תוספות רבי עקיבא איגר/שביעית/ט

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ שביעית ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[אות מא] כל הספיחין אסורים. ור"ש פי' דמיירי מספיחי ששית שנכנסו לשביעית דהיינו שנגמר גדולם בששית ונתלקטו בשביעית ומותרים ואסורים דקתני הכא במתני' היינו דמותר לאוכלן בתורת חולין חוץ מספיחי כרוב דצריך לנהוג בהם קדושת שביעית שלא ילך ויביא מן האיסור דבכרוב אין ניכר בין אותם של ששית לאותם של שביעית. והא דשאר ספיחים מותרים אף דנלקטו בז' וקיי"ל שבירק אזלינן בתר לקיטה היינו דאזלינן בתר גמר פירי ולא בתר לקיטה ממש (ועמ"ש בגליון תוי"ט לעיל (פ"ו מ"ד)) ובפסחים איתא בהיפך כל הספיחים אסורים חוץ מספיחי כרוב דר"ש וחכ"א כל הספיחים אסורים דהתם מיירי בספיחי שביעית דכל הספיחים אסורים לאכלם. (לרע"ק דאורייתא דיליף לה מקרא כדאיתא בפסחים ולרבנן אסורים מדרבנן כדאיתא בת"כ) חוץ מספיחי כרוב דכרוב יש לו קלח גדול וענפים כאילן ואינו בכלל לא נזרע. וחכמים גזרו ספיחי כרוב אטו שאר ספיחים דסברי כרע"ק דאסורים מדאורייתא. והא דמבואר במתני' דמסכתין כמה פעמים דירק נאכל בקדושת שביעית היינו דגדל מעט קודם שביעית וכיון דלא היה תחלת גדולו בז' לא מיקרי ספיחי שביעית. ומ"מ כיון דלא נגמר קודם שביעית יש בו קדושת שביעית ואם נגמר קודם שביעית הוי ספיחי ששית דמיניה מיירי משנתנו. ואם היה תחלת גדולו בשביעית אסור לאכלו. ומיני' מיירי בסוגיא דפסחים. ועיין בהר"ש לעיל (פ"ח מ"ג) הובא בתוי"ט שם ועי' לעיל (פ"ז מ"ג) בתוי"ט ד"ה ירקות:

ב

[אות מב] ועבר הירדן. בתוס' יבמות (דף ט"ז ע"א) ד"ה עמון כתבו בשם ר"ת להוכיח מהך מתני' דבעבר הירדן כבשו עולי בבל. ועיין במ"ל (פ"ד הכ"ו מהלכות שמטה) דע"כ ס"ל כפי' הר"ש שהוא פי' הב' שכתב הרע"ב לעיל (רפ"ו) דהא דקתני החזיקו עולי מצרים נאכל ולא נעבד היינו נאכל אחר הביעור. וכיון דהכא מצריך הביעור לעבר הירדן ע"כ שהוא מכיבוש עולי בבל דאילו לפי' הא' שכתב שם הרע"ב שהוא פי' הרמב"ם וכן פי' הרמב"ם בחבורו שהעתקתי שם בגליון דנאכל היינו דאין בו איסור ספיחים א"כ גם כיבוש עולי מצרים חייב בביעור ליתא לראיית תוספות. ובספר פתח עינים להרב אזולאי הביא כאן דברי כפתור ופרח המעיד דעבר הירדן אינו עבר הירדן דסיחון ועוג אלא האי עבר הירדן הוא מגוף א"י:

ה

[אות מג] בתוי"ט סד"ה ר"ג. דלא כהלכתא. לק"מ דהתם מיירי דאוסר בנ"ט לענין דצריך לאכלו בקדושת שביעית שלא לעשות בו סחורה וכדומה. אבל מ"מ אינו חייב בביעור ופשוט. ועי' במעשר שני (פ"ה מ"ו) בתי"ט ד"ה התבשיל. הרי דבג' מקומות נחת רבינו התי"ט לדמות קדושת שביעית לביעור. והברור דז"א וכמ"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.