכר מצוה כנגד הפסדה עכ"ל, ט"ז סק"ז, ועיין בדברינו לעיל סי' ק"ד או' ח':

לז

לז) [סעיף ט'] טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת וכו'. מי ששכח ולא התפלל ערבית של שבת שמתפלל שחרית שתים יאמר בשתיהן ישמח משה, שנוסח אתה קדשת לא שייך בתפלת שחרית ב"כ שהרי מי ששכח ולא קדש בלילה שדינו לקדש ביום לא יאמר ויכלו, חינוך בית יהודה סי' ז' עיקרי הד"ט סי' י"ב או' י"ז, זכ"ל או' ת' חס"ל או' א' וכתב דה"ה במנחה יתפלל בשתיהן אתה אחד, בן א"ח פ' משפטים או' י"ב, ובדיעבד אפי' אם התפלל ראשונה אתה קדשת והשנייה ישמח משה יצא, ש"ץ דקע"ד ע"ב, עיקרי הד"ט שם, קש"ג סי' כ"ב או' כ"ה, והיינו דוקא כשנזרק בפיו אבל אם דעתו היה לומר אתה קדשת לתשלומין חוזר ומתפלל, קש"ג שם או' כ"ו, ש"ץ דקע"ג ע"ג:

לח

לח) שם, מתפלל ערבית שתים של שבת וכו'. הטעם שכבר חל עליו קדושת תפלת שבת וכן עשה ע"כ כל תפלות שלו צ"ל כן דאסור לו להתפלל בשבת בלי הזכרת שבת, ט"ז סק"ח, וכתב שם הט"ז דאפי' בדיעבד אם התפלל שניה בשל חול לא יצא ידי תשלומין וכ"כ הכנה"ג בסי' זה ובסי' תכ"ב בשם חד צורבא מרבנן והסכים לדבריו ר"א בהגה"ט, וכ"כ ר"ז או' י"ד, קיצור ש"ע סי' כ"א או' ו' מיהו המ"א ס"ק י"ב הניח בצ"ע ויותר נראה דעתו לומר דיצא, וכן הכהנה"ג שם דחה דברי אותו צורבא מרבנן והסכימה דעתו לומר דיצא כיעו"ש, וכן הסכים הפר"ח או' ט' עו"ת או' י"א א"ר או' יו"ד, ברכ"י או' ז' ח"א כלל כ"ז או' יו"ד מאמ"ר או' ט' וסיים דלא שייך כאן למימר לחזור ולהתפלל בתורת נדבה דהא אין להתפלל תפלת נדבה בשבת כמבואר לעיל סי' ק"ז יעו"ש, וכ"כ ש"ץ דקע"ב ע"ד, קש"ג סי' כ"ב או' כ"ה סידור בי"ע או' ך' חס"ל או' ו' ואם הקדים של חול לשל שבת לא יצא שהרי יש כאן היכר שהקדים התשלומין, ואם נתכוין בראשונה לשם שבת פשיטא דלא יצא, ח"א שם:

לט

טל) וכן מי שלא התפלל ערבית בר"ח והתפלל שחרית שתים ולא אמר יעלה ויבא בשניה כתב המ"א שם דצריך לחזור ולהתפלל, וכ"כ ר"ז או' ט"ו קיצור ש"ע שם, וכ"כ הכנה"ג שם בסי' תכ"ב בשם חכם אחד דצריך לחזור אבל הוא ז"ל הסכים שלא לחזור כיון דלתשלומין דערבית קאתי ואין מקדשין החודש בלילה יעו"ש, וכ"פ הפר"ח או' ט' ה"ב או' ה' ח"א שם או' י"ג, וכ"נ דעת י"א בהגה"ט, קש"ג סי' כ"ב או' כ"ז, ש"ץ דף קע"ד ע"ב, סידור בי"ע או' י"ז, וכ"כ א"ר שם על דברי המ"א הנ"ל דאינם מוכרחים מיהו סיים דנכון לחזור ולהתפלל בתורת נדבה ע"י חידוש יעו"ש:

