יצחק ירנן/תרומות/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ תרומות ז

א

וטמא שאכל וכו'. ויש לגמגם דאימא מיתה ליכא דמיעטיה קרא ומתו בו כי יחללוהו וכו' אבל לילקי מיהא, ורבינו נראה שנשמר מזה וכתב שהרי אינה קדש ועדיין קשה א"כ דאינה קדש א"כ אינו נכלל בחיוב הלאו דהוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל ואמאי כתב אע"פ שהוא בלאו. וראיתי להרב פר"ח במים חיים שתמה על רש"י ביבמות דף צ' ובגיטין דף נ"ד שכתב דכהן טמא שאכל תרומה טמאה במיתה ואיהו מתרץ לה שטעמו משום דבזבחים דף ק"ח הויא פלוגתא דר' יוסי הגלילי ורבנן בטמא שאכל קודש טמא ומשמע ליה דכי היכי דרבנן מחייבי בקודש טמא ה"ה בתרומה טמאה והך מימרא דפרק הנשרפין אתיא כר' יוסי הגלילי ורבנן לית להו הך דרשא וכו' ואין כן דעת התוס' וכו' יעו"ש ודבריו תמוהים דהיכי מצינו למימר דהך דשמואל אזלא כר' יוסי הגלילי הא טעמא דשמואל הוא דדריש פרט לזו שמחוללת ואילו ר"י הגלילי ס"ל גם בטמא שאכל קודש טמא שהוא חייב ואף שמחולל דהכי איתא התם שפיר קאמרי ליה רבנן לר"י הגלילי אמר רבא כל היכא דנטמא טומאת הגוף ואחר כך בשר כו"ע לא פליגי דחייב וכו' כי פליגי כשנטמא בשר תחלה ואח"כ הגוף דרבנן סברי אמרינן מיגו ור"י סבר לא אמרינן מיגו ופי' רש"י ז"ל כל היכא דנטמא וכו' ואח"כ בשר ע"י אחרים מודה ר"י דחייב דמה לי על ידו מה לי על ידי אחרים דטעמא דר' יוסי משום דאין איסור חל על איסור וכאן איסור טומאת הגוף וכו' כשנטמא בשר תחילה ונאסר על זה משום טומאת בשר שאין חייב עליה חטאת וכו', הרי להדיא דטעמא דר"י לאו משום דמחולל ועומד הוא אלא משום דסבר לא אמרינן מיגו וא"כ שנטמא הגוף תחילה אף שמחולל ועומד חייב וא"כ היכי מצינן למימר דהך דשמואל אזלא כהך דר"י הגלילי, ואם נאמר דכונתו לומר דמ"ש שמואל יצא זו שמחולל ועומד היינו כשנטמא התרומה תחילה ואחר כך הגוף הא ליתא דאי כיון לזה עדיין יוכל לומר דהך דשמואל אזיל כרבנן דעד כאן לא חייבו בין כשנטמא הגוף או לא אלא בקודש ברם בתרומה דגלי קרא ומתו בו וכו' פטור היכא שנטמא התרומה קודם וכמ"ש התוס' פרק גיד הנשה דף ק"א יעו"ש, ולמה לו לאוקמי פלוגתא בין רש"י ותוס' שסיים בסוף דבריו ואין כן דעת התוס'. ועיין בארעא דרבנן מהדורא בתרא אות ה' הקשה כן ומה שתירץ בתירוץ שני עיין להרב מל"מ כאן שנסתפק בזה.

יז

עבד של שני שותפין וכו'. וכתב מרן שהוא מהירושלמי ותורת כהנים סדר אמור יעו"ש דילפינן לה מקרא וכמ"ש שם הרב קרבן אהרן ז"ל שם. וקשה לי עליו דלזה למה לי קרא מסברא נדע שאינו אוכל דהיאך אתי צד עבדות של ישראל ואוכל מתרומה דומה לזה אמרו בריש חגיגה מי שחציו עבד וכו' א"ל בית שמאי תקנתם את רבו וכו' לישא שפחה אינו יכול וכו' לישא בת חורין אינו יכול שכבר חציו עבד וכו' יעו"ש והשתא בנדון דידן היאך יהנה מתרומה הצד האחד שאינו עבד כהן שהרי מעורב בו בכל אבר ואבר מאדון כהן וישראל יעו"ש בתוס' ובגיטין דף מ"א דאפי' מינו שהוא חציה שפחה וחציה בת חורין אינו יכול לישא משום דאתי עבדות ומשתמש בצד חירות ודוק.

כ

נשא שנייה אוכלת וכו'. עיין מ"ש מרן, גם מ"ש הרדב"ז אינו מעלה ארוכה דכיון דאינו חייב לזונה אמאי יאכילנה תרומה ומה גם שהוא היפך מהאי סוגיא דהבא על יבמתו כמ"ש מרן. ואפשר שדעתו כדעת התוס' ר"פ אלמנה לכהן גדול גבי מתני' דישראל ששכר פרה מכהן דמאכילה אף שמזונותיה על ישראל משום דהוי קנין כספו דכהן וה"ה כאן דאשה זו הוי כשרה והוי קנין כספו דכהן ודלא כהתוס' פ"ק דע"ז דדוקא כשאין מזונותיה על ישראל יעו"ש.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.