יפה תואר על בראשית רבה/סז

יפה תואר על בראשית רבה סז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על בראשית רבה - פרשה סז

פיסקא: ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  יב  יג  

ב  [עריכה]

מחרדה שחרד. על גבי המזבח. כי בעקידה חרד רק על גופו ופה שראה הגיהנם אחזתו חרדת הנפש. אף כי צדיק היה. אבל האדם יחוש לנפשו גם בספק היותר רחוק:

ביני לבין המקום. שמאחר ששרתה עליו רוח הקדש לברך את יעקב ידע כי מה' היה הדבר להיות סרסור ביניהם. ופשיטא דרבקה היתה שהיא היתה נביאה ועליה יערה רוח ממרום להיות סרסור לא על זולתה:

ואחד נכנס. חריד כו'. פי' למה יחרד אם הברכה תעבור מבן אחד לשני הלא שניהם בניו:

אני או בני יעקב. כי חשב אולי ע"י שנתנה ברכת עשו ליעקב בא העונש או עליו או על יעקב והוא גיהנם שנזדמן לו. וקרוב לשמוע שגיהנם הוא רמז על העונש הראוי לעושה שלא כדין עד"ש בגמ' לעולם יראה הדיין כאלו גיהנם פתוח לו מתחתיו:

שמעיקר העולם כו'. פי' כי מששת ימי בראשית פסוקות לו:

שאינם נוטלים. מן יקרם שלעתיד כו'. ודריש לא יחריך מלשון לא יאריך וע"ז אמר והון אדם יקר חרוץ על יום שכלו ארוך. ולא יטול חלק מזה בעוה"ז:

מכל מה שנברא. בששת ימי בראשית. זה רק דרך הפלגה כי לא טעם יצחק טעם הטמאים אשר גם המה נבראו בששת ימי בראשית. וכיוצא בזה יתפרש במדרש אסתר ר' חייא הוה ליה חד רחים עביד ליה סעודתא האכילו מכל מה שנברא בששת ימי בראשית ובוודאי לא האכילו דברים טמאים:

ג  [עריכה]

ששה דברים. משמשין את האדם כו'. במדרש קהלת על פסוק מעשרה שליטים מונה י' דברים שמשמשין את הגוף ואת הנפש. אך שמה מונה משלימי צרכי הגוף וצרכי הנפש בדעה והשכל. ופה לא ימנה רק בשמוש האדם לבקש צרכיו. להקריב המועיל ולהרחיק המזיק:

ד  [עריכה]

כל מי שהוא. אומר שהקב"ה וותרן כו'. פי' אפילו לשאינן שבים כי בהם הוא מאריך אפיה וגבי דיליה. אבל לשבים כתיב נושא עון ופשע וחטאה וגו':

התחיל מחכך. בגרונו כו'. כי מלת הכי תבוא רק על תמיהא כמו הכי אחי אתה ועבדתני חנם וכאן לא יצדק זה יפה. לכן דריש שהיה מבזה כמחכך בגרונו:

ה  [עריכה]

עתיד הוא לפשוט. ידו בבהמ"ק. ואע"ג דאין אדם נידון אלא לפי מעשיו שבאותה שעה כמו גבי ישמעאל. היינו שלא להענישו ולהזיקו. אבל למנוע ממנו הברכה והטובה העתידה ראוי הוא גם בשביל העתיד:

ו  [עריכה]

הנה משמני הארץ. יהיה מושבך זו איטליאה. לא פירשו כן על ומשמני הארץ כי זו איטליאה משום דשם מונה הפירות והתבואות השמנות כפי סדר הכתוב ופה מורה על המקומות השמנות כי אחריו נאמר יהיה מושבך. במושבך לא נאמר אלא מושבך:

ז  [עריכה]

את יש לך. ירידים כו'. דריש תריד מלשון יריד וזה השוק שמתקבצים בו הסוחרים למכור סחורתם ויש ממנו הכנסה למושל העיר ופי' שמ"ש ואת אחיך תעבוד איננו עבודת עבד ממש אלא שכמו שיש לו ירידים ונמוסות שנוטל מהם מכס כנמוס המלך כן יש ליעקב ופעמים יהיה זה נותן מכס לזה ופעמים איפכא:

ח  [עריכה]

אמר ר"א. בר' יוסי נעשה לו שונא כצ"ל. ופי' דוישטום הוא לשון נוטריקון שונא ונוקם ונוטר ומייתי סמך ממה שקורין גם היום לאויב הרומי סנטרי שהוא ג"כ לשון נוטריקון:

רי"א בא לו. עשו במתינה כו'. ר"י ור"נ פליגי בזה. דלר"י גם אם יאריך יצחק ימים על הארץ יאריך עשו גם אפו על יעקב ולא יהרגהו כדי שלא לצער את אביו. ולר"נ התנחם עשו כי יצחק זקן הוא וקרב יום מותו לכן יקח נקם מהר ממנו. ובשביל זמן מועט לא חפץ לצער את אביו ודייק מלשון יקרבו. ולכן אומר כי ב"ק אומרת הרבה סייחים וכו' שזה המשל נישא על הבחור הממתין על מיתת הזקנים כמ"ש לקמן גבי נדב ואביהוא:

מאן אמר דאמר. כן כו'. פי' דלא תקשה בקרא דאמר וה' שם היה הלא בכל מקום עיני ה'. דה"פ לא גלה דבר זה רק הקב"ה שהיה שם לפי שלא אמר אותו בפני אדם. ור"ב אמר שמפני שכפר עשו ואמר כנגד הנביא כי לא אמר כן לזה השיבו כי ה' שם היה שהוא חוקר לב אע"פ שלא בטא בשפתיו:

ט  [עריכה]

אמהות נביאות. היו. ופליגי אהא דאיתא בפ"ק דמגילה ח' נביאים נתנבאו להם לישראל ולא חשיב שם אלא שרה. וכן פליג אהא דפ"כ לא נזקק הקב"ה להשיח אלא עם שרה ועמ"ש שם:

יב  [עריכה]

ת"ל ויקרא יצחק. אל יעקב. ואע"ג דר"א גופיה אמר לעיל שבאומרו גם ברוך יהיה קיים הברכות. י"ל דהתם אמר לפני עשו אשר שמע את הדברים והכא איצטריך ליעקב שלא שמע הדברים אז:

יג  [עריכה]

נתן דעתו. להתגייר. כי מקודם כתיב וילך עשו אל ישמעאל ולא מייחסו בן אברהם. וגבי ויקח את מחלת בת ישמעאל כתיב בן אברהם. לכן דריש כי בעת החיתון חפץ עשו להתגייר להדמות לאברהם שהיה ראשון לגרים וישמעאל עשה תשובה ותהיה בתו ראויה לו. אבל לא נתגייר כיון שלא גירש את נשיו הראשונות:

בפשע שפתים. מוקש רע וגו'. משום דכבר כתיב וילך פדנה ארם ולמה כתיב עוד הפעם ויצא יעקב מבאר שבע וגו' וע' ברש"י שדחק בזה לכן מביא את הדרש הזה. ונראה כי הדרש הזה מיוסד ע"פ מ"ש במדרש והובא בילקוט בקונטרס אחרון רמז י"ח משל לצייד שהיה בידו ב' מיני עופות ולא נודע איזה טמא ואיזה טהור מה עשה נטל שניהם והפריח באויר והלך לו עוף טמא אצל הטמאים והטהור אצל הטהורים. כך עשו ויעקב לא היו הבריות יודעים איזה צדיק ואיזה רשע. מה עשה הקב"ה הפריח שניהם בעולם הלך לו עשו אל ישמעאל ויעקב הלך לו לחרן אצל לאה ורחל צדקניות וכו'. וז"ש בפשע שפתים מוקש רע שכל הפושעים נוקשו ונלכדו וצדיק מצרה נחלץ ודבק בכיוצא בו. ולכן זכר הכתוב מחברת עשו וישמעאל ונשיו שכולם רשעים כי דבק מין במינו. ומסכים לזה זכר יציאת יעקב מביניהם ללכת לחרן להדבק במינו ויצא מצרה מפחד עשו ומלמוד דרכי עשו וישמעאל. ויתכן שבפשע עשו וישמעאל באו עליהם יסורין בעוד היה יעקב בחרן ועז"א ויצא מצרה צדיק כי כדי שלא יצטער ברעה אשר ימצא את עמו שלחו הקב"ה לחרן. ולכ"א עוד ויצא יעקב לאמר שיצא מתוך צרה אשר תבוא לעשו וישמעאל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף