יצחק ירנן/ממרים/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ ממרים ב

ט

הואיל וכו'. עד והוא אסור מן התורה הרי זה מוסיף וכו'. בס' לשון למודים חלק או"ח סי' כ"ח הביא מכת"י מר חמיו הרב מהר"א חאקו ז"ל שהקשה וז"ל משמע מדברי רבינו דלעבור בעי כוונה שאינו עובר על בל תוסיף אם לא שאומר שכך נצטווה והדבר תמוה מההיא דפרק ראוהו בי"ד דמסקינן התם דלעבור בזמנן לא בעי כוונה ובנדון שעסוק רבינו לא שייך שלא בזמנו דלבעי כוונה כמ"ש רבא שם במסקנא דשלא בזמנו בעי כוונה דהכא כל שעתא ושעתא זמניה הוא אלו דבריו ודבריו תמוהים איך עירב נדון רבינו עם ההיא דרבא דפרק ראוהו בי"ד דאין הנדונות שוות דההיא דפרק ראוהו בי"ד קאי במצות עשה ורבינו קאי במצות לא תעשה ולכן גבי מצות עשה דוקא בזמנה א"צ כוונה לעבור בבל תוסיף דממילא עובר על בל תוסיף משא"כ שלא בזמנה דאי מכוון דוקא לשם מצוה עובר אבל כל דאינו מכוון לשם מצוה אינו עובר כי הוי מתעסק בעלמא במעשה ידיו ומעשה קוף הוא אמנם בנדון רבינו דקאי במצות לא תעשה דהתורה אסרה דבר אחד והוא מוסיף על האיסור אפילו דכל שעתא חשיב זימניה כל שאינו מכוין בתוספת הזה משום מצות ה' מה בכך וכי חייב לאכול בשר עוף בחלב וכיוצא דבר שהתירה תורה ואינו רוצה לעשות ואינו מכוין משום מצוה למה יהא נחשב עובר בבל תוסיף דבר זה אינו אלא סייג ולא שייך בל תוסיף ומה לתבן עם הבר אלא דהראב"ד חלוק עם רבינו דבמצות לא תעשה ליכא כלל בל תוסיף אפילו במכוין לשם מצוה וכבר הליץ על רבינו מרן כ"מ שם יעו"ש.
ומסוגייא זאת דפרק ראוהו בי"ד ראיתי למרן ב"י חלק או"ח סי' תרנ"א דקשיא ליה על מ"ש הטור שם ולא יוסיף עליהם מין אחר אפילו לא יאגדנו אם יאחזנו בידו עמהם לשם מצות לולב איכא בל תוסיף וכו' וז"ל קשה דהא אסיקנא בפרק ראוהו בי"ד דלעבור בזמנו לא בעי כוונה עכ"ל ואנא בריה קלה במ"ש נראה דבלולב לא שייך לומר בזמנו לא בעי כוונה משום דאי כבר יצא ידי חובתו בפעם אחת אף דזמנו כל היום כיון דיצא ידי חובתו שאר היום לאו זימניה מקרי לאדם זה דדוקא בשופר וברכת כהנים שייך לומר כל היום זימניה הוא אף שתקע פעם אחת ואף שבירך פעם אחת משום דאי מתרמי ליה צבורא אחרינא הדר ותקע וכן בברכת כהנים אי מתרמי ליה צבורא אחרינא הדר מברך וכן בבכור אילו איתרמי ליה בוכרא אחרינא בעי מזה יעו"ש בסוגייא ותוס' פרק ראוהו בי"ד וכן בפ"ק שם וכן פרק לולב הגזול משא"כ בלולב דלא שייך בו אי אתרמי ליה כיון שיצא ידי חובתו בפעם אחת שוב לאו זימניה הוא אפילו בו ביום ולפי"ז שפיר מתפרשין דברי הטור ולא יוסיף וכו' אף בלי אגד אם יאחזנו בידו עמהם לשם מצות לולב פי' בפעם ראשונה שאז נוטלו לשם מצוה איכא בל תוסיף משא"כ אחר שיצא ידי חובתו אפילו נוטלו באגד עם התוספת אין קפידה דלאו זמניה הוא אלא מעשה קוף בעלמא, נמצא דמ"ש הטור לשם מצות לולב ר"ל בפעם ראשונה לצאת ידי חובתו דאז מקרי זימניה וא"צ שיכוין להוסיף במצוה ברם אם נטל פעם שניה דלאו זימניה וכדאמרן אז צריך שיכוין לעבור דהיינו לעשות המצוה בתוספת.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.