ישועות יעקב/אורח חיים/רס
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
א[עריכה]
(א) כשיהיה סמוך לחשכה ישאל לאנשי ביתו עשרתם וכו' הפרשתם חלה לכאורה בחלת חוץ לארץ קיי"ל אוכל והולך ואח"כ מפריש א"צ לשאול להם אם הפרישו חלה דומה בכך אם לא הפרישו חלה הרי אוכל והולך ואח"כ מפריש וכבר ראיתי בס' כנסת יחזקאל בסוף חלק א"ח שכתב דמה שנגו העם שלא לומר אלו דברים ע"ש עם חשכה הוא מה"ט דאינן יכולים לומר הפרשתם דאז יהיה משמע שאם לא הפרישו חלה אין תקנה לדבר ובאמת יש תקנה דאוכל והולך ואח"כ מפריש וע"כ בחל ע"פ בשבת דאין תקנה להיות מפריש אח"כ דהרי אין להשהותו וכמ"ש המ"א לקמן סי' תק"ו צ"ל ע"ש עם חשכה ג' דברים ובמקום עשרתם יאמר הפרשתם חלה וכן קיימתי מסבר' דנפשי ודרשתי זה ברבים בתחילת בואי לכאן שנת תקס"ה:
ב[עריכה]
(ב) הדליקו את הנר כ' באבודרהם דלכך אינו שואל אותם אם הדליקו דבוודאי לא הדליקו דאמרינן ובלבד שלא יקדים ולא יאחר אבל עשרתם עירבתם יכול לשאול דאפשר הקדימו ואין טעם זה מספיק כ"כ דהרי אם רצונו להדליק הנר מבעוד יום רק שיקבל עליו שבת תיכף אחר הדלקה רשאי רק שלא יקדים להדליק הנר קודם ושלא יקבל שבת עדיין כמ"ש התוס' שם ד"ה ובלבד וכן הוא בטור ושו"ע לקמן סי' רס"ג ויותר נכון מ"ש הט"ז דא"צ לשאול אם הדליקו את הנר דהרי עין רואה שזאין כאן נר דולק וזה פשוט.