יד אפרים/יורה דעה/קצז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יד אפרים ‏ יורה דעה קצז

שאלה כלה שיום חופתה הוא יום שביעי לראייתה אם יכולה לטבול ביום כדי שלא תהיה חופת נדה שאין לעשות לכתחלה חופת נדה כמבואר באה"ע סי' נ"א שכן דעת הרמב"ם והש"ך בסימן קצ"ו כתב דאע"ג דאנן אין מדקדקין בכך כמבואר באה"ע שם מ"מ ודאי היכא דאפשר בטהרה טפי עדיף ע"ש:
תשובה הנה בס"ס קצ"ז כתב הרמ"א בשם מהרי"ל שהכלות הטובלות קודם החופה יכולות לטבול ביום דהא לא באין אצל החתן עד הלילה והש"ך שם כתב נראה דהיינו דוקא לדידן שהכלות אינן טובלות בז' וכ"מ במהרי"ל דמיירי בכה"ג אבל במקום שהכלות טובלות בז' או לדידן אם נתקלקלה בימי ספירתה דאז טובלות מיד אחר ז' אינה יכולה לטבול ביום דהא ביום ז' לאו משום סרך בתה לחוד מתיירא אלא משום שמא תראה ותסתור ונמצאת זבה למפרע עכ"ל ובמנחת יעקב תמה בזה דהא לפי הטעם שאין באין אצל החתן עד הלילה אין חשש שמא תסתור דאז באמת לא תשמש וכתב ליישב בדוחק וכן הקשה בבאר היטב על הש"ך ובשו"ת פמ"א ח"ב משיג ג"כ על הש"ך בזה ופוסק להקל וכן בשו"ת עה"ג סימן כ' כתב על הש"ך ששגה ברואה דבהג"ה ש"ד כתב להדיא בשם מהרי"ל דליכא למיחש לדר"ש ולא לסרך בתה וכ"כ בספר סדרי טהרה והאריך אא"ז הגאון מהרא"ז זצ"ל הרבה וסיים סוף דבר הכל נשמע שאם כלו הז' נקיים ביום החופה עצמו אין לה לטבול ביום כיון שתהיה באותו לילה אצל החתן יש בדבר משום סרך בתה ואפילו אם הוא יום הח' נראה דג"כ שייך סרך בתה אף שיש לחלק כמ"ש במ"י על דברי הש"ך דביום ח' יש להקל טפי דהוי כגזירה לגזירה מ"מ אין זה מוכרח שהש"ך כ"כ לפי שסמך על טעם הרמ"א שאין באין אצל החתן עד הלילה שכתב כן לפי נוסחתו ולפי מ"ש ליתא וגם דעכ"פ צריך שתהיה החופה בלילה כמשמעות לשון הרמ"א ולא מסתבר להקל כשתלך לביתה אחר החופה ולא תבוא עד הלילה אך לענ"ד אף בכה"ג שהחופה תהיה בלילה אין להקל כיון דלא אשכחן דמיקל מהרי"ל אלא כשלא יבוא עליה החתן באותו לילה כלל שהוא ליל שלפני החופה אבל אם החופה תהיה לעת ערב אין נראה להקל בשביל זה שלא נמצא זה כמהרי"ל ומכ"ש ביום ז' שאין להקל אף אם החופה תהיה בלילה ובספר דגול מרבבה כתב ג"כ להקשות על הש"ך דגם ביום ז' יש להתיר דהא לא שייך תראה ותסתור וכתב שאעפ"כ לא מלאו לבו של המנחת יעקב לחלוק על הש"ך אף שהרגיש בהשגה זו ומ"מ בשעת הדחק נראה להקל אף ביום ז' אבל באופן שלא יעמידו החופה עד צאת הכוכבים ממש אבל להעמיד החופה ביום וליסמך על שאין מייחדין אותם עד הלילה לא מהני בזה עכ"ל והיינו לפי הבנתם שבמהרי"ל מיקל אף שהבעילה תהיה בלילה כיון שאין באין עד הלילה ומפרש שמה שאין באין עד הלילה הוא מחמת שהחופה בלילה או דסברא דנפשיה קאמר דביום ז' דחשש היא משום בעילת זבה יש לחוש טפי שלא ליסמך על שאין מייחדין עד הלילה דזה לא מהני רק ביוח ח' שאין החשש רק משום סרך בתה אבל ליום ז' לא מהני רק צריך לאחר החופה עד הלילה ולפי מ"ש אין מהרי"ל מיקל בטבילה ביום החופה כלל וא"כ י"ל דאם לא טבלה ביום שלפני החופה שוב צריכה לטבול בלילה בין שתהיה החופה ביום או בלילה ולפי מנהג מדינות אלו שבלילה שלפני החופה שעושין סעודה בבית הכלה שקורין חתן מא"ל ומביאין החתן ג"כ לשם עם הבחורים לאחר הסעודה מייחדין החתן והכלה בחדר מיוחד מ"מ נראה דשפיר טובלת ביום דלא שייך בזה סרך בתה דאע"פ שמייחדין אותם מ"מ ידוע שהיחוד אינו לביאה רק בכדי לקיים דברי חז"ל אסו' לקדש אשה עד שיראנה וגם שיהא לבו גס בה ובכה"ג ליכא משום סרך בתה כמ"ש בהגה' ש"ד שהבאתי לעיל אבל ביום החופה נראה שאין להקל אך נלענ"ד במקום שהנשים מקפידות ע"ז ומתביישות בזה שהכלה אינה טהורה לפי שהדבר מפורסם בעת נתינת הקדושין ובחזירתם מהחופה והשמחה הוא להם לתוגה יש להתיר שתטבול ביום קודם החופה כיון דבלא"ה ראוי לעשות בטהרה כמ"ש הש"ך סימן קצ"ג דהכי עדיף טפי וכן הב"ש אך צריכה לטבול שנית בלילה כיון דאיכא כמה רבוותא דס"ל דאפילו טבלה ביום ז' בדיעבד לא עלתה לה טבילה וצריכה לחזור ולטבול בלילה וכמ"ש הש"ך שם וכן דעת מהרי"ל ג"כ א"כ אין להקל בטבילה זו וכן בשו"ת ח"צ מבואר שכתב על מי שהתיר לטבול בע"ש מבע"י ביום השביעי לאו שפיר עביד ועבר אדרבנן ולמקצת רבוותא אף בדיעבד לא עלתה לה טבילה כו' וסיים שאין להתיר רק תטבילנה בצונן ליל שבת או בהפגת צינתן כו' ע"ש וכן הוריתי הלכה למעשה אבל היכא שיום החופה הוא יום ח' והשעה צריכה שתטבול ביום קודם החופה אז אינה צריכה לחזור ולטבול שנית בלילה דביום ח' כ"ע מודים דבדיעבד עלתה לה טבילה אך יש להחמיר שלא לעשות החופה עד הלילה ובפרט לפי מנהג מדינות אלו שמיד שחוזרים מן החופה מייחדין אותם בחדר בפ"ע ושייך בזה סרך בתה לכן אין לעשות החופה רק בלילה ואם מחמת איזה סבה והכרח צריך לעשותה ביום עכ"פ אין לייחד אותם אחר החופה עד הלילה הנלפענ"ד כתבתי דברי זעירא הק' אפרים זלמן מרגליות:

מעבר לתחילת הדף ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.