יש סדר למשנה/כלאים/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יש סדר למשנה ‏ כלאים ז

ה

המסכך גפנו ע"ג תבואתו של חבירו ה"ז קדש וחייב באחריותו. ר' יוסי ור' שמעון אומרי' אין אדם מקדש דבר שאינו שלו. ודע דביבמות פ"ג הובא משנה דהכא המסכך וכו' חייב באחריותו דברי ר' מאיר ר' יוסי ור"ש אומרים אין אדם אוסר דבר שאינו שלו. וכתבתי בתכ"ש דאותן ג' תיבות דברי ר' מאיר שגגות הדפוס היא שהרי במשנה וכן במשנה שבירושלמי וכן בהרא"ש שם סוףערל סי' ח' לא נזכר דברי ר' מאיר כלל. [אלא סתמא דת"ק היא] ואע"ג דבתוס' שם ביבמות כתבו ד"ה המסכך נקט המסכך משום רבותא דר"מ וכו'. כבר התחכם בזה מוד"ז הגאון התי"ט ד"ה המסכך את גפנו כו' וכתב בזה"ל כתבו תוס' בס"פ הערל וכו' נקט מסכך משום רבותא דת"ק וכו' ומה גם לפי הנדפס לפנינו בתוס' משום רבותא דר"מ וכו' אין ראיה שהיה גרסתם דברי ר"מ דשפיר י"ל משום דכתבו תוס' לעיל בסמוך ד"ה קדוש דתנן כו' אע"ג דפסקינן בהגוזל כהך דר"מ דדאין דינא דגרמי וכו'. והנה בהגוזל דף ק' כתבו תוס' להדיא ד"ה מחיצת הכרם וכו' דת"ק דר' יוסי ור"ש היינו ר"מ דסתם משנה ר' מאיר ע"ש. כ"כ תוס' עוד בב"ב ב' ד"ה כדתני' וכו' מתניתין דכלאים דמייתי התם המסכך גפנו ע"ג תבואתו של חבירו קדש וחייב באחריותו וההיא סתם משנה וכו'. ע"ש מכל אלו מוכח דזה דאי' בסוגיא דב"ק דברי ר' מאיר שגגת תלמיד טועה הוא. ודברי תוס' שהעתקתי לעיל הטעתו. גם בתוספתא לא מצאתיה. והוי יודע דזה שכתב הר"ב ד"ה וחייב באחריות לשלם לו את תבואתו אפי' למאן דלא דאין דינא דגרמי שאני הכא דקעביד מעשה בידים ע"כ. אין הכוונה לאוקמא מתני' הכא בהחלט כמ"ד דלא דאין דינא דגרמי שהרי הר"ב בפי' בריש פ"ג דסנהדרין ס"ל דדאין דינא דגרמי אלא כתב הר"ב הכי עפ"י סוגיא דבב"ק ק'. דאמר שם ר' מאיר הוא דדאין דינא דגרמי וס"ל כוותיה ופריך הי ר' מאיר ורצה הש"ס לומר הא ר' מאיר דתנן המסכך גפנו ע"ג תבואתו של חבירו ה"ז קדש וחייב. ודחה לה התם [טעמא] דקעביד בידים (כלומר לעולם אע"ג דסתם מתני' ר' מאיר אין ראיה דס"ל למתני' דדאין דד"ג אלא הא דחייב באחריות היינו טעמא משום דקעביד בידים] מעתה חזינן דהש"ס מוקי טעמא להך מתני' המסכך וכו' וחייב באחריות משום דקעביד בידים ולהכי פי' הר"ב ואפי' למאן דלא דאין וכו'. שוב ראיתי נמי שלשון הר"ב לקוחים מפירוש הר"ש שכתב בזה"ל וחייב באחריותו לשלם התבואה ואפילו מאן דלא דד"ג דהא עביד בידים כדאמרינן בהגוזל קמא ע"כ. אולם ברור ראיתי לפי דמסיק הש"ס התם בב"ק מיד בסמוך לה אלא הא ר"מ דתני' מחיצת הכרם שנפרצה אומר לו גדור וכו' נתיאש ממנה ולא גדרה ה"ז קדש וחייב באחריותו ע"כ. ודברים אלו אין להם מובן כי אם ע"י הפירוש שכתבו התוס' ד"ה מחיצת הכרם שנפרצה כו' אומר ר"ת שאין משנה בשום מקום אלא ברייתא היא. ומ"מ דייקא דאתי' כר' מאיר מכח המשנה דהמסכך דפליגי התם בסיפא ר' יוסי ור' שמעון ואמרו אין אדם אוסר דבר שאינו שלו וא"כ ברייתא דמחיצת הכרם כר"י ור"ש לא אתיא אלא כת"ק דידהו דהיינו כר' מאיר דסתם מתני' ר"מ היא וכו' ע"כ. ומעתה חזינן אף היכא דלא עביד שום מעשה כמו מחיצת הכרם שנפרצה וכו' מחייב ר' מאיר והנה המשנה דאתמר כר"מ כדמסיק הש"ס דדאין דד"ג אתיא ודאי שפיר אפילו אם הך דמסכך לא מיקרי שום מעשה. ותדע דהא דקאמר הש"ס בתחילה התם נמי דקעביד בידים אינו אלא דרך דחי' אבל לפום קושטא דמלתא ע"כ דאין זה בהחלט אלא כמ"ש תוס' ד"ה שאני התם דמסכך גפנו לא מזיק כ"כ בידים כמו בצמר לצבע וכו' דאי לא תימא הכי קשה למה נקט מסכך כלל הא אפילו בלא מעשה ויש ליישב. אך אי קשיא לי לדינא הא קשיא לי שפסק המחבר ביו"ד סי' רצ"ו סעי' ד' אין מקדש דבר שאינו שלו לפיכך המסכך גפנו ע"ג תבואתו של חבירו קידש גפנו ולא נתקדשה התבואה של חבירו וכו' ע"כ והיינו כמ"ש הרמב"ם בחבורו פ"ה מהל' כלאים דין ח' אין אדם מקדש דבר שאינו שלו וכו' [דלא כרמב"ם בפירושו וכן הר"ב דפסקו כת"ק וכתב התי"ט ריש מ' וי"ו בסמוך דהרמב"ם בחיבורו חזר (ופסק כר' יוסי) וכעובדא דר"ע] אכן ראיתי להרא"ש בפ' הערל סי' ח' פסק בהחלט דאין הלכה כר' יוסי ור"ש והביא ראי' ע"ש ולפי הכללים שכתב הש"ך בי"ד סי' דאזלינן בתר בתראי אף בפוסקים וכפי שכתב נמי טפי במהרי"ק שרש פ"ד דף ב' דיש להלך אחר דעת פוסקים האחרונים שודאי ראו דברי הראשונים ודאי טעמא חזו לחלוק על הראשונים ואין צורך האריכות לענינו שהרא"ש אשר ראה וידע בכל דברי הרמב"ם ואפי' הכי פסק בהחלט כת"ק דאדם מקדש דבר שאינו שלו והמסכך גפנו ע"ג תבואתו של חבירו ה"ז קידש. והאיך פסק המחבר נגד פוסק האחרון. ולא עוד אלא שיצא להקל נגד הרא"ש המחמיר. ואפילו בדרך יש אומרים לא הזכיר דעת הרא"ש בפ' הערל וקצת יש להליץ דהב"י לשיטתי' שכתב בא"ח סי' יו"ד ד' ווילהמרש דארף ד' ח' ע"ג בזה"ל ולענין הלכה נראה דאע"ג דהרא"ש כפירש"י כיון דרש"י מפרש הוא ולא פסקן ה"ל הרמב"ם והרא"ש חד לגבי חד. והלכה כהרמב"ם וכו' אכן כד דייקינן שפיר בב"י שכתב (על בסמוך ממש) דמסתבר טעמי' דבנתכוין לאסופי פסול וכו' ועוד שדברי ר' פפא מפרשי שפיר טפי אליב' ממה דמפרשי אליבא דרש"י ע"כ הרי דמהני טעמי בתראי דוקא בחר הב"י בדעת הרמב"ם ועי' עוד שם בד"מ שמשיג גם עלה דפסק כהרא"ש ואוי לי אם אומר שלא ראה המחבר את מ"ש הרא"ש בזה הדבר. והלכך לדינא קידש תבואתו של חבר. כמו שהרא"ש גמר וסבר:

הר"ב ד"ה אין אדם מקדש דבר שאינו שלו ולא דמי לשאר אסורין כגון הנותן חלב ודם בקדירת חבירו או בישל בשר בחלב של חבירו דאסורין דשאני כלאים דכתיב כרמך ולא כרם אחר ורבנן אמרי וכו' ת"ל כלאים מ"מ וכו' והעיד התי"ט שזה שכתב הר"ב כלאים מ"מ הוא מהירושלמי וכו' ע"ש. והוי יודע דזה לשון תוס' ביבמות פ"ג ד"ה אין אדם אוסר דבר שאינו שלו. וא"ת מ"ש מנותן נבילה או חלב בתבשיל של חבירו שנאסר ואור"י דבדבר התלוי במחשבה הוא דאמר הכי כגון משתחוה לבהמת חבירו דס"פ ב' דחולין דף מ' דאפילו עשה בה מעשה כגון ששחטו איכא למ"ד לא אסרה ואיסור כלאים נמי תלוי במחשבה וכו'. ולכאורה פליאה שלא כתבו תוס' (כמ"ש הר"ב) כדאיתמר להדיא בירושלמי ותו דתירוצם שכתבו איננו מספיק כי הר"ש שדי בי' נרגא שכתב במשנה דהכא ד"ה אין אדם מקדש דבר שאינו שלו אע"ג דבשאר איסורין כגון בשר בחלב אוסר שאינו שלו אין לדמות איסורין התלויין בנתינת טעם לזה מיה' קשה מכלאי בגדים ורובע ונרבע לגבוה. ויש מחלקין בין איסור התלוי במחשבה לשאר איסורין דכלאים תלויין בניחות' דבעלים כדתנן לעיל בפ"ה גבי הרואה ירק בכרם דמחלק בין כשמגיע שם אלקטנו וכו' והיינו טעמא גבי ע"ז דאינו אוסר דבר שאינו שלו בס"פ ב' דחולין שתלוי במחשבה שמחשבתו לע"ז ולא יתכן דהרי העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת דפטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים אלמא אוסר אע"ג דתלוי במחשבה וכו' אלא כל הני היינו טעמא גבי ע"ז לאו שמי' תקרובת ע"ז כיון שאינו שלו וגבי פרה תלה הכתוב בניחותא דעושה מלאכה וכו' וגבי כלאים היינו טעמא דכתיב לא תזרע מה זורע דניחא ליה והא אין אדם נהנה ולא ניחא ליה (של צ"ל) בשל אחרים שאני הכא דכתיב כרמך וטעמא דת"ק. בירושלמי מקרא דאמרינן לא תזרע כרמך אין לי אלא כרמך כרם אחר מנין ת"ל כלאים ע"כ [ודע דע"כ חסרון הדפוס יש כאן וצ"ל בשל אחרים אי נמי שאני הכא דכתיב וכו']:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.