ילקוט שמעוני/ב/לז
|
< הקודם · הבא > |
יהושע כד [עריכה]
פרק כד - רמז לז[עריכה]
(ב״ב דף קי״א):
האיש יורש את אשתו מנא הני מילי, וירש אותה (במדבר כז, יא). מלמד שהבעל יורש את אשתו דברי רבי עקיבא. ר' ישמעאל אומר אינו צריך, הרי הוא אומר ואלעזר בן אהרן מת וגו' (יהושע כד, לג). מנין לפינחס שלא היה לו לאלעזר, אלא מלמד שנשא פינחס אשה ומתה וירשה. ואומר ושגוב הוליד את יאיר וגו' (דה"א ב, כב). מנין לו ליאיר שלא היה לו לשגוב, אלא מלמד שנשא יאיר אשה ומתה וירשה. מאי ואומר. וכי תימא אלעזר הוא דנסיב איתתא ומתה וירשה פינחס, תא שמע ושגוב הוליד את יאיר (שם). וכי תימא התם נמי הכי הוא, א"כ הני תרי קראי למה לי. א"ל ר' פפא לאביי לעולם אימא לך דבעל לא ירית, וקראי בהסבת הבן, כדשנינן ויאיר דזבן מזבן ופינחס דזבן מזבן לא מצית אמרת דא"כ נמצא שדה חוזרת ביובל ונמצא אותו צדיק קבור בקבר שאינו שלו, אלא אימא דנפלה ליה משדה חרמים:
(נדרים דף כ״ב)
א"ר אחא בר חנינא אלמלי לא חטאו ישראל לא נתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע מפני שהוא ערכה של ארץ ישראל, שנאמר כי ברוב חכמה רב כעס (קהלת א, יח).
(מדרש)
כתיב וישבר אותם תחת ההר (שמות לב, יט). נסתכל משה בלוחות וראה שפרח כתב מעליהם והשליכן מידיו, מיד נתאלם ולא היה יכול להשיב דבר, באותה שעה נגזרה גזרה על ישראל שילמדו תורה מתוך הצער ומתוך השעבוד ומתוך הטלטול ומתוך הטרוף ומתוך הדוחק ומתוך שאין להם מזונות, ומתוך אותו הצער שהם מצטערים עתיד הקב"ה לשלם להם שכרם לימות המשיח כפול ומכופל, שנאמר ה' אלהים בחזק יבא וזרועו מושלה לו הנה שכרו אתו וגו' (ישעיה מ, י). ואומר מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים וגו' (איוב מא, ג). לטובתי נשברה רגל פרתי שתהא משכורתי שלמה:
שופטים א [עריכה]
פרק א - רמז לז[עריכה]
ויהי אחרי מות יהושע (שופטים א א).
זש"ה וזרח השמש ובא השמש (קהלת א, ה). (כדכתיב ברמז כ"ו).
(בראשית רבה מד, ה):
א"ר סימון כל מקום שנאמר אחרי מופלג (כדכתיב ברמז א).
ויאמר ה' יהודה יעלה (שופטים א א).
זש"ה יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך (בראשית מט, ח). בכל מקום יהודה ראשון. ראשון לירידת הים, שנאמר: בצאת ישראל ממצרים היתה יהודה לקדשו (תהלים קיד, א). ראשון לדגלים, ונסע דגל מחנה יהודה. ראשון לשופטים, ויאמר ה' יהודה יעלה. ואף לעתיד לבא ודוד עבדי נשיא להם לעולם (יחזקאל לז, כה):
ויאמר אדוני בזק שבעים מלכים וגו' (שופטים א, ז).
(ספרי):
לפי שלא נתפרש עשרן של כנעניים, ומה תלמוד לומר ויאמר אדוני בזק שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שלחני. והלא דברים קל וחומר ומה אדוני בזק שאינו כדאי לימנות עם מלכי כנען, שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שלחנו. ובא ולמד וראה עשרם של כנעניים מה היה:
ושם חברון לפנים וגו' (שופטים א, י).
(כתוב ברמז כ"ג):