מ

מ) וכן אם ר"ח ב' ימים וביום א' לא התפלל מנחה ובליל ב' בתפלת התשלומין שכח ולא הזכיר ר"ח אין צריך לחזור, כנה"ג שם וכתב שכן דעת רבו מוהרי"ט ז"ל וכן מצא בתשו' מהר"ש יונה סי' נ"ג יעו"ש, וכן הסכים הפר"ח באו' הנז' א"ר שם, ח"א שם:

מא

מא) שם הגהה, מתפלל של ר"ח שתים, והלבוש כתב בסי' זה ובסי' תכ"ב דא"צ להזכיר ר"ח בשנייה, וכ"פ העו"ת או' י"ב וכן הסכים הדרישה בסי' תכ"ב או' א' שכנה"ג שם בהגב"י או' ו' אמנם הל"ח ע' תה"ש או' יו"ד הסכים לדברי מור"ם ז"ל ותמה על הלבוש שחלק על דברי מורם ז"ל יעו"ש, וכ"פ הט"ז סק"ט, וכ"ד המ"א בסק"י, סו"ב במק"ח או' ד' ר"ז או' י"ד, ח"א שם או' י"ב, חס"ל או' ו' קיצור ש"ע סי' כ"א או' ו' בן א"ח פ' משפטים או' י"ב, והגם שמדברי מרן ב"י סי' תכ"ב משמע שא"צ להזכיר יעלה ויבא בשנייה וכמ"ש המאמ"ר או' יו"ד מ"מ כיון דדעת רוב האחרונים להזכיר גם בשנייה כנז' ודעת מרן ז"ל בסעי' י"ב דהמזכיר מאורע שאר הימים בתפלה שלא בזמנה לא הוי הפסק נקטינן כדעת האחרונים, ועיין לעיל או' כ"ט, ועוד עיין מ"ש הש"ץ דף קע"ג ע"א על דברי המאמ"ר הנ"ל ודו"ק:

מב

מב) שם בהגהה, ואם לא הזכיר יעלה ויבא בראשונה והזכיר בשניה צריך לחזור ולהתפלל, כתב הט"ז סק"י היינו מסתמא שלא אמר מה היתה כוונתו אבל אם אמר בפי' שבשנייה נתכוון לתשלומין א"צ לחזור, וכ"מ מדברי הפר"ח או' ט' אבל מדברי המ"א ס"ק י"ד גבי הבדלה שכתב בדוקא שעשה כן במזיד אבל אם שכח להזכיר בראשונה א"צ לחזור משמע דה"ה הכא דוקא שעשה במזיד אבל אם התפלל סתמא ושכח להזכיר בא' א"צ לחזור, וכ"כ הש"ץ דקע"ג ע"ג, ר"ז או' י"ד בן א"ח שם, ועיין לקמן או' מ"ו:

מג

מג) ואם היה ר"ח ב' ימים ולא התפלל מנחה ביום א' של ר"ח כשמתפלל בליל ב' של ר"ח ב' תפילות אחת לחובה ואחת לתשלומין אם לא הזכיר בראשונה והזכיר בב' א"צ לחזור, פר"ח או' ט' ש"ץ דף קע"ד ע"א, קש"ג שם או' כ"ד, בי"ע או' ט"ז:

מד

מד) [סעיף יוד'] ואינו מבדיל בשנייה, משום דהבדלה די בפעם א' משא"כ בשבת ור"ח דצריך להזכירם בכל התפילות כנ"ל פשוט דלא כעו"ת, מ"א ס"ק י"ג, ר"ז או' ט"ז, ח"א כלל כ"ז או' י"א:

מה

מה) שם, ואם לא הבדיל בראשונה וכו'. לא עלתה לו, דמבעי ליה לאקדומי חובת שעתיה ברישא והוא גילה דעתו שהתפלל הראשונה לתשלומין ולכן צריך לחזור ולהתפלל א' לתשלומין בלא הבדלה, מ"א ס"ק י"ד:

מו

מו) שם, ראשונה לא עלתה לו, כתב הט"ז סק"י דאע"ג דהוא אומר שנתכוון בראשונה לשם חובת שעתיה כיון שאנו רואין שעכ"פ בשנייה בודאי נתכוון לחובת שעתיה ממילא הוי תרי חובת שעתיה וא"כ אין כאן תשלומין ממ"נ, ואפי' הוא אומר שאינו כן אין מאמינים לו וצריך להתפלל שלישית יעו"ש וכ"ד א"ר או י"ד סו"ב או' ו' מיהו הפר"ח או' יו"ד כתב היינו בסתמא אבל אם נתכוון בהדיא להתפלל ראשונה ערבית ושניה תשלומין וטעה והבדיל בשנייה ולא הבדיל בראשונה יצא וזה פשוט עכ"ל, וכן הסכים החיד"א בקש"ג סי' כ"ב או' ט"ז, והמ"א ס"ק י"ד כתב דוקא שעשה כן במזיד אבל אם שכח מלהבדיל בראשונה יצא דהרי לא גילה דעתו עכ"ד, וכ"פ ר"ז שם, בי"מ בדיני תפלת התשלומין בשבת או' ג' נמצא דג' מחלוקות בדבר דלדעת הט"ז ודעמיה אף שהיה דעתו בפי' בראשונה לערבית וב' לתשלומין אפ"ה לא יצא כיון שהבדיל בשנייה ולא בא' ולא אזלינן בתר כוונתו וצריך לחזור ולהתפלל ג' לתשלומין, ולדעת הפר"ח דוקא בסתמא צריך לחזור אבל אם פי' דכוונתו היתה א' לערבית וב' לתשלומין אלא שטעה ולא הבדיל בא' והבדיל בב' א"צ לחזור. ולדעת המ"א דוקא אם נתכוון ראשונה לתשלומין והב' לערבית צריך לחזור אבל בסתמא כגון שיודע שצריך להתפלל ב' תפילות וכן עשה ולא נתכוון איזה לתיבה ואיזה לתשלומין והבדיל בב' ולא בא' א"צ לחזור ועיין ש"ץ דקמ"א ע"ד, ולעניין דינא נראה דאם נתכוון בפי' הא' לחובה והב' לתשלומין וטעה והבדיל בב' ולא בא' דא"צ לחזור אבל לכתחלה לא יעשה כן דהיינו אם שכח להבדיל בא' לא יבדיל בב' לחוש לסברת הט"ז, אבל אם לא נתכוון בפי' אלא בסתמא יחזור ויתפלל ג' בתורת נדבה ויחדש בה שום דבר ויתנה אם הוא חייב בתשלומין תהיה לתשלומין וא"ל תהיה בתורת נדבה:

מז

מז) שם, ואם הבדיל בשתיהן וכו'. שהטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפלה שלא בזמנה לא הוי הפסקה כדבסמוך סעי' י"ב לכך יצא, עט"ז או' ז':

מח

מח) שם ואם הבדיל בשתיהן וכו'. כתב א"ר אות י"ד דאם הבדיל בשתיהן והיה בדעתו על ראשונה להשלמה דלא יצא עכ"ד, ואמנם עיין בדברינו לעיל אות ג' שכתבנו שיש פלוגתא בענין הזה ויחזור ויתפלל בתורת נדבה וע"י חידוש יעו"ש:

מט

מט) ואם לא הבדיל בשתיהן וטעם קודם שהבדיל דק"ל דצריך לחזור ולהתפלל כמ"ש ריש סי' רצ"ד יצא י"ח תפלת תשלומין דכיון דבשעה שהתפלל התשלומין היה כדין שהרי יש כוס לפניו עלתה לו תפלת התשלומין אלא דבמה שטעם אח"כ נתחייב בתפלה, הרב מהר"י פראג"י בתשו' כ"י סי' ט"ו, ברכ"י או' ח' ובספרו קש"ג סי' כ"ב או' ח"י, ש"ץ דקע"ב ע"א, שע"ת או' ט"ו:

נ

נ) אם שכח ערבית במו"ש מתפלל שחרית שתים ואינו מזכיר אתה חוננתנו אף בשנייה, אעפ"י שלא הבדיל, הרדב"ז סי' שס"א, והביאו כנה"ג בהגה"ט סי' רצ"ד עו"ת שם או' א' ברכ"י שם או' א' ובספרו קש"ג שם או' כ"ח, פר"ח בזה הסי' או' י"א בי"ע או' י"א ובספרו בי"מ או' ה' והגם דהרב מ"א שם סק"א כתב על דברי הרדב"ז הנז' צ"ע וכן הסכים המט"י שם או' ב' להבדיל בשנייה אע"ג אם כבר הבדיל על הכוס כיעו"ש מ"מ כיון דדעת רוב הפו' כהרדב"ז הכי נקטינן, ועוד דשוא"ת עדיף כיון דאפי' בלילה אם שכח להבדיל בתפלה ויש לו כוס א"צ לחזור כמ"ש ריש סי' רצ"ד וע"כ נקטינן להקל, מיהו מוכח מדברי תשו' הרדב"ז הנז' היינו בדוקא אם כבר הבדיל על הכוס או מצפה עדיין שיהיה לו כוס להבדיל אבל א' לית ליה כוס להבדיל צ"ל בשנייה אתה חוננתנו, וכ"כ המט"י שם והש"ץ דקע"ד ע"ג, ומינה נמי דגם בטעם דריש סי' רצ"ד כיון דתקנתא דכוס ליתא וחוזר ומתפלל אם לא התפלל בלילה ומתפלל תשלומין למחר צ"ל אתה חוננתנו, מט"י שם, ועוד עיין בסי' רצ"ט סעי' ו':

נא

אנ) ואם אמר אתה חוננתנו בא' ולא בשנייה כתב הש"ץ שם דלכ"ע חוזר ומתפלל דהא גלי אדעתיה דראשונה לתשלומין ולא יצא יעו"ש, וכ"כ הקש"ג שם או' כ"ט, בי"ע או' י"ב, והיינו בסתמא אבל אם נתכוון בפי' הא' לחובה וטעה ואמר בה אתה חוננתנו א"צ לחזור כמש"ל או' מ"ו וגם אם התפלל בסתמא כבר כתבנו באו' הנז' דיחזור ויתפלל בתורת נדבה ע"י חידוש ויתנה משום דאיכא פלוגתא ביה כיעו"ש ודו"ק:

נב

בנ) [סעיף יא'] טעה במנחה של שבת והתפלל י"ח וכו' ויתפלל אותה בתירת נדבה וכו'. וה"ה אם לא הזכיר יעלה ויבא במנחה של ר"ח, מפני שיש פלוגתא בזה דלסברת ר"י כיון שאין לו להזכיר במו"ש של שבת כ"א להתפלל י"ח א"צ להתפלל שתים כיון שכבר התפלל י"ח במנחה וכן במוצא ר"ח כיון שאין לו להזכיר ר"ח א"צ להתפלל שתים כיון שכבר התפלל י"ח ג"כ במנחה ולסברת חכמי פרובינצא כיון שלא יצא י"ח במה שמתפלל הו"ל כאילו לא התפלל וצריך להתפלל ב' בערב אע"פ שאינו מזכחר בה שבת או ר"ח וכתב הר' יונה שהנכון לצאת מן הספק שיתפלל אותה לערב בתורת נדבה וא"צ לחדש בה דבר דכיון שמתפלל אותה על דרך הספק אין לך חידוש גדול מזה כמבואר כ"ז בתו' והרא"ש ריש פ' תה"ש ובטור בסי' זה ובסי' רצ"ב ובסי' תכ"ב וכך הם דברי מרן ז"ל כאן בש"ע, וכ"כ הלבוש ט"ז ס"ק י"א, מ"א ס"ק ט"ו, א"ר אות ט"ו, קש"ג סי' כ"ב אות י"ט ואות ך' ש"ץ דקע"ב ע"א וע"ב, בי"מ אות ד' ר"ז אות י"ז, חס"ל אות ז' ודלא כהפר"ח אות י"א דפסק בהרשב"א דא"צ להתפלל שתים אפי' בתורת נדבה, והגם דכן כתב ג"כ ח"א כלל כ"ז אות ט"ז וקיצור ש"ע סי' כ"א אות ז' זהו לפי סברתם שאין להתפלל בזה"ז תפלת נדבה אפי' במקום שיש ספק אבל כבר כתבנו לעיל ס' ק"ז אזת ך' דאין כן דעת האחרונים אלא דוקא אם היא ודאי תפלת נדבה אין להתפלל בזה"ז אבל במקום דאיכא ספיקא דדינא מתפללין, וע"כ אין לזוז מדברי גדולי הפו' הנז' ומרן עמהם והאחרונים שכתבו להתפלל בתורת נדבה, ומ"מ יש לחדש בה שום דבר ג"כ ויתנה דהא אין פסידה אם מחדש ואפי' אם היא חובה כמש"ל סי' ק"ז אות ד':

נג

גנ) שם, וה"ה אם לא הזכיר וכו'. וכן הדין במוצאי יו"ט אם טעה במנחה של יו"ט והתפלל י"ח, ש"ץ שם, קש"ג שם:

נד

דנ) שם, וה"ה אם לא הזכיר יעלה ויבא וכו' ואם בלילה ג"כ ר"ח לכ"ע יתפלל דהא ירויח שיאמר יעלה ויבא, וה"ה בליל יו"ט ב' וה"ה אם שכח ותן טל ומטר או משיב הרוח, מ"א ס"ק ט"ז, א"ר אות ט"ז י"א בהגה"ט, מחב"ר אות ט' ובספרו קש"ג שם אות ך' מאמ"ר אות י"ב, א"א או' ט"ז, ר"ז שם, ש"ץ שם, בי"מ שם, ועיין לעיל אות מ':

נה

הנ) ואם שכח להזכיר ר"ח במנחה והיה ר"ח בערב שבת יום אחד ונזכר אחר שחשכה לא יתפלל הפלת התשלומין, זר"א סי' י"ב, וטעמו דכיון דבכה"ג כדין הוא דיתפלל בתורת נדבה א"כ בנדון זה דינא הוא דליתיה בתשלומין דאין מתפללין נדבה בשבת כמש"ל סי' ק"ז. ושם ביאר מה שהיה נראה מנגד לזה אך בחלקות ישית למו יעוש"ב, והביאו מחב"ר אות יו"ד וכ"פ בספרו קש"ג שם אות כ"א. וכ"פ הש"ץ שם ודלא כהמאמ"ר אות י"ד יעו"ש בי"ע אות י"ט, שע"ת אות י"ב, חס"ל אות ז' בן א"ח פ' משפטים אות ט"ז ודלא כהער"ה אות ז' הפתה"ד אות ט' והיפ"ל אות ג' יעו"ש. ועיין מ"ש עליו וכן הדין אם טעה במנחה דיום אחרון של חו"ה דבלילה הוא יו"ט לא יתפלל תשלומין, ש"ץ שם, חס"ל שם בן א"ח שם:

נו

ונ) מי שלא התפלל מנחה ביום שלפני יום שאלת המטר ומתפלל ערבית שתים ישאל מטר בשתיהן ובדיעבד אם לא שאל מטר בתשלומין יצא, הרב מהר"י פאראג'י בתשו' כ"י סי' ע"א, וכ"כ מהר"י זיין בשו"ת שערי ישועה כ"י א"ת שער ב' סי' ג' ברכ"י אות ט' וקש"ג שם אות ל"א, בי"ע אות י"ד, חס"ל שם, מיהר המאמ"ר אות ט' כתב על דברי הברכ"י הנז' שאין זה מוסכם דכבר כתב המ"א דמי שלא התפלל ערבית בר"ח ומתפלל שחרית שתים דאם לא הזכיר יעלה ויבא בשנייה דלא יצא וכ"נ דעת הט"ז והר"מ די בוטון וה"ה הכא בנדון דשאלת מטר וסיים דעכ"פ צריך לחזור ולהתפלל בתורת נדבה יעו"ש, והביאו ש"ץ דקע"ד ע"ד, שע"ת שם, ועיין בדברינו לעיל או' ט"ל ודו"ק:

ונ) מי שטעה בתפלת מנחה שלפני יום שאילת המטר ושאל מטר שהיה צריך לחזור תפלתו ולא חזר מפני שנאנס ובלילה היא השאלה הרי זה ודאי דומה לדלעיל דמפני המחלוקת יתפלל ערבית שתים, ומיהו יתפלל השנית בתורת נדבה, ש"ץ שם, וכ"כ המחה"ש ס"ק ט"ז:

נז

זנ) מי שהתפלל ראשונה לשם מנחה כדינו והשנייה לשם תשלומין וטעה בשל מנחה באופן שצריך לחזור כגון שלא שאל מטר וכיוצא כתב מוהר"ש גראמיזאן ז"ל שגם ידי תשלומין לא יצא וצריך לחזור ולהתפלל שתים דאי אמרת שנייה עלתה לו נמצא מתפלל. תשלומין תחלה, והביאו הפר"ח סי' זה או' א' וחלק עליו וכתב דידי תפלת תשלומין יצא כיון שכבר הקדים תפלת העקרית קודם תפלת התשלומין אלא שטעה בה יעו"ש והביאו הש"ץ שם, וכ"פ החיד"א בקש"ג סי' כ"כ או' ל בי"ע או' י"ג:

נח

חנ) [סעיף יב'] הטועה ומזכיר מאורע וכו'. זה למד בב"י מא"ח שכתב בשם הר' יונה מדאמרינן דאם הבדיל בשתיהן יצא, וכתב עליו הט"ז ס"ק י"ב דלא דמי דהתם ודאי זמן הבדלה היא בעת ההיא רק שזה האיש שהבדיל שנית הוא שלא לצורך כיון שכבר הבדיל בתפלה ראשונה ע"כ לא הוי הפסקה שהרי לא הפסיק במידי ואילו לא התפלל תחלה היה זה חיוב עליו משא"כ במידי שאין לו שייכות בזמן ההוא כגון שאומר בימות החול מה ששייך לפסח ודאי הוי הפסק יעו"ש, וכן בתשו' הלק"ט ח"א סי' ר"ס הקשה על פסק זה וכתב דצריך לחזור ולהתפלל יעו"ש, מיהו השכנה"ג בהגב"י או' ו' פי' דברי הב"י ז"ל דמיירי בתפלה שלא בזמנה שבאה לתשלומין אבל בתפלה העיקרית שאינה באה לתשלומין כל שהזכיר בה מאורע שאר ימים הוי הפסק יעו"ש, וכ"כ העו"ת או' י"ט וי"א בהגב"י ופר"ח או' י"ב יעו"ש, וכ"כ הברכ"י בסי' זה או' יו"ד ובסי' תרס"ח או' ב' יעו"ש, אמנם מדברי הלבוש משמע דאפי' בתפלה העיקרית כגון שהזכיר יעלה ויבא ביום שאינו ר"ח או שהזכיר של שבת ויו"ט לא הוי הפסקה יעו"ש וכ"כ המש"ז או' י"ב וכן פי' העו"ת שם דברי מרן ז"ל, וכ"כ המאמ"ר או' ט"ז, ועי"ש במה שתמה על דברי הט"ז, ועל השכנה"ג כתב ראין דבריו מוכרחים ועוד כתב דהכי משמע מדברי הרבה מהאחרונים ז"ל דדעת מרן ז"ל בכל התפילות והכי מסתבר יעו"ש, וכ"נ דעת המ"א בסי' תרצ"ג סק"א, וגם החיד"א בספרו יוסף אומץ סי' ח' חזר בו ממ"ש בברכ"י וכתב דמרן ז"ל מיירי אף בתפלה העיקרית לא הוי הפסק יעו"ש, והביאו הזכ"ל ח"ג או' ת' חס"ל או' י"ב. וכ"פ הרב בן א"ח ז"ל פ' משפטים או' י"ז, ומשמע דאין לחלק בין שוגג למזיד אלא כל שכבר עבר והזכיר א"צ לחזור ומ"ש הח"א כלל כ"ח או' י"ג לחלק בזה הוא מפני שפסק כהט"ז כמבואר בנ"א שם או' ד' וכבר כתבנו שאין דעת האחרונים כן ועיין בדברינו לסי' ק"ד או' ל"ג ודו"ק:

נט

טנ) שם הגה, מיהו אם נזכר שטעה פוסק וכו'. היינו אי טעה והתפלל בחול של שבת או של יו"ט, ד"מ או' ג' בשם א"ז, ומשמע דחוזר ואומר אתה חונן וכו' אבל ג' ראשונות לא הפסיד, ועיין מחב"ר סי' רס"ח או' ד' אבל אם התחיל להתפלל תפלת חול בשבת גומר אותה ברכה כמ"ש לקמן סי' רס"ח סעי' ב':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---