כף החיים/אורח חיים/נ

כף החיים ‏ אורח חיים נ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] קבעו לשנות אחר פ' התמיד פרק איזהו מקומן, הא דתקינו לשנות פרק איזהו מקומן לפי שאין בכל אותו פרק מחלוקת והיא משנה ברורה למשה מסיני. ב"י בשם הרא"ה, עט"ז, וכ"כ בשער הכוונות בדרושי תפה"ש דף י"ג ע"ב דמה שנהגו לומר פרק איזהו מקומן ולא זולתו מפני שאין שום פרק בכל המשניות בלתי מחלוקת לבד פרק זה ונקרא הלכה פסוקה עכ"ל, והנה מ"ש דאין בפרק זה מחלוקת ר"ל שלא נזכר בו בתוכו מחלוקת אבל בדינים הנזכרים בתוכו יש איזה מהם שיש בו מחלוקת במקום אחר שהרי כתוב בפרק איזהו מקומן הפסח אינו נאכל אלא עד חצות ובמסכת ברכות דף ט' ע"א איכא פלוגתא בזה רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא דר"א אמר עד חצות ורבי עקיבא אמר עד עלות השחר יעו"ש, ועיין עוד תוספות פסחים דפ"ט ע"א ד"ה דאילו פסח ליום וכו' יעו"ש, ואח"כ ראיתי שכ"כ המחב"ר בשם מהרח"א והריטב"א יעו"ש והביאו ש"ץ דס"ג ע"ב, ועיין פרמ"ג א"א אות ב', וכתב העט"ז דיש בפרק זה ג"כ מש"ד תיבות ועם הקריאה הרי הוא כמנין משה לומר שהתורה בע"פ ניתנה למשה מסיני עכ"ל, שתילי זיתים אות א':

ב

ב) שם ופרק איזהו מקומן, נהגו באישביליא ובטוליטולא שלא לאומרו בבית האבל וכתב הרד"א דאין נכון לעשות כן. וכן הוא מנהגינו לאומרו, כנה"ג בהגה"ט, וכ"כ עו"ת אוח א' מ"א סק"א. ר"ז אות ג'. שת"ז שם, ש"ץ דס"ג ע"ב. ועיין סי' תקנ"ד סעי' ד' וכן עמא דבר לאומרו:

ג

ג) שם ובריתא דרבי ישמעאל. והיא בספרא פ"א. ואחר זה קבעו לשנות משנת רבי יהודה ב"ת אומר הוי עז וכו' הוא היה אומר עז פנים לגהינם ובושת פנים לג"ע יה"ר וכו' כדתנן בסופ"ה דאבות. והרב שמחת יהודה נג'אר בביאורו למסכת כלה פ"ג ד"ג רע"ד כתב וז"ל הכי גרסינן עז פנים לגהינם ובוש פנים לג"ע ול"ג ובושת פנים ככתוב בכל הספרים ומרגלא בפומייהו דאינשי כי בושת שם דבר הוא ואם ר"ל בושת של פנים הול"ל עזות פנים ותו דהוה משמע שהבושת של פנים לג"ע והא ליתא. וכן ראיתי הגירסא בתיקוני הזהר עכ"ל. וכן הביא הרב ראשית חכמה בשער היראה פ"ג דף י"ד ע"ב משם התיקונים יעו"ש. יפה ללב אות א':

ד

ד) שם כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא וכו' מפני שארז"ל במסכת קדושין דף ל' ע"א א"ר ספרא משום רבי יהושע בן חנניא מאי דכתיב ושיננתם לבניך אל תיקרי ושננתם אלא ושלשתם. לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא. והקשו שם בגמרא מי יודע כמה חיי ותירצו לא צריכא ליומי ופי' בתוספות בכל יום ויום עצמו ישלש. על כן תיקן בסדר רב עמרם גאון כמו שאנו נוהגים בכל יום קודם פסוקי דזמרא לומר מקרא ומשנה וגמרא עכ"ל, ואע"ג דכתבו שם עוד. בשם ר"ת תירוץ אחר שאנו סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין דכ"ד ע"א בבל בלולה במקרא במשנה ובגמרא דגמרת בבל בלול מכולם יעו"ש, מ"מ מועיל זה התיקון ג"כ למי שאינו לומד גמרא בכל יום כגון שהוא עסוק בדברי הפוסקים או בדברי קבלה וכיוצא או אפילו למי שלומד גמרא בכל יום אפשר דיש ימים שאין אותה הסוגיא בלולה דדוקא בימיהם שהיו בקיאין הרבה בלימוד הגמרא ולמדין הרבה יבא בלימודם מקרא משנה וגמרא לא כן עתה כי לא כל אפיא שוין וע"כ יש ליזהר בזה ובפרט דפ' התמיד ופיטום הקטרת ואנא בכח ומשנת אזהו מקומן וברייתא דר' ישמעאל יש בהם כונות ודברים בסוד כמבואר בשער הכוונות ובסידור הרש"ש ז"ל:

