בראשית רבה/ג/ו

בראשית רבה ג ו

(א, ה) ויקרא אלהים לאור יום. לא הוא אור ולא הוא יום, אתמהא. תני: אורה שנבראת בששת ימי בראשית, להאיר ביום אינה יכולה שהיא מכהה גלגל החמה, ובלילה אינה יכולה, שלא נבראת להאיר אלא ביום. והיכן היא? נגנזה, והיא מתוקנת לצדיקים לעתיד לבא, שנאמר (ישעיה ל כו) והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים. אתמהא, שבעת, ולא שלשה הן? והלא ברביעי נבראו המאורות. אלא כאינש דאמר כן וכן אנא מפקד לשבעת יומיא דמישתותי, ר' נחמיה אמר אלו שבעת ימי אבילות של מתושלח הצדיק. שהשפיע להן הקב"ה אורה:

(א, ד) וירא אלהים את האור כי טוב. רבי זעירא בריה דרבי אבהו דרש בקסרין: מנין שאין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו? מן הכא, וירא ויבדל. רבי יהודה בר' סימון אמר: הבדילו לו. רבנן אמר: הבדילו לצדיקים לעתיד לבא. משל למלך שהיה לו מנה יפה, והפרישה לבנו. א"ר ברכיה: כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ור"ש בן לקיש: ויבדל, הבדלה ממש. משל למלך שהיה לו שני איסטרטיגין, א' שליט ביום וא' שליט בלילה. והיו שניהם מדיינין זח עם זה, זה אומר ביום אני שולט, וזה אומר ביום אני שולט. קרא המלך לראשון א"ל: פלוני יום יהא תחומך, וכן לשני א"ל: פלוני לילה יהא תחומך. כך ויקרא אלהים לאור יום, א"ל: יום יהא תחומך. ולחש קרא לילה, א"ל: לילה יהא תחומך. א"ר יוחנן: הוא שהקב"ה אומר לאיוב (איוב לח יב) המימיך צוית בקר ידעת השחר מקומו. הידעת מקומו איזה הוא? אתמהא. א"ר תנחומא: אנא אמרי טעמא (ישעיה מה ז) יוצר אור ובורא חושך עושה שלום, משנבראו עושה שלום:

(א, ה) ויקרא אלהים לאור יום. א"ר אלעזר: לעולם אין הקב"ה מיחד שמו על הרעה אלא על הטובה. ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא אלהים לילה אין כתיב כאן, אלא ולחושך קרא לילה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף