תוספות רבי עקיבא איגר/כלאים/ז

תוספות רבי עקיבא איגר ‏ כלאים ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

[אות כא] ואם לאו אינן מצטרפות. וכתב הרא"ש ולא ידענא למה הוצרך לשנות ואם לאו אינן מצטרפות פשיטא וכי עדיף מנוטע ה' גפנים בתחילה:

ג

[אות כב] בר"ב ד"ה אבל כו'. חוץ לעבודת הגפן. ומשם ואילך תחתיו אסור מן הצד מותר עי' בהר"ש:

ה

[אות כד] בר"ב ד"ה אין אדם כו'. ולא דמי לשאר איסורים שבתורה כגון הנותן חלב ודם. ובתוס' יבמות (דף פ"ג) כתבו לחלק דבדבר התלוי במחשבה כגון משתחוה לבהמת חבירו בזה אמרינן אין אדם אוסר דבר שאינו שלו. וה"נ איסור כלאים תלוי במחשבה כההיא דלעיל (פ"ה מ"ו) וע' בר"ש כאן:

[אות כג] וחייב באחריותו. בריש ב"ב איתא ברייתא מחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור וכו' וחייב באחריותה. וכתבו התוס' שם נראה לר"י דהאי חשיב היזק ניכר וכו' אבל אין לומר דהוי אינו ניכר וקנסוהו כמו במטמא וכו' ועוד אי קנס הוא במזיד דוקא היה לו להתחייב עכ"ל תמוה לי דהא בסוגיא דבב"ק (דף ק') מביא ראיה מהך ברייתא דר"מ דאין דינא דגרמי הרי דמוקי להברייתא כר"מ ור"מ הא סבר במטמא וכו' דגם בשוגג חייב דקנסו שוגג אטו מזיד. ואע"ג דאיתא בגיטין (דף נ"ג) דרק בדרבנן קניס ר"מ שוגג אטו מזיד אבל לא במבשל בשבת כיון דהוא דאורייתא הא י"ל דר"מ ס"ל דמקיים כלאים לא הוי דאורייתא דלא כרע"ק עיין בב"ק (דף פ"א) בתוס' שם או דמיירי בכלאים בח"ל דרבנן ובדרבנן קניס ר"מ שוגג אטו מזיד. ואדרבא בזה היה מיושב קושיית התוס' בב"ק (דף ק') דמנ"ל להגמ' דהך ברייתא כר"מ והיינו ממה דחייב אף בשוגג ע"כ דהוא ר"מ דקניס שוגג אטו מזיד בדרבנן. ואולם עדיין אינו מספיק כל הצורך. דלמא הברייתא כר"י ס"ל דבדאורייתא קנסו שוגג אטו מזיד וס"ל דמקיים הוי דאורייתא ומיירי בכלאים בא"י. ועכ"פ קושית התוס' לק"מ כיון דמוקמינן לה כר"מ ממילא ניחא דס"ל דבדרבנן קנסו שוגג אטו מזיד. ועל משנתינו דהכא דלכאורה קשה מסתמא דמתני' דגיטין דהמטמא בשוגג פטור י"ל דמיירי בכלאים בא"י דהוא דאורייתא דקנסו שוגג אטו מזיד וק"ל:

[אות כה] בר"ב ד"ה בשמיטה כו'. שהכל הפקר. ודוקא ענבים לא נאסרו אבל הגפנים נאסרו אם הוסיפו מאתים שאין הזמורות הפקר. הר"ש. וראיתי להגאון ר' פנחס ז"ל בספר כתובה לכתובות (דף פ' ע"א ד"ה אכלה ערלה) כתב בפשיטות דאף העצים מותרים עי"ש ובמחכ"ת אשתמיטתיה דברי הר"ש שכ' בהיפוך:

ו

[אות כו] בר"ב ד"ה קוצרו כו'. א"נ כו' שמא יוסיף מאתים. וכן כתב הרא"ש. ויש לעיין הא אם לא נתיר לו לקצור הוי אנוס ולא מקרי ניחא ליה ולא ליתסר. וא"כ לא הוי דבר האבד:

ז

[אות כז] ואינו מקדש. אם לא יחזור. והא דאמרי' לעיל משנה ג' דתחת הגפן מקדש. היינו כשעיקר התבואה תחת הגפן כמו המסכך גפנים ע"ג תבואה. אבל הכא עיקר התבואה עומד חוץ לגפן ונוטה תחת הגפן הרא"ש:

[אות כח] בר"ב ד"ה וענבים משיעשו וכו'. למאן דגריס משתשליש. בהר"ש מבואר דהגירסות לא פליגי לדינא דכללא הוא דזרוע מעיקרא בהשרשה כדאי' (פ"ב דפסחים) ומשנתנו דהכא דקתני בענבים עד שיעשו כפול הלבן היינו ע"כ בזרוע ובא. כגון שהכרם היה נטוע כבר מקודם שהביא הזרוע. וא"כ להך גירסא התבואה משתשריש מיירי שזרע התבואה לתוך הכרם. והוי לגבי התבואה זרוע מעיקרא. ולהגירסא משתשליש מיירי שהעביר עציץ נקוב הזרוע בכרם והוי לגבי שניהם זרוע ובא. אכן בירושל' משמע דלב' הגירסות מיירי בזרע התבואה בתוך הכרם. ופליגי לדינא. דלהגירסא משתשריש ס"ל דלענין התבואה מקרי זרוע מעיקרא ולהגי' משתשליש ס"ל דלא מקרי זרוע מעיקרא אלא היכא דזרעו שניהם באיסור התבואה והכרם יחדיו אבל אם קדם זה את זה דהוי ראשון בהיתר מקרי לגבי שניהם זרוע ובא. עיי"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.