יד אפרים/יורה דעה/סו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יד אפריםTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png סו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מותר לאכול ביצים צלויות. וכתב מהרח"ו בליקוטי תורה בשער המצות פ' אחרי בענין ביצה צלויה ראיתי למורי ז"ל שהיה גומעה כשהיא צלויה בלתי שישגיח בה אם יש בה דם ולא היה חושש לסברת המחמירים שלא לגמוע ביצה צלויה והביא ראיה מן התלמוד בהרבה מקומות בענין גמיעת ביצה כשהיא חיה או צלויה וכמעשה דר"ע שהיה בתענית בע"ש והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה והרבה כאלה והטעם מפני שהוא ס"ס ובדרבנן עכ"ל והביאו מח"ב ודיקדק על מ"ש בלתי שישגיח בה משמע שיש לה בדיקה ואלו בהגמ"י שהביא הב"י משמע שאין בדיקה בצלייה וכמ"ש מרן בדין זה וכתב לחלק בין ביצים צלויות קשות וקורין לה ריפדאן שאם יש שם דם אפשר שיראה מיד אלא דלפ"ז אין ראיה מהש"ס דדלמא היו משגיחים אם יש בהם דם ולא הוצרך הש"ס לאמרו ודוחק לומר שכוונתו שלא ציוה להריקן מתחלה כו' (ר"ל כמ"ש בשם כה"ג שיש בני אדם שמריקים מתחלה בקערה ומחזירין אותן לקליפתן וסותמין הנקב וצולין אותה ע"ש) וע"ש שכ' ג"כ לפרש מ"ש דהוי ס"ס דרבנן וסיים בה שבהגלות נגלות אמרי קדוש רבינו האר"י ז"ל אין לחוש לחומרת בני אדם שכתב שנוהגין להריק תחלה ע"ש. וע"ש שכ' דודאי בביתו של הרב ז"ל כשהיו עושין תבשיל או מטגנים היו רואין אם יש דם שמריקים כל הביצה מקליפתה כדי לבשלה וכיוצא לא כן בגמיעה ע"ש ולא הבנתי החילוק דהא בעינא ודאי יש להחמיר טפי מלעשות תבשיל שהוא ע"י תערובת ולכן נראה דודאי אחר צלייה רחוק הוא שיהיה תועלת בבדיקה וזה היה סברת המחמירים שלא לגמוע ביצה צלויה ואם איתא כמ"ש המח"ב היה להם לבדוק ולגמוע וא"ש נמי הראיה מהש"ס:
ומ"ש בלתי שישגיח כו' ר"ל שלא היה חושש לסברת המחמירים כלל ואפילו דרך חומרא להשגיח שמא ימצא שיהיה ניכר גם אחר צלייה לא היה עושה ולכן כיון שהיה צריך לגמוע הביצה אחר צלייה לא היה חושש אבל כשהיו צריכים לבשל או לטגן שבנקל לבדוק משמע ודאי שהיה עושה כמ"ש המח"ב ז"ל וע' בתפארת למשה שכתב בביצה במעי תרנגולת שנמצא דם צ"ע וגם בשפ"ד כ' דאפשר דגזרו בה כמו בביצה בת יומא:

דם דגים כו'. וכ' בשו"ת נחלת שבעה בדם הנמצא בחלב יש לאסור החלב ע"ש וכ"כ בשו"ת חינוך ב"י סימן ל"ח שדם הנמצא בקדירה או בכלי שנחלב לתוכה חלב מבהמה החלב אסור ולכן חלב הנוטה לאדמימות אסור ואם עשו חמאה יכול למוכרה לעובד כוכבים באופן שלא יהיה חשש שיחזור וימכרנה לישראל וכן הכלים שנשתמשו בחמין אסורים ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.