כף החיים/אורח חיים/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png יז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] אע"ג דכתיב וראיתם אותו סימא חייב וכו'. היינו אם לובש טלית בת חיובא אבל אין חיוב לקנות דהא לאו חובת גברא הוא. עו"ת אות א' שתילי זיתים אות א' ואות ב' ועיין לקמן אות ו':

ב[עריכה]

ב) שם שנתרבה מאשר תכסה בה וכו' ופשוט דיכול לברך גם כן עליהם. אך שיבדוק אותם תחלה במשמוש ידיו או יבקש מאחר לבדקם. פתחי עולם אות א' בשם משאת בנימין. והגם דהרא"ש בהלכות תפילין סי' ט"ז הביא משם גאון דסומא פטור מן התפילין וגם מן הציצית יעו"ש. סברה זו דחויה היא ולא קי"ל הכי אלא כס' מרן ז"ל ודעימיה יעו"ש בהרא"ש ובמעדני יו"ט אות ו' שכנה"ג בהגה"ט אות א' ויד אהרן בהגה"ט ער"ה אות א'. ומ"ש הרח"פ בס' לב חיים סי' ק' אע"ג דקיי"ל סומא חייב בציצית מ"מ לא יברך עליו משום דאיכא למ"ד סומא פטור וסב"ל. כבר כתב על דבריו בן א"ח פרשת לך לך אות ט"ו דהמנהג פשוט דהסומא מברך על הטלית ובמקום מנהג לא אמרינן סב"ל יעו"ש. ובספרו רב פעלים ח"ב סי' ז' וכ"כ אנן בעניותין לעיל סי' ז' אות ב' בשם כמה פו' דבמקום מנהג לא אמרינן סב"ל וכ"כ הט"ז סי' מ"ו אות ז' יעו"ש. וכן המנהג פשוט אצל כל בעלי ההוראה לפסוק דבמקום מנהג לא אמרינן סב"ל:

ג[עריכה]

ג) [סעיף ב'] נשים ועבדים פטורים וכו'. ואפי' מתלבשים בטלית שיש בה ד' כנפות א"צ להטיל בה ציצית. ר"ז אות א' בן א"ש חי פ' לך לך או' י"ג והוא פשוט:

ד[עריכה]

ד) שם הגהה. ומ"מ אם רוצים לעטפו ולברך עליו הרשות בידן כמו בשאר מצות עשה שהזמן גרמא. הא דמברכין הנשים על מ"ע שהזמן גרמא היא סברת ר"ת והביאו דבריו התוס' והרא"ש בפרק בתרא דר"ה דף ל"ג ע"א ופ"ק דקדושין דף ל"א ע"א. וכתבו שם התוספות בפרק בתרא דר"ה והרא"ש בפ"ק דקדושין דהראיות שלו קצת דחויות יעו"ש. והר"ן בפ' בתרא דר"ה ובריש פ"ב דסוכה הסכים לדברי ר"ת יעו"ש. אמנם הרמב"ם ז"ל כתב בפ"ג מהלכות ציצית דאין הנשים יכולות לברך בדבר שהן פטירות וכתבו שם הגהות שכן דעת רש"י. כמבואר כ"ז בב"י וכן פסק מרן ז"ל בב"י כדעת הרמב"ם ז"ל משום ספק ברכות להקל. וכן פסק בש"ע סי' תקפ"ט סעי' ו' אבל הברכ"י בסי' תרנ"ד אות ב' כתב דבתחילה ערער על מה שנהגו הנשים בארץ צב"י לברך על הלולב כיון דק"ל כהוראת הרמב"ם ומרן ז"ל והם פסקו שלא לברך. ואחר זמן בא לידו קונטריס מרבינו יעקב ממרוי"ש שהיה שואל מן השמים ומשיבים לו. ושאל ע"ז השיבו לו שאם באו לברך על לולב ושופר הרשות בידן יעו"ש הטעם. והביא דבריו הזכ"ל בח"א הל' ברכות אות נון. וכ"כ החיד"א בספרו יוסף אומץ סי' פ"ב וז"ל ולענין הלכה אני הדל מעת שראיתי מה שהשיבו מן השמים לר"י ממרוי"ש כמו שהבאתי בברכ"י שם. נהגתי לומר לנשים שיברכו על הלולב וכמנהג קדום וכו' והגם דמרן פסק שלא יברכו נראה דאלו מרן ז"ל היה רואה בתשו' ר"י הנז' ודאי דהיה פוסק כן וכו' ולא שייך לא בשמים היא וכי' עכ"ל יעו"ש. והביאו הזכ"ל בח"ג בהל' ברכות אות י"ז. ועוד עיין מש"ל אות ב' דבמקום מנהג לא אמרינן סב"ל:

ה[עריכה]

ה) שם בהגה. אך מחזי כיוהרא ולכן אין להן ללבוש ציצית וכו' ועוד יש חשש איסור משום לא יהיה כלי גבר על אשה. לבוש סעי' ב'. ובדברי האר"י ז"ל בשער הכוו' שהבאנו לשונו לעיל סי' ט"ז אות ב' מפורש שאין הנשים שייכות במצוה זו יעו"ש. וכ"כ בן א"ח פ' לך לך אות י"ג. ועיין לקמן סי' ל"ח אות ט':

ו[עריכה]

ו) שם בהגה. הואיל ואינו חובת גברא. פי' שאינו חייב ליקח לעצמו טלית כמ"ש ריש סי' כ"ד. מ"א סק"ב. וכ"כ הט"ז סק"ג. מאמ"ר אות א'. ומ"ש בש"ע סי' י"ט סעי' א' ציצית חובת גברא הוא. בא לאפוקי ממ"ד כלי קופסא חייבין בציצית כמ"ש הט"ז שם סק"א. אבל לא בא לומר שחייב ליקח לעצמו טלית שאינו חייב כמ"ש סי' כ"ד. ומה שקרא אותו חובת גברא לפי שאם בא ללבוש בגד בת ד' כנפות חייב להטיל בה ציצית, כמבואר בסי' י"ט טור וב"י:

ו) ומזה נתבאר לנו דציצית חובת גברא. ולא חובת גברא. ותרווייהו לקולא. חובת גברא לקולא למעוטי כלי קופסא. שכל זמן שאינו לובש הטלית אעפ"י שיש לו ד' כנפות פטורה מן הציצית. וכמ"ש בסי' י"ט. ולא חובת גברא שאינו חייב לקנות לו טלית כדי שיתחייב בציצית רק אם יש לו טלית בת ד' כנפות ורוצה ללובשו חייב להטיל בו ציצית. וכמ"ש בסי' כ"ד טור וש"ע. ועיין מה שנכתוב שם על סי' כ"ד סעי' א' בס"ד:

ז[עריכה]

ז) שם טומטום וכו' ויתעטפו בלא ברכה זהו לפי שיטת הרמב"ם דפסק דאין הנשים מברכות על מ"ע שהזמן גרמא כמ"ש הטיר והב"י. ומרן ז"ל פסק כהרמב"ם כמש"ל אוח ד'. לפיכך הכא נמי כתב מרן ז"ל שיתעטפו בלא ברכה ומור"ם ז"ל כתב בהגה ולפי מה שנהגו הנשים וכו' גם הם יברכו. ועיין שכנה"ג בהגב"י שתמה על דברי מור"ם הללו דאיך יברך האנדרוגינוס מטעם דנהגו הנשים וכו' למ"ד אנדרוגינוס בריה בפני עצמה וכן הקשה העו"ת אוח ו' וכתב העו"ת דרמ"א ס"ל כמ"ד ספיקא הוי יעו"ש אבל המאמ"ר אות ב' כתב דדברי רמ"א חזקים ונכונים ואתיין ככ"ע דלמ"ד ספק איש וספק אשה א"כ ממ"נ יכול לברך למ"ד דהנשים מברכות. ולמ"ד בריה בפני עצמה גם הם יברכו לפי שיטה זו דלמה יגרעו מנשים דאעפ"י שהם פטורים לכ"ע אפ"ה מברכות לפי דיעה זו א"כ אנדרוגינוס נמי אף אם הוא בריה בפני עצמה יכול לברך אעפ"י שהיא פטור דמאי שנא פיטור זה מזה עכ"ל. יעו"ש. ועיין ברכ"י סי' תר"מ אות ב' ושע"ת אות ג':

ח[עריכה]

ח) שם בהגהה, ולפי מה שנהגו הנשים וכו' כתב הברכ"י אות ב' וז"ל שמעתי מפה קדוש הרב המובהק כמוהר"ר אליעזר נחום שהיה מסתפק לדעת ר"ת דנשים עושות מ"ע שהז"ג ומברכות. אם כשעושות הני מ"ע שהז"ג הוסיפו עליהן עוברות על בל תוסיף עכ"ל. וה"ד הער"ה אות ב' ופשט דעוברות הנשים ג"כ בב"ת כאנשים יעו"ש:

ט[עריכה]

ט) שם בהגהה. גם הם יברכו. אבל אין מוציאן אחרים בברכתן לפי שברכתן רשות. פרמ"ג א"א אות ב' פתחי עולם אות ד':

י[עריכה]

י) [סעיף ג'] קטן היודע להתעטף וכו', והאי קטן י"א בן תשעה שנים. וי"א הפקח בן שש שנים ואינו פקח בן שבע עיין לב חיים סי' ק"א וכ"פ בן א"ח פ' לך לך אות י"ד. ויש שכתבו משהגיע וג' שנים צריך לחנכו. וסי' לדבר ג' שנים יהיה לכם ערלים ובשנה הד' וכו' חס"ל אות א' שע"ת אות ד' כר"ש. והיינו דוקא פחות מבן י"ג אבל מי"ג ואילך חייב בציצית כגדול. שכנה"ג בהגה"ט אות ב'. עו"ת אות ז' חס"ל שם שתילי זיתים או' ז'. ועיין בדברינו לקמן לסי' ע' אות ז':

יא[עריכה]

יא) שם קטן היודע להתעטף וכו' גם יברכו עליהם כדי להתלמד כמו בחינוך שאר מצית. לבוש. וכ"כ שכנה"ג שם אות ג' בשם ספר המפה. פרמ"ג א"א אות ג' שתילי זיתים או' ו'. פת"ע אות ט':

יב[עריכה]

יב) שם צריך ליקח לו ציצית וכו' מלשון זה שאמר ליקח לו ציצית ולא אמר ליקח לו טלית משמע היינו דוקא אם יש לבן בגד של ד' כנפות צריך אביו ליקח לו ציצית כדי לחנכו במצות אבל אינו חייב ליקח לו בגד בת ד' כנפות. וכ"כ מהרלנ"ח אות ב' בהגה"ט ב"י. אבל המרדכי כתב סוף פ' לולב הגזול והביאו ב"ח על שם הירושלמי דאביו צריך ליקח לו טלית וכתב דזה נמי כוונת הטור יעו"ש והביאו מ"א סק"ב. מיהו כתב המ"א ועיין ריש סי' כ"ד דאינה חובה כ"כ. וכ"כ ר"ז אות ד' ופרמ"ג שם. ועיין מחה"ש. ומ"מ אביו חייב להטיל ציצית לכל בגד שיש לו ד' כנפות שהבן ממלבש בו כיון שכבר הגיע לחינוך, ר"ז שם, פרמ"ג שם וכ"כ פת"ע שם:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון