יפה תואר על בראשית רבה/לו

יפה תואר על בראשית רבה לו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יפה תואר על בראשית רבה - פרשה לו

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  

א  [עריכה]

והוא ישקיט מעולמו. פי' אם הוא ישקיט את מדת הדין מעולמו. ולפי הגירסא ישקיט בעולמו פי' אם הוא יתן שקט ושלוה בעולמו ולא יפקוד על עון. ומי ירשיע עוד ויסתיר פניו מעולמו (כ"ה הגירסא ביפ"ת גם בשני מעולמו) ולא ישגיח על מעללי הרשעים ומי ישורנו מי ישגיח עוד בלעדו לפקוד לאיש כדרכיו. הלא אז המקרה לבד ישלוט בארץ ועל גוי ועל אדם יחד. פי' בין על הכלל ובין על הפרט תוסר השגחת ה' מהם. וימסרו בידי המקרה ומ"ש כדיין שמותחין כילה על פניו כו' פי' כי הסתרת פניו איננו מעולם וכדעת הכופרים בהשגחה. אבל הקב"ה ראה וידע את מעשיהם ואח"ז הסתיר פניו מהם:

אמרו לו דייך מאיר. פי' כי זה אי אפשר לפרש בדברי אליהוא שבא להסיר השגחת ה' מן הארץ וכמו עבים סתר לו. אבל כוונת דברי אליהוא הוא בענין שכר ועונש. ותחת שאיוב בא ליחס עול במעשה ה'. ענהו אליהוא. כי מלך אשר במשפט לא יעות משפט. ואם הוא ישקיט ויתן שלוה לאדם. אין לבן תמותה להרשיע ולומר כי הוא מצדיק רשע. כי הכל שלו והוא עושה כחכמתו אשר קצרה דעת אנוש להבינה ומביא ראיה מדור המבול אשר נתן להם שלוה מראש לא נמצא מי שמיחה בידו. וכאשר הסתיר פניו מהם מי הוא אשר ישורנו. לאמר לו כי מעשיך לא כשורה המה. והכל נמשך אל הכתובים שלפני זה האמור למלך בליעל וגו' כי מעשה ידיו כלם. וכן בשאר הכתובים ההולכים וסובבים שם לענין זה:

בערביא צוחין לינוקה עוילה. ובא בזה לאפוקי כי לא תפרש על עגלים וולדי הפרה אלא בתינוקות מיירי:

יחד שממנו הושתת העולם. ופי' ועל גוי ועל אדם יחד. כי לפני הקב"ה אין הבדל וכמו שהיה יכול להעמיד את התבל מגוי ומעם רב כן יכול להקים את התבל מאדם אחד. וזה מנח:

ב  [עריכה]

הריעו אנשי דור המבול במעשיהם הרעים כו'. [מלשון המדרש נראה כי מפרש את הפעל ירוע שעומד במקום שנים. והאחד הוא מהוראת שבר ורציצה והשני מהוראת רעה ומשחית. ומפרש את הכתוב ירוע כבירים הקב"ה ישבר וירוצץ כבירים יען כי ירועו לא חקר כי הרבו להרע עד אין חקר וזה שהאריך המדרש בלשונו הריע (כצ"ל) ושבר את אנשי דור המבול ע"י מעשיהם הרעים יען כי אין חקר במעשיהם הרעים]:

אפעל וגו' כל פעולות ומחשבות כו'. אע"ג דבקרא לא נזכר מחשבות מ"מ כיון דכתיב אפעל בעתיד יתפרש ע"כ מה שאחשוב לפעול ונכלל ג"כ המחשבה. ולכן לא אמר בקרא פעלתי בעבר ודורש את הכתוב על דור המבול מפני שאז נראה נקמת ה' היותר גדולה בכל ספורי התורה:

אבל נח נכנס בשלום כו'. ר"ל אף שנקמתי אז היתה כלה ונחרצה ואין מפריע לנקמתי מ"מ כאשר חפצתי להציל את נח ובניו לא נגע בהן רע לא בכניסתם אל התיבה מן הגבורים כדלעיל פ' ל"א ולא ביציאתם מהצנה והחיות כדלעיל פ"ל ופל"ב ואע"ג דהצלת נח לא נרמזה פה בקרא מ"מ כיון דעיקר הכתובים שם מדברים גם מהצלה. כי אין מושיע ומציל מבלעדי ה' לכן מבקש לרמז פה גם את הניצולים ביד ה':

ג  [עריכה]

