יפה תואר על בראשית רבה/ג/ו

יפה תואר על בראשית רבה ג ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא הוא אור ולא הוא יום. ולתירוץ קושיא זו מייתי הא דבסמוך ונמשך עד מאמר ר"י ור"ל ומפרשי כי ויקרא אינו על קריאת שמם בלתי על קריאת וקביעת זמן. כי לאור קבע הקב"ה זמנו לשמש ביום. ולחשך קצב הזמן לשמש בלילה. שמתחלה היו מתערבים בתחומיהם:

להאיר ביום אינה יכולה כו'. ופליג על האי טעמא דאמר לקמן שנגנזה בשביל הרשעים. ולפ"ז אנו צריכים לומר כי האור הזה נברא עתה לא בשביל שבעת הזאת היתה שעת הכושר לבריאתו ואח"ז נגנזה בשביל מעשי הרשעים וכדאמרינן לקמן. אבל הטעם הוא כיון שמימי הבריאה אין כל חדש ולא יוציא עוד הקב"ה יש מאין רק יש מיש לכן נברא בתחלת הבריאה בעת שהוציא הקב"ה הכל מאין ונגנז ואח"כ יוציאנו יש מיש:

שהיא מכהה ג"ח. ובריאת החמה מוכרחת היא לבשל הפירות וכדכתיב וממגד תבואות שמש. ואם תשמש יחד עם האור הזה תהיה כשרגא בטיהרא וגנאי הוא לה. כדאמרינן בפ' אלו טריפות. והתירוץ הזה היה יכול לומר גם על הלילה כי מכ"ש שיכהה גלגל הירח והכוכבים אך עדיפא מזה משני:

והיכן הוא כו'. פי' כיון דלא נגנזה בשביל הרשעים רק נגנזה שלא תכהה ג"ח מקשה לאיזה תכלית נבראת עתה ומשני כמו"ש למעלה:

מתוקנת לצדיקים כו'. וכיון דאור החמה יגבר שבעתים לא תכהה עוד בשביל האור הזה:

ולא שלשה הן. וחולק על מה דאמרינן לקמן פי"א כי האור הזה שמש גם בע"ש ובשבת:

ר' זעירא בריה דר"א דריש כו'. דקשה להם כי ויבדל נופל רק על דבר שנתערבו יחד כמו תערובות במשקים או בדברים דקים כמו עפר ואבק. ולא על אור וחשך שהם רק מציאות והעדר ובמקום שיש אור אין חשך. וגם במה שאמר וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וגו' משמע דהבדלה באה בשביל שהוא טוב ובאמת לא חפץ הקב"ה כי יהיה ערבוביא בעולמו גם בלי סבת הטוב וכמו שנאמר גם בדשא ועשב למינהו. לכן אמר ר"ז כי בא לרמז על הבדלה של מוצאי שבת שמבדילין בברכה בין האור והחשך בעת שיאותו לאורו ורואין אותו כי הוא טוב. וריב"ס מפרש כי הבדיל לו בשביל שהוא טוב. וכאלו כתיב ויבדל לאלהים כי ברכת הבדלה לא נזכרת כלל בכתוב. ורבנן אמרי שזה אינו נכון כי הקב"ה לא צריך כלל לאור הנברא ולכן מפרשי וירא אלהים את האור כי טוב ואין העולם כדאי להשתמש בו לכן ויבדל אלהים את האור לצדיקים. ור"י ורשב"ל מפרש ויבדל כהוראתו כי האור והחשך היו אדוקים זה בזה במחלוקת. והאחד בא בתחום השני. וירא אלהים את האור כי טוב וראוי הוא שישמש ביום ולא יבוא החשך בגבולו. לכן ויבדל אלהים בין האור ובין החשך ויקרא לאור כי ישמש ביום ולחשך קרא לשמש בלילה:

ידעת שחר מקומו. [קרוב לומר כי מפרשי ידעת כמו יעדת המורה על קצב והגבלה. וישאלהו האם אתה הגבלת מקום לשחר. ומצינו רבות בתנ"ך השרש ידע בהוראת יעד וכמו בטרם אצרך בבטן ידעתיך (ירמיה א') הוא יעדתיך וכמ"ש ובטרם תצא מרחם הקדשתיך. ועוד רבות]:

אין הקב"ה מייחד שמו כו'. כי הוא אינו חפץ במפלתן של רשעים וברעתם. ואף כי הרעה מוכרחת מצד המקבלים אבל שמו איננו מיחד על זה וע' לקמן פי"ח סי' ז' ובמגילה פ"ק ומי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים. ואע"ג דמצינו בקצת מקומות שם ה' על הרעה. אבל שמה הא רק רעה זמנית אשר ממנה תצמח טובה נצחית:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף