כובע ישועה/בבא קמא/יח/א
כובע ישועה 
בבא קמא יח א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם מהר"ם שיף פני יהושע רש"ש אילת השחר |
ש"מ בתר מעיקרא אזלינן. עיין מה שכתב ברא"ש מהרי"ף דקי"ל כרבה דודאי דרבה מוציא מספק דרבא. ועיין בש"ך (סי' שפ"ו ס"ק כ"ז) דיש פוסקים כספיקא דרבא. וצע"ק במה שכתב הש"ך בחו"מ סימן רס"ז סוף סק"ב דלא ידע למה מפלפל הרא"ש אי סובר רבא סי' דאורייתא כיון דרב אשי מספ"ל אי סי' דאורייתא ודאי דקי"ל כר"א נגד רבא ע"ש. דהרי למאי דמשמע הכא ברא"ש הא דאין ספק מוציא מידי ודאי הוא אפילו נגד מי דבפלוגתא אחרת היה ההלכה כבעל כספק וא"כ כמו דאמר בהא דרבה ורבא י"ל בהא דרבא ור"א. וגם כשנפרש בש"ך ביור"ד (ריש סי' קמ"ה) דכללא בכ"ד דודאי דהירושלמי מוציא מספיקא דבבלי ע"ש. אף דבשאר פלוגתות הלכה כבבלי נגד הירושלמי דבבלי בתרא הוא כמ"ש ביד מלאכי (ח"ש סימן ב'). א"כ הא דר"א ורבא לכאורה לא עדיף מהא דבבלי וירושלמי. שוב ראיתי ביד מלאכי (סי' צ"ד) שהביא דעת רבוותא דהלכה כפשיטות הירושלמי נגד בעיא דלא אפשיטא דבבלי והביא מ"ש הרא"ש פרק מי שמת [סוף] סי' ג' דאפשיטות דירושלמי כתב משמע דפליגא אגמרא דילן דסלקא בתיקו ע"ש. ולהמבואר צע"ק על הרא"ש מדידיה אדידיה מהא דרבה ורבא דהכא. ולכאורה יש לומר כעין שכתב הים של שלמה בפרקין סי' ה' דבתיקו לא מהני תפיסה לפי שאין לשום גאון לפושטה ממתניתין או ברייתא דהוי כחולק על התלמוד מה שאין כן בעיא דלא אפשיטא דגם חכם שבזמנינו רשות בידו להביא ראיה לפושטה ואזלינן בתריה מאחר שלא נאמר תיקו ע"ש. וא"כ אף אנו נאמר בפשיטות דירושלמי נגד ספק דבבלי או שאר קמאי נגד בתראי דמהני נגד בעיא דלא אפשיטא ולא נגד תיקו דהוי כחולק להדיא על הפשיטות:
במועד מתחילתו כו'. בתוס' הוכיחו דבעיא דרבא איירי בצרורות כאורחייהו מדאמר א"ד תולדה דרגל היא משמע דאיירי בלא שינוי וכדפירש בשיטה מקובצת מדלא נקט א"ד לרגל מדמינן לה והקשה דלקמן בעי ר"י היתה מהלכת ברשות הרבים ובעטה ואמר א"ד תולדה דרגל היא אף דביעוט שינוי הוא ע"ש. והנ"ל דל"ק על התוס' די"ל דלא גרסי ובעטה וכמו שגרס שם בשיטה מקובצת, ובמהר"מ והפני יהושע כתבו דזהו הגירסא הנכונה. ובמה שהשיב בנחלת דוד על ראיה דהתוס' מהידוס. מדבעי בדף י"ט היכי קאמר היתה מבעטת כו' ורבנן היא ולא פשיט מסיפא דקתני או שהיה מהדס כו' אע"כ דאיכא גם הידוס דלאו אורחיה ע"ש. לא ראה מה שכתב שם בשיטה מקובצת דלא רצה לפשוט מזה משום דבבא באנפי נפשה היא ע"ש. ולפי זה ליתא להוכחת הנחלת דוד. אך אף דבטלה ראייתו י"ל כעין שכתב ובאופן אחר דהרמב"ם בפירוש המשנה כתב ומהדס שיחפור ברגליו בארץ וזה עושין התרנגולים יותר משאר העופות עכ"ל. וא"כ י"ל דהידוס דתרנגולים דשכיח יותר חשיב אורחיה ודשאר עופות דל"ש כל כך לאו אורחיה ודמתני' ע"כ מיירי בכאורחיה כיון דנקיט תרנגולים וברייתא דנקיט סתמא הידוס מועד וי"א אינו מועד ולא הזכיר תרנגולים יש לפרש בין על כאורחיה לתרנגולים בין אלאו כאורחיה לשאר עופות אלא דבהידוס לחוד א"א לאוקמי בשום אחד מהאופנים דאי קאי בתרנגולים מ"ט דמ"ד אינו מועד דודאי אורחיה הוא ואי בשאר עופות מ"ט דמ"ד מועד דודאי אינו אורחיה וע"כ דמיירי בהידוס והתיז וזה כשנרצה נפרש אתרנגולים דהוי כאורחיה וכשנרצה נפרש אשאר עופות דלאו אורחיה וכפי האוקימתות דמוקי הש"ס במאי פליגי וא"ש מאי דמעיקרא מוקי לה אכי אורחיה ואח"כ בלאו אורחיה. ודע דמהרא"ש מוכח כל"ק דרש"י דרק אצרורות בשני קאי הבעיא א' יש העדאה מדכתב בטעם השמטת הרי"ף בעיא זו משום דאין נפ"מ האידנא דאמרינן בדף פ"ד דאין העדאה בבבל. והרי הטעם הוא משום דמנגיחות דתמות לא מייתי ליה בב"ד דאין דנין קנס בבבל ע"ש בפרש"י. ואי קאי בעיא זו גם אצרורות דאורחיה כמ"ש התוס' ה"ל להביא הבעיא משום צרורות דאורחיה דאינו קנס ודנין בבבל עיין בחו"מ (סימן א') ושייך ביה העדאה גם האידנא: