יצחק ירנן/נטע רבעי/ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ נטע רבעי ט

ב

ואין פודין אותו עד שיגיע לעונת המעשרות וכו' לפיכך וכו'. וכתב מרן ומ"מ יש להקשות למה שינה רבינו וכתב בוסר במקום סמדר וכו' שהרי כשהגיע לפול הלבן מברכין עליו בורא פרי האדמה וצ"ע ע"כ. וברור הוא דטעות סופר נפל בדבריו וצ"ל כשהגיע לפול הלבן מברכין עליו בורא פרי העץ וכמ"ש איהו גופיה בספר הקצר באו"ח סי' ר"ב וכונתו להקשות דאיך סתם רבינו בוסר הרי סתם בוסר הוא שהגיע לפול הלבן וכמ"ש בפרק כיצד מברכין דף ל"ו ובפ' מקום שנהגו דף נ"ג יעו"ש ועיין להרב עצמות יוסף בקידושין דף נ"ד שנתלבט בדברי מרן הללו ודברי מרן ברורים הם כדכתיבנא שוב ראיתי להרב תוס' יו"ט בפ"ה דמעשר שני משנה ה' כשהעתיק דברי מרן אלו העתיק בורא פרי העץ וכתב כדכתיבנא יעו"ש, וכתב לתרץ קושיית מרן על פי מ"ש בפירושו ולא תתקיים המתנה במעשר אלא א"כ נתנו הפירות קודם שיבואו לעונת המעשרות, וכתב עוד בפ"ב מהל' מעשר דהבוסר וכיוצא בו אינן חייבין במעשר וכתב עוד שם דזמן מעשר ענבים משיראו החרצן שלהן מבחוץ והשתא אם זה שיראה החרצן מבחוץ הוא הבוסר שהגיע לפול הלבן א"כ כמו שסותם בפ"ב מהל' מעשר וקראו בוסר סתם לשלא הגיע לפול הלבן ה"נ הכא לענין נטע רבעי קורא אותו בוסר סתם לשלא הגיע וכו' יעו"ש. והקשה עליו חכם בני יצ"ו דממשנה י' פ"ד דשביעית נראה להדיא דעונת המעשרות הוא הרבה יותר משיעור פול הלבן והוא דאמרו במשנה מאימתי אין קוצצין את האילן וכו' והגפנים משיגרעו וכו' וכל האילן כיון שבא לעונת המעשרות מותר לקוצצו יעו"ש ובש"ס דברכות ודפסחים שכתבנו למעלה מבואר דגרוע היינו פול הלבן והשתא מבואר יוצא דעונת המעשרות הוא הרבה יותר מפול הלבן שהרי בהגיעו לפול הלבן מתחיל זמן האיסור של קציצת האילנות שמעכשיו ואילך הוא מה שנקרא פרי וזה שאמר והגפנים משיגרעו ומשבא לעונת המעשרות מתחיל זמן ההיתר לקצוץ משום שכבר נגמר בישול הפירות נמצא דעונת המעשרות הוא אחר פול הלבן והיינו עונתן למעשרות כמ"ש רבינו שם בפ"ב דהל' מעשר הענבים משיראו החרצן שלהם דהרי הוא מבושל וא"כ לפ"ז מ"ש רבינו תחילה שם הבוסר וכיוצא בו היינו בוסר כמו שנקרא בלשון חכמים דהוא בהגיעו לפול הלבן וכמ"ש שם בש"ס ואף דנקרא פרי לענין ברכה מ"מ לענין מעשרות ונטע רבעי דכתיב נמי ביה תבואתו וכמ"ש בתורת כהנים צריך שיראה החרצן מבחוץ וזהו עונתן למעשרות וכדכתיבנא ולכן שפיר כתב רבינו כאן דאם נתנו במתנה בבוסר שפיר דמי משום דעדיין לא הגיע לעונת המעשרות וא"כ נראה אמת כמ"ש התוס' יו"ט בתירוץ שני ומתיישב שפיר בזה דבכל מקום שהוזכר בדברי רבינו בוסר הוא כפול הלבן וכמו שהוא בנזיר וכדכתב התוס' יו"ט.
ולפ"ז מתיישב שפיר לישנא דירושלמי בפ"ק דערלה הביאוהו הר"ש והרא"ש בהל' ערלה וז"ל פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגין ופגין היינו כל פרי שאינו מבושל כל צרכו ולאיזה צורך קאמר הירושלמי בוסר יאמר פגין לחודיה ושם כלול כל פירות שלא בישלו כל צרכן אלא ודאי דר"ל דבשלמא כל הפירות משיוציאו הפרי נחשב פרי משא"כ ענבים דמשעת חניטה עד היותן כפול הלבן שאז נקראים בוסר אינן נקראים פרי וכמבואר ממתני' דשביעית שהבאתי בסמוך ולכן כאן לענין רבעי דצריך שיגיע לעונת המעשרות קאמר הירושלמי אין אתה פודה לא בוסר אע"פ שנקרא פרי ולא פגין ג"כ דנקראו פרי אלא צריך כל הפירות מבושלין כל צרכן כל אחד ואחד כשיעורן לעונת המעשרות וכן נראה דעת הרא"ש בהל' ערלה והטור ביו"ד סי' רצ"ד דכתב דפודין אותן אחר שיגמרו וכתב מרן בב"י שם שהוא כדעת רבינו כאן דפסק דאין פודין עד שיגיע לעונת המעשרות וכמ"ש בתורת כהנים.
ומכלל האמור מבואר דכל זמן שלא הגיע לעונת המעשרות דאין פודין אותם דמותרין באכילה שהרי כתב הרא"ש שם והטור בריש סי' רצ"ד דפגין אסורין בערלה ומותרין ברבעי ומדאסרו בערלה ודאי שהם פרי דבסמדר שאינו פרי מותר בערלה דלא כר' יוסי, ואפ"ה מתיר ברבעי והיינו משום דכל שלא הגיעו לעונת המעשרות מותר ברבעי דמאחר שאין פודין אותם ויכולים לתתם במתנה וכמ"ש רבינו וכדכתיבנא לעיל א"כ אינם קדשי גבוה וכדכתב התוס' יו"ט ואינן נכללים במ"ש קרא יהיה כל פריו קדש הלולים לה'. והא דאמרו במתני' בפ"ק דערלה משנה ז' וסמדר מותר בערלה וברבעי דמשמע הא בוסר אסור בשניהם וכמ"ש שם רבינו והרע"ב, היינו דוקא לערלה הוא דכתבו כן אבל ברבעי אה"נ דאף בוסר מותר כל שלא הגיע לעונת המעשר דהיינו שיראה החרצן מבחוץ ומן התימה על התוס' יו"ט שם במשנה ז' בפ"ק דערלה על זה שפי' הרע"ב אבל בבוסר הכל מודים שהוא פרי כתב וז"ל ולא קשה על מ"ש במשנה ה' פ"ה דמעשר שני דבוסר נמי נקנה במתנה ואע"ג וכו' דמ"מ דין נטע רבעי יש לו אלא משום שלא הגיע לעונתו ניתן במתנה עכ"ל. והוא תימה שהרי הרא"ש והטור דס"ל כדעת רבינו דאין פודין אלא עד שיגיעו לעונת המעשרות כתבו דמותר באכילה קודם לכן בבוסר ופגין וודאי דכמו דמפרשים הירושלמי ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגין היינו דמותר באכילה ה"נ מפרשים הת"כ.
הן אמת דפשט הירושלמי והתורת כהנים לא משמע הכי דלישנא דאין פודין משמע דאף שהוא בקדושת רבעי מ"מ אין פודין עד שיגיעו לעונת המעשרות וכמו שכן ראיתי להרב שדה יהושע שם בפ"ק דערלה שהאריך בזה יעו"ש, מ"מ כיון שהגדולים הללו מפרשים אותה הכי דמותר באכילה וחזינן לרבינו נמי שאמר דבוסר נקנה במתנה אין לנו לומר דפליגי בזה מאחר דלא חזינן בפירוש בדברי רבינו שאוסר באכילה ומ"ש רבינו בסוף פרקין הי"ג דהנובלות אסורות ברבעי היינו משום דכך ריביתייהו ועיין במ"ש מרן בב"י שם בריש סי' רצ"ד ועיין להר"ש שם בפ"ק דערלה שהבין כן בדברי הירושלמי דפגין ובוסר מותרין באכילה ברבעי וכן רבינו ירוחם הביאו מרן שם בבדק הבית יעו"ש.
ולענין הלכה נראה ברור מכל מאי דכתיבנא דבבוסר שלא הגיע לפול הלבן הוא מותר אליבא דכו"ע ואין בו ספק כלל וכמבואר ברם אחר שהגיע לפול הלבן באנו למחלוקת דלדעת כל הפוסקים מותר כל שלא הגיע לעונת המעשרות זולת רבינו לדעת התוס' יו"ט אסור ברם כפי מאי דכתיבנא לעיל אפשר דאף רבינו יסבור כמותם ומ"מ אף אם יהיה אמת דעת רבינו כמ"ש התוס' יו"ט אפ"ה נראה להתיר מטעם ספק ספיקא משום דאעיקרא במחלוקת היא שנוייה אי רבעי נוהג בזמן הזה כמ"ש רבינו כאן בפרקין לעיל בסמוך והשתא הוי ס"ס, ספק אי רבעי נוהג בזמן הזה או לא ואת"ל דנוהג, ספק אי בבוסר ופגין אסור לאכול או מותר לאכול עד שיגיע לעונת המעשרות כדעת רובא דרבוותא וכדכתיבנא והוי ס"ס המתהפך. ובגפנים שבבתים שלנו שהם גפן יחידית איכא נמי ספיקא אחרינא להתיר דאיכא פלוגתא ביני רבוותא אי נוהג רבעי בגפן יחידית או צריך שתים כנגד שתים ואחד יוצאה זנב דפחות מכאן אינו נקרא כרם יעו"ש בב"י סי' רצ"ד והשתא איכא תלתא ס"ס, ספק אי נוהג רבעי בזמן הזה ואת"ל דנוהג, ספק אי נוהג בגפן יחידית ואת"ל דנוהג, ספק איכא רבעי בבוסר ומתהפך מכל צד כמבואר ודוק.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.