ילקוט אוצר הספרים/מגילה/ג/ב
רש"י ד"ה את לא תעשה. דכתיב לא תוכל להתעלם וכתיב והתעלמת פעמים שאתה מתעלם כגון זקן ואינו לפי כבודו[עריכה]
ברש"י ד"ה את לא תעשה דכתיב לא תוכל להתעלם וכתיב והתעלמת פעמים שאתה מתעלם כגון זקן ואינו לפי כבודו. עכ"ל. ובמהרש"א וז"ל לא ידענא אמאי פי' למאי דס"ד מעיקרא למילף מהכא דגדול כבוד הבריות כו' והא דחינן ליה התם בפרק מי שמתו דשאני התם דכתיב והתעלמת וה"נ בעי למילף התם דגדול כבוד כו' מהך דמייתינן בשמעתין הרי שהיה הולך לשחוט פסחו כו' ודחינן לה נמי התם שאני דכתיב ולאחותו אלא דגדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת דוקא בלאו דלא תסור הוא כדמסיק התם וה"נ הכא מקרא מגילה לאו דלא תסור הוא ומ"מ מצוה דרבנן הוה וכ"פ הר"ן בשמעתין כו' עכ"ל.
ולי נראה דרש"י ז"ל לא לפום ס"ד שם מפרש אלא להמסקנא ולקושטא דמילצא ובא לתרץ דלא תיקשי דאימא שאני לאו דלא תסור דמקרא מגלה שאינו נידחת מפני כבוד הבריות דמת מצוה כמו שארי לאוין דלא תסור כיון דמצינו דמקרא מגלה חמורה שהיא דוחה תלמוד תורה ועבודה כדאמרינן בשמעתין א"כ י"ל שהיא שקולה כשל תורה דלא אתי כבוד הבריות ודוחה ל"ת של תורה אלא דוקא שארי לאוין דלא תסור משא"כ מקרא מגילה שי"ל שהיא שקולה כשל תורה, לזה פירש רש"י דאף בשל תורה מצינו שכבוד הבריות דוחה ל"ת היכא דהל"ת הוא שב ואל תעשה כמו בהשבת אבידה ופסח דדחייתן אינה בידים אלא בישיבתן תדחה המצוה וכמו שפירש רש"י להדיא שם בפרק מי שמתו אהא דפריך שם וליגמר מיניה ומשני שב ואל תעשה שאני כו' ע"ש וא"כ מקרא מגילה אף שתאמר שהיא שקולה כשל תורה מ"מ דחייתה מפני כבוד הבריות אינה אלא בשב ואל תעשה נראה ברור מאוד והא דלא משני שם בפרק מי שמתו אהא דפריך מוהתעלמת כו' שב ואל תעשה שאני כו' עיין בפנים בתשובה סי' ז' ע"ש: