כף החיים/אורח חיים/נט

כף החיים ‏ אורח חיים נט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] בא"י אלהינו מלך העולם יוצר אור וכו'. היינו טעמא שמברכין בכל יום על אור השמש משא"כ בנר שאין מברכין אלא במ"ש לפי שאור השמש מתחדש בכל יום. וכ"כ התוספות בפרק מקום שנהגו, פר"ח אות א', ש"ץ ד"ץ ע"ג:

ב

ב) שם יוצר אור וכו' כשמתחיל ברכה זו תמשמש בתפלה של יד אשר הוא בעולם הבריאה בסוד המעשה כנגד תפלת יוצר שהוא בבריאה בסוד הדיבור, שער הכוו' בדרוש יוצר וק"ש דף י"ח ע"ד ובנוסח התפלה דף נ"א ע"ב והב"ד לעיל בסי' מ"ח יעו"ש ועוד עיין מש"ל סי' כ"ה אות כ"ז ואות ל"ב ובסי' מ"ח אות א' ד"ה ועוד דע הקדמה וכו' יעו"ש וכשמשמש בתפילין ש"י בברכת יוצר אור יש למשמש כשהוא אומר תיבת ובורא של ובורא חושך שהוא רומז אל עולם הבריאה כמ"ש בשער הכוו' שם די"ט ע"א יעו"ש. אבל בתפלה של ראש לא ימשמש עתה בתחלת ברכת יוצר אור אלא בהגיעו בתפלת י"ח אז ימשמש בו בתש"ר כי שניהם באצילות התפילין ש"ר בבחי' המעשה והתפלה בבחי' הדיבור כמבואר בשער הכוו' דרוש א' ודרוש ג' דתפלת השחר ודרוש א' דעמידה ובדברינו הנז"ל יעו"ש, וכן ראיתי כתוב משם מהרש"ו ז"ל בכ"י בגליון ס' פרע"ח על שער הק"ש פ"א על מ"ש הרב ז"ל שם בתחילת עליית עולם הבריאה שהוא יוצר אור צריך לאחוז בתפילין ולמשמש בתש"י וכו' כתוב וז"ל, א"ש כי היוצר ותש"י שניהם הם בעולם הבריאה וכו' כמבואר אצלינו לכן ימשמש ביוצר אור בתש"י דוקא ולא בתש"ר עד תחלת העמידה ולכן השמיט הרב ז"ל ובורא חושך למשמש בתש"ר עכ"ל בכ"י. וכ"כ ש"ץ ד"ץ ע"ב ודק"ח ע"ד בשם הרב ז"ל שקודם שיתחיל יוצר אור ימשמש בתש"י וקודם שיתחיל להתפלל ימשמש בתש"ר יעו"ש, וכ"כ החס"ל אות א' וז"ל כשאומר יוצר אור ימשמש בתש"י ולא ימשמש בתש"ר אלא קודם תפלת י"ח דלחש כצ"ל ע"פ הסוד וכן נוהגים פעיה"ק ירושת"ו בקהל חסידים במדרש בית אל עכ"ל, וכ"כ כף החיים סי' י"ד אות ב', בן א"ח פ' שמות ופ' בשלח אות א' ודלא כמ"ש מ"ח בתפלת הבריאה פ"א אות ז' ואות ח' והביאו יד אהרן בהגה"ט ובאה"ט סק"א דכשאומר יוצר אור ימשמש בתש"י וכשאומר ובורא חושך ימשמש בתש"ר יעו"ש אלא דלא ימשמש בתפילין של ראש עד שאומר תפלת י"ח כנז"ל ויש למשמש אחר שאומר פסוק אדני שפתי וכו' וקודם שיתחיל בתפלה ששם היא מקום התחלת עולם האצילות כמבואר בשער הכוו' דרוש א' דעמידה דכ"ח ע"ד יעו"ש:

ג

ג) שם יוצר אור. הנה מצינו בברכת יוצר אור ובתפלת י"ח ובבהמ"ז יש כל א"ב חוץ מן ף' לומר לך שכל המכוין באלו הג' אין שטן ואין פגע רע ולא שום מקטרג אף שצף קצף וכו' שולט בתפלתו ולא גם בסעודתו, עט"ז. ש"ץ ד"ץ ע"ב:

ד

ד) שם יוצר אור. צריך להפסיק בין יוצר ובין אור כי היכי דלא ישתמע יוצרור. עט"ז שם. ש"ץ שם. וכ"כ האחרונים. ועיין בדברינו לעיל סי' מ"ח אות א' מ"ש בשם שער הכוו' קצת דקדוקים השייכים לברכה זו יעו"ש:

ה

ה) לבדו מאז. כשאומר מאז יכוין חבור יאהדונהי כי אז גי' ח' כמנין שם הנז'. שער הכוו' בדרוש כוונת יוצר די"ט ע"א. ש"ץ ד"ץ ע"ד. כף החיים סי' י"ד אות ד':

ו

ו) פנות צבאות קדושים. כלומר שרי צבאיו שנקראו קדושים. ופירוש פנות שרים מלשון גשו הלום כל פנות העם. הרד"א. והביאו ש"ץ שם. ומה שתקנו לומר אלפא ביתא ביוצר של חול ושל שבת להודיע כי לא נתקיימו שמים וארץ ותולדותיהם אלא בעבור התורה שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. והתורה כלה יוצאת מאותיות מאלפא ביתא כ"ב אותיות וזה שאמר הכתוב נגילה ונשמחה בך ואומר במדרש חזית בך בכ"ב אותיות שכתבת בהן את התורה והפוך כ"ב ויהיה בך. הרד"א שם. ש"ץ שם. ועיין זוהר פ' ויקהל דף ר"ה ע"ב מ"ש בזה יעו"ש:

ז

ז) יוצר משרתים ואשר משרתיו ר"ת מו"ם והוא שם אחד משמות ע"ב דויסע ויבא ויט והוא אחרון שבכולם והוא בגי' פ"ו אלהים ולכן צ"ל ואשר משרתיו באו' ואו שלא כאותם הטועים לומר אשר משרתיו בלא ו'. שער הכוו' שם. ש"ץ שם. עט"ז. וכתב שם העט"ז דאין לומר ומלך עולם רק בלא ו' מלך עולם יעו"ש אבל הרד"א ז"ל העתיק עם ו' וכתב אלהים חיים ומלך עולם יעו"ש. והביאו ש"ץ דצ"א ע"א. קש"ג סי' יו"ד אות ו' שע"ת אות א'. חס"ל אות ג'. כף החיים שם אות ז':

ח

ח) אהובים ברורים גבורים ר"ת אב"ג והוא שם אחד מן שם של מ"ב. עושים באימה ר"ת ע"ב. וכל המכוין בשמות הללו אינו ניזוק כל אותו היום. עט"ז ש"ץ דצ"א ע"ב. חס"ל אות ד':

ט

ט) רצון קוניהם כצ"ל מהר"א די בוטין ז"ל בתשו' כ"י סי' א'. כנה"ג בהגה"ט. ש"ץ שם. ודף רל"ב ע"ד, קש"ג סי' יו"ד אות ז' שע"ת אות א'. פתה"ד אות ב'. חס"ל אות ג'. בן א"ח פ' שמות אות ג':

י

י) בקדושה ובטהרה. צ"ל הטית בקמץ וה"ה בקמץ חטף כמו בדמי טהרה וכמו ומשמרת העהרה דנחמיה. ש"ץ שם וכן בצהלה יזהר לומר כן, כף החיים שם אות ה':

יא

יא) משבחין מפארין ומקדישין כתב ע"א סק"ב בשם מהרי"ו סי' ל"ד כולם במ"ם ולא בנו"ן אבל העט"ז כתב יש גורסין הכל בני"ן ועולים למספר ששה פעמים ן' בגי' ש' כמנין השם של מצפ"ך גם בגי' ברחמים ויש גורסין הכל במ"ם ואותם שאומרים במ"ם צריכין להפסיק בין ממליכים ובין את שם האל המלך. והביאו ש"ץ שם. ועיין מחה"ש סק"ב. והחס"ל שם כתב דצ"ל ומברכין ומשבחין וכו' כולם בוי"ו בריש תיבה. ונון בסוף תיבה. וכן הסכים בן א"ח זלה"ה שם. ועיין יפה ללב אות ה':

יב

יב) בעל מלחמות פועל גבורות צריך להדגיש העין היטיב שלא יהא כקורא בל ח"ו. גם ידגיש הלמ"ד היטיב שלא יהא כקורא בער ח"ו. גם בכל תיבה לפני ה' ידגיש הפ"א היטב שלא יהא כקורא לבני ה'. גם בתיבת קוה אל ה' ידגיש הוי"ו היטב שלא יהא כקורא קבה בבית רפויה ח"ו. גם תיבת מהרה ידגיש הה"א שלא יהא כקורא באלף. שכן בפסוק ישא ברכה מאת ה' ירחיב קריאת האלף היטב שלא יובן ח"ו מת. ש"ץ דצ"ב ע"א. חס"ל שם. כף החיים סי' י"ד אות יו"ד. בן א"ח שם. ולא יאמר למען לא נבוש אלא יאמר ולא נבוש ולא נכלם. בן א"ח שם בשם האחרונים וכן היא הגירסא בסידור בי"ע ובסי' הרש"ש ז"ל. וכתב שם החס"ל דראוי לכל ירא ה' החפץ לעבוד את בוראו עבודה שלימה עבודה תמה לרשום בסידורו הנוסחאות הראויות עד שיהיו שגורות בפיו ולא יחטיא ויועיל ג"כ לבניו או לשאר עמא שיקחו סידורו ויתלמדו:

יג

יג) שם ובורא חושך וכו' ואעפ"י שאינו בזה הלשון לשון בריאה שהרי החושך אינו אלא בהעדר האור עכ"ז אומרים כן דלישנא דקרא הוא. וי"א כי לפיכך נופל בו לשון בריאה לפי שע"י התגלגל גלגל השמש למטה לארץ בא החושך. ש"ץ ד"ץ ע"ב בשם הכלבו:

יד

יד) שם יוצר אור ובורא חושך וכו'. אם סומא חייב בברכה זו ומוציא אחרים י"ח כתוב בש"ע סוף סי' ס"ט ועיין בדברינו לשם בס"ד:

טו

טו) [סעיף ב'] אם טעה ואמר אשר בדברו מעריב ערבים וכו'. ודע דאע"ג דהאחרונים ז"ל כל אחד לדרכו הנה לפרש דברי הגמרא והטור עיין ד"מ אות א' וב"ח ופרישה אות ג' מ"מ לענין הלכה הם מסכימים כדברי מרן ז"ל יעו"ש וכן פסק הלבוש וכ"כ הט"ז סק"א. מש"ז אות א'. מאמ"ר אות ד'. ועי"ש במאמ"ר אות ג' שהאריך בזה ודחה דברי הפר"ח וכתב מ"ש הפר"ח דיצא לדברי כל הפוסקים לא יצא ובמ"ש דלא יצא לדברי כולם יצא יעו"ש. ר"ז אות א'. סידור בי"ע בדיני ברכות ק"ש אות ג':

טז

טז) שם ונזכר מיד ואמר יוצר אור וכו'. הנה מרן ז"ל בב"י לא גילה דעתו אם זה סמוך הוא דוקא בתוך כדי דיבור אבל אם נתאחר יותר צריך לחזור הברכה או לאו דוקא וכל שנזכר קודם שסיים הברכה ואמר יוצר אור וכו' מיד קרי ליה אמנם הב"ח פי' דבעינן דוקא תוך כדי דיבור אבל אם נתאחר יותר לא יצא יעו"ש. וכ"כ א"ר אות ב'. אבל המאמ"ר אות ד' כתב וז"ל דמדברי מרן ז"ל בב"י מבואר דאע"פ דבעינן שיזכיר יוצר אור בפתיחה מ"מ לא בעינן שיזכירם מיד תוך כדי דיבור אחר שטעה והתחיל אשר בדברו מעריב ערבים אלא אפי' אחר כדי דיבור וכגון שאמר אשר בדברו מעריב ערבים בחכמה פותח שערים בתבונה משנה עתים מחליף את הזמנים ומסדר את הכוכבים וכו' בורא יומם ולילה ונזכר אז והתחיל יוצר אור ובורא חושך וכו' וחתם בא"י יוצר המאורות יצא עכ"ל ועי"ש שכתב עוד דכן הוא ג"כ משמעות דברי הש"ע ודלא כהב"ח יעו"ש. והביאו הש"ץ ד"ץ ע"א. גם מ"ש שם הב"ח דיצא לנו דין חדש דאם אמר בשחרית בא"י אמ"ה אשר בדברו מעריב ולא נזכר מיד אלא לאחר כדי דיבור אמר יוצר אור ובורא חושך וכו' אם סיים בא"י אמ"ה יוצר המאורות יצא עי"ש המאמ"ר שם דחה דבריו יעו"ש. וא"כ מי שטעה בשחרית ואמר מעריב ערבים אפי' לא נזכר תכ"ד כל שלא סיים הברכה יאמר יוצר אור וכו' בא"י יוצר המאורות ולא יחזור לראש הברכה. וגם לא יאמר בא"י אמ"ה יוצר המאורות משום סב"ל:

יז

טוב) שם ונזכר מיד ואמר יוצר אור וכו'. ואם לא נזכר עד שגמר אהבה רבה לא יפסיק אלא יאמר יוצר אור אחר י"ח דסדר ברכות אינו מעכב כמ"ש סי' ס'. מ"א סק"א. וכן כתב בעל משפט צדק ח"ב סי' ס"ב. והביאו כנה"ג בהגה"ט. קש"ג סי' יו"ד אות ד'. ש"ץ דף ץ' ע"א. ר"ז אות א'. סידור בי"ע בדיני ק"ש אות ד'. אמנם הא"ר אות ב' כתב על דברי המ"א הנז' דלא נהירא דלכתחילה ודאי נתקן יוצר אור קודם ק"ש לכ"ע אלא יפסיק ויאמר יוצר אור (אחר) (כנ"ל להגיה בדבריו) אהבה רבה כדאיתא בסי' ס' עכ"ד. וכ"נ לי העני כדי שלא לערבב הסדר שידוע שברכות קריאת שמע הם בבחי' עולם הבריאה ותפלת י"ח היא בבחי' עולם האצילות ואיך יאמר מה ששייך לתיקון בחי' עולם הבריאה אחר שתיקן בחי' עולם האצילות ודו"ק:

יח

חי) שם הגה. וה"ה אם לא אמר תחלה רק יוצר וכו'. מרן ז"ל נמי מודה לדין זה כמ"ש המאמ"ר אות ה' יעו"ש. וכן פסקו האחרונים:

יט

יט) שם אבל אם סיים יוצר המאורות כיון שפתח יוצר אור יצא וכו. ואם סיים יוצר המאורות אשר בדברו מעריב ערבים או איפכא אשר בדברו מעריב ערבים יוצר המאורות לא יצא משום דהכל הולך אחר החיתום והחתימה צריכה שתהיה כולה כתיקונה בשחרית צריך שיסיים בא"י יוצר המאורות בלחוד ובערבית בא"י המעריב ערבים בלחוד. ב"ח. מש"ז אות א'. וי"א דיצא פת"ע אות ב' בשם תר"י. ועיין לקמן סי' ר"ע סעי' ב':

כ

ך) [סעיף ג'] י"א שהקדושה שביוצר וכו'. כתב הרמ"ע סי' ק"ך בקדושה זו אם היה יושב ועמד הרי זה טועה אבל אם היה עומד וישב ניכר שאינו חכם והביאו כנה"ג בהגה"ט ועו"ת. א"ר אוח ה'. אבל בזוה"ק פ' תרומה סוף דקל"ב ע"ב כתב דקדושה זו צ"ל דוקא מיושב ולא מעומד יעו"ש. וכ"כ בספר הקנה והביאו מ"א סק"ב א"ר אות ג'. וכ"כ בשער הכונות בדרוש ב' דחזרת העמידה דל"ח ע"ד. פרע"ח שער חזרת העמידה פ"ד. סו"ב או' א'. קש"ג סי' יו"ד או' יו"ד ש"ץ דצ"א ע"ג. סידור בי"ע או' א'. חס"ל אות ב' בן א"ח ז"ל פ' שמות אות ב'. וה"ה קדושת ובא לציון צ"ל מיושב ולא מעומד כ"מ מדברי שער הכוונות דרוש ד' דחזרת העמידה. וכן הוא בהדיא בפרע"ח שער קריאת ס"ת פ"ה ודלא כדמשמע בא"ר שם אות ה' והביאו פרמ"ג א"א אות ב':

כא

כא) שם וי"א שיחיד מדלגה ואינה נאמרת אלא בצבור וכו'. וכל שיש שם עשרה אע"ג דאין כולם עונים כאחד אלא שיש ג' או ד' שעדין לא הגיעו לומר קדושה עם הש"ץ אפ"ה בדיעבד מצטרפין דחשיב נאמרת בציבור כמש"ל סי' ה"ן אות מ"ח לענין קדיש וברכו יעו"ש וה"ה לענין קדושת יוצר ובא לציון דדיניהם שוין לקדיש וברכו כמ"ש בש"ע סי' נ"ה סעי' א'. רק בקדושת חזרת העמידה צריך דוקא עשרה עונים כאחד כדי שיהיו תשעה מכוונים לברכות הש"ץ וכמש"ל סי' נ"ה אות מ"ח יעו"ש. ועיין לקמן אות כ"י. ומ"ש הפר"ח אות ג' דכשיחיד מתפלל לבדו בשביל שאיחר לבא כיון דאיכא ציבור אומרה אפילו בלחש וזה מוסכם לכ"ע עכ"ד כבר הקשה על דבריו המאמ"ר אות ו' וכתב דמדברי כל הפוסקים משמע דלי"א הסוברים דאין יחיד אומר אותה קדושה ס"ל דקדושה זו היא כדין כל דבר שבקדושה כגון קדיש וברכו וכו' וכי היכי דאין לו לאדם שאיחר לבא לבית הכנסת לומר קדיש וברכו וכו' מפני שיהיו שם ציבור ה"נ קדושת יוצר ויעו"ש שכתב שכן הוא משמעות לשון מרן ז"ל בש"ע יעו"ש. והב"ד ש"ץ דצ"א ע"ג:

כב

כב) שם ויש לחיש לדבריהם וליזהר שיחיד יאמרנה בניגון וטעמים וכו'. וטוב ונכון דאפילו כשאומרה עם הש"ץ יאמר אותה בניגון וטעמים כקורא בתורה כדי שיהא מורגל בכך ולא יעבור עליו כשמתפלל ביחיד או אפילו אם מתפלל עם הציבור פעמים שמתעכב ואינו משיג לאומרה עם הש"ץ וזו ההרגל מועיל לו לצאת ידי המחמירין ועוד שהרי האר"י ז"ל כל הפסוקים המסודרים בנוסח התפלה היה אומרם כפי ניגון והטעם הכתובים בתורה כמש"ל סי' מ"ח אות א' ד"ה רבון העולמים ובסי' מ"ט אות ט' יעו"ש:

כג

כג) שם ויש לחוש לדבריהם וליזהר שיחיד יאמרנה בניגון ובטעמים וכו'. וה"ה קדושת ובא לציון שבלשון הקודש צריך ליזהר לאומרה בניגון ובטעמים וכו' ב"י בשם ספר הפרדס ותה"ד סי' ח':

כד

כד) שם הגהה. וכבר פשט המנהג כסברה הראשונה ויחיד אומר אותה. מיהו איש הירא וחרד לדבר ה' לא ישגיח למנהג אלא לחוש לו לדברי האוסרים כי רבים הם כמצויין בבאה"ג אות ה' ויזהר לאומרה בניגון וטעמים כקורא בתורה וכמ"ש מרן ז"ל:

כה

כה) שם בהגהה. וכשעונין קדושה זאת וכו'. יש כשעונין קדושה זאת וקדושת ובא לציון מנשקין התפילין ואינו נכון כי צריך לענות הקדושה בכוונה גדולה באימה וביראה ואם הוא מנשק בשעה שאומר הקדושה לא יוכל לענות אותה בשלימות כי א"א לעשות זה אם לא יסיח דעתו מעט מן הכוונה. ועוד אין זה דרך כבוד לפני המלך גדול ונורא בשעה שהוא מקדשו עושה דבר אחר ואפילו הוא עושה בשביל חיבוב מצוה אין זה דרך כבוד לפני המלך. וגם האר"י ז"ל לא זכר זה שצריך לנשק התפילין בשעת שאומרים קדושה ושב ואל תעשה עדיף:

כו

כו) [סעיף ד'] ברכת יוצר וערבית אומר עם הש"ץ בנחת. הגהה. וימהר לסיים קודם שיסיים הש"ץ. ויענה אמן אחר הש"ץ. זהו דעת מור"ם ז"ל דפסק כדעת הרא"ש אבל דעת מרן ז"ל אין לענות אמן על שום ברכה מברכות ק"ש דכתב בב"י וז"ל מ"מ לא נהגו העולם כדברי הרא"ש ואינם עינים אמן כלל אחר שום ברכה מברכות ק"ש אלא אומרים עם ש"ץ מלה במלה כל הברכה וחתימתה ושוב אין להם לענות אמן דא"כ ה"ל עונה אמן אחר ברכותיו. וכ"כ מהרי"ק בשורש מ"ב שהוא לא היה נוהג כמנהג הרא"ש בזה עכ"ל. ופי' דבריו הוא דלא נהגו העולם לענות אמן כלל אחר שום ברכה מברכות ק"ש לא אחר יוצר המאורות ולא אחר באהבה משום הפסק דכיון שאומר הברכות על ק"ש אין לו להפסיק בין הברכה ובין הדבר שמברכין עליו וכמ"ש ב"י בשם הר' יונה אלא דלכתחלה אומרים עם הש"ץ מלה במלה וכו' ' שאכלו הרי זה מגונה כמ"ש ב"י. ומ"ש ב"י אח"כ בשם הרמ"ה שאם אירע שסיים קודם ש"ץ עונה אחריו אמן הוא לדעת הרא"ש אלא רק שמביא ממנו ראיה שא"צ למהר לסיים קודם ש"ץ ויפה עושים העולם כדי לצאת לכתחלה יעו"ש ודו"ק ועיין שע"ת אות ה'. וער"ה סי' ס"א אות ב' וכ"כ מט"י אות א' דלסברת מרן ז"ל לא הותר לענות אמן כלל בין בברכה א' יבין בברכה ב' יעו"ש. וכ"כ ברכ"י סי' ס"א אות ב'. ש"ץ דפ"ו ע"ג. וכ"כ א"א אות א' בשם מהריק"ש. סידור בי"ע אות ג'. יפה ללב אות ד'. ועיין לקמן אות כ"ח ועוד עיין לקמן סי' ס"ו סעיף ג'. ובדברינו לשם אות כ"ג בס"ד:

כז

כז) שם בהגהה. מיהו אין הש"ץ מוציא היחיד פחות מעשרה. ואפי' לאינו בקי אין ש"ץ מוציא בפחות מעשרה. מ"א ומחה"ש סק"ה. ר"ז אות ד'. שתילי זיתים אות ט"ו. ודוקא בק"ש ותפלה אבל בשאר ברכות לכ"ע שאינו בקי לא בעינן עשרה. מ"א שם. ואם הוא בקי ורוצה לצאת בברכת חבירו בשאר הברכות עיין בדברינו לעיל סי' מ"ו אות כ"ט שהבאנו פלוגתא בזה וע"כ יש להחמיר ואין לצאת בברכת חבירו אלא מי שאינו בקי:

כה) שם ולא יענה אמן אחר סיום הבוחר בעמו ישראל באהבה וכו'. והוא הדין אחר יוצר המאורות ולא כמו שנוהגים הרבה לענות אחר יוצר המאורות ולא אחר עמו ישראל. ברכ"י סי ס"א אות ב' ועיין מש"ל אות כ"ו:

כט

כט) [סעיף ה'] אם טעה בברכת יוצר בענין שצריך לעמוד אחר תחתיו וכו'. עיין בסי' קכ"ו סעי' א' וסעי' ב':

ל

ל) שם אין השני צריך להתחיל וכו' משמע דאם רצה להתחיל מראש רשאי. ב"י. אבל הד"מ באות ז' כתב דאינו רשאי כיון שהאחרונים פסקו כהירושלמי א"כ אם יתחיל מראש הוי ברכה לבטלה. מ"א סק"ו. וכגון שהשני התחיל לומר ברכת יוצר עד מקום שטעה הראשון ולפיכך מתחיל להיות ש"ץ ממקום שטעה הראשון אבל אם עדיין לא התחיל השני לומר ברכת יוצר אור או עדיין לא הגיע למקום שטעה הראשון זה צריך להתחיל מראש או ממקום אשר הוא שם והוא פשוט:

לא

לא) שם הגהה. דהיינו שמתחיל מקדושה וכו' דהיינו באופנים אם טעה באופנים. ואם טעה משם ואילך מתחיל בלאל ברוך וכו' ואעפ"י שבשאר ברכות שטועים בה צריך השני להתחיל מראש הברכה שטעה הראשון כמ"ש לקמן סי' קכ"ו סעי' ב' שאני הכא שהקדושה חשיבא כסוף הברכה. וכן אם טעה או אשתתק באופנים. וכן אם טעה אחר לאל ברוך הוי פסוק ברוך כבוד ה' ממקומו כסוף ברכה שהוא שייך לפסוק של קדושה ומתחיל מלאל ברוך. לבוש. פרישה אות ח'. מ"א סק"ז. א"ר אות ה'. פרמ"ג א"א אות ז' ר"ז אות ה':

לב

לב) מי שהיה מברך ברכות ק"ש ומצא עצמו בהגדול והגבור ונסתפק לו אי קאי בבשם קדשך הגדול הגבור והנורא בטחנו שבאהבת עולם או בהגבור והנורא קדוש הוא שבברכת יוצר אור יחזור לברכה ראשונה. פרי הארץ סי' ג'. אבל בס' גו"ר חא"ח סי' י"א כתב שאינו חוזר לברכה א' ומהיות טוב שיחזור לברכה ב' דספק ברכות להקל יעו"ש. וכן הסכים יד אהרן סי' ס' בהגה"ט. ש"ץ דצ"א ע"ג, וכן הסכים מהרח"א בכ"ר דוד בתשו' כ"ו. שו"ת קרית חנה דוד סי' א'. קש"ג סי' יו"ד אות ח. סידור בי"ע אות ב'. חס"ל סי' ס' אות ה'. בן א"ח פ' שמות אות ד'. ועיין פתה"ד סי' ס' אות ג' ומ"ש הזכ"ל ח"ג באות הק' אות קל"ב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---