למה ויטע כרם כו'. אין ספק כי הוא נטע גם שאר עצי פרי. אלא משום שנטע תחלה כרם אשר יש בו גם דבר מגונה ואע"ג שהיין משמח אלהים ואנשים מ"מ מביא לפעמים גם שכרות. ולא כן בשאר עצי פרי אשר אין בהם דבר מגונה כלל לכן דריש ויחל ג"כ בלשון גנאי שנתחלל וע' בתנחומא הדרש באופן אחר:

ג' הם שהיו להוטים אחר האדמה. עמ"ש לעיל פכ"ב בזה:

שעשה פנים לאדמה. כי בימי המבול נמוחו גם שלשה טפחים מן האדמה כדלעיל פל"א והיתה האדמה תלמים תלמים בערבוביא והוא שוה פניה ועשה התלמים בסדר נכון:

בורגר לשם בורגריותיה כצ"ל. ופי' לכן נקרא איש האדמה משום שתיקן את האדמה ושוה את פניה כדלעיל:

חביב משה מנה כו'. אין פירושו דנח ירד מגדולתו במה שנקרא בסופו איש האדמה משא"כ במשה הוא להיפך וכ"נ מהתנחומא דא"כ סרה החביבות מנח כיון שנתקלקל ולא שייך הלשון חביב משה מנח. כי משה לבד היה חביב ולא נח. אבל פירושו אף כי גם גבי נח כתיב איש צדיק את האלהים התהלך נח מ"מ לא סר חומר האדמה ממנו. וכאשר הוכיח סופו על תחלתו שהיה איש האדמה. אבל משה נזדכך כמלאך אלהים. ושמו הנקרא איש אלהים לא נתחלף עוד כי זך וטהור היה מכל חלקי החומר:

שותפי עמך. כלומר שותפותי עמך. כי ביין יש שותפות גם לשדים המדיחים את השוגה בו מאורח ישר ומשחיתים את הגוף והנשמה לאלה הרודפים אחריו. וכ"ה בתנחומא א"ל השטן בוא ונשתתף שנינו בכרם זה וע"ש עוד דברים נחמדים. וכל אלה נאמר רק להזהיר את האדם להתרחק מן היין אשר הוא שותפו של השטן והשד להרע ולהשחית:

ד  [עריכה]

בו ביום נטע כו'. דריש מדכתיב ויטע כרם וישת מן היין וישכר ויתגל וגו' כי הפעולות היו תכופות זו אחר זו וכן דרך המדרש לדרוש בכ"מ ובא ללמד לנו כי קרוב הוא האסון למקרבים אל היין. ומאד מאד יזהר האדם ממנו. וכדאמרינן ג"כ לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב:

ויגל אין כתיב כאן. פי' היו"ד בחירק וכמו יגל יבול ביתו. ואז היה במשמע כי הפעולה סובבת עליו לבד. ומדכתיב ויתגל בתוך אהלה בהתפעל דורש כי הפעולה סובבת על כל אהלה וזה עליו ועל הדורות אשר יצאו ממנו:

עשרת השבטים לא גלו אלא בשביל יין כו'. ואע"ג דבקרא כתיב ג"כ וסרוחים על ערסותם ודריש בויק"ר פ"ה ובפ' במה אשה על הזנות. אמנם היין אשר לקח את לבם גרם להם להטמא גם בזנות. וכן כל המאמרים המובאים פה כי היין גרם להם הגלות אין זה סותר לכמה מאמרי רז"ל האומרים כי בשביל חטאים אחרים גלו. כמו בברכות פ' אין עומדין כל אדם שאין בו דעת לסוף גולה שנאמר לכן גלה עמי מבלי דעת. ובפ' כל כתבי מדריש מכתוב זה שגלו בשביל שבטלו בה ק"ש שחרית וערבית. וכן בסוטה פ"ט כל השותה בד' מיני זמר כו'. כי מ"מ ראשית הסבה היה היין אשר התעה את לבבם לסור מדעתם ולתעות בכל רע:

הכישו ארי. ע' לעיל פ"ל. ואולי הכוונה על תגבורת התאוה כארי וכדאיתא בתנחומא שהשטן שחט ארי על הכרם שעל ידו מתגבר כארי וע"י התאוה הבוערה נתפזר זרעו:

ה  [עריכה]

ואגיד להון. מלשון אגודה וקשר כי אגד וקשר אותם בדברים לנצחם. ודריש ויגד מלשון אגד כי לשון הגדה נופל רק על ספור דבר חדש ונכבד ולא על דבר נבזה וחרפה כמו זה:

