אור שמח/נטע רבעי/ט

אור שמח ‏ נטע רבעי ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

ואין פודין אותו במחובר (לקרקע) כמע"ש והרי הוא ממון גבוה כמעשר.

עיין כסף משנה בשם שו"ת המיוחסות להרמב"ן ועיין תוס' שם, ובאמת הלך רבינו בשיטת התוספתא וירושלמי דטעמא דאין פודין נטע רבעי במחובר משום דאיתקוש למע"ש ומע"ש אינו במחובר, וז"ל התוספתא פ"ה דמע"ש, כרם רבעי בש"א אין לו חומש ואין לו ביעור ובה"א יש לו חומש בד"א בשביעית כו' רשב"ג אומר אחד שביעית ואחד שאר שני שבוע כו' בש"א אין פודין אותו ענבים אלא יין ובה"א פודין יין וענבים אבל הכל מודים שאין פודין אותו במחובר לקרקע. ובירושלמי פאה פ"ז ה"ה תני רבי כו' ע"ד דהדין תניא לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שני כמה דתימר אין מע"ש בשביעית דכוותיה אין נטע רבעי בשביעית [לכן לב"ש בשביעית אין לנ"ר חומש וביעור] מעתה אל יהא לו קדושה [שלא יהא טעון חילול כלל] קדושתה מאליו למדו קודש הילולים הרי הוא כקדש שקורין עליו ההלל ויהא מותר לאונן [פירוש נטע רבעי בשביעית שאין מע"ש נוהג בשנה זו] תני קדש מגיד שהוא אסור לאונן ויהא חייב בביעור [פירוש בשביעית יהי' נטע רבעי כמו הבכורים שהן חייבין בביעור] בגין דר"ש פוטר בביעור [פירוש לבכורים פוטר ג"כ מן הביעור] ונראה דצ"ל כך קדושתה מאליו למדו קדש הלולים הרי הוא כקדש שקורין עליו ההלל פירוש כבכורים ובכורים נוהגים בשביעית וכדפרש"י בפ' משפטים, ויהא חייב בביעור [כבכורים] בגין דר"ש פוטר בביעור [וסברי כר"ש] ויהא מותר לאונן דר"ש סבר לקמן בבכורים דמותרים לאונן א"כ בשביעית שהן כמו בכורים יהיו מותרים לאונן ומשני תני קדש מגיד שהוא אסור לאונן, ויפדה במחובר לקרקע פירוש בשאר ימות השנה או לב"ה אף דילפי לדינם ממעשר בכ"ז לענין זמן סבר דון מינה ואוקי באתרה שכל זמן שהקדושה נוהג בהן הן כזמן שהקדושה נוהג במע"ש א"ש דאין פודין גם במחובר לקרקע כמו מעשר, אבל לב"ש דסברי דילפינן מינה ומינה לכל מילי ובזמן שאין מע"ש נוהג אין להם דין מע"ש כלל רק דין בכורים א"כ יפדו במחובר לקרקע בשביעית ולא משני מידי, וכן לקמן בהך דתני רשב"ג דסבר דלב"ש לא למדו ממע"ש, כל עיקר הפלפול הזה על כל השנים עיי"ש. והנה מה דלא חש לשנויי הך קושיא דיפדה במחובר לקרקע א"ש, דלקמן ריש פ"ג דבכורים ר"ש אומר אעפ"כ חוזר וקורא בכורים לאחר שיתלשו מן הקרקע, והירושלמי אמר שם ע"ד דר"ש לא קרא שם בתלוש לא קידשו כו' ואין לוקין עליהן חוץ לחומה כו' הרי דלר"ש אף בכורים לא חלה עליהן קדושה רק לאחר שיתלשו וא"כ נ"ר דאיתקוש לבכורים ג"כ אין פודין רק בתלוש וז"ב. הרי מפורש מירושלמי טעם רבינו דמשום דילפינן ממע"ש לכן אין פודין במחובר לקרקע. ובאמת פריך בפ"ה דמע"ש על מאן דאמר כל המתלקט יהא מחולל ויש אדם מחלל במחובר לקרקע ועיין פ"מ שם, ומשום זה כתב רבינו לקמן ה"ז ואומרין כל הנלקט שהרי א"א לפדותו במחובר, שזהו מסוגית ירושלמי פ"ה דמע"ש שם ורבינו הלך בכ"ז בשיטות הירושלמי המבוארות: אולם לפום מה דשקיל וטרי בתלמודין אפשר דהוה סבר דכל המתלקט קאמר ומצי לפדות במחובר, והא דאמר בתוספתא דאין פודין במחובר הוא דוקא בשביעית משום דהוי כמו הפקר כ"ז שלא זכה בהן אדם ואיך מצי לפדות מילי דהפקירא כמו שאין יכול אדם להקדיש ולהקנות דבר שעדיין לא זכה בה כן לא יכול לחלל, וכמו דמדמה הגמרא דילן פדיון להקנאה דמשו"ה לא הי' אומר כל הנלקט כיון שאינו ברשותו דאינו יכול להקנות כן לא יכול לפדות יעו"ש, אבל בשאר שני שבוע מצי לפדות במחובר וצנועין מיירי בשאר שני שבוע ולמאי דמסיק כל הנלקט מוקי הך דירושלמי כפשטיה:

והא דאין פודין מע"ש במחובר צ"ע, דאי משום דחיובא דמעשר אינו בא רק לאחר מירוח הא במנחות (דף ע') בעי ר' אבוה שבולת שמרחה בכרי ושתלה וקרא עליה שם במחובר מהו כיון דמרחה טבלה כי קרא שם קדשה לה או דילמא כיון דשתלה פקע ליה טבלה מיניה כו' א"כ מצאנו תרומה במחובר לקרקע, ורבינו כתב בפי"א מהלכות תרומות דאם עשאה תרומה קודם שיזרענה דה"ז תרומה ודאית א"כ במעשר שני משכחת בכה"ג וא"כ משכחת דפודין במחובר למע"ש ונ"ר דהקדושה חלה במחובר לקרקע צ"ל דפודין, ואפשר דאיכא בזה טעמי אחריני דכי לא תוכל שאתו וזהו מחמת טומאה ובעי שיהי' באפשרי לקבל טומאה וכיו"ב עוד טעמים ואכמ"ל בזה, ועיין ביאורי הגר"א ליו"ד ודוק בכ"ז:

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.