מגדל עוז/ממרים/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ ממרים ב

א

ב"ד הגדול שדרשו עד שבימיך. במסכת ע"ז פ' אין מעמידין:

ב

ב"ד שגזרו גזירה וכו' עד בחכמה ובמנין: כתב הראב"ד ז"ל ולא אפי' אליהו ובית דינו וכו': ואני אומר האמת כי עיקר הלכה זו נשנית במשנה עדויות פ"ק ומייתי לה פ' אין מעמידין גמרא מתני' דאלו דברים של עכו"ם כו' אפיסקא דשמן לשניהם יש להם פנים הנראין בהלכה דגרסינן אתמהה ור' יהודה נשיאה היכי אלים למישרי תקנתא דתלמידי דשמאי והלל והתנן פ"ק דעדויות אין ב"ד רשאי לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין ועוד אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן בכל ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו חוץ משמנה עשר דבר שאם יבא אליהו ויבטל אין שומעין לו ופריק האמר רב שמעיה אמר רב הואיל ופשט איסורן בכל ישראל ושמן לא פשט איסורו בכל ישראל דאמר רב שמן בר אבא א"ר יוחנן ישבו רבותינו ובדקו על שמן שלא פשט איסורו ברוב ישראל וסמכו רבותינו על דברי רשב"ג ועל דברי רבי אליעזר ב"ר צדוק שהיו אומרין אין גוזרין גזירה על הצבור אלא א"כ רוב הצבור יכולין לעמוד בה אמר רב אדא בר אהבה מאי קרא במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כלו אי איכא גוי כלו וקא עבר עליה האי גברא אותי אתם קובעים ואי לא לא ע"כ והראב"ד לפי שראה כי התלמוד תולה הכל בפשט איסורן בכל ישראל כתב כן ובכלל הכל אפילו אליהו ובית דינו ור"מ ז"ל רוח אחרת עמו דהיה קשה לו כיון דאקשי ליה ממתני' דבחירתא למאי איצטריך לאקשויי מדברי אמורא דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כו' וכי יהודה ועוד לקרא ועוד ר' יוחנן גופיה מה ראה לחלק בין י"ח דבר לשאר דברים שפשט איסורן בכל ישראל וכ"ת הנך י"ח פשיטא לן דפשט איסורן בכל ישראל אבל אחריני שמא לא פשט איסורן בכל ישראל ויכול לבטל והרי שמן לא פשט איסורו בכל ישראל ועל כן קיבל מרבותיו או ראה בטוב לחלק ולומר כי בשאר דברים של דיני תורה ושלא נגזרו לעשות סייג לתורה אם גדול ממנו בחכמה ובמנין יכול לבטל אבל בדברים שנגזרו לעשות סייג לתורה כגון י"ח דבר שכולן הן לעשות סייג לתורה כדמפרש לה פ"ק דשבת גמרא מתני' די"ח דבר גזרו בו ביום וסליק מנינא בהכי ואמרו גזרו על פיתן ושמנן משום יינן ועל יינן משום בנותיהן ועל בנותיהן משום דבר אחר ועל דבר אחר משום דבר אחר כדמסיק נמי פ' אין מעמידין אפי' היה גדול ממנו בחכמה ובמנין אינו יכול לבטל אחד מהן ומש"ה אהדר לאקשויי מדרבה בר בר חנה כלומר ואפילו תימא כי ר' יהודה נשיאה גדול בחכמה ובמנין מתלמידי שמאי והלל אפ"ה אין לו לבטל גזרת שמן משום דהוא מי"ח דבר ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן בכל וכו' והא דנקט אפי' אליהו ובית דינו לישנא דברירא וגזימא הוא דקאמר לפי שאין גדול מהן ולפיכך כתבה ר"מ ז"ל בבא בפני עצמה בסמוך וז"ל היה גדול בחכמה אבל לא במנין כו' עד ולא חלקו בו כלישנא דגמרא פ' אין מעמידין ואחריה כתב מכח ההוא דרבה בר בר חנה א"ר יוחנן כו' בד"א בדברים שלא עשו אותן כדי לעשות סייג לתורה אלא כשאר דיני תורה אבל דברים שראו ב"ד לגזור ולאסור אותן לעשות סייג אם פשט איסורן בכל ישראל אין ב"ד הגדול שאחריו יכול לעקרן ולהתירן ואפילו היה גדול מן הראשונים עכ"ל ולא רצה להזכיר אליהו ובית דינו בפירוש משום דקי"ל פ' י' יוחסין שאין אליהו בא לטמא ולטהר כו' ועוד כי לפי מעלתו לא יצוייר בישיבתו לעשות דבר שאי אפשר לעשותו ולומר אותו ואמרו ז"ל בלשון כולל:

היה גדול בחכמה אבל לא במנין כו' עד שיהיו גדולים מהם: כתב הראב"ד ז"ל עיטור שוקי ירושלים קשיא עליה כו': ואני אומר עיקר הלכה זו במנחות פרק רבי ישמעאל משנה (דף ס"ח) ובגמרא שקיל וטרי עלה ומסיק דכרבי יהודה ס"ל דאמר מן התורה וה"נ איתא בראש השנה פרק יו"ט ופירשו רבותינו בעלי התוס' ז"ל דאע"ג דלכאורה משמע דמן התורה היא חומרא נפקא מינה קולא דמיד שהאיר מזרח מותר וכדמסיק מאי התקין דרש והתקין וגם ר"מ ז"ל פסק אותה ההלכה פ"י דהלכות מאכלות אסורות וגם בפירוש המשניות ובזה נמצאו דבריו קיימין בלא קושיא כלל:

והיאך יהיו גדולים מהם עד ולא חלקו בו. בירושלמי דמכות:

ג

בד"א בדברים שלא אסרו אותן כו' עד גדול מן הראשונים. זהו מ"ש למעלה ממימרא דרבה בר בר חנה א"ר יוחנן בי"ח דבר מפרק אין מעמידין דמסכת ע"ז (דף ל"ו) ומפ"ק דשבת (דף י"ג י"ז):

ד

ויש לב"ד לעקור וכו' עד שבתות הרבה. בספרי פרשת שופטים לגבי נביא ובסנהדרין פרק נגמר הדין (דף מ"ד) והרבה מקומות:

ה

ב"ד שנראה להם כו' עד בחכמה ובמנין. הכל פ' אין מעמידין:

ו

ב"ד שנראה להם כו' עד בחכמה ובמנין. הכל פ' אין מעמידין:

ז

ב"ד שנראה להם כו' עד בחכמה ובמנין. הכל פ' אין מעמידין:

ח

וכל ב"ד שהתיר שני דברים כו' עד דבר שלישי. פרק אין מעמידין דקרו ליה בי דינא שריא:

ט

הואיל ויש לב"ד וכו' וכן יש להם להתיר כו' עד סוף הפרק: כתב הראב"ד ז"ל כל אלה ישא רוח וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה בין הראשונים ז"ל ר"פ בתרא דעירובין דפליגי להוסיף אי בעי כוונה או לא. ובמסכת ראש השנה פ' ראוהו בית דין פלוגתא דר' אליעזר ור' יהושע לגבי מתנות. ובסנהדרין פרק הנחנקין בשמעתא דזקן ממרא ורבו בזה הדעות ואלו ואלו דברי אלהים חיים הם ורוח אחד לכל והאמת יורה דרכו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.