ה

ה) שם כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה וכו'. כתב מ"א סק"ב דוקא בזמניהם שהיו מבינים לשון תרגום אבל עכשיו שאין מבינים צריכים ללמוד להבין דאל"כ אינו נחשב ללימוד. ואף בתפלה מוטב להתפלל בלשון שמבין וכמ"ש בססי' ק"א ומ"מ י"ל שאף שהוא אינו מבין הקב"ה יודע כונתו ומבין אבל אם אומר המשנה ואינו מבין אינו נקרא לימוד לכן צריכים ללמוד הפירוש עכ"ל. וכ"כ ר"ז אות ב'. פרמ"ג א"א אות ב'. ש"ץ דס"ג ע"ב, ועיין מאמ"ר אות א' והב"ד ש"ץ שם:

ו

ו) מה שנהגו לומר קדיש קודם ב"ש מנהג יפה הוא. בנימין זאב סי' קע"ו. מנהגינו לומר קדיש קודם הודו לה' קראו בשמו וכו' כנה"ג בהגה"ט סי' נ"א והביאו מ"א שם סק"ג, וכ"כ בשער הכונות בדרושי הקדיש דף י"ד ע"ג לאומרו קודם הודו וכ"כ בדרוש תפה"ש די"ז ע"א יעו"ש. וכ"כ ש"ץ דס"ג ע"ג. ומיהו אם לא היה עדיין מניין בבה"כ נוהגין לומר הודו ואומרים קדיש קודם ב"ש כסברת הרב בנימין זאב. אבל מה שנוהגין קצת היכא דליכא מנין לומר הודו וכו' ואח"כ קדיש ואחריו מתחילין ה' מלך וכו' כעת לא מצאתי זה בשום ספר. וליודעי ח"ן אפשר דאיכא קפידא בדבר. וכן ראיתי לאחד המיוחד הרב הקדוש המקובל האלהי מהרש"ם שרעבי זלה"ה לפעמים שקרא מקרה לאיזה סיבה שלא היה לו מנין עדיין היה אומר הודו וכו' ה' מלך וכו' עד ב"ש ואומר קדיש ואחריו ב"ש. ש"ץ שם. קש"ג סי' ז' אות כ"ג, וכן מנהג בית אל יכב"ץ פה עירנו ירושת"ו כשאירע מקרה ולא יהי' מניין קודם הודו אומרים הודו וכו' עד ב"ש ואומרים קדיש ואח"כ ב"ש ועיין לקמן סי' ה"ן אות ה':

ז

ז) בזמן הזה נוהגים לומר אחר ברייתא דרבי ישמעאל וכו' הודו לה' קראו בשמי וכו' ופסוקים אחרים. ב"י, וכ"כ בשער הכוונות, והב"ד לעיל סי' מ"ח יעו"ש, והטעם כתב ב"י בשם א"ח וז"ל לפי שכל השנים שהיה הארון ביריעה תיקן דוד שיהיו אומרים זה המזמור כמו שמפורש בספר יוחסין, ומפורש בסדר עולם כי בתמיד של שחר אומר מהודו לה' עד ובנביאי אל תרעו ובתמיד של בין הערביים מן שירו לה' עד והלל לה' רוממו ה' אלהינו וכו' ושאר פסוקי דרחמי כגון ה' צבאות עמנו וכו' ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך וכו' כדאמרינן בירושלמי אל יהי פסוק זה זז מפיך ה' צבאות וחביריו ויש במזמור זה י' לשונות של הודאה כנגד י' מכות שהביא הקב"ה על המצריים וי' נסים שנעשו לאבותינו על הים, ובשבתות ויו"ט מוסיפים אחר הודו לה' השמים מספרים, רננו צדיקים, לדוד בשנותו, תפלה למשה, יושב בסתר, הללו את שם ה', ויש מקומות מסדרים אלו המזמורים בסידור א' ומוסיפין מזמורים אחרים ויש מקומות מתחילין אחר הודו לה' ה' מלך וכו' וכן מנהגינו, ונהגו לכופלו בכל ספרד, ונראה הטעם להודיע ייחוד מלכותו בשבת ליום שכולו שבת ואחרים אומרים פסוקים מקובצים. ויש מקומות מתחילין ברוך ה' אלהי ישראל ואחריו אומרים ברכו ה' מלאכיו וכו' ויש מקומות שאומרים אחר הלל הגדול בשבת ברוך שאמר ובחול אומרים אותו לאחר הודו לה' ויש מקומות אומרים ב"ש קודם הודו לה' בין בחול בין בשבת עכ"ל. ומנהגינו לומר ב"ש אחר ה' מלך ומזמור השמים מספרים ובשבת אחר הלל הגדול ומשמע מדברי א"ח שאין אומרים מזמור השמים מספרים בחול וכן נראה מדברי הזוהר בפ' תרומה דקל"ו וקל"ז ועי"ש אבל העולם נוהגים לאומרו עכ"ל ב"י. ועכשיו נוהגים כדברו הזוהר שאין אומרים מזמור השמים מספרים בחול אלא אומרים למנצח בנגינות מזמור שיר. ובשבת אומרים השמים מספרים וסדר המזמורים רננו צדיקים וכו' עד סיום הלל הגדול ואח"כ ב"ש. וכ"כ האר"י ז"ל והב"ד לעיל סי' מ"ח יעו"ש. והאר"י ז"ל היה מנהגו לומר הודו לה' וכו' קודם ברוך שאמר כמנהג הספרדים כמ"ש בשער הכוונות בדרוש תפלת השחר די"ז ע"א ועי"ש הטעם ואחר הודו לה' וכו' יאמר אל נקמות ה' אל נקמות הופיע וכו' ובאומרו אל נקמות ה' יכוין שינקום ה' נקמת אותם עשרה הרוגי מלוכה וע"י הזכירה הזאת הם מתגברים ולוקטים הנצוצות של הנשמות הנתונות תוך הקליפה דעשיה כמ"ש בשער הכונות שם די"ז ע"ב ובפע"ח שער הזמירות פ"א. משנת חסידים בתפלת העשיה פ"י אות ו'. וכ"כ בצפורן שמיר סי' ב' אות ט"ז. ואח"כ יאמר מזמור ארומימך ה' כי דליתני עד סופו כי כולו מדבר בענין עשרה הרוגי מלוכה כמ"ש בש' הכוונות שם. וכ"כ מ"ח שם אות ח'. ש"ץ דס"ה ע"ג. וכתב בפע"ח שם פ"ב כי מזמור ארוממך יש בו ט"ו (נ"ל שצ"ל י"ב) פסוקים וצ"א תיבות ג' הוי"ה אדני ועשר הויו"ת והכוונה לחבר זו"ן ולחבר י"ה עכ"ל. ולפ"ז גם בחנוכה צריך להתחיל ארוממך כמו בשאר הימים ולא יאמר פסוק הא' מזמור שיר חנוכת וכו' כמ"ש בסידורים שלא לערבב הכוונה שיהיו נוספים על צ"א תיבות. וכ"כ ש"ץ דס"ה ע"ג בשם חק"ל ססי' ל"ב יעו"ש:

ח

ח) ונוהגים עכשיו לומר בכל יום ה' מלך ה' מלך וכו' פעמים בעמידה. וז"ל שבולי הלקט מה שנהגו לומר ה' מלך בעמידה בזמירות בשבתות וביו"ט כתב הרב בנימין הטעם לפי שנמצא בהגדה מלאך אחד עומד שחרית באמצע הרקיע ופותח דאומר ה' מלך ה' מלך וכו' וכל גדודי מעלה עונין אחריו עד שמגיעין לברכו וכשם שהמלאכים אומרים אותו בעמידה. כך אנו ראוים לאומרו בעמידה ובחול לפי שמתבטלין ממלאכתן וצריכין למעשה ידיהם ואין להם פנאי לא נהגו לאומרו בעמידה ומה שאומר במ"ס שאומרים אותו בפסח בעמידה לאו לאפוקי שאר יו"ט ובשבתות אלא לאפוקי ימות החול ויש שא"א אותו בחול כלל עכ"ל. ומה שאומרים אותו פעמים נראה שהוא ע"פ מ"ש בתיקונים כשבא לפרש הסודות הנרמזים בשבח זה אמר ובגין דא כפל לון תרין זמנין, ויש נוהגין לאומרו ג"פ ואין להם על מה שיסמוכו עכ"ל ב"י, והאר"י ז"ל בשער הכוונות שם די"ז אחר שביאר כוונת ה' מלך וכו' וצריך לכופלו ב' פעמים כתב וז"ל שני פסוקים אלו של ה' מלך והיה ה' למלך צריך לאומרם מעומד כי הוא סוד הי"ס של עולם העשיה הכוללת אריך ואו"א וזו"ן וכבר ידעת כי בכל תיקון דא"א או דאבא או דאמא צריך לאומרם מעומד. ואף גם זאת אם אדם אומר פסוקים אחרים או סדר הקרבנות ושומע שאומרים ה' מלך צריך לקום מעומד עמהם בעוד שהצבור אומרים אותו ואף שהוא בסדר הקרבנות, וא"צ להפסיק ולומר עמהם ה' מלך וכי' כי אם לקום עמהם עכ"ל. וכ"כ בשער הכוונות בנוסח התפלה דנ"א ע"א וז"ל ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך יאמר ב' פעמים מעומד ואח"כ פסוק והיה ה' למלך וכו' ג"כ מעומד ואח"כ ישב ויאמר הושיענו עד הללויה עכ"ל. והב"ד לעיל סי' מ"ח יעו"ש. וכ"כ בפע"ח שער הזמירות פ"ג. מ"ח שם פרק י"א. נמצא לפי דברי הרב ז"ל שנתן טעם כי בכל תיקון א"א וכו' צריך לאומרם מעומד א"כ בסליחות נמי שאומרים ה' מלך וכו' צריך לאומרם ג"כ מעומד והשומע שאומרים אותו הציבור ג"כ צריך לעמוד אפילו אם אינו אומר עמהם דהא הרש"ש ז"ל הניח כל כונות ה' מלך וכו' הנז' בשער הכוו' בסידור הסליחות לכוין אותם באמירת ה' מלך וכו' שבסליחות. אכן בשמחת התורה כשאומרים ה' מלך וכו' בהקפות א"צ השומע לעמוד דהא שם לא יש כוונות כ"א לשבח בעלמא. וכ"כ הרה"ג בן א"ח זלה"ה פ' ויגש אות ב'. וגם נמצא לפי דברי הרב ז"ל שכתב בעוד שהציבור אומרים אותו משמע הא אם יחיד אומר אותו א"צ השומע לעמוד. ועוד נמצא לפי דברי הרז"ל דדוקא פסוק והיה ה' למלך וכו' לבדו צ"ל גם כן מעומד אבל שאר הפסוקים א"צ לאומרם מעומד ודלא כהפר"ח. וכן הרב יד אהרן בהגה"ט דחה דברי הפר"ח יעו"ש. והביאו ש"ץ דס"ו ע"א:

ט

ט) כשמתפלל ביחיד יאמר ברייתא זו א"ר עקיבא בכל יום שחרית מלאך א' פותח פיו ואומר ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד עד שמגיע לברכו וכשמגיע לברכו חיה אחת עומדת ברקיע ושמה ישראל וחקוק עד מצחה ישראל עומדת באמצע הרקיע ואומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונים ואומרים ברוך ה' המבורך לעולם ועד. וזה לא יעשה אלא באונס גדול כגון שהוא בדרך או שהוא חולה. אבל אם אין לו אונס לא יעשה בנפשו שקר לבטל תפלה בצבור שמבטל כמה מצות ועונשו גדול וארז"ל במדרש כונן מי שמגרע אמן יהא שמיה רבא וברכו חייב נידוי. צפורן שמיר סי' ב' אות כ"ו ואות כ"ז, חס"ל סי' נ"ז אות ב'. ואין לומר ברייתא זו בין ישתבח ליוצר אפילו באונס גדול אלא יאמר אותה קודם עלינו לשבח ובתפילת ערבית קודם הברכה של אשר בדברו מעריב ערבים. בן א"ח פ' ויגש אות ח"י ואם א"א לו לאומרה קודם עלינו לשבח וקודם הברכה של ערבית יאמר אותה אחר גמר התפילה או קודם שיתחיל בתפילה של מיושב כנ"ל:

י

י) מאד הפליגו באמירת למנצח בנגינות בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום ויש בו סודות עמוקים וראוי לנו שלעשות נ"ר ליוצרינו נאמר אותו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף. צפורן שמיר שם אות ח"י. חס"ל אות ו', ועיין ש"ץ דף ס"ו ע"א כף החיים להרח"ף סי' י"ב אות י"ד:

יא

יא) מצאתי כתוב להרמ"ז זצוק"ל דכל ימי חוה"מ צריך לומר מזמור השמים מספרים וכו' וכ"כ הרב ח"י ס' מועד דפוס קושטא דר"ל ע"ב ובה' שבת דק"ד יעו"ש. ש"ץ שם. וכן מנהג בית אל יכב"ץ שבעיר קדשינו ירושלים תובב"א שבחוה"מ במקום למנצח בנגינות אומרים מזמור השמים מספרים לבדו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---