יש סדר למשנה/ביצה/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יש סדר למשנהTriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
מלאכת שלמה
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


חומר עזר

דפים מקושרים

ב[עריכה]

תוי"ט ד"ה לא יטול כו'. ובנר כתב ב"י סי' תקט"ו הא לא נגע כו' ע"ש. המעיין בב"י שם יראה ביאור הדברים על נכון היטב:

ג[עריכה]

תוי"ט ד"ה יש שהות ביום ז"ל הר"ב וכו' ולא ידעתי מה הוסיף וכו' ע"ש. דע כלשון הר"ב הכי נמי איתא בפירש"י ובהר"ן ותחל תלונות התוי"ט על רש"י והר"ן ג"כ. שוב מצאתי כתב בא"ר סי' תצ"ח סקי"א ליישב דה"ק וצריך שיודע בבירור שיש שהות ולא באומדן הדעת כמו דאמרינן בשחיטות רוב הנראה לעינים בי"ד סי' כ"א ע"כ וזה דוחק אמנם בפשיטות י"ל דכפי הנראה מלשון ולא ישחוט אא"כ יש שהות ביום לאכול ה"א דדוקא כשהוא אוכל ממנה ביו"ט שרי לישחט (ומלת לאכול הוא בפועל) להכי פירש"י והר"ב אא"כ יודע וכו' כלומר אע"ג שהוא אינו אוכל רק שיש זמן שראוי לאכול היינו אי מקלע אורחים שרי דקי"ל דאמרי' הואיל והאמת עד לעצמו דבנוסחת המשנה שכתב הרי"ף והרא"ש והב"י סימן תצ"ח כך איתא בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא א"כ יודע שיכול לאכול ממנה כזית צלי מבע"י וז"ל הר"ן לא ישחוט אלא א"כ יודע שיש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי ומוכח באלו עוברין דאף ע"פ שאינו אוכל כיון שהיה יכול לאכול סגי ולישנא דמתני' הכי דייק ע"כ. הרי דשפתי הר"ן ברור מלילו דמדקתני אא"כ יודע וכו' מוכח דאע"פ שאינו אוכל אלא שיש שהות בלחוד שרי. ודע דבסוגיא דפסחים דמייתי בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא כדי שיכול לאכול הימנה כזית צלי מבע"י ודייק מינה יכול לאכול אע"ג דלא בעי לאכול שם דאמרי' הואיל ע"ש ולא מצי לדקדק ממתני' דהכא בביצה משום דמתני' דהכא הא דלאכול פירושו לאכול ממש. אבל בברייתא דתני יכול לאכול שפיר דייק. ומעתה פרש"י והר"ב במשנה דהכא היינו ע"פ המבואר בברייתא דפסחים:

הר"ב ד"ה מבית טביחתה וכו' ואין הלכה כר"ע כו' ע"ש. וכ"כ הרמב"ם בפירושו ובחיבורו פ"א מהל' יו"ט כת"ק. וראיתי בט"ז סי' תצ"ח ס"ק ה' שהניח דברי הרמב"ם בתימא דפסק דלא כר"ע דהא קי"ל הלכה כר"ע אפי' מחביריו פי' אפי' רבים חולקים עליו ע"כ. ולא זכיתי להבין דאכתי לא שמענו בעירובין מ"ו ע"ב אלא דהלכה כר"ע מחבירו וכר' יוסי מחביריו ע"ש אבל כר"ע מחביריו דהיינו נגד רבים לא. שוב מצאתי כי גם על זה עמד הא"ר והוסיף דגם נגד סתם משנה אין הלכה כר"ע מיהו בזה י"ל כיון דחולק ר"ע באותו משנה לא הוי דברי ת"ק כסתם ע"כ. אכן אין בזה מעלה ארוכה להבין תמיהת הט"ז דאכתי שפיר הוי דברי ת"ק כרבים כמ"ש תוס' ריש ביצה ב' ע"ב ד"ה גבי שבת וכו' ע"ש וכ"מ בכמה דוכתיה דסתמא דת"ק כרבים הוי וא"כ הדרי קושיא לדוכתא דאין הלכה כר"ע נגד רבים. והילכך שפיר פסק הרמב"ם כת"ק [מלבד זה עוד י"ל לפמ"ש הרמב"ם בפ"ו מהל' מאכלות אסורות דאסור לאכול בשר חי אא"כ מולחו יפה יפה לא מצינן לומר הכי כר"ע דשרי אם יש שהות לאכול כזית חי וכו'. ובכך הארכתי בזה בס"ד בחדושי. וגם התוי"ט בד"ה רע"א אפילו כזית חי כתב עמ"ש בזה בסוף מ"ז פי"א דמנחות ע"כ. ושם במנחות לא הערה כלום ממשנה דהכא. אלא כוונתו לפמ"ש שם במנחות דמה דתנן התם הבבלים אוכלין אותם כשהוא חי. שפירושו לדעת הרמב"ם חי אחר שמולחו יפה יפה ע"ש. וה"נ במתני' דהכא דר"ע אומר לאכול חי אין השגה על הרמב"ם דנוכל לומר שפרושו חי ע"י מליחה יפה. ועי"כ אפשר לכוין דלכאורה לא ידענא במאי פליגי ת"ק ור"ע. ולמה לא התיר הת"ק כמו ר"ע. אבל לפמ"ש י"ל דת"ק מקפיד דוקא בצלי דהואיל ומיקלע אורחים וחזי להו. ור"ע מפריז על המדה דאפילו כדי לאכול חי שרי הואיל ומיקלע אורחים דאוכלים בשר חי כמו שרגילים הבבלים נמי אמרינן:

ו[עריכה]

תוי"ט ד"ה אין נמנין וכו' ובפ"ה דף ל"ו ע"ב אמתני' דלא מקדישין כו' פירש"י וכו'. במשנה דהכא שהוא כ"ז ע"ב פירש"י דמקח וממכר בשבת אסור בס' עזרא נחמיה סי' י"ג אבל במשנה דפ"ה דף ל"ו ע"ב לא תמצא בפירש"י כלום אלא בגמ' ל"ז ע"א בפיסקא לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין אמר הש"ס גזירה משום מקח וממכר ועל זה פירש"י דלמקח וממכר דמו שמוציא מרשותו לרשות הקדש מקח וממכר אסור מן המקרא דכתיב ממצוא חפצך ודבר דבר וכו' ואל תתמה מה שפירש"י הכא מקרא דעזרא והתם מקרא דישעיה וגם התם פירש עוד טעם אחר משום גזירה שמא יכתוב וכו' והכא לא פי' כך. דע שכן דרך רש"י ברוב פעמים אין מספר וע"פ הרוב המה מצויינים בהלכה בתכ"ש בס"ד גם תמצא בתכ"ש כמה וכמה תמיהות שהניחו תוס' במסכת זו בתימה ובמס' אחרת כתבו תוס' תירוץ אחד גם שנים על אותו תימא ויותר מזה רשום שם שרש"י כתב לא ידעתי פירושו ובמקום אחר כתב פי' נכון והגון ואין כאן מקום להאריך בדוגמות האלו:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.