מה טעם עבד יוצא בשן ועין. כיון דאין כאן אלא חסרון אבר אחד למה מפסיד את העבד כלו. הלא החובל בחבירו או בעבד עברי אינו משלם לו רק חסרון האבר הנחבל ולמה יהא יפה כח עבד כנעני מכל איש. ומשני כי עונשו להיות עבד הוא בשביל שחטא וקלקל באברים. וזה בעין דכתיב וירא ובשן דכתיב ויגד ולכן כיון שנלקה באבריו וזה בשן ועין נמחל לו עונו ויוצא בהם לחירות. ואע"ג דעבד יוצא לחירות בכל כ"ד אברים שנלקה כדאיתא בפ"ק דקדושין. אבל עיקר חירותו הוא בשן ועין המפורש בתורה ושאר אברים נלמד מדרשא בשביל היקש ודמיון שיש ביניהם לשן ועין [ובביאור הרי"פ מביא קצת מזה בשם נזה"ק. ולא ידעתי למה עזב את היפ"ת הקודם. ואשר לקט ממנו הרבה':

ו  [עריכה]

לפיכך זכה שם לטלית. מפשט דברי המדרש כי הטלית הוא מה שמפרש אח"כ כפיתו בסרבלהון ולכן לא אמר שם בלשון ד"א כי הכל דבור אחד הוא וכן מפרש אח"ז שכר יפת מהמקרא ביום ההוא אתן לגוג וגו'. וגדול שכר שם משכר יפת. כי שם לוקח שכרו בחיים ויפת רק לאחר מיתה אבל בתנחומא איתא. מה פרע הקב"ה לשם. פרע לו שכרו מצות תכלת פתילין בטליתו שהיה מכסה בה (כן גרס היפ"ת בתנחומא) ומזה משמע כי גם בב"ר הפירוש לטלית לטלית זה טלית של מצוה וכמ"ש רש"י בחומש וכמו שביאר דבריו היטב הרא"ם ע"ש בדבריו:

ז  [עריכה]

נתפרק יינו מעליו. והפגת היין נקרא יקיצה [וכאלו כתיב בקרא ויקץ מנח יינו כי הרבה פעמים מצינו בתנ"ך אשר האותיות בכל"ם נצבו שלא במקומם וכמו שמפרשי ולקח מדם הפר דם מהפר. וכן בדמעות שליש יתפרש דמעות בשליש ועוד רבים וכ"נ גם הדרש הזה מהמדרש]:

בנו הקטן בנו הפסול. י"מ דדריש משום דיפת היה קטן ממנו וכמ"ש רש"י בע"ז דף ט' ע"א ולמה קורא לחם הקטן ע"כ הוראתו הפסול. אמנם לדעתנו חם הוא באמת קטן מיפת וכמו שנבאר לקמן בפל"ז. ולפ"ז הוכחת המדרש הוא משום דמיותר הוא. ולמה תארהו בשם קטן הלא ידעינן מי הוא חם. אם לא להודיעו פסולו. כי כבר הכיר נח את פסולו באשר שימש בתיבה כדלקמן:

ואין קללה הוה במקום ברכה. הנה מצינו כמה פעמים כי המתברך אם ירשע יקולל אח"ז וכאשר מצינו בישראל שכמה פעמים נתברכו. ובכ"ז כאשר פשעו ומרדו נתקללו. אבל פה הפירוש כיון שהקב"ה ברך לחם בכלל בני נח. לא נכון הוא כי נח יקלל אותו:

כנען ראה והגיד לחם. כתב הר"ן כי במה דכתיב וירא חם אבי כנען נרמז שכנען היה שותף עם אביו בעבירה זו:

כעור ומפוחם. אע"ג ששחרותם באה להם ממקום מולדתם ומושבם. שיושבים בצד הדרומי מקום שהחמה יוקדת שם. והשמש שזפתם הפך מיושבי באקלימים הממוצעים שיושביהם המה יפים. מ"מ נח קללו שבניו יהיו נדחים באקלים הזה מקום שיושביו הם שחורים [א"ה כן חשבו לפנים. ועתה נודע לנו כי לא האקלים הוא הגורם. אך זה הוא גורל משפחת הכושים מאז. וגם אם יגורו באקלימים הממוצעים לא ימירו את עורם דור אחר דור]:

לפיכך יצא הם מפוחם. קרוב לומר כי כנען נולד מהתשמיש ששמש אביו חם בתיבה. ולכן קללו נח לכנען הנולד בפסול כאשר שנה אביו חם לחטוא. לשמש בתיבה ולנהוג קלון באביו נח:

ח  [עריכה]

אף מיפת עמדו באהלי שם. פי' כי רבים מבני יפת התיהדו ונספחו על בני שם לכן שייך גם על יפת לאמר ברוך אלהי שם ודייק מדכתיב ויהי כנען עבד למו בל"ר ולא כתיב עבד לו בל"י ע"כ קאי על שניהם על שם ויפת:

מכאן לתרגום מה"ת. עי' בביאור הרי"פ דברים רבים בזה הסימן בשם היפ"ת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף