כף החיים/אורח חיים/ק
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
א) [סעיף א'] תפילות של מועדות ושל ר"ה צריך להסדיר וכו'. כתב הרמב"ם ז"ל פ"ד מה"ת דין י"ט וז"ל תפלות הפרקים כגון תפלת מוסף ר"ח ותפלת המועדות צריך להסדיר תפילתו ואח"כ עומד ומתפלל כדי שלא יכשל בה עכ"ל אלא שהטור כתב על שם אביו הרא"ש ז"ל דתפלת ר"ח א"צ להסדיר ומרן ז"ל בב"י דחה דבריו וכתב דגם דברי הרא"ש יש לפרשם כדברי הרמב"ם יעו"ש, וכן הכריח הב"ח דהרי"ף והרא"ש ס"ל כהרמב"ם ז"ל דתפלת ר"ת צריך להסדיר וכתב והכי נקטינן יעו"ש, וא"כ מ"ש בש"ע ושל ר"ה צ"ל דט"ס הוא וצ"ל ושל ר"ח שהרי מרן ז"ל דחה דברי הטור וסבר כהרמב"ם ז"ל וע"כ כתב בש"ע כמו הרמב"ם של מועדות ושל ר"ח ועוד דא"ת ר"ה למה צ"ל והלא ר"ה בכלל מועדות ועוד הוו"ל יוה"כ ג"כ אלא מוכרח כדאמרן, וכן הוא הגירסא בש"ע ישן שנדפס בשנת שכ"ז בחיי מרן ז"ל ושל ר"ח, וכ"ה בש"ע הנדפס עם ה"ב וכ"כ בלבוש, וסו"ב במק"ח, וכן מוכח מדברי הא"ר יעו"ש, ואח"כ ראיתי שכ"כ המאמ"ר או' א' וכ"כ הנו"ש או' א' יפ"ל או' א' וכן גריס ר"ז או' א' ובזה נסתלק קושיית הברכ"י ומה שנדחק לתרץ באו' א' ואו' ג' וכתב העו"ת או' א' דה"ה אי אתרמי שלא התפלל בכ"ט ימים ומתפלל ביום ל' דצריך להסדיר תפלתו מקודם יעו"ש:
ב[עריכה]
ב) שם, צריך להסדיר וכו'. וזה דוקא ליחיד אבל הש"ך כתב הרב א"ח דף י"ז סוף ע"ג דכשם שצריך. שילמדו הכהנים ה' שנים הלכות עבודה קודם שיעבדו וכו' כך צריך שירגיל עצמו וילמד סדר תפילה וקריאת התורה זמן מרובה קודם שיעמוד ש"ץ כדי שיהא. בקי יפה יפה וכן אמרו לעולם יסדיר אדם תפילתו ואח"כ יתפלל ואעפ"י שפסקו שאין החיוב כ"כ אלא בתפלות של פרקים שהוא מל' יום ולהלן ובשאר ימות השנה א"צ אעפ"י כן אם אינו יודע בעצמו שהוא בקי מאד ויודע להשמר משגיאה אין לו להכניס עצמו בעבידת השי"ת בדברי קדושה להיות אמצעי בין ישראל לאביהם שבשמים יעו"ש, והביאו היפ"ל או' א' יעו"ש, וז"ל חידושי אנשי שם שסביב המרדכי אמר ר"א וכו' מכאן שכל אדם הרוצה להיות ש"ץ ואפי' יחיד יש לו לחזור התפלה קודם ולסדרה וכן מוכח מדרב יהודה לקמן, וכן הלומד תורה יש לו לחזור ההלכה או מה שלומד ד"פ וכן מצינו במדרש שהקב"ה חזר התורה ג"פ שנאמר אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה מצאתי משם הרב עכ"ל, והביאו נו"ש או' ב' ועיין ערובין דף נ"ד ע"ב ודו"ק:
ג[עריכה]
ג) שם הגהה, וי"א דוקא כשמתפללים ע"פ אבל כשמתפלל מתוך הסידור מותר וכו'. חילוק זה כתבו הר' מנוח אלא שהר"מ עצמו כתב ע"ז דצ"ע והביאו ב"י וכתב עליו דאפי' כשכתובה לפניו צריך להסדיר כדי שתהא שגורה בפיו בזריזות עכ"ד, והביאו הב"ח וכתב וכן ראוי לנהוג ומה שאין העולם נוהגים להסדיר כל עיקר אפי' של חנוכה ופורים וט"ב ושל מועדות ור"ה ויוה"כ וסומכין על הסידור שבידם וכ"כ בהגהת ש"ע אינו נכון כלל יעו"ש, והביאו העו"ת או' ב' אמנם הרב הלבוש כתב כדברי מור"ם ז"ל, וכ"פ הט"ז סק"א, וכ"כ הסו"ב במק"ח, ר"ז או' א' וכ"כ הברכ"י או' ב' וז"ל כן נוהגין ברוב תפוצות הגולה ובארץ הצבי שאינם מסדרים שום תפלה וסמכו על חילוק רבינו מנוח ואפי' שהר' מנוח כתב וצ"ע וגם מרן חלק עליו, חילוק הר"מ קבעוהו להלכה גדולי ישראל שנות דור ודור מדורותנו דלא חזינן לרבנן קשישאי וקדישי דמסדרי משום דהוא חילוק אמיתי ומורגש לחוש עין רואה ואזן שימעת דרגילי טובא בתפלות אשר בהפר נכתבים עכ"ל, וכ"כ הפתה"ד או' ג' וכתב היפ"ל סוף או' א' דה"ה לש"ץ נמי אם מתפלל מתוך הסידור מותר יעו"ש: וכ"ז הוא למי שהוא בקי ורגיל בתפילות שאז כשמתפלל מתוך הספר הם כמסודרים אצלו אבל מי שאינו בקי צריך להסדיר ואפי' אם הוא מתפלל מתוך הספר:
ג) ודע יעלה ויבא נמי צריך להסדיר או מתוך הסידור וכן חנוכה ופורים בימי וכו' מש"ז או' א' ועיין פר"ח שכתב דנוהגים להתפלל תפלה ראשונה מתוך הסידור ואח"כ אינם מקפידים שהרי סידרו התפלה הראשונה ודי בכך עכ"ד, והביאו מש"ז שם, ברכ"י או' ג' ומ"ש שם הברכ"י בשם מהר"ש בו הרשב"ץ בחשו' סי' קצ"ג שכתב ששמע ממור אביו הרשב"ץ שקבל מפום רבנן דלא נהגו להסדיר תפילת מועדים לפי שאין להסדיר אלא כשהיא תפלה מחודשת כלה כתפילת ר"ה ויוה"כ יעו"ש והביאו שע"ת או' ב' אין כן דעש הרמב"ם והטור ומרן והפו' ז"ל ומה שיש מקילין הוא דוקא אם מתפלל מתוך הסידור כנז' ועיין י"א מ"ב בהגב"י מה שתמה על דברי תשו' הנז' ומ"ש בזה הנו"ש אינו מוכרח ואצ"ל ודו"ק:
ד[עריכה]
ד) שם, אבל כשמתפלל מתוך הסידור מותר וכו'. ומ"מ בתפלה שצריך צהבין בפי' הדברים ובפרט בפיוטים שחמור פירושם אם לא בנתינת דעה רבה עליהם ודאי צריך להסדיר תחלה ולא מהני לו ספר בזה וזה פשוט, ט"ז סק"א, סו"ב או' א' א"ר סוף או' א' מש"ז או' א' ר"ז או' א' מחה"ש, וכתב המחה"ש דשלא כדין נוהגים העולם שאומרים ברכת קידוש הלבנה בע"פ וגם אין מסדרין, ולע"ד בעי טפי סדור מתפלת ר"ח דעכ"פ לא יעברו ל' יום שלא יתפלל תפלת ר"ח משא"כ ברכת קידוש הלבנה לפעמים יש בין א' לחבירו יותר מל' יום כפי אשר תראה הלבנה עכ"ל, אמנם הפתה"ד או' ב' כתב ליישב המנהג מפני שטעם הסידור הוא כדי שתהא שגורה בפה וברכת הלבנה כיון שאומרים אותה בקול רם כל הקהל הבאים כאחד הן מלמדים זא"ז, ולהטעות זא"ז לא חיישינן אע"ג דהם אומרים בע"פ דאיידי דחביבא להו שבזה זוכים להקבלת פני שכינה יהבי דעתייהו יעו"ש, וא"כ אם הוא מברך ברכת הלבנה ביחיד צריך לסדרה מקודם ואח"כ יברך:
ה[עריכה]
ה) כתב המאמ"ר או' ג' מדברי התו' ברכות דכ"ט ד"ה מפני משמע דהמסדיר תפלתו אומר כל הברכות כתקנתם עם סיום הברכות וצ"ע למעשה יעו"ש, אמנם הפתה"ד או' ד' כתב דכי תקינו רבנן לסדר היינו מבלי שיאמר כל חותמי הברכות בשם ומלכות יעו"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |